יוסף יצחק בוטמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (ביטול גרסה 325206 של 95.86.96.70 (שיחה)) |
מוישי גורליק (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
||
| (64 גרסאות ביניים של 39 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יוסף יצחק בוטמן.jpg | [[קובץ:הרב יוסף יצחק בוטמן.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק בוטמן]] | ||
הרב '''יוסף יצחק בוטמן''', הינו [[משפיע]] ו[[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים | הרב '''יוסף יצחק בוטמן''' (יליד שנת [[תשי"ט]]), הינו [[משפיע]] ו[[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | ||
נולד ב[[ט' תמוז]] [[תשי"ט]] ב[[ניו יורק]] לאביו הרב [[שלום בער בוטמן]] ולאימו מרת דבורה, בתו של ר' [[חיים שמריהו גוראריה]]. בהיותו בגיל תשע עברה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[תל אביב]]. | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ט' תמוז]] [[תשי"ט]] ב[[ניו יורק]] לאביו הרב [[שלום בער בוטמן]] ולאימו מרת דבורה, בתו של ר' [[חיים שמריהו גוראריה]]. בהיותו בגיל תשע עברה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[תל אביב]]. קודם הנסיעה זכו בני המשפחה ל[[יחידות]] אצל הרבי. | |||
בצעירתו למד | בצעירתו למד בישיבה קטנה [[תורת אמת]], ובישיבות תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]], וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. | ||
בחודש אלול תשל"ה נכנס ליחידות אצל הרבי ושאל באיזו ישיבה ללמוד, מכיוון שחברי כיתתו ב[[תורת אמת]] הלכו ללמוד בישיבות אחרות והכיתה התפרקה. הרבי השיב לו להיוועץ באביו, שיעץ לו, לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם התחבב על המשגיח הרב [[חיים אשכנזי]] שאף הכניס אותו ברבות הימים לעבודה בישיבה. | |||
בשנת [[ | בשנת [[תש"מ]] היה אמור הרב בוטמן לנסוע לשנת ה'[[קבוצה]]', אך בעקבות הוראה מהרבי{{הערה|ס' מגדל דוד חלק ח'}}, והחלטתו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]], נסע ל[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד במגדל העמק]] שנפתחה בשנה שעברה, לשמש בה כשליח, יחד עם חבריו [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], ועוד. | ||
בשנת [[תשמ"א]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-770. | |||
בנוסף לכך הוא משמש כחבר | לאחר נישואיו עם רעייתו למשפחת לנסברג מ[[ירושלים]], ניהל את [[בית חב"ד]] בשכונת ג'סי כהן ב[[חולון]]. ב[[חודש אלול]] [[תשמ"ב]] החל לשמש כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], באישורו של [[הרבי]]{{הערה|[[ימי תמימים]] חלק ח'}}. כאשר כתב לרבי שאולי עדיף שיעזוב את עבודתו, מתח הרבי קו על המילה 'לעזוב' וכתב תחת זאת 'להמשיך'. | ||
בשנות הנו"נים מונה ל[[משגיח]] ראשי בישיבה, בתפקידים אלו הוא מכהן עד היום. בנוסף לכך הוא משמש כחבר ההנהלה החינוכית של התלמוד תורה בלוד וכפעיל ב[[בית חב"ד נמל התעופה]]. | |||
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. | |||
ידוע כ[[בעל מנגן]] גדול. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
לרב בוטמן 14 בנים ובנות. | |||
*הרב בן ציון | *בנו, הרב [[בן ציון בוטמן]] - שליח הרבי בפנום-פאן, קמבודיה. | ||
*הרב שניאור זלמן | *בנו, הרב [[שניאור זלמן בוטמן (כרכור)|שניאור זלמן בוטמן]]<nowiki/> - שליח הרבי בכרכור. | ||
*הרב שמריהו, ביתר | *בנו, הרב [[שמריהו בוטמן]] - מחנך בחיידר "אוהלי מנחם", מנהל סניף צבאות השם ב[[ביתר עילית]]. | ||
*הרב מנחם מענדל | *בנו, הרב [[מנחם מענדל בוטמן]] - סופר סת"ם ושליח הרבי בחולון. | ||
*הרב מאיר שלמה | *בנו, הרב [[מאיר שלמה בוטמן]]- שליח הרבי בשכונת נווה יעקב בירושלים ובעטרות. | ||
*הרב לוי, | *בנו, הרב לוי בוטמן - סופר סת"ם ושליח הרבי באשדוד. | ||
*בנו, הרב שמואל בוטמן - משפיע בישיבת תו"ת קרית גת ושליח בעיר. | |||
*הרב אליהו קעניג | *בנו, הרב ישראל אריה לייב בוטמן - כפר חב"ד. | ||
*הרב | *חתנו, הרב אליהו קעניג - שליח הרבי בנהריה ומחנך בת"ת חב"ד בקריות. | ||
*חתנו, הרב דובער אליעזר הבלין - שליח הרבי בשכונת כרמי גת ב[[קרית גת]]. | |||
*חתנו, הרב מנחם מענדל קפלון - צפת, ר"מ בישיבת [[אהל מנחם מענדל צפת]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''אישור מהרבי למינוי''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 46 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf כך הוקמה ישיבת חב"ד במגדל העמק] {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג | *[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%91%d7%95%d7%98%d7%9e%d7%9f/ הרב יוסף יצחק בוטמן באתר] {{אינפו}} | ||
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf כך הוקמה ישיבת חב"ד במגדל העמק] {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:בוטמן יוסף יצחק}} | {{מיון רגיל:בוטמן יוסף יצחק}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]] | [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בלוד]] | ||
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]] | [[קטגוריה:משפחת בוטמן]] | ||
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]] | [[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]] | ||
[[קטגוריה:צוות | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]] | |||
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]] | |||
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:02, 31 באוגוסט 2024
הרב יוסף יצחק בוטמן (יליד שנת תשי"ט), הינו משפיע ומשגיח ראשי בישיבת תומכי תמימים לוד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בט' תמוז תשי"ט בניו יורק לאביו הרב שלום בער בוטמן ולאימו מרת דבורה, בתו של ר' חיים שמריהו גוראריה. בהיותו בגיל תשע עברה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בתל אביב. קודם הנסיעה זכו בני המשפחה ליחידות אצל הרבי.
בצעירתו למד בישיבה קטנה תורת אמת, ובישיבות תומכי תמימים בלוד, ובכפר חב"ד.
בחודש אלול תשל"ה נכנס ליחידות אצל הרבי ושאל באיזו ישיבה ללמוד, מכיוון שחברי כיתתו בתורת אמת הלכו ללמוד בישיבות אחרות והכיתה התפרקה. הרבי השיב לו להיוועץ באביו, שיעץ לו, לעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, שם התחבב על המשגיח הרב חיים אשכנזי שאף הכניס אותו ברבות הימים לעבודה בישיבה.
בשנת תש"מ היה אמור הרב בוטמן לנסוע לשנת ה'קבוצה', אך בעקבות הוראה מהרבי[1], והחלטתו של המשפיע ר' מענדל פוטרפס, נסע לישיבת חב"ד במגדל העמק שנפתחה בשנה שעברה, לשמש בה כשליח, יחד עם חבריו יוסף יצחק זלמנוב, חיים לוי יצחק גינזבורג, ועוד.
בשנת תשמ"א נסע לשנת ה'קבוצה' ב-770.
לאחר נישואיו עם רעייתו למשפחת לנסברג מירושלים, ניהל את בית חב"ד בשכונת ג'סי כהן בחולון. בחודש אלול תשמ"ב החל לשמש כמשגיח ומשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים לוד, באישורו של הרבי[2]. כאשר כתב לרבי שאולי עדיף שיעזוב את עבודתו, מתח הרבי קו על המילה 'לעזוב' וכתב תחת זאת 'להמשיך'.
בשנות הנו"נים מונה למשגיח ראשי בישיבה, בתפקידים אלו הוא מכהן עד היום. בנוסף לכך הוא משמש כחבר ההנהלה החינוכית של התלמוד תורה בלוד וכפעיל בבית חב"ד נמל התעופה.
גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.
ידוע כבעל מנגן גדול.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לרב בוטמן 14 בנים ובנות.
- בנו, הרב בן ציון בוטמן - שליח הרבי בפנום-פאן, קמבודיה.
- בנו, הרב שניאור זלמן בוטמן - שליח הרבי בכרכור.
- בנו, הרב שמריהו בוטמן - מחנך בחיידר "אוהלי מנחם", מנהל סניף צבאות השם בביתר עילית.
- בנו, הרב מנחם מענדל בוטמן - סופר סת"ם ושליח הרבי בחולון.
- בנו, הרב מאיר שלמה בוטמן- שליח הרבי בשכונת נווה יעקב בירושלים ובעטרות.
- בנו, הרב לוי בוטמן - סופר סת"ם ושליח הרבי באשדוד.
- בנו, הרב שמואל בוטמן - משפיע בישיבת תו"ת קרית גת ושליח בעיר.
- בנו, הרב ישראל אריה לייב בוטמן - כפר חב"ד.
- חתנו, הרב אליהו קעניג - שליח הרבי בנהריה ומחנך בת"ת חב"ד בקריות.
- חתנו, הרב דובער אליעזר הבלין - שליח הרבי בשכונת כרמי גת בקרית גת.
- חתנו, הרב מנחם מענדל קפלון - צפת, ר"מ בישיבת אהל מנחם מענדל צפת.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אישור מהרבי למינוי, בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 46
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יוסף יצחק בוטמן באתר
- כך הוקמה ישיבת חב"ד במגדל העמק
קובץ בעריכת הרב שמואל הניג (הקישור אינו פעיל, ג' סיון תשפ"ג)
הערות שוליים
- ↑ ס' מגדל דוד חלק ח'
- ↑ ימי תמימים חלק ח'