שולחן ערוך – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (21 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | {{מפנה|שולחן ערוך}} | ||
''' | [[קובץ:ציור עתיק על גוויל המיוחס למרן רבינו יוסף בן אפרים קארו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס למרן [[הבית יוסף]]]] | ||
[[קובץ:אשלי רברבי - סלאוויטא חלק שני.jpg|ממוזער|אשלי רביבי - שולחן ערוך - רבי יוסף קארו הוצאת סלאוויטא]] | |||
'''שׁוּלְחָן עַרוּך''' (בקיצור בראשי תיבות מכונה בספרי האחרונים בשם; '''הַשֻׁ"עַ''' או '''הַשׁוּ"עַ''') הינו חיבור הלכתי המסכם את כל הלכות הנוגעות למעשה בזמן הזה שאין [[בית המקדש]] קיים, על פי ההלכה הפסוקה, וחובר על ידי הגאון [[רבי יוסף קארו]] המכונה '''מרן הבית יוסף'''. לאחר שהוא חיבר את השולחן ערוך, הוסיף רעו ועמיתו רבי [[משה איסרליש]] המכונה בספרי האחרונים '''מור"ם'''{{הערה|לשון חשיבות '''מורם מעם''' והוא ראשי תיבות '''מו'''רינו '''ר'''בי '''מ'''שה}} את הגהותיו המתחילות במילה "הג"ה". | |||
מנהג הספרדים הוא כרבי יוסף קארו, שהיה חכם ספרדי, ואילו מנהג האשכנזים הוא כפסקיו של רבי משה איסרליש, עליו המליצו הם את הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמ"ה" - רמ"א. | בשנים קדמוניות היו קוראים לספר המשלב את השולחן ערוך עם הנושא כלים בשם [[אשלי רברבי]]. | ||
מנהג רוב הספרדים הוא כרבי יוסף קארו, שהיה חכם ספרדי, ואילו מנהג האשכנזים הוא כפסקיו של רבי משה איסרליש, עליו המליצו הם את הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמ"ה" - רמ"א. | |||
קהילות רבות ספרדיות קיבלו על עצמם את פסקי הרמ"א אם בצורה מוחלטת או בהלכות מסויימות. | |||
==מבנה הספר== | ==מבנה הספר== | ||
{{ערך מורחב|ארבעה טורים}} | |||
הספר שולחן ערוך, מסודר על פי מתכונת הספר "[[ארבעה טורים]]" שקדם לו. כך הוא מחולק לארבע חלקים: | הספר שולחן ערוך, מסודר על פי מתכונת הספר "[[ארבעה טורים]]" שקדם לו. כך הוא מחולק לארבע חלקים: | ||
*[[אורח חיים]] - ההלכות היומיומיות{{ | *[[אורח חיים]] - ההלכות היומיומיות{{הערה|השכמת הבוקר, [[ציצית]], [[תפילין]], [[תפילה]], [[קריאת התורה]], [[נטילת ידים]], [[ברכות הנהנין]], וכד'}} והלכות המועדים. | ||
*[[יורה דעה]] - הלכות איסור והיתר, הלכותיהם של מצוות רבות שבתורה. | *[[יורה דעה]] - הלכות איסור והיתר, הלכותיהם של מצוות רבות שבתורה. | ||
*[[חושן משפט]] - דיני ממונות. | *[[חושן משפט]] - דיני ממונות. | ||
| שורה 25: | שורה 31: | ||
== תחילת השולחן ערוך == | == תחילת השולחן ערוך == | ||
ה[[שולחן ערוך]] הרב (של אדמו"ר הזקן) מתחיל במילה "יהודה"{{ | ה[[שולחן ערוך]] הרב (של אדמו"ר הזקן) מתחיל במילה "יהודה"{{הערה|יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר וכו'.}} כדי להורות שלמרות שלימוד התורה הוא ענין הבנה והשגה בדווקא, ולכן אפשרי לחשוב ולטעון שלימוד התורה סותר את ענין הביטול, ומסיבה זו נפתח השולחן ערוך במילה "יהודה", כדי להורות כי יש להקדים את ענין ה"נעשה" - עשייה ללא הבנה והשגה שהוא ענין הביטול, ל"נשמע" - הבנה והשגה.{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] חלק כ"א, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15998&hilite=18bcc553-b503-483d-98d0-e5e28e9778ee&st=%D7%9B%D7%A0%D7%9E%D7%A8&pgnum=291 עמ' 282.].}} | ||
== הבית יוסף מחבר השולחן ערוך == | == הבית יוסף מחבר השולחן ערוך == | ||
| שורה 41: | שורה 47: | ||
== שולחן ערוך אורח חיים == | == שולחן ערוך אורח חיים == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[אורח חיים]]}} | |||
הרבי עורר על כך, שהמציאות בדורנו היא, שאפילו אלו הלומדים בהתמדה ובשקידה, ובאופן של "יגעת ומצאת", קשה להשפיע עליהם שילמדו שו"ע או"ח, וכאשר שואלים אותם את השאלה שנשאל מנשה (מאיזה צד יש לבצוע את הלחם) הם אינם יודעים את התשובה, כי התשובה כתובה באיזה סימן בשו"ע אורח חיים, והם כלל לא למדו שו"ע או"ח. וכאשר שואלים אותם "הייתכן", יש להם תשובה מוכנה, כי גם האמורא שאותו שאל מנשה את השאלה האמורה לא ידע את התשובה, הסיבה שהגמרא מספרת את הסיפור האמור היא כדי ללמדנו על גודל ההכרח שבלימוד שו"ע או"ח. | הרבי עורר על כך, שהמציאות בדורנו היא, שאפילו אלו הלומדים בהתמדה ובשקידה, ובאופן של "יגעת ומצאת", קשה להשפיע עליהם שילמדו שו"ע או"ח, וכאשר שואלים אותם את השאלה שנשאל מנשה (מאיזה צד יש לבצוע את הלחם) הם אינם יודעים את התשובה, כי התשובה כתובה באיזה סימן בשו"ע אורח חיים, והם כלל לא למדו שו"ע או"ח. וכאשר שואלים אותם "הייתכן", יש להם תשובה מוכנה, כי גם האמורא שאותו שאל מנשה את השאלה האמורה לא ידע את התשובה, הסיבה שהגמרא מספרת את הסיפור האמור היא כדי ללמדנו על גודל ההכרח שבלימוד שו"ע או"ח. | ||
| שורה 47: | שורה 53: | ||
הרבי אמר כי פירוש המילים "אורח חיים" הוא פירושו כמשמעו: זהו אורח החיים המורה את דרך החיים היום יומיים. ובזה הוא משתנה משאר החלקים. האדם יכול לעבור את כל ימי חייו | הרבי אמר כי פירוש המילים "אורח חיים" הוא פירושו כמשמעו: זהו אורח החיים המורה את דרך החיים היום יומיים. ובזה הוא משתנה משאר החלקים. האדם יכול לעבור את כל ימי חייו | ||
מבלי למצוא הזדמנות לפסוק הלכות בעניני "ארבעה אבות נזיקין" | מבלי למצוא הזדמנות לפסוק הלכות בעניני "ארבעה אבות נזיקין" וכיוצא בזה, מה שאין כן עניני שו"ע או"ח הם דברים שהאדם חי עמם כל הזמן. אי אפשר שהאדם לא יתעסק | ||
בכל יום ב"שויתי ה' לנגדי תמיד", באמירת "מודה אני לפניך", ב[[ | בכל יום ב"שויתי ה' לנגדי תמיד", באמירת "מודה אני לפניך", ב[[תפילת שמונה עשרה]]{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&hilite=47448d3b-cbce-4b72-86cc-884f09e9cdc2&st=%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=107 עמ' 1282].}} | ||
== קישורים חיצוניים == | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/01/blog-post_35.html שו"ת מרתק עם עשרות ציטוטים: ייתכן שהרבי פוסק להיפך מה'שולחן ערוך'?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרי נגלה]] | [[קטגוריה:ספרי נגלה]] | ||
[[קטגוריה:הלכה]] | |||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | |||