נפתלי צבי הלברשטאם: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (24 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:באבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]] | ||
רבי '''נפתלי צבי הלברשטאם''' ([[כ"ה בסיוון]] [[תרצ"א]] – [[י"ב באדר ב']] [[תשס"ה]]) היה ה[[אדמו"ר]] הרביעי מ[[באבוב]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[כ"ה בסיוון]] [[תרצ"א]] לרבי [[שלמה הלברשטאם]] האדמו"ר מ[[באבוב]], בתקופה של טרום [[השואה]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] והתחלת ימי השואה האיומים, נרצח האדמו"ר בעל ה'קדושת ציון' מבאבוב, ובנו ונכדו נמלטו אל בוכניה, לגטו הענק שהקימו שם הנאצים. | |||
בדרך לא דרך ניצל רבי נפתלי צבי, ועלה על אניית מפרש ישנה שהפליגה מרומניה לתורכיה. לאחר תלאות | בדרך לא דרך ניצל רבי נפתלי צבי, ועלה על אניית מפרש ישנה שהפליגה מרומניה לתורכיה. לאחר תלאות הגיע לתורכיה ומשם נע לארץ ישראל. מאוחר יותר נפגש שוב עם אביו בארצות הברית, לאחר שגם הוא ניצל בנסים. | ||
במשך שנים רבות עמד רבי נפתלי צבי לימין אביו וסייע בביסוס חסידות באבוב ב[[ארה"ב]] ובעולם כולו, ובהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש. לאחר פטירת אביו האדמו"ר, מילא רבי נפתלי צבי את מקומו בהנהגת העדה. | |||
נפטר ב[[י"ב אדר ב']] [[תשס"ה]]. לאחר פטירתו, פוצלה החסידות בין אחיו רבי בן ציון הלברשטאם, לחתנו רבי מרדכי דוד אונגר. | |||
==קשריו עם חב"ד== | |||
רבי נפתלי צבי התגורר בשכנות למזכיר [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], ולעיתים תכופות היה מתעניין אצלו לשלומו של [[הרבי]], ועל פעולותיו. בשנת [[תשל"ח]], לאחר המאורע הבריאותי, הרבה בשם אביו רבי [[שלמה הלברשטאם]] לשאול בשלום [[הרבי]]. | |||
בשנת [[תשמ"ח]], בעת ה'שבעה' על [[הרבנית חיה מושקא]], הגיע רבי נפתלי צבי ל[[רבי]] כדי להביע את ניחומיו. | |||
ארע שרבי נפתלי צבי נכח בחתונה בה כמה חסידים לעגו על אמונתם של חסידי חב"ד בכך שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. רבי נפתלי צבי לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו"ר הסכים שהאדמו"ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר. | |||
בתקופת מחלתו [[השתטחות|השתטחו]] חסידיו על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציונו של אדמו"ר הריי"צ]] והתפללו לרפואתו{{הערה| | |||
{{קישור חבד און ליין|5453|חסידי באבוב על הציון הק'||י"ט סיון תשס"ד}}}}. | |||
לאחר פטירתו משלחת רבנים חב"דית שמנתה את הרבנים [[חיים יהודה קרינסקי]], [[יהודה לייב גרונר]], [[משה קוטלרסקי]] [[שלום דובער לוין]], [[חנינא שפערלין]], [[נחום גרוס]] ו[[אליהו סלווין]] [[ניחום אבלים|ניחמה]] את אחיו רבי בן ציון הלברשטאם{{הערה| | |||
{{קישור חבד און ליין|10887|חשיפה: האדמו"ר מבאבוב נשאר בארה"ב בהוראת הרבי||כ"ה אדר ב' תשס"ה}}}}. | |||
== לקריאה נוספת == | |||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שלמה הלברשטם]]|רשימה=אדמו"רי [[באבוב]]|שנה= [[א' מנחם אב]] [[תש"ס]] - [[י"ב אדר ב']] [[תשס"ה]]|הבא=האדמו"ר רבי [[מרדכי דוד אונגר]]}} | [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2003 שבועון בית משיח 504] {{בית משיח}} {{PDF|}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז | |||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שלמה הלברשטם]]|רשימה=אדמו"רי [[באבוב]]|שנה= [[א' מנחם אב]] [[תש"ס]] - [[י"ב אדר ב']] [[תשס"ה]]|הבא= האדמו"ר רבי [[בן ציון אריה לייביש הלברשטאם]] האדמו"ר רבי [[מרדכי דוד אונגר]]}} | |||
{{מיון רגיל:הלברשטאם, נפתלי צבי}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]] | |||
[[קטגוריה:משפחת הלברשטאם]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:05, 20 באוקטובר 2024
רבי נפתלי צבי הלברשטאם (כ"ה בסיוון תרצ"א – י"ב באדר ב' תשס"ה) היה האדמו"ר הרביעי מבאבוב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ה בסיוון תרצ"א לרבי שלמה הלברשטאם האדמו"ר מבאבוב, בתקופה של טרום השואה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והתחלת ימי השואה האיומים, נרצח האדמו"ר בעל ה'קדושת ציון' מבאבוב, ובנו ונכדו נמלטו אל בוכניה, לגטו הענק שהקימו שם הנאצים.
בדרך לא דרך ניצל רבי נפתלי צבי, ועלה על אניית מפרש ישנה שהפליגה מרומניה לתורכיה. לאחר תלאות הגיע לתורכיה ומשם נע לארץ ישראל. מאוחר יותר נפגש שוב עם אביו בארצות הברית, לאחר שגם הוא ניצל בנסים.
במשך שנים רבות עמד רבי נפתלי צבי לימין אביו וסייע בביסוס חסידות באבוב בארה"ב ובעולם כולו, ובהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש. לאחר פטירת אביו האדמו"ר, מילא רבי נפתלי צבי את מקומו בהנהגת העדה.
נפטר בי"ב אדר ב' תשס"ה. לאחר פטירתו, פוצלה החסידות בין אחיו רבי בן ציון הלברשטאם, לחתנו רבי מרדכי דוד אונגר.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי נפתלי צבי התגורר בשכנות למזכיר הרבי הרב יהודה לייב גרונר, ולעיתים תכופות היה מתעניין אצלו לשלומו של הרבי, ועל פעולותיו. בשנת תשל"ח, לאחר המאורע הבריאותי, הרבה בשם אביו רבי שלמה הלברשטאם לשאול בשלום הרבי.
בשנת תשמ"ח, בעת ה'שבעה' על הרבנית חיה מושקא, הגיע רבי נפתלי צבי לרבי כדי להביע את ניחומיו.
ארע שרבי נפתלי צבי נכח בחתונה בה כמה חסידים לעגו על אמונתם של חסידי חב"ד בכך שהרבי הוא מלך המשיח. רבי נפתלי צבי לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו"ר הסכים שהאדמו"ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר.
בתקופת מחלתו השתטחו חסידיו על ציונו של אדמו"ר הריי"צ והתפללו לרפואתו[1].
לאחר פטירתו משלחת רבנים חב"דית שמנתה את הרבנים חיים יהודה קרינסקי, יהודה לייב גרונר, משה קוטלרסקי שלום דובער לוין, חנינא שפערלין, נחום גרוס ואליהו סלווין ניחמה את אחיו רבי בן ציון הלברשטאם[2].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
שבועון בית משיח 504 
(הקישור אינו פעיל, ב' סיון תשפ"ג)
| הקודם: האדמו"ר רבי שלמה הלברשטם |
אדמו"רי באבוב א' מנחם אב תש"ס - י"ב אדר ב' תשס"ה |
הבא: האדמו"ר רבי בן ציון אריה לייביש הלברשטאם האדמו"ר רבי מרדכי דוד אונגר |
הערות שוליים
- ↑ חסידי באבוב על הציון הק' - באתר
י"ט סיון תשס"ד
- ↑ חשיפה: האדמו"ר מבאבוב נשאר בארה"ב בהוראת הרבי - באתר כ"ה אדר ב' תשס"ה