שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(15 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אהל הרבניות בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבניות ב[[ליובאוויטש]]: הרבנית שיינא, הרבנית [[סטערנא]] (אשת [[אדמו"ר הזקן]]) והרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] (אשת [[הצמח צדק]])]]
[[קובץ:אהל הרבניות בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבניות ב[[ליובאוויטש]]: הרבנית שיינא, הרבנית [[סטערנא]] (אשת [[אדמו"ר הזקן]]) והרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] (אשת [[הצמח צדק]])]]
{{מפנה|הרבנית שיינא|בת [[הרבי הריי"צ]]|שיינא הורנשטיין}}
{{מפנה|הרבנית שיינא|בת [[הרבי הריי"צ]]|שיינא הורנשטיין}}
'''הרבנית שיינא''' הינה זוגתו של [[אדמו"ר האמצעי]].
'''הרבנית שיינא''' הייתה רעייתו של [[אדמו"ר האמצעי]].


הרבנית הייתה בתו של החסיד ר' יעקב, מ[[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר הזקן]] ששימש כ[[מלמד]] ב[[עיירה]] יאנאוויטש והיה אב לחמש בנות.
== תולדות חיים ==
הרבנית הייתה בתו של החסיד ר' יעקב, מ[[חסיד]]י [[אדמו"ר הזקן]] ששימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] בעיירה [[יאנאוויטש]] והיה אב לחמש בנות.


[[אדמו"ר הזקן]] לקחה לכלה לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] לאחר שה[[מלמד]] שטח בפניו ביחידות את צרתו כי ראשו טרוד כיצד יחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן, מכיון שאף [[חסיד]] לא רוצה להתחתן איתן מפאת עניותם ועל כן אינו יכול [[תפילה|להתפלל]] בכוונה הנדרשת מחסיד. כששמע זאת אדה"ז אמר לו: "אני אשתדך איתך, ועי"ז כל החסידים ירצו גם הם להיות מחותנים שלך".
[[אדמו"ר הזקן]] לקחה לכלה לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] לאחר שה[[מלמד תינוקות|מלמד]] שטח בפניו ביחידות את צרתו כי ראשו טרוד כיצד יחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן, מכיון שאף [[חסיד]] לא רוצה להתחתן איתן מפאת עניותם ועל כן אינו יכול [[תפילה|להתפלל]] בכוונה הנדרשת מחסיד. כששמע זאת אדה"ז אמר לו: "אני אשתדך איתך, ועי"ז כל החסידים ירצו גם הם להיות מחותנים שלך".


הוא פנה לבנו אדמו"ר האמצעי והציע לו את השידוך, [[אדמו"ר האמצעי]] שהשתוקק לשמוע את דרושי החתונה שיגיד אביו, רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית, ובגיל 14 בשנת [[תקמ"ח]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית שיינא לאישה.
הוא פנה לבנו אדמו"ר האמצעי והציע לו את השידוך, [[אדמו"ר האמצעי]] שהשתוקק לשמוע את דרושי החתונה שיגיד אביו, רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית, ובגיל 14 בשנת [[תקמ"ח]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית שיינא לאישה.


לאחר מכן כל בנות חותנו - המלמד, נישאו לחסידים ואנשי מעשה.
לאחר מכן כל בנות חותנו - המלמד, נישאו לחסידים ואנשי מעשה, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין, ועוד{{הערה|שמות חתני רבי יעקב, מובאים בספר [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] עמודים פג פד.}}.
 
תאריך לידתה ופטירתה אינם ידועים.  
הרבנית גידלה בביתה את רבקה וגיטל, בנותיה של ביתה - [[הרבנית חיה שרה]].
 
עם פטירתה של הרבנית [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|שטערנא]] רעייתו של הרבי המהר"ש, שלחה הרבנית שליח לחתנה, [[אדמו"ר הצמח צדק]], לבקשו להשתדך עם אחת משתי נכדותיה היתומות הגדלות בביתה.
 
לאחר מהלך עניינים שלם נישא הרבי המהר"ש ל[[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבנית רבקה]].
 
ביום החופה, ציוה הצמח צדק על בנו ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.
 
כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: "יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו"ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך".
 
תאריך לידתה ופטירתה אינם ידועים{{הערה|אבל היא חיתנה את [[הרבי המהר"ש]] ב-[[תר"ט]], מכך שהסתלקה מתר"ט והלאה.}}.
 
==משפחתה==
*בנה הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]].
*בנה הרב [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך שמואל]].
*בתה [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - הראשונה)|הרבנית שרה דרברמדיקר]] - נישאה להרב אליעזר דרבדמיקר בן הרב [[מאיר מפיקוב]] בן רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].
*בתה [[ביילא|הרבנית ביילא וולס]] - נישאה לרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)|יקותיאל זלמן ולס]], בשנת [[תקס"ז]].
*בתה [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] - נישאה לאדמו"ר ה[[צמח צדק]], ב[[ה' כסלו]] [[תקס"ד]].
*בתה [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה טברסקי]] - נישאה ל[[יעקב ישראל טברסקי]], ב[[ו' שבט]] [[תקע"א]].
*בתה [[הרבנית ברכה]] - נישאה לר' יונה מז'יטומיר, ב[[י"ד שבט]] [[תקס"ח]]. גרו כל חייהם ב[[ליובאוויטש]].
*בתה [[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]] - נישאה לרב [[יעקב כולי סלונים]].
*בתה [[אסתר מרים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית אסתר מרים]] - לא ידוע פרטים אודותיה{{הערה|במהלך השנים, גילו בבית החיים ב[[ליובאוויטש]] את מצבת קברה, אף שלא נזכרה ב[[שלשלת היחס]] שבפתח [[היום יום]].}}.
*בתה [[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי|חיה שרה]] - נישאה בזיווג ראשון לרב [[אהרון אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו"ר האמצעי)]], ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תקפ"ו]]. לאחר שבעלה נפטר ב[[כ"ד אייר]] [[תקצ"ז]], נישאה בזיווג שני לר' [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]], בן [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]], בשנת [[תר"ג]].
*בתה הרבנית שטערנא פריידא{{הערה|מוזכרת ברשימות הרב"ש, דברי ימי הרבנית רבקה ועוד. ובדברי ימי הרבנית רבקה, בהערה שם, שנולדה אחרונה שבבנות, כי נולדה לאחר שהסתלקה הרבנית סטערנא, כי נקראה על שמה. והרבנית סטערנא נפטרה בימי נשיאותו של הצמח צדק. לא ידוע עליה כל פרטים.}}.
 
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|2]]
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|2]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]

גרסה אחרונה מ־22:06, 30 באוגוסט 2024

אהל הרבניות בליובאוויטש: הרבנית שיינא, הרבנית סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן) והרבנית חיה מושקא (אשת הצמח צדק)

המונח "הרבנית שיינא" מפנה לכאן. לערך העוסק בבת הרבי הריי"צ, ראו שיינא הורנשטיין.

הרבנית שיינא הייתה רעייתו של אדמו"ר האמצעי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבנית הייתה בתו של החסיד ר' יעקב, מחסידי אדמו"ר הזקן ששימש כמלמד בעיירה יאנאוויטש והיה אב לחמש בנות.

אדמו"ר הזקן לקחה לכלה לבנו אדמו"ר האמצעי לאחר שהמלמד שטח בפניו ביחידות את צרתו כי ראשו טרוד כיצד יחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן, מכיון שאף חסיד לא רוצה להתחתן איתן מפאת עניותם ועל כן אינו יכול להתפלל בכוונה הנדרשת מחסיד. כששמע זאת אדה"ז אמר לו: "אני אשתדך איתך, ועי"ז כל החסידים ירצו גם הם להיות מחותנים שלך".

הוא פנה לבנו אדמו"ר האמצעי והציע לו את השידוך, אדמו"ר האמצעי שהשתוקק לשמוע את דרושי החתונה שיגיד אביו, רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית, ובגיל 14 בשנת תקמ"ח נשא את הרבנית שיינא לאישה.

לאחר מכן כל בנות חותנו - המלמד, נישאו לחסידים ואנשי מעשה, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין, ועוד[1].

הרבנית גידלה בביתה את רבקה וגיטל, בנותיה של ביתה - הרבנית חיה שרה.

עם פטירתה של הרבנית שטערנא רעייתו של הרבי המהר"ש, שלחה הרבנית שליח לחתנה, אדמו"ר הצמח צדק, לבקשו להשתדך עם אחת משתי נכדותיה היתומות הגדלות בביתה.

לאחר מהלך עניינים שלם נישא הרבי המהר"ש לרבנית רבקה.

ביום החופה, ציוה הצמח צדק על בנו ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.

כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה מים לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: "יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מבעלי יחולו על ראשך".

תאריך לידתה ופטירתה אינם ידועים[2].

משפחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

הערות שוליים

  1. שמות חתני רבי יעקב, מובאים בספר תולדות חב"ד ברוסיה הצארית עמודים פג פד.
  2. אבל היא חיתנה את הרבי המהר"ש ב-תר"ט, מכך שהסתלקה מתר"ט והלאה.
  3. במהלך השנים, גילו בבית החיים בליובאוויטש את מצבת קברה, אף שלא נזכרה בשלשלת היחס שבפתח היום יום.
  4. מוזכרת ברשימות הרב"ש, דברי ימי הרבנית רבקה ועוד. ובדברי ימי הרבנית רבקה, בהערה שם, שנולדה אחרונה שבבנות, כי נולדה לאחר שהסתלקה הרבנית סטערנא, כי נקראה על שמה. והרבנית סטערנא נפטרה בימי נשיאותו של הצמח צדק. לא ידוע עליה כל פרטים.