יציאת רוסיה תש"ו: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־00:20, 4 בספטמבר 2024

המונח "הבריחה הגדולה" מפנה לכאן. לערך העוסק בבריחה הגדולה משכונת קראון הייטס, ראו הבריחה הגדולה מקראון הייטס.

ביציאת רוסיה תש"ו (נקראת גם 'יציאת פולין', ומכונה ה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב"ד שורדי מלחמת העולם השניה והשואה בברית המועצות - את גבולות ברית המועצות, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, ולאחר שהצליחו להבריח את הגבול נדדו עד שהגיעו למחנות העקורים באירופה. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של חסידות חב"ד, ותחתיה הוקמו ביוזמת אדמו"ר הריי"צ מרכזים חב"דיים חלופיים בפריז, כפר חב"ד והרחבת הקהילה בקראון הייטס ובמקומות נוספים.

מבצע הבריחה נוהל במסירות נפש על ידי קבוצה של עסקנים חב"דיים שרובם נותרו בגבולות ברית המועצות ונעצרו על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ונשלחו לגלות בסיביר למשך שנים ארוכות ומהם שנפטרו במאסר.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בזמן מלחמת העולם השנייה שהתרחשה בין שלהי שנת תרצ"ט- לקיץ תש"ה ברחו אזרחים פולניים רבים משטח ארצם שנכבש בידי הצבא הגרמני, והתפזרו ברחבי רוסיה. עם סיום המלחמה, החליטה הממשלה הרוסית לאשר את שובם של אזרחי פולין מגבולותיה, והעמידה לרשות אזרחי פולין רכבות משא ('עשאלונים') על מנת שיוכלו לחזור לגבולות ארצם, במסגרת אישורי היציאה שניתנו, ניתנה גם הרשות ל'איחוד משפחות' של אזרחים פולניים שהתחתנו עם אזרחים רוסיים, ולאשר את יציאתם יחדיו מגבולות רוסיה. אזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר לבוב.

בתחילה, הממשלה הרוסית העלימה עין ממבריחי הגבול, מפני שרצתה להעלים על כך שאזרחים פולניים רבים מתו בשטחה כתוצאה מהרעב הנוראי ששרר ברוסיה באותם שנים, והעדיפה למלא פנקסי רישום רבים של אזרחים פולניים ש'יצאו' כביכול משטחה.

היו מספר חסידים שהיו להם תעודות של אזרחי פולין, חלקם אכן גרו בפולין לפני המלחמה ואחרים מסיבות שונות חיו כאזרחי פולין למרות היותם אזרחי ברית המועצות. והללו יצאו מרוסיה כאזרחי פולין ללא צורך לזייף תעודות.

דעת הרבי הריי"צ על הבריחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם הגעת השמועה על אפשרויות ההברחה, רצו החסידים לשאול את דעתו של אדמו"ר הריי"צ, שבאותה העת שהה בארצות הברית. הרב בנימין גורודצקי אשר שהה אז בסמרקנד שלח מברק לחותנו הרב שמואל לויטין אשר שהה בניו יורק, בו ביקש לדעת את דעתו של אדמו"ר הריי"צ בנוגע לבריחתם של חסידי חב"ד מגבולות רוסיה. מלבד הסכנה הרבה שהייתה כרוכה בבריחה המונית שכזו, היו גם חסידים שטענו כי אסור להפקיר את המערכה על שמירת הגחלת היהודית ברוסיה, ובאם החסידים ייברחו - הממשלה הקומוניסטית תכחיד לחלוטין את הפעילות היהודית בכל רחבי ברית המועצות.

בתחילה ענה אדמו"ר הריי"צ, שבהיות וזוהי שאלה כללית, צריך להמתין עד לבירור המצב. בספר 'היציאה מרוסיה' ישנם פרטים אודות מענה אדמו"ר הריי"צ: ר' בנימין גורודצקי חשש, והמתין עד תום התקופה בה אפשר להגיש בקשות. יום לפני המועד שנקבע הגיש בקשה, ובו ביום קיבל מברק מוסווה מארצות הברית, שתוכנו: "דער זיידע זאגט, מען זאל בלייבן זיצן אויפן ארט" – [הסבא, הרבי אומר שיש להישאר לשבת במקום]. התשובה לגביו היתה ברורה דיה, אולם לר' בנימין התעורר ספק, האם הכוונה רק אליו או לכללות אנ"ש. הלבטים היו לא קלים כלל, לכן ר' בנימין החליט לפרוש את ספיקותיו בפני חשובי החסידים. בין כה וכה, נשארו הדברים לוטים בערפל, ובהמשך בסביבות ניסן תש״ו התקבלו תשובות יותר ברורות מאדמו״ר הריי״צ, אשר על החסידים לברר בעצמם, אם אפשר להגיע לחלק האמריקאי של גרמניה. שכן לאחר המלחמה היו שטחים באירופה שהיו תחת שליטת האמריקאיים, ושטחים אחרים תחת שלטון ברית המועצות. ואדמו"ר הריי"צ רצה בדווקא שהחסידים לא יוותרו תחת שלטון סובייטי. או אז הוחלט כי על החסידים, לצאת את ברית המועצות, ולהגיע לאיזורי הכיבוש האמריקאי. כך החלה להתגלגל פרשיית 'הבריחה' של החסידים דרך לבוב^[1].

לאחר שמספר חסידים הצליחו לעבור את הגבול ללא תקלות והגיעו למקום מבטחים, הם דיווחו על כך לאדמו"ר הריי"צ, ואז אישר אדמו"ר הריי"צ לחסידים להתעסק עם יציאה כללית מגבולות רוסיה, אך הציב תנאים שונים.

התארגנות דרכי היציאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכיון שהפחד מהצנזורה הרוסית היה גדול והזמן דחק, הגיעו החסידים למסקנה שלא ניתן לחכות והושיבו בית דין שהורכב מעשרים ושלושה רבנים חסידיים ששהו באזור, על מנת שיפסקו האם החסידים צריכים לברוח או לא. בית הדין התאסף מספר פעמים במשך שלושה ימים, ושמע את חוות דעתם של אנשים שונים שהתעסקו עם הברחות הגבול, אך הגיעו למסקנה שהסכנה גדולה מידי והודיעו שאין להסתכן ולהבריח את הגבול.

למרות פסק הדין, היו חסידים שקיבלו ידיעות שהק.ג.ב בעקבותיהם, והגיעו למסקנה שאין להם מה להפסיד בשיקול של הברחת הגבול מול הגלייה לסיביר, והסתכנו בהברחת הגבול. השמועות על הצלחת בריחתם של החסידים עוררה תקוות מחודשות אצל אלו שנשארו בגבולות רוסיה, אך אז הגיעה שמועה שהרוסים מתחילים להגביר את המעקב והפיקוח על היוצאים.

על מנת לברר את נכונות השמועות ואת אפשרויות הברחת הגבול, נסע הרב יהודה לייב מוצקין ללבוב, וכשהגיע לשם, התברר לו ששוב ירד המחסום, והממשלה הרוסית הפסיקה את היתרי היציאה באמצעות דרכונים פולניים. באמצעות שוחד לפקידי השלטון ופעילות פוליטית רחבה במשרדי השלטון השונים - דבר שהיה כרוך בסכנת נפשות ממשית ובמסירות נפש עצומה - הצליח להביא שוב לידי כך שהגבולות ייפתחו למעבר 'אזרחי פולין', שלא היו אלא חסידי חב"ד שיצאו את גבולות רוסיה תחת זהות בדויה.

ראשי הוועד ופעולותיהם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים:

פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד אנ"ש ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ"ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.

הקבוצה הראשונה שאורגנה על ידי הועד יצאה בחודש סיון תש"ו, ורוב החסידים הבריחו את הגבול בחודשי הקיץ של אותה שנה. בחודשים אלול ותשרי נסעו קבוצות מעטות וקטנות, והמשטרה החשאית אסרה חלק מהפעילים בהברחת הגבול, ופעילות הועד הלכה ונתדלדלה, אך בחודש חשון תש"ז חזר הועד לפעולה, ובט' כסלו יצאה קבוצה נוספת, ובאמצעותה הבריחו את הגבול מאות חסידים, ובהמשך לבריחה מוצלחת זו, יצאו עוד שלוש קבוצות נוספות.

מימון הפעולות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכדי לממן את הפעולות, היה צורך בסכומי כסף גדולים מאוד, ועם התארגנות היציאה בפועל, הוקם בעיר לבוב פעם נוספת בית דין של עשרים ושלושה רבנים מחשובי החסידים, והם פסקו שכל אחד שעובר את הגבול מוכרח להשאיר את כל רכושו לטובת פעולת ועד ההברחה.

בנוסף, הגביר החב"די הרב חייקל חנין הפקיד לפני יציאתו מרוסיה שני מליון רובל אצל ר' ניסן נמנוב לטובת תלמידי התמימים וצוות הישיבה, ועוד מספר מזוודות עמוסות בכסף פרטי שלו אצל ר' מענדל פוטרפס. כל הכסף שימש לצורכי ההצלה, השוחד ותעשיית הזיופים^[2].

גם הרב ישראל נח בלניצקי ששימש כרואה חשבון במוסד ממשלתי, סייע במימון פעולות הבריחה על ידי שסיכן את נפשו, והעלים בגניבה סכומי כסף גדולים מהחשבון הממשלתי והעביר אותם לידי החסידים.

אופני הזיוף[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכדי לצייד את הבורחים בתעודות מזוייפות, התמקדו הפעולות בשלושה מישורים:

השגת תעודות זהות מקוריות של אזרחים פולניים שמתו בשטח רוסיה, התאמת התעודות לאנ"ש, ושינון פרטי התעודה לצורך ביקורת במעבר הגבולות.

יצירת תעודות מזוייפות עם שמות ופרטים בדויים.

נישואין פיקטיביים בין אזרחים פולניים לאזרחים רוסיים, ורישום אנשים כבני משפחה.

ה'עשאלונים'[עריכה | עריכת קוד מקור]

תש"ו

ד' סיון - הרכבת המשיכה עד לתחנת היעד סמוך לעיר וורוצלאוו, לשם הגיעה בכ"א סיון. בין החסידים שנסעו ברכבת זו: הרב מיכאל טייטלבוים, והרב דב בעריש רוזנברג.
ט"ו אב - הרכבת הגיעה עד לתחנת היעד 'פשעמישל', שם המתינו הבורחים לחסידים נוספים שיתאספו, ויחדיו המשיכו בדרכם עם רכבת למרכז הפליטים בלודז. לפי הידוע זו הרכבת בה נסעה אם המלכות הרבנית חנה שניאורסון בין החסידים שנסעו ברכבת זו: הרב חיים מאיר גרליק ובנותיו הדסה פרמן ויוכבד זלמנוב ובנו הרב גרשון מענדל גרליק, הרב ישראל שמעון קלמנסון, הרב גדליה קארף, הרב יעקב יוסף רסקין, והרב מרדכי שוסטרמן.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

תש"ז

י"ד חשוון- נוסעי רכבת זו נוסעו קודם כל לעיר זלטשוב^[3] ומשם נסעו בחזרה ללבוב, הרכבת יצאה בי"ד חשוון והגיע לעיר קרקא ומשם נסעו בהוראת אדמו"ר הריי"צ למחנה הפליטים שבאוסטריה.
ט' כסלו - על רכבת זו נכחו רוב אלו שלימים הקימו את היישוב כפר חב"ד וביניהם משפחות החסידים: משפחת הרב אפרים זלמן סודקביץ, משפחת הרב דוד קוק, משפחת הרב אברהם לבקיבקר, משפחת הרב זעליג אלטהויז, משפחת רסקין משפחת גופין, ר' שלמה מיידנצ'יק ועוד רבות של משפחות של חסידים שיצאו מרוסיה הסובייטית לעבר פולין ואח"כ המשיכו לצ'כיה ומשם לאוסטריה ומשם בקיץ אח"כ לצרפת עד תש"ט שהקימו את היישוב החסידי הראשון בארץ הקודש - כפר חב"ד. מסופר בשם הרבי כי באותו יום, ישב הרבי הריי"צ בחדרו ואמר את שירת הים בדביקות שוב ושוב, עד שנאנח אנחת רווחה באמרו חרישית: "ברוך השם, הם עברו, הם עברו, מספיק". למחרת התקבל מברק כי הם עברו בשלום את גבול רוסיה והגיעו לפְּשֶׁמישְל שבפולין. ^[4].
י"ט כסלו - על הרכבת נכחו קבוצה של מאתיים חמישים חסידים, בתוכם היה המשפיע הרב ישראל נח בלניצקי והרב משה לברטוב.
ט' טבת - העשאלון יצא בשלוש אחרי חצות הלילה, ובו חמש מאות חסידים. החסידים שיחדו את נהג הרכבת, וירדו בתחנת קראקא ולא המשיכו בנסיעה עד התחנה הסופית. בין הנוסעים: ר' יחזקאל ברוד, ר' לייבל מוצ'קין, ור' ישראל נעוולער.
כ"ד טבת. - הקבוצה האחרונה, ובה 200 משפחות.

סגירת הגבולות ומאסר האחראים ברוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם סיום חודשי החורף של שנת תש"ז נסגרו כל הגבולות, וגם בערי גבול נוספות, כגון בראנוביץ ווילנא סגרה הבולשת את כל אפשרויות הבריחה.

במקביל, נפתחה חקירה מעמיקה על המארגנים הראשיים של הבריחה, וכל אנשי הועד שנותרו בגבולות רוסיה נאסרו תוך מספר שבועות, מלבד ר' מענדל פוטרפס, שנאסר רק בשעה שניסה להבריח בעצמו עם הרב שמואל נוטיק ואחרים את הגבול באמצעות דרכון פולני, בתחנת הרכבת בפרימישלאן.

החסידים שנאסרו, הודו במעשים המיוחסים להם, אך לא הפלילו חסידים נוספים, אלא רק כאלו שעזבו כבר את גבולות רוסיה, או שכבר נתפסו קודם לכן והוגלו לסיביר.

תיק לבוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנים הבאות הק.ג.ב. ערך גלי מאסרים בכל רחבי ברית המועצות, וכך נאסרו עשרות חסידים הקשורים לתיק לבוב ועל רובם נגזר גלות. היו חסידים שכבר הוגלו והושבו לחקירות במרכז רוסיה, הם נחקרו בנושא תיק לבוב והושבו לגלות, כמו ר' מענדל פוטרפאס.

אודות פרשת תיק לבוב המאוחרת נכתב במספר מקומות^[5] ובשנת תשפ"ג פורסמו באתרי חב"ד מסמכים מתוך תיק לבוב^[6].

היציאה מצ'רנוביץ'[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – היציאה מצ'רנוביץ'

"היציאה מצ'רנוביץ" הייתה בשנת תש"ט, בה ניסו לצאת חסידי חב"ד שלא הצליחו לצאת ב"יציאה הגדולה" דרך העיר צ'רנוביץ', יציאה זאת כשלה והסתיימה במעצר המארגנים והמוברחים.

מחנות עקורים באירופה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תלמידי סניף ישיבת תומכי תמימים במחנה המעבר בפוקינג

לאחר שהצליחו להבריח את הגבול באמצעים בלתי ליגאליים, שאפו חסידים רבים לעשות את דרכם לארצות הברית, על מנת להתאחד שוב עם הרבי, ולהסתופף במחיצתו. אך בינתיים התעכב הענין מכיון שלא היו ברשות אנ"ש אשרות כניסה לארצות הברית.

תחנות המעבר העיקריות בהם התרכזו החסידים בשעת המאמצים להשיג אישורי כניסה לארצות החופש, היו בערים לודז' (שבפולין) ופראג (שבצ'כיה).

בעקבות הוראתו של אדמו"ר הריי"צ להתמקם באזורים שהינם תחת שליטת ממשלת ארצות הברית, עשו חסידים רבים את דרכם לעבר מחנה העקורים בפאקינג, שהיה באותה שעה בשליטת הצבא האמריקאי, והמתינו שם תקופה ארוכה בהמתנה לדעת לאן וכיצד ימשיכו.

בתקופת פוקינג, נשלח אליהם באופן מיוחד חתנו של אדמו"ר הריי"צ הרב שמריהו גוראריה, שעודד את רוחם, והביא להם דרישת שלום מהרבי, וכן הרב בנימין אליהו גורודצקי שכבר נסע לארצות הברית ושב כמנהל לשכת הפליטים האירופאית והחל לפעול למען החסידים.

בהיות שהפעולות להשגת אישורי כניסה המוניים לגבולות ארצות הברית נכשלו, הורה הרבי הריי"צ לרכז את המאמצים בהעברת כל משפחות החסידים לפריז.

קבוצות קטנות יותר התרכזו במחנות הפליטים: 'עבענזע' 'זלאצבורג' 'וגשייד' 'שטייער' ו'האליין' שבאוסטריה, בפריז שבצרפת, ובאנטוורפן שבבלגיה.

פעילות רוחנית רבה בוצעה במחנות לפי הוראות רבותינו. במחנה פוקינג הוקמו מוסדות חינוך חב"דיים - ישיבת תומכי תמימים ובית רבקה, וסניפים קטנים של תומכי תמימים ובית רבקה הוקמו בעוד מחנות עקורים. אדמו"ר הריי"צ והרבי היו בקשר עם החסידים במחנות העקורים וסייעו להם רבות בגשמיות וברוחניות, באמצעות הוראות והכוונה, וגם שלחו אליהם שליחים ומשלוחים^[7].

בין אלו שפעלו במחנות, היה הרב זלמן לוין, שפעל במחנה באיטליה, יחד עם הרב יעקב פלס ור' זושא הפרטיזן. הם השתדלו לקבל מקום מתאים לבית הכנסת, אירגנו תפילות, שיעורי תורה, פעילויות עם הילדים במקום וכל דבר שהיה אפשרי לדאוג במקום.

לאחר שהות מספר שנים במחנות העקורים, המשיכו רבים את נסיעתם לארץ הקודש (שקיבלה באותה שעה הכרה רשמית מאומות העולם), ובשנת תש"ט הורה אדמו"ר הריי"צ להקים עבורם את כפר חב"ד.

תיעוד מפורט על כל הנעשה במחנות העקורים, פורסם בספר היציאה מרוסיה (ספר) מאת הרב אליהו מטוסוב והרב שניאור זלמן ברגר^[8].

הרבי מבקר את אנ"ש בפריז[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ביקור הרבי בפריז

אמו של הרבי, הרבנית חנה, הייתה אף היא בין החסידים שהבריחו את גבולות רוסיה בשנת תש"ו ונדדה יחד עם חסידים נוספים עד שהגיעה לפריז.

בכ"ה אד"ר תש"ז, נסע הרבי לפריז לשהות יחד עם אמו, ולקחת אותה יחד עמו לארצות הברית. במשך החודשיים בהם שהה הרבי בפאריז, עודד הרבי את רוחם של החסידים שהגיעו לשם מרוסיה, התוועד איתם, ודרש מהם להשתדל ככל יכולתם לקשר יהודים נוספים לרבי.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלום בער לוין תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, קה"ת, תשמ"ט.
הרב יוסף אשכנזי אוצר החסידים - מרחבי תבל, פרק י'
ישראל שוחט, הבריחה מלבוב, 1949 עמוד 69
אליהו מטוסוב, שניאור זלמן ברגר, היציאה מרוסיה (ספר), מארכיון הרב שלמה מטוסוב. שער ראשון - היציאה מרוסיה. שער רביעי - במחנות

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יוסף יצחק קמינצקי, מסע מצולם - הבריחה שהיוותה את ערש הולדתו של כפר חב"ד, 'הכפר של הרבי'
הרב אליהו וולף, ר' מענדל - הוצאת אש"ל
הרב מרדכי שוסטרמן, למען ידעו בנים יולדו, פרק ג' באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש .
הרב שניאור זלמן חאנין, זכרונות חסידיים מר' חייקל חאנין בקשר עם הבריחה הגדולה: חלק א' (עמוד 87) • חלק ב' (עמוד 84) • חלק ג' (עמוד 42)

הערות שוליים

↑ היציאה מרוסיה (ספר) ע' 13-14
↑ זכרונות ר' חייקל חאנין פורסמו בהרחבה בסדרת כתבות בשבועון בית משיח
↑ בשביל לבלבל את העוקבים אחריהם
↑ שיחת הרבי בהיותו בפריז, ל"ג בעומר תש"ז. שיחות קודש קודם הנשיאות עמוד 119.
↑ שניאור זלמן ברגר, תולדות חב"ד בפטרבורג פרק תיק לבוב. מנחם זיגלבוים, סוערות בדממה - ובו פרקים גם על אסירות שנאסרו בתיק לבוב
↑ חב"ד און ליין, אנש
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ואגרות קודש הרבי משנים אלו
↑ ספר חדש היציאה מרוסיה מתעד את היציאה מרוסיה הסובייטית וקהילות חב"ד במחנות העקורים

[1] היציאה מרוסיה (ספר) ע' 13-14

[2] זכרונות ר' חייקל חאנין פורסמו בהרחבה בסדרת כתבות בשבועון בית משיח

[3] בשביל לבלבל את העוקבים אחריהם

[4] שיחת הרבי בהיותו בפריז, ל"ג בעומר תש"ז. שיחות קודש קודם הנשיאות עמוד 119.

[5] שניאור זלמן ברגר, תולדות חב"ד בפטרבורג פרק תיק לבוב. מנחם זיגלבוים, סוערות בדממה - ובו פרקים גם על אסירות שנאסרו בתיק לבוב

[6] חב"ד און ליין, אנש

[7] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ואגרות קודש הרבי משנים אלו

[8] ספר חדש היציאה מרוסיה מתעד את היציאה מרוסיה הסובייטית וקהילות חב"ד במחנות העקורים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{מפנה|הבריחה הגדולה|בריחה הגדולה משכונת קראון הייטס|הבריחה הגדולה מקראון הייטס}}
 [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]
-ב'''יציאת רוסיה תש"ו''' (נקראת גם 'יציאת פולין', ומכונה ה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב"ד את גבולות [[רוסיה]] הקומוניסטית, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של [[חסידות חב"ד]], ותחתיה הוקמו ביוזמת אדמו"ר הריי"צ מרכזים חב"דיים חלופיים ב[[פריז]], [[כפר חב"ד]], [[ירושלים]] ו[[קראון הייטס]].
+ב'''יציאת רוסיה תש"ו''' (נקראת גם 'יציאת פולין', ומכונה ה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב"ד שורדי [[מלחמת העולם השניה]] ו[[השואה]] ב[[ברית המועצות]] - את גבולות ברית המועצות, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, ולאחר שהצליחו להבריח את הגבול נדדו עד שהגיעו למחנות העקורים באירופה. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של [[חסידות חב"ד]], ותחתיה הוקמו ביוזמת [[אדמו"ר הריי"צ]] מרכזים חב"דיים חלופיים ב[[פריז]], [[כפר חב"ד]]  והרחבת הקהילה ב[[קראון הייטס]] ובמקומות נוספים.
-מבצע הבריחה נוהל ב[[מסירות נפש]] על ידי קבוצה של עסקנים חב"דיים שרובם נותרו בגבולות ברית המועצות ונעצרו על ידי אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ונשלחו לגלות ב[[סיביר]] למשך שנים ארוכות.
+מבצע הבריחה נוהל ב[[מסירות נפש]] על ידי קבוצה של עסקנים חב"דיים שרובם נותרו בגבולות [[ברית המועצות]] ונעצרו על ידי אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ונשלחו לגלות ב[[סיביר]] למשך שנים ארוכות ומהם שנפטרו במאסר.
 ==רקע==
-בזמן [[מלחמת העולם השניה]] שהתרחשה בין השנים [[תרח"צ]]-[[תש"ה]] ברחו אזרחים פולניים רבים משטח ארצם שנכבש בידי הצבא הגרמני, והתפזרו ברחבי רוסיה.
+בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] שהתרחשה בין שלהי שנת [[תרצ"ט]]- לקיץ [[תש"ה]] ברחו אזרחים פולניים רבים משטח ארצם שנכבש בידי הצבא הגרמני, והתפזרו ברחבי רוסיה. עם סיום המלחמה, החליטה הממשלה הרוסית לאשר את שובם של אזרחי [[פולין]] מגבולותיה, והעמידה לרשות אזרחי [[פולין]] רכבות משא ('עשאלונים') על מנת שיוכלו לחזור לגבולות ארצם, במסגרת אישורי היציאה שניתנו, ניתנה גם הרשות ל'איחוד משפחות' של אזרחים פולניים שהתחתנו עם אזרחים רוסיים, ולאשר את יציאתם יחדיו מגבולות רוסיה. אזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]].
-עם סיום המלחמה, החליטה הממשלה הרוסית לאשר את יציאתם של אזרחי [[פולין]] מגבולותיה, והעמידה לרשות אזרחי [[פולין]] רכבות משא ('עשאלונים') על מנת שיוכלו לחזור לגבולות ארצם. אזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]].
+בתחילה, הממשלה הרוסית העלימה עין ממבריחי הגבול, מפני שרצתה להעלים על כך שאזרחים פולניים רבים מתו בשטחה כתוצאה מהרעב הנוראי ששרר ברוסיה באותם שנים, והעדיפה למלא פנקסי רישום רבים של אזרחים פולניים ש'יצאו' כביכול משטחה.
-במסגרת אישורי היציאה שניתנו, ניתנה גם הרשות ל'איחוד משפחות' של אזרחים פולניים שהתחתנו עם אזרחים רוסיים, ולאשר את יציאתם יחדיו מגבולות רוסיה.
+היו מספר חסידים שהיו להם תעודות של אזרחי פולין, חלקם אכן גרו בפולין לפני המלחמה ואחרים מסיבות שונות חיו כאזרחי פולין למרות היותם אזרחי ברית המועצות. והללו יצאו מרוסיה כאזרחי פולין ללא צורך לזייף תעודות.
+===דעת הרבי הריי"צ על הבריחה===
+עם הגעת השמועה על אפשרויות ההברחה, רצו החסידים לשאול את דעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], שבאותה העת שהה ב[[ארצות הברית]]. הרב [[בנימין גורודצקי]] אשר שהה אז בסמרקנד שלח מברק לחותנו הרב [[שמואל לויטין]] אשר שהה  בניו יורק, בו ביקש לדעת את דעתו של אדמו"ר הריי"צ בנוגע לבריחתם של חסידי חב"ד מגבולות רוסיה. מלבד הסכנה הרבה שהייתה כרוכה בבריחה המונית שכזו, היו גם חסידים שטענו כי אסור להפקיר את המערכה על שמירת הגחלת היהודית ברוסיה, ובאם החסידים ייברחו - הממשלה הקומוניסטית תכחיד לחלוטין את הפעילות היהודית בכל רחבי ברית המועצות.
-בתחילה, הממשלה הרוסית העלימה עין ממבריחי הגבול, מפני שרצתה להעלים על כך שאזרחים פולניים רבים מתו בשטחה כתוצאה מהרעב הנוראי ששרר ברוסיה באותם שנים, והעדיפה למלא פנקסי רישום רבים של אזרחים פולניים ש'יצאו' כביכול משטחה.
+בתחילה ענה אדמו"ר הריי"צ, שבהיות וזוהי שאלה כללית, צריך להמתין עד לבירור המצב. בספר '[[היציאה מרוסיה (ספר)|היציאה מרוסיה]]' ישנם פרטים אודות מענה אדמו"ר הריי"צ: ר' בנימין גורודצקי חשש, והמתין עד תום התקופה בה אפשר להגיש בקשות. יום לפני המועד שנקבע הגיש בקשה, ובו ביום קיבל מברק מוסווה מארצות הברית, שתוכנו: "דער זיידע זאגט, מען זאל בלייבן זיצן אויפן ארט" – [הסבא, הרבי אומר שיש להישאר לשבת במקום]. התשובה לגביו היתה ברורה דיה, אולם לר' בנימין התעורר ספק, האם הכוונה רק אליו או לכללות אנ"ש. הלבטים היו לא קלים כלל, לכן ר' בנימין החליט לפרוש את ספיקותיו בפני חשובי החסידים. בין כה וכה, נשארו הדברים לוטים בערפל, ובהמשך בסביבות ניסן תש״ו התקבלו תשובות יותר ברורות מאדמו״ר הריי״צ, אשר על החסידים לברר בעצמם, אם אפשר להגיע לחלק האמריקאי של גרמניה. שכן לאחר המלחמה היו שטחים באירופה שהיו תחת שליטת האמריקאיים, ושטחים אחרים תחת שלטון ברית המועצות. ואדמו"ר הריי"צ רצה בדווקא שהחסידים לא יוותרו תחת שלטון סובייטי. או אז הוחלט כי על החסידים, לצאת את ברית המועצות, ולהגיע לאיזורי הכיבוש האמריקאי. כך החלה להתגלגל פרשיית 'הבריחה' של החסידים דרך לבוב{{הערה|[[היציאה מרוסיה (ספר)]] ע' 13-14}}.
+לאחר שמספר חסידים הצליחו לעבור את הגבול ללא תקלות והגיעו למקום מבטחים, הם דיווחו על כך לאדמו"ר הריי"צ, ואז אישר אדמו"ר הריי"צ לחסידים להתעסק עם יציאה כללית מגבולות רוסיה, אך הציב תנאים שונים.
 ==התארגנות דרכי היציאה==
-עם הגעת השמועה על אפשרויות ההברחה, רצו החסידים לשאול את דעתו של אדמו"ר הריי"צ, אך מכיון שהפחד מהצנזורה הרוסית היה גדול והזמן דחק, הגיעו החסידים למסקנה שלא ניתן לחכות והושיבו בית דין שהורכב מעשרים ושלושה רבנים חסידיים ששהו באזור, על מנת שיפסקו האם החסידים צריכים לברוח או לא.
-בית הדין התאסף מספר פעמים במשך שלושה ימים, ושמע את חוות דעתם של אנשים שונים שהתעסקו עם הברחות הגבול, אך הגיעו למסקנה שהסכנה גדולה מידי והודיעו שאין להסתכן ולהבריח את הגבול.
+מכיון שהפחד מהצנזורה הרוסית היה גדול והזמן דחק, הגיעו החסידים למסקנה שלא ניתן לחכות והושיבו בית דין שהורכב מעשרים ושלושה רבנים חסידיים ששהו באזור, על מנת שיפסקו האם החסידים צריכים לברוח או לא. בית הדין התאסף מספר פעמים במשך שלושה ימים, ושמע את חוות דעתם של אנשים שונים שהתעסקו עם הברחות הגבול, אך הגיעו למסקנה שהסכנה גדולה מידי והודיעו שאין להסתכן ולהבריח את הגבול.
 למרות פסק הדין, היו חסידים שקיבלו ידיעות שה[[ק.ג.ב]] בעקבותיהם, והגיעו למסקנה שאין להם מה להפסיד בשיקול של הברחת הגבול מול הגלייה לסיביר, והסתכנו בהברחת הגבול. השמועות על הצלחת בריחתם של החסידים עוררה תקוות מחודשות אצל אלו שנשארו בגבולות רוסיה, אך אז הגיעה שמועה שהרוסים מתחילים להגביר את המעקב והפיקוח על היוצאים.
@@ שורה 22: / שורה 27: @@
 על מנת לברר את נכונות השמועות ואת אפשרויות הברחת הגבול, נסע הרב [[יהודה לייב מוצקין]] ל[[לבוב]], וכשהגיע לשם, התברר לו ששוב ירד המחסום, והממשלה הרוסית הפסיקה את היתרי היציאה באמצעות דרכונים פולניים. באמצעות שוחד לפקידי השלטון ופעילות פוליטית רחבה במשרדי השלטון השונים - דבר שהיה כרוך בסכנת נפשות ממשית וב[[מסירות נפש]] עצומה - הצליח להביא שוב לידי כך שהגבולות ייפתחו למעבר 'אזרחי פולין', שלא היו אלא חסידי חב"ד שיצאו את גבולות רוסיה תחת זהות בדויה.
+==ראשי הוועד ופעולותיהם==
 לצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים:
 *ר' [[מענדל פוטרפס]].
 *ר' [[יהודה לייב מוצ'קין|לייבל מוצ'קין]].
+*ר' [[אברהם לבקיבקר]]
 * ר' [[דוד קוק]].
-*ר' [[יששכר דב גורביץ]].
+*ר' [[יששכר דב גורביץ']].
+*ר' [[זלמן סודקביץ]].
 *ר' [[יהושע שניאור זלמן סרבריאנסקי]].
 *ר' [[משה חיים דובראווסקי]].
@@ שורה 32: / שורה 40: @@
 *ר' [[יונה כהן]] (פולטאווער).
 *גברת [[שרה קצנלבויגן]] ('מומע שרה').
+*מרת הדסה גרליק (לימים פרמן)
+*ר' [[חיים וולוביק]].
+*ועוד חסידים.
 פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד אנ"ש ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ"ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.
-מספר חסידים מארץ ישראל הגיעו לצורך הענין אל הצד השני של הגבול, בשטח שהיה שייך לפולין, והשתדלו לסייע משם ככל יכולתם.
+הקבוצה הראשונה שאורגנה על ידי הועד יצאה בחודש [[סיון]] [[תש"ו]], ורוב החסידים הבריחו את הגבול בחודשי הקיץ של אותה שנה. בחודשים [[אלול]] ו[[תשרי]] נסעו קבוצות מעטות וקטנות, ו[[המשטרה החשאית]] אסרה חלק מהפעילים בהברחת הגבול, ופעילות הועד הלכה ונתדלדלה, אך בחודש [[חשון]] [[תש"ז]] חזר הועד לפעולה, ובט' כסלו יצאה קבוצה  נוספת, ובאמצעותה הבריחו את הגבול מאות חסידים, ובהמשך לבריחה מוצלחת זו, יצאו עוד שלוש קבוצות נוספות.
-רכבת המשא הראשונה שאורגנה על ידי הועד יצאה בחודש [[סיון]] [[תש"ו]], ורוב החסידים הבריחו את הגבול בחודשי הקיץ של אותה שנה. בחודשים [[אלול]] ו[[תשרי]] נסעו קבוצות מעטות וקטנות, ו[[המשטרה החשאית]] אסרה חלק מהפעילים בהברחת הגבול, ופעילות הועד הלכה ונתדלדלה, אך בחודש [[חשון]] [[תש"ז]] חזר הועד לפעולה, ובט' כסלו יצאה רכבת משא נוספת, ובאמצעותה הבריחו את הגבול מאות חסידים, ובהמשך לבריחה מוצלחת זו, יצאו עוד שלוש רכבות נוספות.
-===דעת הרבי הריי"צ על הבריחה===
-בראשית ההתארגנות, שלח הרב [[בנימין גורודצקי]] מברק לחותנו הרב [[שמואל לויטין]], בו ביקש לדעת את דעתו של אדמו"ר הריי"צ בנוגע לבריחתם של חסידי חב"ד מגבולות רוסיה.
-מלבד הסכנה הרבה שהיתה כרוכה בבריחה המונית שכזו, היו גם חסידים שטענו כי אסור להפקיר את המערכה על שמירת הגחלת היהודית ברוסיה, ובאם החסידים ייברחו - הממשלה הקומוניסטית תכחיד לחלוטין את הפעילות היהודית בכל רחבי ברית המועצות.
-בתחילה ענה אדמו"ר הריי"צ, שבהיות וזוהי שאלה כללית, צריך להמתין עד לבירור המצב.
-לאחר שמספר חסידים הצליחו לעבור את הגבול ללא תקלות והגיעו למקום מבטחים, הם דיווחו על כך לאדמו"ר הריי"צ, ואז אישר אדמו"ר הריי"צ לחסידים להתעסק עם יציאה כללית מגבולות רוסיה, אך הציב תנאים שונים.
 ===מימון הפעולות===
-בכדי לממן את הפעולות, היה צורך בסכומי כסף גדולים מאוד, ועם התארגנות היציאה בפועל, הוקם בעיר לבוב פעם נוספת בית דין של עשרים ושלושה רבנים מחשובי החסידים, והם פסקו שכל אחד שעובר את הגבול מוכרח להשאיר את כל רכושו לטובת פעולת ועד ההצלה.
+בכדי לממן את הפעולות, היה צורך בסכומי כסף גדולים מאוד, ועם התארגנות היציאה בפועל, הוקם בעיר לבוב פעם נוספת בית דין של עשרים ושלושה רבנים מחשובי החסידים, והם פסקו שכל אחד שעובר את הגבול מוכרח להשאיר את כל רכושו לטובת פעולת ועד ההברחה.
-בנוסף, הגביר החב"די הרב [[חייקל חנין]] הפקיד לפני יציאתו מרוסיה שני מליון רובל אצל ר' [[ניסן נמנוב]] לטובת תלמידי התמימים וצוות הישיבה, ועוד מספר מזוודות עמוסות בכסף פרטי שלו אצל ר' [[מענדל פוטרפס]]. כל הכסף שימש לצורכי ההצלה, השוחד ותעשיית הזיופים.
+בנוסף, הגביר החב"די הרב [[חייקל חנין]] הפקיד לפני יציאתו מרוסיה שני מליון רובל אצל ר' [[ניסן נמנוב]] לטובת תלמידי התמימים וצוות הישיבה, ועוד מספר מזוודות עמוסות בכסף פרטי שלו אצל ר' [[מענדל פוטרפס]]. כל הכסף שימש לצורכי ההצלה, השוחד ותעשיית הזיופים{{הערה|זכרונות ר' חייקל חאנין פורסמו בהרחבה בסדרת כתבות בשבועון בית משיח}}.
 גם הרב [[ישראל נח בלניצקי]] ששימש כרואה חשבון במוסד ממשלתי, סייע במימון פעולות הבריחה על ידי שסיכן את נפשו, והעלים בגניבה סכומי כסף גדולים מהחשבון הממשלתי והעביר אותם לידי החסידים.
@@ שורה 58: / שורה 60: @@
 בכדי לצייד את הבורחים בתעודות מזוייפות, התמקדו הפעולות בשלושה מישורים:
-א) השגת תעודות זהות מקוריות של אזרחים פולניים שמתו בשטח רוסיה, התאמת התעודות לאנ"ש, ושינון פרטי התעודה לצורך ביקורת במעבר הגבולות.
+*השגת תעודות זהות מקוריות של אזרחים פולניים שמתו בשטח רוסיה, התאמת התעודות לאנ"ש, ושינון פרטי התעודה לצורך ביקורת במעבר הגבולות.
-ב) יצירת תעודות מזוייפות עם שמות ופרטים בדויים.
+*יצירת תעודות מזוייפות עם שמות ופרטים בדויים.
-ג) [[נישואין]] פיקטביים בין אזרחים פולניים לאזרחים רוסיים, ורישום אנשים כבני משפחה.
+*[[נישואין]] פיקטיביים בין אזרחים פולניים לאזרחים רוסיים, ורישום אנשים כבני משפחה.
 ===ה'עשאלונים'===
 ;תש"ו:
-*[[ד' סיון]] - הרכבת המשיכה עד לתחנת היעד סמוך לעיר וורוצלאוו, לשם הגיעה בכ"א סיון. בין החסידים שנסעו ברכבת זו: הרב [[מיכאל טייטלבוים]], והרב [[דב בעריש רוזנברג]].
+*'''[[ד' סיון]]''' - הרכבת המשיכה עד לתחנת היעד סמוך לעיר וורוצלאוו, לשם הגיעה בכ"א סיון. בין החסידים שנסעו ברכבת זו: הרב [[מיכאל טייטלבוים]], והרב [[דב בעריש רוזנברג]].
-*[[ט"ו אב]] - הרכבת הגיעה עד לתחנת היעד 'פשעמישל', שם המתינו הבורחים לחסידים נוספים שיתאספו, ויחדיו המשיכו בדרכם עם רכבת למרכז הפליטים בלודז. בין החסידים שנסעו ברכבת זו: [[ישראל שמעון קלמנסון]], [[גדליה קארף]], [[יעקב יוסף רסקין]], ו[[מרדכי שוסטרמן]].
+*'''[[ט"ו אב]]''' - הרכבת הגיעה עד לתחנת היעד 'פשעמישל', שם המתינו הבורחים לחסידים נוספים שיתאספו, ויחדיו המשיכו בדרכם עם רכבת למרכז הפליטים בלודז. לפי הידוע זו הרכבת בה נסעה אם המלכות הרבנית [[חנה שניאורסון]] בין החסידים שנסעו ברכבת זו: הרב [[חיים מאיר גרליק]] ובנותיו הדסה פרמן ויוכבד זלמנוב ובנו הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]], הרב [[גדליה קארף]], הרב [[יעקב יוסף רסקין]], והרב [[מרדכי שוסטרמן]].
 {{פסקה חסרה}}
 ;תש"ז:
-*[[ט' כסלו]] - הבריחה הגדולה כך כונתה אותה יציאה מרוסיה, על רכבת זו נכחו רוב אלו שלימים הקימו את היישוב [[כפר חב"ד]] וביניהם משפחות החסידים: משפחת הרב [[אפרים זלמן סודקביץ]], משפחת הרב [[דוד קוק]], משפחת הרב [[זעליג אלטהויז]], משפחת [[רסקין]] משפחת [[גופין]] ועוד רבות של משפחות של חסידים שיצאו מרוסיה הסובייטית לעבר פולין ואח"כ המשיכו לצ'כיה ומשם לאוסטריה ומשם בקיץ אח"כ ל[[צרפת]] עד [[תש"ט]] שהקימו את היישוב החסידי הראשון בארץ הקודש - כפר חב"ד.
+*'''[[י"ד חשוון]]'''- נוסעי רכבת זו נוסעו קודם כל לעיר [[זלטשוב]]{{הערה|בשביל לבלבל את העוקבים אחריהם}} ומשם נסעו בחזרה ל[[לבוב]], הרכבת יצאה ב[[י"ד חשוון]] והגיע לעיר [[קרקא]] ומשם נסעו בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] למחנה הפליטים שב[[אוסטריה]].
-*[[י"ט כסלו]] - על הרכבת נכחו קבוצה של מאתיים חמישים חסידים, בתוכם היה ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בלניצקי]] והרב [[משה לברטוב]].
+*'''[[ט' כסלו]]''' - על רכבת זו נכחו רוב אלו שלימים הקימו את היישוב [[כפר חב"ד]] וביניהם משפחות החסידים: משפחת הרב [[אפרים זלמן סודקביץ]], משפחת הרב [[דוד קוק]], משפחת הרב [[אברהם לבקיבקר]], משפחת הרב [[זעליג אלטהויז]], משפחת רסקין משפחת [[גופין]], ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ועוד רבות של משפחות של חסידים שיצאו מרוסיה הסובייטית לעבר פולין ואח"כ המשיכו לצ'כיה ומשם לאוסטריה ומשם בקיץ אח"כ ל[[צרפת]] עד [[תש"ט]] שהקימו את היישוב החסידי הראשון בארץ הקודש - כפר חב"ד. מסופר בשם [[הרבי]] כי באותו יום, ישב [[הרבי הריי"צ]] בחדרו ואמר את [[שירת הים]] בדביקות שוב ושוב, עד שנאנח אנחת רווחה באמרו חרישית: "ברוך השם, הם עברו, הם עברו, מספיק". למחרת התקבל מברק כי הם עברו בשלום את גבול רוסיה והגיעו לפְּשֶׁמישְל שבפולין. {{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] [[הרבי בפריז|בהיותו בפריז]], [[ל"ג בעומר]] [[תש"ז]]. [[שיחות קודש קודם הנשיאות]] [https://drive.google.com/file/d/1Fl9R-m_zILf5OwAMTr8ADrFxhDpkd-No/view עמוד 119].}}.
-*[[ט' טבת]] - העשאלון יצא בשלוש אחרי חצות הלילה, ובו חמש מאות חסידים. החסידים שיחדו את נהג הרכבת, וירדו בתחנת קראקא ולא המשיכו בנסיעה עד התחנה הסופית. בין הנוסעים: ר' [[יחזקאל ברוד]], ר' [[לייבל מוצ'קין]], ור' [[ישראל נעוולער]].
+*'''[[י"ט כסלו]]''' - על הרכבת נכחו קבוצה של מאתיים חמישים חסידים, בתוכם היה ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בלניצקי]] והרב [[משה לברטוב]].
-*כ"ד טבת. - '''רכבת זו היתה הרכבת האחרונה''', ועליה 200 משפחות.
+*'''[[ט' טבת]]''' - העשאלון יצא בשלוש אחרי חצות הלילה, ובו חמש מאות חסידים. החסידים שיחדו את נהג הרכבת, וירדו בתחנת קראקא ולא המשיכו בנסיעה עד התחנה הסופית. בין הנוסעים: ר' [[יחזקאל ברוד]], ר' [[לייבל מוצ'קין]], ור' [[ישראל נעוולער]].
+*'''[[כ"ד טבת]]'''. - '''הקבוצה האחרונה''', ובה 200 משפחות.
-==המשך דרכם של הבורחים==
+==סגירת הגבולות ומאסר האחראים ברוסיה==
-[[תמונה:פאקינג1.jpg|left|thumb|250px|תלמידי סניף [[ישיבת תומכי תמימים]] במחנה המעבר ב[[פוקינג]]]]
+עם סיום חודשי החורף של שנת [[תש"ז]] נסגרו כל הגבולות, וגם בערי גבול נוספות, כגון [[בראנוביץ]] ו[[וילנא]] סגרה הבולשת את כל אפשרויות הבריחה.
-לאחר שהצליחו להבריח את הגבול באמצעים בלתי ליגאליים, המשיכו חסידים רבים לעשות את דרכם לארצות הברית, על מנת להתאחד שוב עם הרבי, ולהסתופף במחיצתו. אך בינתיים התעכב הענין מכיון שלא היו ברשות אנ"ש אשרות כניסה.
+במקביל, נפתחה חקירה מעמיקה על המארגנים הראשיים של הבריחה, וכל אנשי הועד שנותרו בגבולות רוסיה נאסרו תוך מספר שבועות, מלבד ר' [[מענדל פוטרפס]], שנאסר רק בשעה שניסה להבריח בעצמו עם הרב [[שמואל נוטיק]] ואחרים את הגבול באמצעות דרכון פולני, בתחנת הרכבת בפרימישלאן.
+החסידים שנאסרו, הודו במעשים המיוחסים להם, אך לא הפלילו חסידים נוספים, אלא רק כאלו שעזבו כבר את גבולות רוסיה, או שכבר נתפסו קודם לכן והוגלו לסיביר.
+==תיק לבוב==
+בשנים הבאות ה[[ק.ג.ב.]] ערך גלי מאסרים בכל רחבי ברית המועצות, וכך נאסרו עשרות חסידים הקשורים ל[[תולדות חב"ד בפטרבורג|תיק לבוב]] ועל רובם נגזר גלות. היו חסידים שכבר הוגלו והושבו לחקירות במרכז רוסיה, הם נחקרו בנושא תיק לבוב והושבו לגלות, כמו ר' [[מענדל פוטרפאס]].
+אודות פרשת תיק לבוב המאוחרת נכתב במספר מקומות{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק תיק לבוב. [[מנחם זיגלבוים]], סוערות בדממה - ובו פרקים גם על אסירות שנאסרו בתיק לבוב}} ובשנת [[תשפ"ג]] פורסמו באתרי חב"ד מסמכים מתוך תיק לבוב{{הערה|[[חב"ד און ליין]], אנש}}.
+==היציאה מצ'רנוביץ'==
+{{ערך מורחב|היציאה מצ'רנוביץ'}}
+'''"היציאה מצ'רנוביץ"''' הייתה בשנת [[תש"ט]], בה ניסו לצאת חסידי [[חב"ד]] שלא הצליחו לצאת ב"[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה הגדולה]]" דרך העיר [[צ'רנוביץ']], יציאה זאת כשלה והסתיימה במעצר המארגנים והמוברחים.
+==מחנות עקורים באירופה==
+[[קובץ:פאקינג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי סניף [[ישיבת תומכי תמימים]] במחנה המעבר ב[[פוקינג]]]]
+לאחר שהצליחו להבריח את הגבול באמצעים בלתי ליגאליים, שאפו חסידים רבים לעשות את דרכם ל[[ארצות הברית]], על מנת להתאחד שוב עם הרבי, ולהסתופף במחיצתו. אך בינתיים התעכב הענין מכיון שלא היו ברשות אנ"ש אשרות כניסה לארצות הברית.
 תחנות המעבר העיקריות בהם התרכזו החסידים בשעת המאמצים להשיג אישורי כניסה לארצות החופש, היו בערים [[לודז']] (שבפולין) ו[[פראג]] (שבצ'כיה).
-בעקבות הוראתו של אדמו"ר הריי"צ להתמקם באזורים שהינם תחת שליטת ממשלת ארה"ב, עשו חסידים רבים את דרכם לעבר מחנה הפליטים ב[[פאקינג]], שהיה באותה שעה בשליטת הצבא האמריקאי, והמתינו שם עד לקבלת האישורים. בזמן ההמתנה לאישורים, נשלח אליהם באופן מיוחד חתנו של אדמו"ר הריי"צ הרב [[שמריהו גוראריה]], שעודד את רוחם, והביא להם דרישת שלום מהרבי, וכן הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] שהיה איש הקשר של אדמו"ר הריי"צ במקום והעביר את הוראותיו לכל אחד מהחסידים להיכן להמשיך את דרכו.
+בעקבות הוראתו של אדמו"ר הריי"צ להתמקם באזורים שהינם תחת שליטת ממשלת ארצות הברית, עשו חסידים רבים את דרכם לעבר מחנה העקורים ב[[פאקינג]], שהיה באותה שעה בשליטת הצבא האמריקאי, והמתינו שם תקופה ארוכה בהמתנה לדעת לאן וכיצד ימשיכו.
-בהיות שהפעולות להשגת אישורי כניסה המוניים לגבולות ארה"ב נכשלו, הורה [[הרבי הריי"צ]] לרכז את המאמצים בהעברת כל הפליטים מאנ"ש לפריז.
+בתקופת פוקינג, נשלח אליהם באופן מיוחד חתנו של אדמו"ר הריי"צ הרב [[שמריהו גוראריה]], שעודד את רוחם, והביא להם דרישת שלום מהרבי, וכן הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] שכבר נסע לארצות הברית ושב כמנהל לשכת הפליטים האירופאית והחל לפעול למען החסידים.
-קבוצות קטנות יותר התרכזו במחנות הפליטים 'עבענזע' 'זלאצבורג' 'וגשייד' 'שטייער' ו'האליין' שבאוסטריה, בפריז שבצרפת, ובאנטווערפן שבבלגיה.
+בהיות שהפעולות להשגת אישורי כניסה המוניים לגבולות ארצות הברית נכשלו, הורה [[הרבי הריי"צ]] לרכז את המאמצים בהעברת כל משפחות החסידים ל[[פריז]].
-לאחר שהות של מספר חודשים בפריז, המשיכו רבים את נסיעתם לארץ הקודש (שקיבלה באותה שעה הכרה רשמית מאומות העולם), ובשנת [[תש"ט]] הורה אדמו"ר הריי"צ להקים עבורם את [[כפר חב"ד]].
+קבוצות קטנות יותר התרכזו במחנות הפליטים: 'עבענזע' 'זלאצבורג' 'וגשייד' 'שטייער' ו'האליין' שב[[אוסטריה]], בפריז שבצרפת, וב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]].
+פעילות רוחנית רבה בוצעה במחנות לפי הוראות רבותינו. במחנה פוקינג הוקמו מוסדות חינוך חב"דיים - ישיבת תומכי תמימים ובית רבקה, וסניפים קטנים של תומכי תמימים ובית רבקה הוקמו בעוד מחנות עקורים. אדמו"ר הריי"צ והרבי היו בקשר עם החסידים במחנות העקורים וסייעו להם רבות בגשמיות וברוחניות, באמצעות הוראות והכוונה, וגם שלחו אליהם שליחים ומשלוחים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ואגרות קודש הרבי משנים אלו}}.
+בין אלו שפעלו במחנות, היה הרב [[שניאור זלמן לוין|זלמן לוין]], שפעל במחנה באיטליה, יחד עם הרב [[יעקב פלס]] ור' [[זושא וילימובסקי|זושא הפרטיזן]]. הם השתדלו לקבל מקום מתאים ל[[בית הכנסת]], אירגנו תפילות, שיעורי תורה, פעילויות עם הילדים במקום וכל דבר שהיה אפשרי לדאוג במקום.
+לאחר שהות מספר שנים במחנות העקורים, המשיכו רבים את נסיעתם לארץ הקודש (שקיבלה באותה שעה הכרה רשמית מאומות העולם), ובשנת [[תש"ט]] הורה אדמו"ר הריי"צ להקים עבורם את [[כפר חב"ד]].
+תיעוד מפורט על כל הנעשה במחנות העקורים, פורסם בספר [[היציאה מרוסיה (ספר)]] מאת הרב [[אליהו מטוסוב]] והרב [[שניאור זלמן ברגר]]{{הערה|[https://chabad.info/news/550436/ ספר חדש היציאה מרוסיה מתעד את היציאה מרוסיה הסובייטית וקהילות חב"ד במחנות העקורים]}}.
 ===הרבי מבקר את אנ"ש בפריז===
 {{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקור הרבי בפריז]]}}
 [[קובץ:הרבי_בפריז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום מה[[התוועדות]] הראשונה של [[הרבי]] בעת ביקורו ב[[פריז]] בשנת [[תש"ז]]]]
-אמו של [[הרבי]], [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]], היתה אף היא בין החסידים שהבריחו את גבולות רוסיה בשנת [[תש"ו]] ונדדה יחד עם חסידים נוספים עד שהגיעה לפריז.
+אמו של [[הרבי]], [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]], הייתה אף היא בין החסידים שהבריחו את גבולות רוסיה בשנת [[תש"ו]] ונדדה יחד עם חסידים נוספים עד שהגיעה לפריז.
 בכ"ה אד"ר [[תש"ז]], נסע הרבי לפריז לשהות יחד עם אמו, ולקחת אותה יחד עמו לארצות הברית. במשך החודשיים בהם שהה הרבי בפאריז, עודד הרבי את רוחם של החסידים שהגיעו לשם מרוסיה, התוועד איתם, ודרש מהם להשתדל ככל יכולתם לקשר יהודים נוספים לרבי.
-==סגירת הגבולות ומאסר האחראים ברוסיה==
-עם סיום חודשי החורף של שנת [[תש"ז]] נסגרו כל הגבולות, וגם בערי גבול נוספות, כגון [[בראנוביץ]] ו[[וילנא]] סגרה הבולשת את כל אפשרויות הבריחה.
-במקביל, נפתחה חקירה מעמיקה על המארגנים הראשיים של הבריחה, וכל אנשי הועד שנותרו בגבולות רוסיה נאסרו תוך מספר שבועות, מלבד ר' מענדל פוטרפס, שנאסר רק בשעה שניסה להבריח בעצמו את הגבול באמצעות דרכון פולני, בתחנת הרכבת בפרימישלאן.
-החסידים שנאסרו, הודו במעשים המיוחסים להם, אך לא הפלילו חסידים נוספים, אלא רק כאלו שעזבו כבר את גבולות רוסיה, או שכבר נתפסו קודם לכן והוגלו לסיביר.
-==היציאה מצ'רנוביץ'==
-{{ערך מורחב|היציאה מצ'רנוביץ'}}
-'''"היציאה מצ'רנוביץ"''' הייתה בשנת [[תש"ט]], בה ניסו לצאת חסידי [[חב"ד]] שלא הצליחו לצאת ב"[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה הגדולה]]" דרך העיר [[צ'רנוביץ']], יציאה זאת כשלה ובסוף והובילה למעצרים לשאר חסידי [[חב"ד]] שנשארו ברוסיה.
-==ראו גם==
-*[[:קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
 ==לקריאה נוספת==
 * [[שלום בער לוין]] '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ט]].
+*הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]] '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים - מרחבי תבל]]''', פרק י'
+*[[ישראל שוחט]], '''הבריחה מלבוב''', {{שבועון כפר חב"ד}} 1949 עמוד 69
+*[[אליהו מטוסוב]], [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[היציאה מרוסיה (ספר)]]''', מארכיון הרב [[שלמה מטוסוב]]. שער ראשון - היציאה מרוסיה. שער רביעי - במחנות
+==קישורים חיצוניים==
 * הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55316 מסע מצולם - הבריחה שהיוותה את ערש הולדתו של כפר חב"ד]''', 'הכפר של הרבי' {{אינפו}}
-*הרב [[אלי וולף]], '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27085& ר' מענדל]''' - מאת [[אליהו וולף]]. הוצאת [[אש"ל (בית הוצאה לאור)|אש"ל]]
+*הרב [[אליהו וולף]], '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27085& ר' מענדל]''' - הוצאת [[אש"ל (בית הוצאה לאור)|אש"ל]]
-*הרב [[מרדכי שוסטרמן]], '''[[למען ידעו בנים יולדו]]''', [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/lemaan/6/5&search=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1+%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%A6%D7%95 פרק ג']. אתר אוצר החכמה.
+*הרב [[מרדכי שוסטרמן]], [[למען ידעו בנים יולדו]], '''[https://www.chabadlibrary.org/books/5502060004 פרק ג']''' {{ספריה}}.
-*הרב יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים - מרחבי תבל]]''', פרק י'
+*הרב [[שניאור זלמן חאנין]], זכרונות חסידיים מר' [[חייקל חאנין]] בקשר עם הבריחה הגדולה: '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/572.pdf חלק א''''] (עמוד 87) {{*}} '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/573.pdf חלק ב''''] (עמוד 84) {{*}} '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/574.pdf חלק ג''''] (עמוד 42) {{בית משיח}} {{PDF}}
-*[[שבועון בית משיח]], '''זכרונות חסידיים מר' [[חייקל חאנין]] בקשר עם הבריחה הגדולה:''' [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/572.pdf חלק א' (עמוד 87)] {{*}} [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/573.pdf חלק ב' (עמוד 84)] {{*}} [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/574.pdf חלק ג' (עמוד 42)]
-[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]
+{{שואה}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
+[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
+[[קטגוריה:שואה]]