דווינסק: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:54, 8 ביולי 2024

דווינסק (בשמה הנוכחי, מתרפ"א ואילך - דאוגבפילס; עד תרנ"ג נקראה העיר דינבורג) היא העיר השנייה בגודלה בלטביה. בעיר פעלה קהילה חסידית חב"דית גדולה, החל מראשית ימיה של החסידות. כיום גרים בה כ-105,000 תושבים.

קהילת חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקהילה החסידית בעיר החלה כבר בתקופת הבעל שם טוב, וכך מתאר אדמו"ר הריי"צ ברשימתו בשם החסיד ר' שמואל מאזינקער (בן העיר גרייבה הסמוכה לדוינבורג-דווינסק): "עיר דענעבורג נחשבה לבירת עדת החסידים עוד מתחלת זריחת שמש חסידות הבעש"ט נ"ע בעולם, על פי סיפורם של זקני החסידים אשר קבלו מאבותיהם החסידים"^[1].

בין החסידים הזקנים בעיר בזמן אדמו"ר צמח צדק, היו החסידים רבי שלמה באשעס, ר' אברהם זלמן סגי נהור, ר' מנחם שמואל אלוקסטער ור' זלמן משה ליאזנער^[2].

בתקופת אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ הייתה בעיר קהילה חב"דית גדולה, ובתי כנסת רבים.

בשנת תרפ"ח, בדרכו לביקורו בורשה, עצר הרבי הריי"צ לשעה קלה בעיר ושוחח עם חסידים חב"ד מהעיר.

בשנת ת"ש הוקם בעיר סניף של ארגון אחות התמימים, שפעל זמן קצר בלבד עד הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה. הרבי הריי"צ הגיב בקורת רוח רבה על הקמת הסניף^[3].

רבני חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבנים הראשונים של דווינסק היו חסידי חב"ד. הרב זלמן זזמר מחסידי אדמו"ר הזקן היה רבה הראשון. משנת תקע"ח כיהן ברבנות העיר הרב יהודה לייב זלקינד. רבה השלישי של העיר היה הרב פייבל רפופורט (נפטר בשנת תרכ"ג בערך). רבה הרביעי היה הרב אריה לייב זיבוב, שכיהן משנת תרכ"ד עד תרמ"ז בערך.

משנת תרכ"ה ואילך החלו למנות גם המתנגדים רב לקהילתם, ומאז ואילך כיהנו בעיר שני רבנים במקביל: לחסידים ולמתנגדים.

כמו כן הרב יהושע ארש (כונה דער דווינסקער ראש ישיבה) היה ר"מ בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש וראש ישיבה ודיין בעיר דווינסק.

נודע במיוחד הגאון הרב יוסף רוזין (הרוגצ'ובר) בעל הצפנת פענח, שכיהן כרב הקהילה החסידית בעיר עד לפטירתו יחד עם שותפו רב קהילת המתנגדים הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל המשך חכמה ואור שמח, ביניהם שררה ידידות גדולה והערכה וכבוד הדדי.

חסידי חב"ד ילידי העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא

ערים בלטביה

ריגה · קריסלבה · דווינסק · ליבוי

עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • ערים בפולין

‏‏

הערות שוליים

↑ רשימת אדמו"ר הריי"צ מי"א-י"ג ניסן תרנ"ג (שמועות וסיפורים הוצאת תש"נ ח"ג ע' 85 ואילך, ובחוברת בפ"ע בהוצאת קה"ת, תשע"א). ובאגרות 'קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' ע' צז: "עיר דווינסק הייתה נחשבת בין הערים היותר חשובות בעניני חסידות בגליל ההוא, אבל להעדר משפיע ומעורר הנה נתרוקנה במשך הזמן והעלתה חלודה".
↑ רשימת אדמו"ר הריי"צ הנ"ל.
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ב, אגרת ד'שסא. ד'תג.

[רשימה-1] רשימת אדמו"ר הריי"צ מי"א-י"ג ניסן תרנ"ג (שמועות וסיפורים הוצאת תש"נ ח"ג ע' 85 ואילך, ובחוברת בפ"ע בהוצאת קה"ת, תשע"א). ובאגרות 'קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' ע' צז: "עיר דווינסק הייתה נחשבת בין הערים היותר חשובות בעניני חסידות בגליל ההוא, אבל להעדר משפיע ומעורר הנה נתרוקנה במשך הזמן והעלתה חלודה".

[2] רשימת אדמו"ר הריי"צ הנ"ל.

[3] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ב, אגרת ד'שסא. ד'תג.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-דאוגבפילס היא העיר השנייה בגודלה בלטביה, בעבר נקראה העיר דווינסק ולפני כן נקראה דינבורג. כיום גרי בה כ-105,000 תושבים.
+[[קובץ:דווינסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיר דווינסק]]
+'''דווינסק''' (בשמה הנוכחי, מ[[תרפ"א]] ואילך - '''דאוגבפילס'''; עד [[תרנ"ג]] נקראה העיר '''דינבורג''') היא העיר השנייה בגודלה ב[[לטביה]]. בעיר פעלה קהילה חסידית חב"דית גדולה, החל מראשית ימיה של החסידות. כיום גרים בה כ-105,000 תושבים.
-===התיסדות קהילת חב"ד===
+==קהילת חב"ד בעיר==
+הקהילה החסידית בעיר החלה כבר בתקופת [[הבעל שם טוב]], וכך מתאר [[אדמו"ר הריי"צ]] ברשימתו בשם החסיד ר' [[שמואל מאזינקער]] (בן העיר גרייבה הסמוכה לדוינבורג-דווינסק): "עיר דענעבורג נחשבה לבירת עדת החסידים עוד מתחלת זריחת שמש חסידות [[הבעש"ט]] נ"ע בעולם, על פי סיפורם של זקני החסידים אשר קבלו מאבותיהם החסידים"{{הערה|שם=רשימה|1=רשימת אדמו"ר הריי"צ מי"א-י"ג ניסן תרנ"ג (שמועות וסיפורים הוצאת תש"נ ח"ג ע' 85 ואילך, וב[http://lahak.org/pdf2/mehurayatz/reshima-5653-9.pdf חוברת בפ"ע בהוצאת קה"ת, תשע"א]). ובאגרות 'קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' ע' צז: "עיר דווינסק הייתה נחשבת בין הערים היותר חשובות בעניני חסידות בגליל ההוא, אבל להעדר משפיע ומעורר הנה נתרוקנה במשך הזמן והעלתה חלודה".}}.
-הרבנים הראשונים של העיר דאוגבפילס (אז דינבורג) היו [[חסידי חב"ד]]. הרב [[זלמן זזמר]] מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] היה רבה הראשון, רבה השני של העיר היה הרב [[יהודה לייב זלקינד]]. רבה השלישי של העיר היה הרב פייבל רפופורט, רבה הרביעי היה הרב [[אריה לייב זיבוב]]. כמו כן כיהן בעיר הרב [[יוסף רוזין]] - הרגצוב'ר.
+בין החסידים הזקנים בעיר בזמן [[אדמו"ר צמח צדק]], היו החסידים רבי [[שלמה באשעס]], ר' [[אברהם זלמן סגי נהור]], ר' מנחם שמואל אלוקסטער ור' זלמן משה ליאזנער{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ הנ"ל.}}.
-==חסידי חב"ד בעיר==
+בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הייתה בעיר קהילה חב"דית גדולה, ובתי כנסת רבים.
-===זלמן זזמר===
-{{ערך מורחב|זלמן זזמר}}
-שמו של הרב '''זלמן זעזמער''' (יליד [[תשכ"ג]]) הוא על שם העיר הראשונה בה כיהן כרב - העיר זעזמיר.
+בשנת [[תרפ"ח]], בדרכו לביקורו ב[[ורשה]], עצר הרבי הריי"צ לשעה קלה בעיר ושוחח עם חסידים חב"ד מהעיר.
-התחלת הקשר שלו ל[[תורת החסידות]] החלה עוד בצעירותו בזמן לימודיו ב[[עיירה]] פלוצק אצל הגאון הישיש רבי אלימלך שאול מפולוצק. בהגיע ר' זלמן לגיל שש עשרה - בשנת [[תקל"ט]] - גילה לפניו רבו את הסוד כי הינו [[חסיד]], ואף גילה את אוזנו כי כמה פעמים ביקר אצל [[הבעל שם טוב]] ותלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]]. מיני אז לימד אותו רבו את דרכי החסידות ב[[עבודת השם]] על פי תורת הבעל שם טוב. אולם למרות קשר התחלתי זה, עדיין לא נהפך לחסיד, ואף למד אצל [[הגר"א]] מ[[וילנא]].
+בשנת [[ת"ש]] הוקם בעיר סניף של ארגון [[אחות התמימים]], שפעל זמן קצר בלבד עד הכיבוש הנאצי ב[[מלחמת העולם השנייה]]. הרבי הריי"צ הגיב בקורת רוח רבה על הקמת הסניף{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ב, אגרת ד'שסא. ד'תג.}}.
-===יוסף רוזין===
+===רבני חב"ד בעיר===
-{{ערך מורחב|יוסף רוזין}}
+הרבנים הראשונים של דווינסק היו [[חסידי חב"ד]]. הרב [[זלמן זזמר]] מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] היה רבה הראשון. משנת [[תקע"ח]] כיהן ברבנות העיר הרב [[יהודה לייב זלקינד]]. רבה השלישי של העיר היה הרב פייבל רפופורט (נפטר בשנת [[תרכ"ג]] בערך). רבה הרביעי היה הרב [[אריה לייב זיבוב]], שכיהן משנת [[תרכ"ד]] עד [[תרמ"ז]] בערך.
-[[קובץ:הרב יוסף רוזין בצעירותו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזין בתקופת היותו [[רב]] בעיר דווינסק]]
+משנת [[תרכ"ה]] ואילך החלו למנות גם ה[[מתנגדים]] רב לקהילתם, ומאז ואילך כיהנו בעיר שני רבנים במקביל: לחסידים ולמתנגדים.
-הרב '''יוסף'''{{הערה|השם חיים נוסף לו ככל הנראה כשחלה.}}''' רוז'ין''' (מכונה '''הגאון מרוגוצ'וב''', '''הרוגוצ'ובֶר''' ([[תרי"ח]] - [[תרצ"ו]])) היה נצר למשפחת [[חסידי חב"ד]], ידיד [[אדמו"רי חב"ד]] ומחבר הספר "[[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענח]]". מנוחתו כבוד בעיר רבנותו - דווינסק.
-===יהודה לייב זלקינד===
+כמו כן הרב [[יהושע ארש]] (כונה '''דער דווינסקער ראש ישיבה''') היה [[ר"מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] וראש ישיבה ודיין בעיר [[דווינסק]].
-{{ערך מורחב|יהודה לייב זלקינד}}
-הרב '''יהודה ליב זלקינד''' (ידוע בשם יהודה לייב "בטלן" מחמת גודל חסידותו ופרישותו), היה מגדולי תלמידי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].
+נודע במיוחד הגאון הרב [[יוסף רוזין]] (הרוגצ'ובר) בעל הצפנת פענח, שכיהן כרב הקהילה החסידית בעיר עד לפטירתו יחד עם שותפו רב קהילת המתנגדים הרב [[מאיר שמחה הכהן]] מדווינסק בעל המשך חכמה ו[[אור שמח]], ביניהם שררה ידידות גדולה והערכה וכבוד הדדי.
-היה [[רב]] לקהילה החסידית בווילקאמיר עד שנת [[תקע"ח]] יחד עם הרב [[אהרן מווילקאמיר]], וכן היה רב בעיר דענענבורג (דווינסק) (תקע"ח - תרי"ח).
+===חסידי חב"ד ילידי העיר===
-===אריה לייב זיבוב===
-{{ערך מורחב|אריה לייב זיבוב}}
-[[קובץ:זיוואוו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב [[המהרי"ן מניעז'ין]] לרב זיבוב: {{ציטוטון|לאהובי ידידי הרב המופלג הוותי וחסיד החריף כו' מוהר"א ליב נ"י}}]]
-הרב '''אריה לייב זיבוב''' (בכתיב יידי: '''זיוואוו''', נקרא גם ר' ליב סמילוואצער, [[תקע"א]] - [[כ"ט אייר]] [[תרמ"ז]]) היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכיהן כ[[מרא דאתרא]] של עיירות רבות ביניהם [[הומיל]] [[הארקי]] ו[[דווינסק]].
-===שאר חסידי חב"ד===
 *[[דבורה לאה קווין]]
 *[[אברהם צבי ברודנא]]
@@ שורה 39: / שורה 28: @@
 *[[מרדכי אליהו שווי]]
+==לקריאה נוספת==
+* הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא]]
+{{תבנית:עיירות בלטביה}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה: לטביה]]
+[[קטגוריה:לטביה]]
-{{תבנית:עיירות בלטביה}}