ליקוטי אמרים - פרק ג' – הבדלי גרסאות

Mdafula (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב"
 
(10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק ג''' של [[ספר התניא]] מבאר את עשר הכוחות של ה[[נפש האלהית]]. שעשר כחות אלו נתחלקו בדרך כלל ל[[שלוש אמות]] ו[[שבע כפולות]], שהם ספירות המוחין, ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], וה[[מידות]].
'''פרק ג - "מבנה" הנפש האלוקית'''


==הקדמה==
==הקדמה==
ב[[תניא - פרק ב'|פרק הקודם]] התבאר מקור ה[[נפש האלהית]] ושהיא נמצאת בכל אחד מישראל, ובפרק זה מבוארים כוחותיה: ל[[נפש האלקית]] עשרה כחות הנמשכים מעשר ה[[ספירות]]. הכוחות נחלקים לשני סוגים: [[שלוש אמות]] (שלושת כוחות השכל) ו[[שבע כפולות]] (שבע כוחות הרגש).
ב[[תניא - פרק ב'|פרק הקודם]] התבאר ''מקור'' ה[[נפש האלהית]] ושהיא נמצאת בכל אחד מישראל, ובפרק זה יתבאר "מבנה" הנפש.


==טקסט==
==טקסט==
שורה 9: שורה 15:


==סיכום==
==סיכום==
למדנו שהנפש האלוקית כלולה מעשר בחינות: שלוש בחינות של שכל ושבע של רגש. השכל שלה מבין רק אלוקות, והרגש שלה הוא אהבת השם ויראתו.
בפרק זה מתבאר שה[[נפש האלקית]] כלולה מעשרה כחות הנמשכים מעשר ה[[ספירות]], שבכללות נחלקים לשני סוגים: שכל ורגש{{הערה|השכל של הנפש האלוקית מבין רק אלוקות ואין לו מושג כלל בענייני העולם, ועל דרך זה הרגש שלה אינו כלפי שום דבר גשמי אלא רק לאלוקות בלבד.}}.
 
בפרטיות יותר כוחות השכל עצמם נחלקים לשלושה (ונקראים גם [[שלוש אמות]]), וכוחות הרגש נחלקים לשבע ונקראים [[שבע כפולות]] או שבע ה[[מידות]].


עניין עיקרי ויסודי ביותר שנלמד בפרקנו הוא חשיבות מידת ה"דעת":
עניין עיקרי ויסודי ביותר שנלמד בפרקנו הוא חשיבות מידת ה"דעת":
כמו שלא יתעורר באדם חשק לדבר גשמי עד שלא יחשוב עליו - כך גם בנפש האלוקית: המידות לא מתעוררות מעצמן: כדי שהעניין שלומדים '''בשכל''' יעורר [[אהבה ויראה]] '''בלב''' צריך להתקשר בו בכח, לרכז בו את המחשבה ולהתבונן בו זמן רב בלי להסיח את הדעת. ואם לא - לא יתעוררו בלב לא אהבה ולא יראה, האדם רק '''ידמיין לעצמו''' שהוא אוהב וירא את השם.


כמו שלא יתעורר באדם חשק לדבר גשמי עד שלא יחשוב עליו - כך גם בנפש האלוקית: המידות לא מתעוררות מעצמן: כדי שהעניין שלומדים '''בשכל''' יעורר אהבה ויראה '''בלב''' צריך להתקשר בו בכח, לרכז בו את המחשבה ולהתבונן בו זמן רב בלי להסיח את הדעת. ואם לא - לא יתעוררו בלב לא אהבה ולא יראה, האדם רק '''ידמיין לעצמו''' שהוא אוהב וירא את השם.
בפרק מוזכרות רק עיקרי המידות - [[אהבה ויראה]]. לשלימות העניין ראו בערך [[ספירות]].
 
 
בפרק מוזכרות רק עיקרי המידות - אהבה ויראה. לשלימות העניין ראה בערך [[ספירות]].


==צילום דפוס התניא==
==צילום דפוס התניא==
<gallery widths="250px" heights="300px">
<gallery widths="150px" heights="220px">
קובץ:תניא ז2.jpg|עמוד 1
קובץ:תניא ז2.jpg|עמוד 1
תמונה:תניא 14.jpg|עמוד 2
תמונה:תניא 14.jpg|עמוד 2
שורה 29: שורה 33:
*[[שבע כפולות]]
*[[שבע כפולות]]
*[[דעת]]
*[[דעת]]
==לקריאה נוספת==
*הרב [[יוסף ויינברג]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535549 ביאור משולב לפרק ג'], מתוך הספר [[שיעורים בספר התניא]]
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''[https://abc770.org/article_node_2851/ עשר כוחות הנפש]''', ביאור רחב לפרק ג' מתוך הספר [[פניני התניא]]
{{הערות שוליים}}


{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ב'|פרק ב']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ד'|פרק ד']]}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ב'|פרק ב']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ד'|פרק ד']]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]