מרדכי אליהו שווי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (20 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''מרדכי אליהו | {{אין תמונה}} | ||
הרב '''מרדכי אליהו שוויי''' ([[תרס"ד]] – [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב מרדכי אליהו | הרב מרדכי אליהו שוויי נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שבלטביה, הוא היה נכדו של הרב אייזיק טריווש מווילנה, מגזע צאצאי [[רש"י]]. | ||
בשנת [[תרע"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, | בשנת [[תרע"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ [[תרע"ז]], חזר לביתו הורה בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה{{הערה|ראה זכרון לבני ישראל פרק י"ב}}, והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק. | ||
ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה. | ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה. | ||
כשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של החסיד ר' [[מנחם מענדל דימאנט]], ונכדתו של החסיד ר' [[אהרן יעקב וויילער]]. | |||
בשנת [[ | בשנת [[תרפ"ח]] לערך, העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבּוּ (טורְקוּ) שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולדו לו ילדיו. | ||
פתגם [[היום יום]] הידוע על גיל האפשערניש, היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין גם כן בהערות הרבי על היום יום משנת [[תשנ"ג]]. | |||
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווה שב[[אסטוניה]], שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]]. | |||
בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], | לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וופקנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]]. | ||
בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], ולמרות המאמצים הרבים, לצערה של המשפחה לא הצליחו להביאו לקבר ישראל. הוא הותיר אחריו אלמנה וארבעה יתומים (שלושה בנים ובת). | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בתו, מרת הינדא - נפטרה מזיהום בהיותה בת 14, ב[[ט"ו אלול]] [[תש"ב]]. | |||
* | *בנו, הרב [[ברוך שלום שוויי]]. | ||
*[[ברוך שלום | *בנו, הרב [[אייזיק שוויי]] - מרבני קהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]]. | ||
*[[אייזיק | *בנו, הרב [[אהרן יעקב שוויי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]]. | ||
*[[ | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* | *מבוא לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'. | ||
*מבוא לספר '[[כתבי ר' אהרן יעקב]]'. | |||
{{מיון רגיל: | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:שוויי, מרדכי אליהו}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים בדווינסק]] | |||
[[קטגוריה:משפחת שוויי]] | |||
גרסה אחרונה מ־05:45, 7 בספטמבר 2023
הרב מרדכי אליהו שוויי (תרס"ד – ו' שבט תש"ב) היה חסיד בתקופת הרבי הריי"צ, חניך ישיבות תומכי תמימים, ושליחו של הרבי הריי"צ לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים רבניים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב מרדכי אליהו שוויי נולד בשנת תרס"ד בעיר דווינסק שבלטביה, הוא היה נכדו של הרב אייזיק טריווש מווילנה, מגזע צאצאי רש"י.
בשנת תרע"ו נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ תרע"ז, חזר לביתו הורה בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה[1], והמשיך לשקוד על לימוד התורה באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק.
ה'רוגוצ'ובר', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו 'סמיכה' להוראה.
כשהגיע לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו מרת בוניא, בתו של החסיד ר' מנחם מענדל דימאנט, ונכדתו של החסיד ר' אהרן יעקב וויילער.
בשנת תרפ"ח לערך, העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת הרבי הריי"צ לעיר אבּוּ (טורְקוּ) שבפינלנד, ועסק שם בחינוך הנוער, ובקירוב צעירים ליהדות, שם גם נולדו לו ילדיו.
פתגם היום יום הידוע על גיל האפשערניש, היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין גם כן בהערות הרבי על היום יום משנת תשנ"ג.
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת תרצ"ה העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווה שבאסטוניה, שם כיהן כרב מורה הוראה, וכשוחט ובודק.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת ת"ש, נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וופקנט, שבסמיכות לבוכרה.
בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה בו' שבט תש"ב, ולמרות המאמצים הרבים, לצערה של המשפחה לא הצליחו להביאו לקבר ישראל. הוא הותיר אחריו אלמנה וארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו, מרת הינדא - נפטרה מזיהום בהיותה בת 14, בט"ו אלול תש"ב.
- בנו, הרב ברוך שלום שוויי.
- בנו, הרב אייזיק שוויי - מרבני קהילת חב"ד ליובאוויטש במונטריאול.
- בנו, הרב אהרן יעקב שוויי - מרא דאתרא בשכונת קראון הייטס.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מבוא לכרך הראשון של 'כתבי ר' אייזיק'.
- מבוא לספר 'כתבי ר' אהרן יעקב'.
הערות שוליים
- ↑ ראה זכרון לבני ישראל פרק י"ב