יצחק מאיר הרץ: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (הגהה, קישורים פנימיים) |
||
| (15 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יצחק מאיר הרץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרץ נואם בחגיגת סיום בישיבה גדולה בלונדון שבראשותו (תשע"ה)]] | [[קובץ:יצחק מאיר הרץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרץ נואם בחגיגת סיום בישיבה גדולה בלונדון שבראשותו (תשע"ה)]] | ||
הרב '''יצחק מאיר הרץ''' הוא ראש ישיבה גדולה ליובאוויטש, ורב קהילת ליובאוויטש קינגסלי וויי, לונדון. מכהן כחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]]. | הרב '''יצחק מאיר הרץ''' (יליד שנת [[תרח"צ]]) הוא ראש ישיבה גדולה ליובאוויטש, ורב קהילת ליובאוויטש קינגסלי וויי, [[לונדון]]. מכהן כחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ד' אייר]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] | נולד ב[[ד' אייר]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] ב[[תל אביב]] לאביו הגאון החסיד הרב [[גדליה הרץ]], שהיה מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]], וכיהן כראש הישיבה הראשון של ישיבה "חדושי הרי"ם" של חסידי [[גור]] בתל אביב. | ||
לאחר נישואיו בשנת תשכ"א עם רעייתו מרת רבקה לבית וילהלם, כיהן כר"מ בישיבת [[גור]] | הגיע לתומכי תמימים-770 בשנת [[תשט"ז]] והי' חברותא של הרב [[ישראל פרידמן]] ור' [[אברהם יצחק שם טוב]]. | ||
לאחר נישואיו בשנת [[תשכ"א]] עם רעייתו מרת רבקה לבית וילהלם, כיהן כר"מ בישיבת [[גור]] ב[[קראון הייטס]]. לאחר כמה שנים נבחר להישלח ב[[שליחות]] [[הרבי]] ל[[אנגליה]], וב[[חודש אדר]] [[תשכ"ו]] נסע עם זוגתו בשליחות הרבי, וקודם צאתו נערכה עבורו מסיבת צאתכם לשלום בהשתתפות ר' [[דוד רסקין]] ור' [[בן ציון שמטוב]] כשבמהלך המסיבה הרבי יצא מחדרו והביט לזמן מה על היושבים. | |||
כשהגיע לאנגליה התיישב בלונדון, ופעל בקרב הנוער המקומי. יסד בי"ס תיכון לבנים שניהל כמה וכמה שנים. | כשהגיע לאנגליה התיישב בלונדון, ופעל בקרב הנוער המקומי. יסד בי"ס תיכון לבנים שניהל כמה וכמה שנים. | ||
בשנת תשמ"ב יסד את ישיבת תומכי תמימים המקומית | בשנת [[תשמ"ב]] יסד את ישיבת תומכי תמימים המקומית שנקראת [[ישיבה גדולה ליובאוויטש - לונדון]] ומאז עומד בראשה. | ||
כאשר השלים את לימודי הדיינות ושאל את הרבי ביחידות האם להמשיך ב[[חינוך]] או להתמסר לדיינות, הורה לו הרבי "בכל אופן לא לנטוש את עבודת החינוך, משום שחינוך הינו כמו שנוטעים עץ, שהוא נותן פירות ופירי פירות, עד סוף כל הדורות, עד שמשיח יבוא"{{הערה|קוראים כותבים, שבועון כפר חב"ד גליון 1993 עמוד 21.}}. | |||
בשנת תשל"ד בערך יסד את [[קהילת ליובאוויטש "קינגסלי וויי".]] ומכהן כרב קהלת חב"ד בנ. וו. לונדון. | בשנת [[תשל"ד]] בערך יסד את [[קהילת ליובאוויטש "קינגסלי וויי".]] ומכהן כרב קהלת חב"ד בנ. וו. לונדון. | ||
עם התמנותו כמורה צדק בהתאחדות קהילות החרדים בלונדון, התקבע מעמדו כאחד מחשובי רבני העיר, ובהמשך מונה גם כחבר [[מועצת רבני אירופה]] וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]]. | עם התמנותו כמורה צדק בהתאחדות קהילות החרדים בלונדון, התקבע מעמדו כאחד מחשובי רבני העיר, ובהמשך מונה גם כחבר [[מועצת רבני אירופה]] וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב אברהם משה יוסף הרץ, ר"מ בישיבת אהלי תורה | *בנו, הרב אברהם משה יוסף הרץ, ר"מ בישיבת [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]], רב ושליח בבנסנהורסט, ברוקלין. | ||
*חתנו, הרב צבי הירש ליברמן, (בנו של הרב דוד משה ליברמן מאנטוורפן), רב קהילת עדת ישראל עדזשווער, אנגליא | *חתנו, הרב צבי הירש ליברמן, (בנו של הרב דוד משה ליברמן מאנטוורפן), רב קהילת עדת ישראל עדזשווער, אנגליא. | ||
*בנו, הרב ברוך הרץ -חתן הרב ישראל הלוי לאבקאווסקי- רב קהילת חב"ד 'בני ראובן' | *בנו, הרב [[ברוך הרץ]] - חתן הרב ישראל הלוי לאבקאווסקי- רב קהילת חב"ד '[[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]]', וחבר ב[[ועד רבני ליובאוויטש]]. | ||
*בנו, הרב מנחם מענדל הרץ, שליח | *בנו, הרב מנחם מענדל הרץ, שליח בעדעגעם, [[בלגיה]]. | ||
*חתנו, ר' צבי יצחק (הערשל) ראזענבלוה, | *חתנו, ר' [[צבי יצחק ראזענבלוה|צבי יצחק (הערשל) ראזענבלוה]] - [[מונסי]], מעורכי האתר [[anash.org]]. | ||
{{מיון רגיל:הרץ, יצחק מאיר}} | {{מיון רגיל:הרץ, יצחק מאיר}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש]] | [[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בלונדון]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים באנגליה]] | [[קטגוריה:שלוחים באנגליה]] | ||
[[קטגוריה:חברי מועצת רבני אירופה]] | [[קטגוריה:חברי מועצת רבני אירופה]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־02:13, 7 בספטמבר 2023
הרב יצחק מאיר הרץ (יליד שנת תרח"צ) הוא ראש ישיבה גדולה ליובאוויטש, ורב קהילת ליובאוויטש קינגסלי וויי, לונדון. מכהן כחבר ועד רבני ליובאוויטש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בד' אייר תרח"צ בתל אביב לאביו הגאון החסיד הרב גדליה הרץ, שהיה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים ורשה, וכיהן כראש הישיבה הראשון של ישיבה "חדושי הרי"ם" של חסידי גור בתל אביב.
הגיע לתומכי תמימים-770 בשנת תשט"ז והי' חברותא של הרב ישראל פרידמן ור' אברהם יצחק שם טוב.
לאחר נישואיו בשנת תשכ"א עם רעייתו מרת רבקה לבית וילהלם, כיהן כר"מ בישיבת גור בקראון הייטס. לאחר כמה שנים נבחר להישלח בשליחות הרבי לאנגליה, ובחודש אדר תשכ"ו נסע עם זוגתו בשליחות הרבי, וקודם צאתו נערכה עבורו מסיבת צאתכם לשלום בהשתתפות ר' דוד רסקין ור' בן ציון שמטוב כשבמהלך המסיבה הרבי יצא מחדרו והביט לזמן מה על היושבים.
כשהגיע לאנגליה התיישב בלונדון, ופעל בקרב הנוער המקומי. יסד בי"ס תיכון לבנים שניהל כמה וכמה שנים.
בשנת תשמ"ב יסד את ישיבת תומכי תמימים המקומית שנקראת ישיבה גדולה ליובאוויטש - לונדון ומאז עומד בראשה.
כאשר השלים את לימודי הדיינות ושאל את הרבי ביחידות האם להמשיך בחינוך או להתמסר לדיינות, הורה לו הרבי "בכל אופן לא לנטוש את עבודת החינוך, משום שחינוך הינו כמו שנוטעים עץ, שהוא נותן פירות ופירי פירות, עד סוף כל הדורות, עד שמשיח יבוא"[1].
בשנת תשל"ד בערך יסד את קהילת ליובאוויטש "קינגסלי וויי". ומכהן כרב קהלת חב"ד בנ. וו. לונדון.
עם התמנותו כמורה צדק בהתאחדות קהילות החרדים בלונדון, התקבע מעמדו כאחד מחשובי רבני העיר, ובהמשך מונה גם כחבר מועצת רבני אירופה וחבר ועד רבני ליובאוויטש.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב אברהם משה יוסף הרץ, ר"מ בישיבת אהלי תורה, רב ושליח בבנסנהורסט, ברוקלין.
- חתנו, הרב צבי הירש ליברמן, (בנו של הרב דוד משה ליברמן מאנטוורפן), רב קהילת עדת ישראל עדזשווער, אנגליא.
- בנו, הרב ברוך הרץ - חתן הרב ישראל הלוי לאבקאווסקי- רב קהילת חב"ד 'בית הכנסת בני ראובן שיקגו', וחבר בועד רבני ליובאוויטש.
- בנו, הרב מנחם מענדל הרץ, שליח בעדעגעם, בלגיה.
- חתנו, ר' צבי יצחק (הערשל) ראזענבלוה - מונסי, מעורכי האתר anash.org.
- ↑ קוראים כותבים, שבועון כפר חב"ד גליון 1993 עמוד 21.