שבת נחמו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''שבת נחמו''' היא כינוי מקובל לשבת הראשונה שלאחר [[תשעה באב]] על שם ה[[הפטרה]] שנוהגים לקרות בה, הפותחת בפסוק "נחמו נחמו עמי". שבת זו היא ההתחלה של "[[שבעא דנחמתא]]" שהן שבת שבתות בהן קוראים נבואות של נחמה וגאולה, והן נמשכות עד החגים של חודש תשרי.
+'''שבת נחמו''' היא כינוי מקובל לשבת הראשונה שלאחר [[תשעה באב]] על שם ה[[הפטרה]] שנוהגים לקרות בה, הפותחת בפסוק "נחמו נחמו עמי". שבת זו היא ההתחלה של "[[שבעה דנחמתא]]" שהן שבע שבתות בהן קוראים נבואות של נחמה וגאולה, והן נמשכות עד החגים של חודש תשרי.
 שבת זו חלה תמיד ב[[פרשת ואתחנן]].
 ==שבת נחמו בחסידות==
-בדברי [[חז"ל]], ובהמשך לכך ב[[תורת החסידות]], ישנה התייחסות נרחבת ללשון הפותחת את ההפטרה "נחמו נחמו עמי", כאשר הכפל "נחמו נחמו" מראה על כפילות בנחמה. כמ הסברים ניתנו לכך:
+בדברי [[חז"ל]], ובהמשך לכך ב[[תורת החסידות]], ישנה התייחסות נרחבת ללשון הפותחת את ההפטרה "נחמו נחמו עמי", כאשר הכפל "נחמו נחמו" מראה על כפילות בנחמה. כמה הסברים ניתנו לכך:
 * במדרש{{הערה|שם=ילקוט|ילקוט שמעוני ישעיה רמז תמה.}} מבואר, שכפל הנחמה הוא כנגד שני [[בית המקדש|בתי המקדש]]: [[בית המקדש הראשון]] ו[[בית המקדש השני]]. הרבי מתייחס לכך, ומסביר את הצורך בנחמה נפרדת על כל אחד מבתי המקדשות - כיון שלכל אחד מהם מעלה מיוחדת, והחידוש של [[בית המקדש השלישי]] הוא בכך שהוא כולל את כל המעלות{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=89&hilite= לקוטי שיחות חלק ט' שיחת ואתחנן ג'].}}.
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 על פי הוראת הרבי מתחיל בשבת זו ה[[חשבון נפש]] שהאדם צריך לעשות על עבודת ה' שלו במשך השנה{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב' עמוד 582.}}.
-כאשר [[שבת חזון]] חלה בתשעה באב עצמו, אומרים בשבת זו רק פרק אחד, במקום הפרק שדילגו בשבת שלפניה בה היה אסור ללמוד תורה בשל הקביעות המיוחדת{{הערה|כך נכתב בלוח כולל חב"ד. והמקור לכך הוא כמו שכתב הרמ"א בשולחן ערוך (סימן תקנ"ג): "ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך כי אם בדברים המותרים בתשעה באב, ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות". ואף שדנו בכך רבים שיש צדדים להקל ה מכיון שאלו דברי המוסר המותרים אפילו לאבל, והן מצד חשש אבלות בפרהסיא (לקו"ש חי"ט ע' 43 הע' 53), הרבי בעצמו נמנע מלהכריע בזה (בשיחת שבת חזון תשמ"א), והורה למעשה בפועל (שבת נחמו של אותה שנה) שגם מי שלומד פרקי אבות בשבת חזון בקביעות כזו, ילמד את הפרק פעם נוספת בשבת נחמו כדי שלא לגרום לפירוד וחילוקי מנהגים. ולמעשה פשט המנהג לומר הפרקי אבות בשבת נחמו בלבד.}}.
+כאשר [[שבת חזון]] חלה ב[[תשעה באב]] עצמו, אומרים בשבת זו רק פרק אחד ב[[פרקי אבות]], במקום הפרק שדילגו בשבת שלפניה בה היה אסור ללמוד תורה בשל הקביעות המיוחדת{{הערה|כך נכתב בלוח כולל חב"ד. והמקור לכך הוא כמו שכתב הרמ"א בשולחן ערוך (סימן תקנ"ג): "ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך כי אם בדברים המותרים בתשעה באב, ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות". ואף שדנו בכך רבים שיש צדדים להקל ה מכיון שאלו דברי המוסר המותרים אפילו לאבל, והן מצד חשש אבלות בפרהסיא (לקו"ש חי"ט ע' 43 הע' 53), הרבי בעצמו נמנע מלהכריע בזה (בשיחת שבת חזון תשמ"א), והורה למעשה בפועל (שבת נחמו של אותה שנה) שגם מי שלומד פרקי אבות בשבת חזון בקביעות כזו, ילמד את הפרק פעם נוספת בשבת נחמו כדי שלא לגרום לפירוד וחילוקי מנהגים. ולמעשה פשט המנהג לומר הפרקי אבות בשבת נחמו בלבד.}}.
 ==במחיצת רבותינו נשיאינו==
 ===אדמו"ר הזקן===
-לאחר מאסרו השני של [[אדמו"ר הזקן]] אילצו אותו השלטונות להתגורר בסמיכות לעיר הבירה פטרבורג, ובעקבות השתדלותו של הנסיך ליובאמירסקי ששלט על האחוזות במקום הסכימו לו להתגורר בליאדי, לשם הגיע בערב שבת נחמו [[תקס"א]], כאשר שבת זו היתה השבת הראשונה להתיישבותו בעיר ליאדי יחד עם חמשת אלפים חסידים, אז החלה תקופה חדשה בהתפשטות החסידות ובמנוחה מהמתנגדים אליה, כאשר מצטרפים לחסידות חב"ד תוך שנים ספורות עשרות אלפי חסידים.
+לאחר מאסרו השני של [[אדמו"ר הזקן]] אילצו אותו השלטונות להתגורר בסמיכות לעיר הבירה פטרבורג, ובעקבות השתדלותו של הנסיך ליובאמירסקי ששלט על האחוזות במקום הסכימו לו להתגורר בליאדי, לשם הגיע בערב שבת נחמו [[תקס"א]], כאשר שבת זו הייתה השבת הראשונה להתיישבותו בעיר ליאדי יחד עם חמשת אלפים חסידים, אז החלה תקופה חדשה בהתפשטות החסידות ובמנוחה מהמתנגדים אליה, כאשר מצטרפים לחסידות חב"ד תוך שנים ספורות עשרות אלפי חסידים.
-===הרבי שליט"א===
+===הרבי ===
-ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת ד' זוגות [[תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], שמושא רבא ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.
+ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת ד' זוגות [[תפילין]] - [[רש"י]], [[תפילין רבינו תם|ר"ת]], [[שמושא רבא]] ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ו[[פז]], הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.
 ==קישורים חיצוניים==
+*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/shabbos_nachamu לקוטי שיחות מועדים - שבת נחמו] {{מפתח}}
 *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&st=&pgnum=173&hilite= ביאורי הרבי אודות שבת נחמו] בספר 'שערי המועדים' - מנחם אב
-*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63246 טוב, למה לחזור על כל דבר פעמיים?]'''שיעור מאת הרב [[זלמן נוטיק]] {{אודיו}} {{וידאו}} {{אינפו}} י"ב אב תשע"א
+*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63246 טוב, למה לחזור על כל דבר פעמיים?] '''שיעור מאת הרב [[זלמן נוטיק]] {{אודיו}} {{וידאו}} {{אינפו}} י"ב אב תשע"א
 *'''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90-%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%A7%D7%95/ מדוע צחק רבי עקיבא כשראה שועל בקודש הקודשים?]''' שיעור מאת הרב [[זלמן נוטיק]] {{וידאו}} {{אינפו}} י"ב אב תשע"ה
+{{בין המצרים}}
+{{שבת}}
 {{הערות שוליים}}
-{{חגים וזמנים}}
 [[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]
+[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
+[[קטגוריה:בין המצרים]]