ליקוטי אמרים - פרק א' – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
   |מוסתר=כן
   |תמונה=
-  |תוכן={{נסיון עץ תניא}}}}
+  |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}}}
 {{תניא}}
 '''פרק א - שתי נפשות'''
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 ==הקדמה==
 {{ציטוט צף|ה[[צמח צדק]] סיפר אשר, ב[[ראש השנה]] הראשונה לחייו - שנת [[תק"נ]] - אמר רבינו הגדול דרוש "משביעין אותו תהי [[צדיק]] וכו'", והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא|[[תבנית:היום יום/ו' אדר ב'|היום יום, ו' אדר ב']]}}
-התניא נפתח בהוכחה, ש[[בינוני]] הוא אדם '''שאין בו עוונות''' כלל: לא עבר מעולם על מצוות לא תעשה, אפילו פעם אחת בחייו לא ביטל מצוות עשה, נזהר כל ימיו בכל איסורי דרבנן, ולא ביטל תורה אפילו רגע אחד בחייו.
+התניא נקרא בפי המחבר "ספר '''של''' בינונים", היינו, שעניינו להסביר ל"בינוני" את דרך עבודת ה' שלו{{הערה|בשונה מדרך ה"רשעים" - שעבודתם היא תשובה, שתוציא אותם ממצבם ותהפוך את מהותם ל"בינוני", ובשונה מ"צדיקים" שדרך עבודתם היא "יחודים עליונים".}}, והפרק הראשון מהווה מעין "מבוא" או "רקע" הנדרש להבנת כללות עבודה זו{{הערה|פסקה זו ("הקדמה") נכתבה על פי הקלטת שיעור של הרב יואל כהאן.}}, וכולל שני עניינים:
-וכיצד דרגא זו שייכת '''וקרובה מאד''' לכל אחד?
+א. כמה אופני ראיות מהגמרא ומהזוהר, שההבדל בין צדיק בינוני ורשע '''אינו''' בכמות העבירות שהם עושים אלא בכמות ואיכות ה"רע" שבהם.
-הדבר יובן לאחר הקדמת הביאור לנאמר בכתבי האר"י ז"ל, שלכל יהודי יש שתי נפשות:
+ב. החידוש הגדול של תורת החסידות (נשען על כתבי האר"י), שייצר הרע אינו רק "מלאך" (כח חיצוני) המושך את האדם, אלא הוא מהות האדם עצמו, נפשו המחיה את גופו.
 ==טקסט==
@@ שורה 21: / שורה 22: @@
 כדי להבין איך '''קרוב מאד'' לכל יהודי לקיים את כל התורה והמצוות, בלי להכשל לעולם בשום עבירה (ועוד מתוך חיות ורגש פנימיים) שומא עלינו להבין את מבנה הנפש וכוחותיה. המושכל הראשון שיש לדעת הוא, שנפש היהודי אינה אחת אלא שתיים. בשלושה עשר הפרקים הבאים יבואר עניין זה בפרטיות ובהרחבה.
-== הערות הרבי בפרק ==
+==ביאורים מהרבי==
+[[הרבי]]{{הערה|1=[[אגרות קודש]] כרך ג תמז.}} מקשה, לכאורה אינו מובן למה מעתיק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]] גם דברי [[אביי]] "לא שביק כו'", והלא קושיתו היא ממאמר [[רבה]] כגון אנא [[בינוני]]?
-[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך ג תמז.}} מקשה, לכאורה אינו מובן למה מעתיק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]] גם דברי [[אביי]] "לא שביק כו'", והלא קושיתו היא ממאמר [[רבה]] כגון אנא [[בינוני]]?
 ויש לומר דבזה מחזק קושיתו, דכיון דרואין בסוגיא דמקשין על המאמר דרבה ויודעין גדולתו, אם כן אף נתרץ בדוחק דרבה טעה בעצמו מפני ענותנותו (עדמ"ש בחדא"ג שם), או שלא רצה לגלות מעלתו, עדיין הקושיא במקומה עומדת בנוגע לאביי, דלמה לו להקשות מצד הבריות, היה לו לומר בפשיטות ברבה גופא, דאי אפשר לומר שהוא [[בינוני]] מאחר שלא פסק פומא מגירסא.
@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 ==צילום דפוס התניא==
-<gallery widths="250px" heights="300px">
+<gallery widths="150px" heights="220px">
 קובץ:תניא ה.jpg|עמוד 1
 תמונה:תניא 10.jpg|עמוד 2
@@ שורה 49: / שורה 49: @@
 *[[קליפת נוגה]]
 *[[שלוש קליפות הטמאות]]
+==לקריאה נוספת==
+*הרב [[יוסף ויינברג]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535545 ביאור משולב לפרק א'], מתוך הספר [[שיעורים בספר התניא]]
+*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''[https://abc770.org/article_node_2746/ "להיות" יהודי – לא רק בהתנהגות]''', ביאור רחב לפרק א' מתוך הספר [[פניני התניא]]
 ==קישורים חיצוניים==
-*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2864 סרטון להמחשת מושגים מפרק א' בתניא]{{וידאו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2864 סרטון להמחשת מושגים מפרק א' בתניא]{{וידאו}}
 {{הערות שוליים}}
 {{סדרה|הקודם=[[ליקוטי אמרים - הקדמת המלקט|הקדמת המלקט]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[ליקוטי אמרים - פרק ב'|פרק ב']]}}
 [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]