ליקוטי אמרים - פרק ג' – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב" |
||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט | {{ניווט | ||
|כותרת=תרשים כולל - | |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב) | ||
|הסתרה=כן | |הסתרה=כן | ||
|מוסתר=כן | |מוסתר=כן | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}}} | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק ג - "מבנה" הנפש האלוקית''' | '''פרק ג - "מבנה" הנפש האלוקית''' | ||
==הקדמה== | ==הקדמה== | ||
ב[[תניא - פרק ב'|פרק הקודם]] התבאר ''מקור'' ה[[נפש האלהית]] ושהיא נמצאת בכל אחד מישראל, ובפרק זה יתבאר | ב[[תניא - פרק ב'|פרק הקודם]] התבאר ''מקור'' ה[[נפש האלהית]] ושהיא נמצאת בכל אחד מישראל, ובפרק זה יתבאר "מבנה" הנפש. | ||
==טקסט== | ==טקסט== | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
בפרק זה מתבאר שה[[נפש האלקית]] כלולה מעשרה כחות הנמשכים מעשר ה[[ספירות]], שבכללות נחלקים לשני סוגים: שכל ורגש{{הערה|השכל של הנפש האלוקית מבין רק אלוקות ואין לו מושג כלל בענייני העולם, ועל דרך זה הרגש שלה אינו כלפי שום דבר גשמי אלא רק לאלוקות בלבד.}}. | בפרק זה מתבאר שה[[נפש האלקית]] כלולה מעשרה כחות הנמשכים מעשר ה[[ספירות]], שבכללות נחלקים לשני סוגים: שכל ורגש{{הערה|השכל של הנפש האלוקית מבין רק אלוקות ואין לו מושג כלל בענייני העולם, ועל דרך זה הרגש שלה אינו כלפי שום דבר גשמי אלא רק לאלוקות בלבד.}}. | ||
בפרטיות יותר כוחות השכל עצמם נחלקים לשלושה (ונקראים גם [[שלוש אמות]]), וכוחות הרגש | בפרטיות יותר כוחות השכל עצמם נחלקים לשלושה (ונקראים גם [[שלוש אמות]]), וכוחות הרגש נחלקים לשבע ונקראים [[שבע כפולות]] או שבע ה[[מידות]]. | ||
עניין עיקרי ויסודי ביותר שנלמד בפרקנו הוא חשיבות מידת ה"דעת": | עניין עיקרי ויסודי ביותר שנלמד בפרקנו הוא חשיבות מידת ה"דעת": | ||
כמו שלא יתעורר באדם חשק לדבר גשמי עד שלא יחשוב עליו - כך גם בנפש האלוקית: המידות לא מתעוררות מעצמן: כדי שהעניין שלומדים '''בשכל''' יעורר אהבה ויראה '''בלב''' צריך להתקשר בו בכח, לרכז בו את המחשבה ולהתבונן בו זמן רב בלי להסיח את הדעת. ואם לא - לא יתעוררו בלב לא אהבה ולא יראה, האדם רק '''ידמיין לעצמו''' שהוא אוהב וירא את השם. | כמו שלא יתעורר באדם חשק לדבר גשמי עד שלא יחשוב עליו - כך גם בנפש האלוקית: המידות לא מתעוררות מעצמן: כדי שהעניין שלומדים '''בשכל''' יעורר [[אהבה ויראה]] '''בלב''' צריך להתקשר בו בכח, לרכז בו את המחשבה ולהתבונן בו זמן רב בלי להסיח את הדעת. ואם לא - לא יתעוררו בלב לא אהבה ולא יראה, האדם רק '''ידמיין לעצמו''' שהוא אוהב וירא את השם. | ||
בפרק מוזכרות רק עיקרי המידות - אהבה ויראה. לשלימות העניין | בפרק מוזכרות רק עיקרי המידות - [[אהבה ויראה]]. לשלימות העניין ראו בערך [[ספירות]]. | ||
==צילום דפוס התניא== | ==צילום דפוס התניא== | ||
<gallery widths=" | <gallery widths="150px" heights="220px"> | ||
קובץ:תניא ז2.jpg|עמוד 1 | קובץ:תניא ז2.jpg|עמוד 1 | ||
תמונה:תניא 14.jpg|עמוד 2 | תמונה:תניא 14.jpg|עמוד 2 | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
*[[שבע כפולות]] | *[[שבע כפולות]] | ||
*[[דעת]] | *[[דעת]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרב [[יוסף ויינברג]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535549 ביאור משולב לפרק ג'], מתוך הספר [[שיעורים בספר התניא]] | |||
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''[https://abc770.org/article_node_2851/ עשר כוחות הנפש]''', ביאור רחב לפרק ג' מתוך הספר [[פניני התניא]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ב'|פרק ב']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ד'|פרק ד']]}} | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ב'|פרק ב']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ד'|פרק ד']]}} | ||
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | ||