ליקוטי אמרים - פרק כ"ג – הבדלי גרסאות

Mdafula (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Mdafula (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק כ"ג - אחדות השם על ידי התורה והמצוות'''
'''פרק כ"ג - אחדות השם על ידי התורה והמצוות'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
לאחר שהוסברו [[אחדות ה']]{{הערה|בפרקים כ'- כ"א}} ו[[עבודה זרה]]{{הערה|בפרק הקודם}}, חוזר הרבי לבאר{{הערה|את מה שאמר בתחילת פרק כ'}} כיצד כל התורה והמצוות הם "פרטים" של שתי המצוות הראשונות "אנוכי" ו"לא יהיה לך".
לאחר שהוסברו [[אחדות ה']]{{הערה|בפרקים כ'- כ"א}} ו[[עבודה זרה]]{{הערה|בפרק הקודם}}, חוזר הרבי לבאר{{הערה|את מה שאמר בתחילת פרק כ'}} כיצד כל התורה והמצוות הם "פרטים" של שתי המצוות הראשונות "אנוכי" ו"לא יהיה לך".


בפרק זה מבואר כיצד כל מצוות העשה כלולות במצוות אחדות השם, ובפרק הבא יבואר כיצד כל מצוות הלא תעשה כלולות באיסור עבודה זרה.
בפרק זה מבואר כיצד כל מצוות העשה כלולות במצוות אחדות השם, ובפרק הבא יבואר כיצד כל מצוות הלא תעשה כלולות באיסור עבודה זרה.
שורה 12: שורה 18:
==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
===אחדות השם בשעת קיום מצוות===
===אחדות השם בשעת קיום מצוות===
*בשעה שמקיימים מצוות חיות הנפש מתאחדת עם אלוקות ''כגוף עם הנשמה.''
*בשעה שמקיימים מצוות חיות הנפש מתאחדת עם אלוקות "כגוף עם הנשמה".
*ואברי האדם בטלים לאלוקות ''כמרכבה לרוכב.''
*ואברי האדם בטלים לאלוקות "כמרכבה לרוכב".


===אחדות השם בשעת לימוד התורה===
===אחדות השם בשעת לימוד התורה===
בשעת לימוד התורה כוחות המחשבה והדיבור מתאחדים ממש, ''ביחוד גמור'' באין סוף ברוך הוא.
בשעת לימוד התורה כוחות המחשבה והדיבור מתאחדים ממש, "ביחוד גמור" באין סוף ברוך הוא.


נמצא, שהתורה והמצוות מגלים את אחדות השם.
נמצא, שהתורה והמצוות מגלים את אחדות השם.
===סוף הפרק===
===סוף הפרק===
מבאר, שההתבוננות באחדות ה' שהוסברה כאן מסוגלת להמשיך על האדם יראה גדולה{{הערה|עניין זה הוא מעין מאמר מוסגר, ונראה שאינו חלק מההסבר כיצד לעורר את האהבה המסותרת (וצ"ע מדוע מובא כאן, ובפרט, שעניין זה מבואר באריכות בהמשך בפרקים ל"ח-מ"א, ויש להאריך ואכ"מ.}}.
בסוף הפרק מביא הרבי הזקן הסתייגות מסויימת לגבי מעלת לימוד התורה, שהתורה אינה תכלית תכלית לעצמה אלא מטרתה להביא ליראה, ועד כדי כך שהיא (התורה) '''טפלה''' לעניין היראה שבא על ידיה (שהתורה היא רק "תרעא", רק שער הכניסה לחצר היראה){{הערה|כך מובן מהערת הרבי על "ביאורים בתניא" של הרב ווינברג בסוף פרק ל"ז.}}.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==