שלום מענדל קלמנסון – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
הגהה |
||
| (65 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שלום מענדל קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום מענדל קלמנסון]] | [[קובץ:שלום מענדל קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום מענדל קלמנסון]] | ||
הרב '''שלום מענדל קלמנסון''' ([[תרפ"ב]]-[[כ"ג | הרב '''שלום מענדל קלמנסון''' ([[ל' בניסן]] [[תרפ"ב]] - [[כ"ג בכסלו]] [[תשע"ב]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] וייסד קהילת "שניאור" בעיר [[אוברוויליע]] ב[[צרפת]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===ילדותו=== | ===ילדותו=== | ||
נולד | נולד ב[[ל' ניסן]] [[תרפ"ב]] בעיר [[ויטבסק]] להוריו הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] ומנוחה קלמנסון. | ||
בשנים הבאות עברה המשפחה | בשנים הבאות עברה המשפחה ל[[פושקינה]] - פרבר של [[לנינגרד]] בו החלה להתפתח באותן השנים קהילה חב"דית. | ||
בספר תולדותיו [[פעילות חוצה גבולות]]{{הערה|עמוד 8}}, מציינים כי פושקינה נקראה גם צארסקי סילו, כפר הצאר על שם ארמון הקיץ של הצאר השוכן בכפר. על הקהילה החב"דית נמנו משפחות חב"דיות חשובות ובהן: הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]], הרב [[דובער חן| ברקה חן]], הרב [[זלמן קלמנסון]], הרב [[שמואל מנחם קליין]], חוסידוב, הרב שמעון גלפרין, הרב אברהם קפובסקי{{הערה|[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כ"ד}}. | |||
===בתומכי תמימים=== | ===בתומכי תמימים=== | ||
בגיל חמש עשרה נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]], ישיבה שהתקיימה בתנאי מחתרת. עקב רדיפות השלטונות אחרי הישיבה נאלץ לעבור מקורסק אל העיר קלינצי. | בגיל חמש עשרה נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]], ישיבה שהתקיימה בתנאי מחתרת. עקב רדיפות השלטונות אחרי הישיבה נאלץ לעבור מקורסק אל העיר קלינצי. | ||
בשלב מסוים נפתח סניף של הישיבה בעיר מליטופול שבחצי האי קרים, ושלום מענדל נדד גם לשם. אביו ר' זלמן, חשש שמא אימו לא תתן את הסכמתה למסע ארוך שיגרום לניתוקו מהבית והמשפחה, ולכן ליווה ר' זלמן את בנו לתחנת הרכבת והעלהו על הרכבת שיצאה לדרכה. רק מששב לביתו הודיע לרעייתו כי בנם נסע ללמוד בסניף '[[תומכי תמימים]]' המרוחק אלפי ק"מ מביתם. | בשלב מסוים נפתח סניף של הישיבה בעיר מליטופול שבחצי האי קרים, ושלום מענדל נדד גם לשם. אביו ר' זלמן, חשש שמא אימו לא תתן את הסכמתה למסע ארוך שיגרום לניתוקו מהבית והמשפחה, ולכן ליווה ר' זלמן את בנו לתחנת הרכבת והעלהו על הרכבת שיצאה לדרכה. רק מששב לביתו הודיע לרעייתו כי בנם נסע ללמוד בסניף '[[תומכי תמימים]]' המרוחק אלפי ק"מ מביתם. | ||
במליטופול למד יחד עם חמשה או ששה תמימים. הוא שהה בישיבה זו כשנתיים ימים, משנת [[תרח"צ]] עד חורף [[ת"ש]], או אז נסע לסניף [[תומכי תמימים]] ב[[כותאיס]] שב[[גרוזיה]], שם למד אצל הרב [[יוסף גולדברג]]. כאשר היה בן שמונה עשרה מונה למגיד שיעור בישיבה. | במליטופול למד יחד עם חמשה או ששה תמימים. הוא שהה בישיבה זו כשנתיים ימים, משנת [[תרח"צ]] עד חורף [[ת"ש]], או אז נסע לסניף [[תומכי תמימים]] ב[[כותאיס]] שב[[גרוזיה]], שם למד אצל הרב [[יוסף גולדברג]]. כאשר היה בן שמונה עשרה מונה למגיד שיעור בישיבה. | ||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
===פוקינג=== | ===פוקינג=== | ||
בתחילת חורף תש"ז החליטו אנ"ש במחנה הפליטים [[פוקינג]], שיש צורך להושיב אנשים קבועים בפראג כדי שיתעסקו בהצלת החסידים ששהו ב[[פולין]] ובמדינות אחרות שהיו בשליטת הקומוניסטים. בניגוד לפוקינג, בפראג | בתחילת חורף תש"ז החליטו אנ"ש במחנה הפליטים [[פוקינג]], שיש צורך להושיב אנשים קבועים בפראג כדי שיתעסקו בהצלת החסידים ששהו ב[[פולין]] ובמדינות אחרות שהיו בשליטת הקומוניסטים. בניגוד לפוקינג, בפראג הייתה אפשרות לטלפן ולעמוד בקשר רצוף עם [[הרבי הריי"צ]] ששהה אז בניו יורק. | ||
ועד אנ"ש בפוקינג בראשות ה[[משפיע]] הרב [[ניסן נמנוב]], שלחו לפראג שלושה חסידים: הרב שלום מענדל קלמנסון, הרב [[הלל פבזנר]] (לימים רב קהילת חב"ד בצרפת) | ועד אנ"ש בפוקינג בראשות ה[[משפיע]] הרב [[ניסן נמנוב]], שלחו לפראג שלושה חסידים: הרב שלום מענדל קלמנסון, הרב [[הלל פבזנר]] (לימים רב קהילת חב"ד בצרפת) ו[[הדסה גרליק]] (פרמן). לא חלף זמן רב, ור' שלום מענדל נותר לבדו (מלבד זמן מוגבל בו שהה עמו ידידו הוותיק ר' [[משה מרוזוב]]). ר' שלום מענדל פעל בפראג במסגרת '[[הלשכה]]' בהנהלת הרב [[בנימין גורודצקי]], ובהכוונת [[הרבי הריי"צ]]. | ||
על פי הוראות [[הרבי הריי"צ]], המשיך הת' שלום מענדל לסייע לחסידים להמשיך דרכם מהמדינות הקומוניסטיות אל מדינות המערב כמו [[צרפת]] וגרמניה. הוא אף סייע להקים מוסד חינוכי '[[בית שרה]]' עבור בנות הפליטים. ועסק בפועל בניהולו במשך תקופה. בד בבד זכה לשמש כאיש הקשר בין הרבי לאמו הרבנית הצדקנית מרת חנה שהגיעה באותה עת לצרפת. | על פי הוראות [[הרבי הריי"צ]], המשיך הת' שלום מענדל לסייע לחסידים להמשיך דרכם מהמדינות הקומוניסטיות אל מדינות המערב כמו [[צרפת]] וגרמניה. הוא אף סייע להקים מוסד חינוכי '[[בית שרה]]' עבור בנות הפליטים. ועסק בפועל בניהולו במשך תקופה. בד בבד זכה לשמש כאיש הקשר בין הרבי לאמו הרבנית הצדקנית מרת חנה שהגיעה באותה עת לצרפת. | ||
הוא אף עסק בשליחויות שונות על פי הוראות [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי, בין היתר גם בהדפסת ספרי [[קה"ת]]. כפי העולה מסדרת ספרי "אגרות קודש", זכה ר' שלום מענדל לקבל מהרבי אגרות רבות באותן שנים, ובהן הוראות רבות, הן לגבי ההדפסה והן לגבי הפליטים. רבות מתכתובות אלו עברו דרך הרב קלמנסון, שכתב לרבי בחורף תש"ז: "אני הנה כל עניני בתור מקשר וזה אני עושה כפי היכולת". | הוא אף עסק בשליחויות שונות על פי הוראות [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי, בין היתר גם בהדפסת ספרי [[קה"ת]]. כפי העולה מסדרת ספרי "אגרות קודש", זכה ר' שלום מענדל לקבל מהרבי אגרות רבות באותן שנים, ובהן הוראות רבות, הן לגבי ההדפסה והן לגבי הפליטים. רבות מתכתובות אלו עברו דרך הרב קלמנסון, שכתב לרבי בחורף תש"ז: "אני הנה כל עניני בתור מקשר וזה אני עושה כפי היכולת". | ||
| שורה 34: | שורה 35: | ||
==אוברוויליע== | ==אוברוויליע== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[אוברוויליע]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[אוברוויליע]]}} | ||
בשנת [[תש"ט]] הקים את ביתו עם הרבנית בתיה, בת החסיד הנודע הרב [[עוזיאל חזנוב]]. בשנים שלאחר החתונה, למד את אמנויות השחיטה והמילה, מלאכות קודש שבהן עסק במסירות במשך עשרות שנים. לאחר מספר שנים התיישב יחד עם משפחות חבדיות נוספות בעיר [[אוברוויליע]] הסמוכה לפריז. | בשנת [[תש"ט]] הקים את ביתו עם הרבנית בתיה (נסתלקה בכ"ה מנחם אב ה'תשפ"ה), בת החסיד הנודע הרב [[עוזיאל חזנוב]]. בשנים שלאחר החתונה, למד את אמנויות השחיטה והמילה, מלאכות קודש שבהן עסק במסירות במשך עשרות שנים. לאחר מספר שנים התיישב יחד עם משפחות חבדיות נוספות בעיר [[אוברוויליע]] הסמוכה לפריז. | ||
בעקבות הוראת הרבי החלו לערוך פעילות עם יהודי [[אוברוויליע]], במסגרתה הקימו גן ילדים, בית ספר שנקרא בשם "שניאור" ומוסדות נוספים. כמו כן הקימו קעמפ בשם "גן ישראל" בהוראה מפורשת של הרבי. | בעקבות הוראת הרבי החלו לערוך פעילות עם יהודי [[אוברוויליע]], במסגרתה הקימו גן ילדים, בית ספר שנקרא בשם "שניאור" ומוסדות נוספים. כמו כן הקימו קעמפ בשם "גן ישראל" בהוראה מפורשת של הרבי. | ||
| שורה 45: | שורה 46: | ||
הלווייתו שיצאה מצרפת, המשיכה לארץ הקודש ולאחר מסע רב-משתתפים נטמן בהר הזיתים. | הלווייתו שיצאה מצרפת, המשיכה לארץ הקודש ולאחר מסע רב-משתתפים נטמן בהר הזיתים. | ||
==ספר תולדותיו פעילות חוצה גבולות== | |||
תולדותיו ותפקידיו של ר' שלום מענדל, תועדו בצמד הספרים "פעילות חוצה גבולות", בעריכת הרב שלום דובער פרידלנד (בעל נכדת נשוא הספר). ובספר סקירה מפורטת על סיפור היציאה החבדי"ת מרוסיה בדגש על פעילות ר' שלום מענדל קלמנסון בצ'כסלובקיה. | |||
חלק א': באמצעות מאות מסמכים מקוריים מארכיון הרב קלמנסון ע"ה, בתוספת מחקר וראיונות - נבנתה פרשית – יציאת רוב אנ"ש מברית המועצות בשנים תש"ו-תש"ז, בשילוב פירוט אודות עסקנות החשאית התוססת שהתבצעה מאחורי הפרגוד, למהלכי היציאה עם תאריכים ושמות, לפעילותם הבלתי נתפסת של העסקנים משני צידי הגבול, לפרשיות המאסרים, ומעל לכל מעורבות רבותינו נשיאנו, בשילוב דברי ימי חייו המרתקים של הרב קלמנסון. | |||
חלק ב': הספר עוקב אחר תולדות הרב קלמנסון בצרפת, משולב בסיפור התיישבות והתאקלמות אנ"ש בצרפת ושפע ההוראות וההדרכות של הרבי לפעילות בצרפת ובכללם עשרות מכתבים בפרסום ראשון, הרקע למהפיכה הרוחנית בצרפת המשמשת מודל להפצת היהדות בצורה שאין לה אח ורע, הצלחת הקהילה ופריחת מוסדות החינוך 'שניאור' אותם הקים, הקשיים הגדולים עימם התמודד וההצלחות הכבירות שליוו אותו בסייעתא דשמיא בפעילותו הציבורית ועבודת הקודש שלו כשוחט ומוהל{{הערה|[https://chabad.info/news/277157/ ספר חדש: פעילות חוצה גבולות]}}. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*הרב | |||
* רעייתו, מרת [[בתיה קלמנסון]] (בת הרב [[עוזיאל חזנוב]]) - נפטרה [[כ"ה מנחם אב]] [[תשפ"ה]]. | |||
* | |||
* | *בתו מרת ביילה רישא, רעיית ר' [[מנחם מענדל הלל גאנזבורג]] - [[מילאנו]], [[איטליה]]. | ||
* | *בתו מרת רבקה, רעיית הרב [[צבי הירש ליפסקר]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] | ||
* | *בתו מרת רחל, רעיית ר' [[שלום ברוכשטט]] - בעל מנגן חסידי, תושב [[קראון הייטס]] | ||
* | *בתו מרת פייגא, רעיית הרב [[יצחק דובער לויטין (ניו הייבן)|יצחק דובער לויטין]] - שליח הרבי בניו הייבן | ||
* | *בתו מרת שטערנא שרה, רעיית הרב [[מנחם מענדל מרדכי דייטש]] - מנהל מוסדות חב"ד "שניאור" אוברביליע. | ||
* | |||
* בתו מרת לאה, רעיית הרב מנחם מענדל רסקין - שליח הרבי ב[[מלבורן]], אוסטרליה | |||
* בתו מרת חיה, שליחה באוברוויליע וחברה הנהלת 'שניאור' רעיית הרב [[אליעזר ניסלביץ']]- שליח הרבי באוברוויליע "שניאור", אוברוויליע. | |||
* בנו, הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]] - שליח הרבי וחבר הנהלת 'שניאור', אוברוויליע | |||
*בנו, הרב יוסף יצחק קלמנסון - שליח הרבי וחבר הנהלת 'שניאור' באוברוויליע | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*שלום דובער | *שלום דובער פרידלנד, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Deitsch-Mendelson%20-%20Elul%2015%2C%205775.pdf תשורה מנישואי נכדו הסוקרת את תולדות חייו]''', ט"ו [[אלול]] תשע"ה, כפר חב"ד | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1V9ndAqIzBgjr7aFPX8KhyuYDJuqVsX62/view?usp=sharing מכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, כ"ו תשרי תשפ"א | |||
{{מיון רגיל:קלמנסון, שלום מענדל}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:רבני חב"ד | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:קלמנסון, שלום מענדל}} | |||
[[קטגוריה:אישים בצרפת]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]] | |||
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת קלמנסון]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים בכותאיס]] | |||
[[קטגוריה:משפחת חזנוב]] | |||