ספירת ההוד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(בתהליך עריכה)
 
(19 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ספירות}}
'''ספירת ההוֹד''' היא הספירה ה־8 (מלמעלה) שב[[עשר הספירות]], והחמישית מבין ספירות ה[[מידות]]. ענינה הפנימי של ספירת ההוד הוא ההודיה להשם יתברך, וההודאה לו. וכן לעניין התמימות והשלמות.
'''ספירת ההוד''' היא הספירה השמינית מבין [[עשר הספירות]]. ספירה זו היא הספירה השניה מבין ספירות [[נה"י]], שהם הספירות הקשורות עם ההשפעה החוצה. ספירה זו היא ב[[קו השמאל]], ופועת יחד עם [[ספירת הנצח]] שב[[קו הימין]], ויחד הם נקראות בשם 'תרין שוקין', שהם הספירות המעמידות שהם בבחינת רגלים לשאר הספירות. ענינה הפנימי של ספירת ההוד, הוא ההודיה לה', וההודאה לו.
 
ספירה זו היא הספירה השניה ב[[נה"י]], שהם ספירות הקשורות עם ההשפעה חוצה. ספירת הוד ממוקמת ב[[קו השמאל]], ופועלת בצוותא עם רעותה שב[[קו הימין]]-[[ספירת הנצח]], ויחד הם נקראים '[[תרין שוקין]]', שהם הספירות שמעמידות את העולם שכן הם בחינת רגלים לשאר הספירות.


==ענינה==
==ענינה==
ספירת ההוד היא ענף של ספירת ה[[גבורה]]. שענין ה[[גבורה]] הוא ה[[יראה]], והוא בבחינת קירוב, שכאשר קרוב לדבר אז ירא ובטל ממנו. וספירת ההוד היא ענף היראה, שכאשר הוא בבחינת ריחוק אז רק מודה לו שבטל אליו, אבל אינו בהרגשה פנימית.
ההוד היא מידת [[אהרן הכהן]] "שושבינא דמטרוניתא", שכל עניינו לשרת את עם ישראל באהבה, שלכן הוא נקרא 'אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה'. זו היא מידת הענוה, המעולה מכל המידות והיסוד של כל מידה טובה. מידת ההוד הופכת את תחושת ה"אני" המפלגת בנפש הבהמית ל"אין" ולביטול עצמי, ואין לך דבר יפה מכך. בעל חן הוד והדר יותר מ"לב טוב" מלא ענוה, שמעורר ומגלה באדם את אהבת ה' ואת ההודאה לה'. ועם זאת את האהבה לזולת, וכאשר חיי האדם ממולאים בענוה הודאה ושמחה הוא שליו ומאושר.


ספירת ההוד היא האחרונה ב[[עיקרי המידות]], והיא נמצאת ב[[קו השמאל]], ומהוה המשך ל[[ספירת הבינה]] ו[[ספירת הגבורה]].
מכיון שמאירה מידת הנצח שבהוד, הרי שניתנים כוחות מיוחדים לעשות מאמץ מתמיד מתמשך ונצחי לממש את תכלית ירידת נשמתנו לעולם הזה בנחישות מתוך ענוה וביטול ומתוך הרגשה של מחויבות פנימית עמוקה, להכין את העולם לגאולה, שאז ישכון הקדוש ברוך בכל עצמותו בעולם הזה כמו שאדם דר בדירתו, ולמי שירא מכך מבטיח הקדוש ברוך שיהיה מתהלך בעולמינו{{הערה|לתוספת ביאור עיין באגרת הקודש סימן ט"ו.}}.


ב'''פתח אליהו''' מתוארת ספירת ההוד (והנצח) כ'תרין שוקין'.
==נצח והוד==
{{ערך מורחב|נצח והוד}}
שני הספירות [[נצח]] והוד קשורות האחד לשני, ששני ספירות אלו הם [[תרין שוקין]] המעמידים את הגוף.
{{ספירות}}


[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־23:22, 11 במאי 2022

ספירת ההוֹד היא הספירה ה־8 (מלמעלה) שבעשר הספירות, והחמישית מבין ספירות המידות. ענינה הפנימי של ספירת ההוד הוא ההודיה להשם יתברך, וההודאה לו. וכן לעניין התמימות והשלמות.

ספירה זו היא הספירה השניה בנה"י, שהם ספירות הקשורות עם ההשפעה חוצה. ספירת הוד ממוקמת בקו השמאל, ופועלת בצוותא עם רעותה שבקו הימין-ספירת הנצח, ויחד הם נקראים 'תרין שוקין', שהם הספירות שמעמידות את העולם שכן הם בחינת רגלים לשאר הספירות.

ענינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספירת ההוד היא ענף של ספירת הגבורה. שענין הגבורה הוא היראה, והוא בבחינת קירוב, שכאשר קרוב לדבר אז ירא ובטל ממנו. וספירת ההוד היא ענף היראה, שכאשר הוא בבחינת ריחוק אז רק מודה לו שבטל אליו, אבל אינו בהרגשה פנימית.

ההוד היא מידת אהרן הכהן "שושבינא דמטרוניתא", שכל עניינו לשרת את עם ישראל באהבה, שלכן הוא נקרא 'אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה'. זו היא מידת הענוה, המעולה מכל המידות והיסוד של כל מידה טובה. מידת ההוד הופכת את תחושת ה"אני" המפלגת בנפש הבהמית ל"אין" ולביטול עצמי, ואין לך דבר יפה מכך. בעל חן הוד והדר יותר מ"לב טוב" מלא ענוה, שמעורר ומגלה באדם את אהבת ה' ואת ההודאה לה'. ועם זאת את האהבה לזולת, וכאשר חיי האדם ממולאים בענוה הודאה ושמחה הוא שליו ומאושר.

מכיון שמאירה מידת הנצח שבהוד, הרי שניתנים כוחות מיוחדים לעשות מאמץ מתמיד מתמשך ונצחי לממש את תכלית ירידת נשמתנו לעולם הזה בנחישות מתוך ענוה וביטול ומתוך הרגשה של מחויבות פנימית עמוקה, להכין את העולם לגאולה, שאז ישכון הקדוש ברוך בכל עצמותו בעולם הזה כמו שאדם דר בדירתו, ולמי שירא מכך מבטיח הקדוש ברוך שיהיה מתהלך בעולמינו[1].

נצח והוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – נצח והוד

שני הספירות נצח והוד קשורות האחד לשני, ששני ספירות אלו הם תרין שוקין המעמידים את הגוף.

  1. לתוספת ביאור עיין באגרת הקודש סימן ט"ו.