עולם היצירה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(בתהליך עריכה)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(33 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{עולמות אבי"ע}}
{{עולמות אבי"ע}}
'''עולם היצירה''' הוא העולם השלישי מבין ארבעת עולמות [[אבי"ע]]: [[אצילות]], [[בריאה]], יצירה ו[[עשיה]].
'''עולם היצירה''' הוא העולם השלישי מבין ארבעת עולמות [[אבי"ע]]: [[אצילות]], [[בריאה]], יצירה ו[[עשיה]].


עולם זה הוא מקומו הוא מתחת ל[[עולם הבריאה]], והוא נוצר ממנו באופן של [[יש מיש]]. בניגוד ל[[עולם הבריאה]] הנמשך מן [[עולם האצילות]] בחינה של [[יש מאין]], ועדיין נרגש בו מקורו, הרי שבעולם היצירה, והרי הוא גילוי חדש והתגשמות חדשה. עולם זה ממוקם מעל [[עולם העשיה]] שהוא העולם הנמוך והמגושם ביותר. בעולם זה שורים ה[[מידות]] של עולם האצילות, כמאמר ה[[תיקוני זוהר|תיקונים]] ,"[[שית ספירין מקננן ביצירה]]". עולם זה בכללותו נקרא בשם "[[עולם המלאכים]]".
עולם היצירה הוא השני מבין העולמות הנפרדים [[עולמות בי"ע]], והוא נמוך יותר מן [[עולם הבריאה]] וגבוה יותר מן [[עולם העשייה]].
 
עולם היצירה נוצר מן [[עולם הבריאה]] באופן של [[יש מיש]]. בניגוד ל[[עולם הבריאה]] הנמשך מן [[עולם האצילות]] בחינה של [[יש מאין]], ועדיין נרגש בו מקורו, הרי שבעולם היצירה, והרי הוא גילוי חדש והתגשמות חדשה.
 
עולם זה ממוקם מעל [[עולם העשייה]] שהוא העולם הנמוך והמגושם ביותר.
 
בעולם זה שורים ה[[מידות]] של עולם האצילות, כמאמר ה[[תיקוני זוהר|תיקונים]],"[[מידות (ספירות)|שית ספירין מקננן ביצירה]]". עולם זה בכללותו נקרא בשם "עולם המלאכים", שבו שורים ה[[מלאכים]] העובדים את בוראם ב[[אהבה]] ויראה טבעיים.


==ענינו==
==ענינו==
עולם היצירה הוא העולם השני מבין שלושת עולמות [[בי"ע]], שענינם הוא ירידת וצמצום האור המתקבל מן [[עולם האצילות]], בו שורה [[אור אין סוף]] ומתאחד עימו באחדות גמורה, עד התהוות [[עולם העשיה]] שהוא עולם התחתון שאין תחתון ממנו, הקרוב למדור החיצונים והקליפות.
עולם היצירה הוא העולם השני מבין שלושת עולמות [[בי"ע]], שענינם הוא ירידת וצמצום האור המתקבל מן [[עולם האצילות]], בו שורה [[אור אין סוף]] ומתאחד עימו באחדות גמורה, עד התהוות [[עולם העשייה]] שהוא עולם התחתון שאין תחתון ממנו, הקרוב למדור החיצונים והקליפות.


בפרטות, [[עולם הבריאה]] הוא העולם הראשון התהווה כעולם נפרד, ביחס ל[[עולם האצילות]] שהוא באחדות גמורה. לאחר ההתהוות של [[עולם הבריאה]] בבחינה של [[יש מאין]] מן [[עולם האצילות]], יורד האור עוד עד להתהוות של [[עולם היצירה]], שהוא בחינה של [[יש מיש]]. ההבדל בין [[עולם הבריאה]] ל[[עולם היצירה]] הוא כי [[עולם הבריאה]] מתהווה ישירות מן [[עולם האצילות]], ולכן נרגש בו מקורו, עד שנקרא הוא בשם [[עולם הכסא]], שהוא בבחינת [[כלי]] לגילוי של האורות של עולם האצילות. לעומת זאת, [[עולם היצירה]] הוא שלב נוסף בצמצום האור שכן כיוון שהוא נוצר מן [[עולם הבריאה]] הרי שאין נרגש בו מקורו.
בפרטות, [[עולם הבריאה]] הוא העולם הראשון התהווה כעולם נפרד, ביחס ל[[עולם האצילות]] שהוא באחדות גמורה. לאחר ההתהוות של [[עולם הבריאה]] בבחינה של [[יש מאין]] מן [[עולם האצילות]], יורד האור עוד עד להתהוות של עולם היצירה, שהוא בחינה של [[יש מיש]]. ההבדל בין [[עולם הבריאה]] לעולם היצירה הוא כי [[עולם הבריאה]] מתהווה ישירות מן [[עולם האצילות]], ולכן נרגש בו מקורו, עד שנקרא הוא בשם [[עולם הכסא]], שהוא בבחינת [[כלי]] לגילוי של האורות של עולם האצילות. לעומת זאת, עולם היצירה הוא שלב נוסף בצמצום האור שכן כיוון שהוא נוצר מן [[עולם הבריאה]] הרי שאין נרגש בו מקורו.


[[מלכות דמלכות]] של עולם ה[[בריאה]] נעשה [[עתיק יומין]] לעולם היצירה. עולם היצירה נוצר מ[[עולם הבריאה]] בדרך של [[יש מיש]] לעומת התהוות עולם ה[[בריאה]] מעולם האצילות שנעשה באופן של [[יש מאין]]
בעולם היצירה מקבלת ה[[מציאות]] הנפרדת מ[[אלוקות]] [[חומר וצורה#החומר והצורה בעולמות|צורה]] (נוסף ל[[חומר וצורה#החומר והצורה בעולמות|חומר]] שלה שנברא ב[[עולם הבריאה]]), ובזה היא הופכת למציאות של ממש, ומכאן גם שמו - יצירה.


בעולם היצירה ישנם [[עשר ספירות]] שהם כוחות אלוקיים נעלים יותר מבעולם העשיה ומהם נבראו המלאכים סתם ו[[חיות הקודש]]. בעולם היצירה ישנה גם כן [[קליפת נוגה]] שהיא חציה טוב וחציה רע, לעומת עולם העשיה שהיא רובו רע.
לעומת זאת, ביחס ל[[עולם העשייה]], שהוא עולם הנמוך ביותר מבין עולמות [[אבי"ע]], עולם היצירה הוא עדיין בבחינה של גילוי אלקות. עולם היצירה הוא התגלות של מה שהיה בהעלם ב[[עולם הבריאה]], לעומת [[עולם העשייה]] שהוא התהוות של דבר חיצוני ומחודש. משום כך, [[עולם הבריאה]] הוא בבחינה של [[מחשבה]], לעומת עולם היצירה שהוא בבחינה של [[דיבור]], והרי ה[[מחשבה]] מגיעה לידי גילוי והתבטאות ב[[דיבור]], אולם רחוק הוא הדבר מ[[מעשה]], שהוא כנגד [[עולם העשייה]] שהוא בגדר של התהוות דבר חדש לגמרי.


אף שבכללות נקראו כל עולמות [[בי"ע]] בשם "עלמא דאתגליא", הרי שבפרטות יש חילוק בין עולם הבריאה, שאף היא נקראת "עלמא דאתכסיא", לעומת עולם היצירה ועולם העשיה, שנקראים בשם "עלמא דאתגליא". עולם הבריאה הוא כנגד מחשבה, לעומת עולם היצירה שהוא כנגד דיבור.
==התהוותו והתגלויות בו==
 
[[מלכות דמלכות]] של עולם ה[[בריאה]] נעשה [[עתיק יומין]] לעולם היצירה. עולם היצירה נוצר מ[[עולם הבריאה]] בדרך של [[יש מיש]] לעומת התהוות עולם ה[[בריאה]] מעולם האצילות שנעשה באופן של [[יש מאין]]
עולם היצירה הוא מציאות, לעומת עולם הבריאה שהוא אפשרי המציאות בלבד. בעולם היצירה, יש כבר מציאות הרע, מה שאין כן עולם הבריאה שהוא רובו טוב, והמיעוט בטל כלפי הרוב.


נשמות של [[עולם הבריאה]] נקראות בשם [[נוני ימא]], לעומת נשמות של עולם היצירה שנקראות בשם שור הבר.
בעולם היצירה ישנם [[עשר ספירות]] שהם כוחות אלוקיים נעלים יותר מב[[עולם העשייה]] ומהם נבראו ה[[מלאכים]] סתם ו[[חיות הקודש]]. בעולם היצירה ישנה גם כן [[קליפת נוגה]] שהיא חציה טוב וחציה רע, לעומת [[עולם העשייה]] שהיא רובו רע.


==הנהגת עולם היצירה==
==עשר ספירות של עולם היצירה==
[[מלכות דאצילות]] מתלבשת בעולם היצירה ב[[מט"ט]] הנקרא שרו של עולם. [[ו' קצוות]] של עולם היצירה נקרא בחינת [[סנד"ל]] ועליו נאמר ברייתות של [[שיעור קומה]]. השגת התנאים בעלי רוח הקודש שנכנסו לפרדס היה בעולם היצירה, לעומת ה[[נביאים]] שהשיגו ב[[עולם הבריאה]].
עשר הספירות של עולם היצירה הם בבחינת מציאות, מה
[[מלכות דאצילות]] מתלבשת בעולם היצירה ב[[מט"ט]] הנקרא שרו של עולם. [[ו' קצוות]] של עולם היצירה נקרא בחינת [[סנד"ל]] ועליו נאמר ברייתות של שיעור קומה. השגת התנאים בעלי [[רוח הקודש]] שנכנסו לפרדס היה בעולם היצירה, לעומת ה[[נביא|נביאים]] שהשיגו ב[[עולם הבריאה]].


הנהגת העולם בארץ ישראל היא על פי [[ו' קצוות]] של עולם הבריאה, אך בחו"ל היא על פי [[ו' קצוות]] של [[עולם העשיה]].
הנהגת העולם בארץ ישראל היא על פי [[ו' קצוות]] של עולם הבריאה, אך בחו"ל היא על פי [[ו' קצוות]] של [[עולם העשייה]].


==מלאכים של עולם היצירה==
==נשמות ומלאכים של עולם היצירה==
[[מלאכים]] של עולם היצירה מתהווים מזיווג [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] של עולם ה[[בריאה]]. מלאכים של עולם היצירה נקראים בשם ה[[חיות]].
מבחינת התגלות הספירות של עולם האצילות בעולמות [[אבי"ע]], נאמר כי "שית ספירין מקננין ביצירה", כלומר כי ששת ה[[מידות]] של עולם האצילות שורות בעולם היצירה. משום כך, ענינו של עולם היצירה ושל ה[[נשמה|נשמות]] וה[[מלאכים]] של עולם היצירה היא עבודה בבחינת המידות, כלומר עבודה במידות טבעיים. משום כך עולם היצירה בכללותו נקרא בשם "עולם המלאכים", שכן העבודה בדחילו ורחימו טבעיים היא עיקר עבודתם של המלאכים, ולכן עיקר מקום ה[[מלאכים]] הוא בעולם זה.


עולם היצירה הוא עולם המלאכים, לעומת עולם הבריאה שהוא עולם הנשמות.
ה[[מלאכים]] של עולם היצירה נקראים בשם [[חיות]]. ענינם הוא עבודת בבחינת המידות, ולכן יש בהם התפעלות ושינוי, וכמו שנאמר "והחיות רצוא ושוב", שעבודם היא ב[[רצוא ושוב]]. ואף שכתוב בחיות "בעמדם תרפינה כנפיהם", מכל מקום עמידה זו היא מצד הגילוי של בחינת ממעל לרקיע, שנמשך בהם הארת אור מהמוחין, אבל מצד עצמם יש בהם שינויים.


מדור המלאכים הוא בעולם היצירה (וזה במלאכים סתם. אבל יש מלאכים עליונים בעולם הבריאה שעבודתם באהבה ויראה שכליים). כי בעולם היצירה מאירות מדותיו של אין סוף ברוך הוא לבדן, שהן אהבתו ופחדו ויראתו כו'. וכמו שכתוב ב[[תיקוני זוהר|תיקונים]] ו[[עץ חיים]] "[[שית ספירין מקננין ביצירה]]" (=ששת הספירות מקננים ביצירה). ולכן, זאת היא עבודת המלאכים תמיד, לעמוד ביראה ופחד וכו' והיינו כל מחנה גבריאל שמהשמאל ועבודת מחנה מיכאל היא האהבה כו'.
ה[[נשמה|נשמות]] של עולם היצירה נקראות בשם [[שור]] הבר.


ההפרש בין בריאה ויצירה הוא, דבעולם הבריאה היא הארת חב"ד דא"ס ב"ה, כמאמר13 אימא עילאה מקננא בכורסיא, היינו ששם הוא מקום הארת בחי' המוחין שלמעלה. ומצד זה הנה הביטול של השרפים הוא ביטול תמידי, שהם בעמידה תמיד בלי שינוי, היינו שנשרפים מחמת הביטול שלהם. אמנם בעולם היצירה הוא מקום הארת המדות העליונות, והארת המוחין שם היא רק מבחי' המוחין השייכים אל המדות בלבד, ולא בחי' הארת המוחין כמו שהם בעצם מהותם, ולהיות שהמדות ענינם הוא ההתפעלות, היינו ענין השינויים, לפיכך עבודתם היא באופן דשינויים, רצוא ושוב, ואינם בבחי' עמידה. ואף דכתיב14 בחיות בעמדם תרפינה כנפיהן, מ"מ עמידה זו היא מצד הגילוי דבחי' ממעל לרקיע, שנמשך בהם הארת אור מהמוחין, אבל מצד עצמם יש בהם שינויים דרצוא ושוב. משא"כ השרפים הם בבחי' עמידה תמידית ללא שינוי, שרפים עומדים, להיות שהם בעולם הבריאה מקום משכן המוחין שלמעלה
[[מלאכים]] של עולם היצירה מתהווים מזיווג [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] של עולם ה[[בריאה]].


==קליפת נוגה של עולם היצירה==
==קליפת נוגה של עולם היצירה==
קליפת נוגה של עולם היצירה היא חציה טוב וחציה רע.
קליפת נוגה של עולם היצירה היא חציה טוב וחציה רע.


{{לימוד}}
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־22:57, 22 בינואר 2024

עולמות אבי"ע
עולם האצילות
כתר עליון · עתיק יומין · אריך אנפין · אבא עילאה מקנן באצילות · אבא עילאה · אמא עילאה · זעיר אנפין · מלכות דאצילות · אדם העליון · חשמל · פרסא
עולם הבריאה
אמא עילאה מקננא בבריאה · שרפים · מט"ט · י"ב בקר · מרכבה
עולם היצירה
מלאכים · חיות הקודש · סנד"ל
עולם העשייה
עולם העשייה הרוחני · אופנים · גלגלים · עולם העשייה הגשמי

עולם היצירה הוא העולם השלישי מבין ארבעת עולמות אבי"ע: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה.

עולם היצירה הוא השני מבין העולמות הנפרדים עולמות בי"ע, והוא נמוך יותר מן עולם הבריאה וגבוה יותר מן עולם העשייה.

עולם היצירה נוצר מן עולם הבריאה באופן של יש מיש. בניגוד לעולם הבריאה הנמשך מן עולם האצילות בחינה של יש מאין, ועדיין נרגש בו מקורו, הרי שבעולם היצירה, והרי הוא גילוי חדש והתגשמות חדשה.

עולם זה ממוקם מעל עולם העשייה שהוא העולם הנמוך והמגושם ביותר.

בעולם זה שורים המידות של עולם האצילות, כמאמר התיקונים,"שית ספירין מקננן ביצירה". עולם זה בכללותו נקרא בשם "עולם המלאכים", שבו שורים המלאכים העובדים את בוראם באהבה ויראה טבעיים.

ענינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עולם היצירה הוא העולם השני מבין שלושת עולמות בי"ע, שענינם הוא ירידת וצמצום האור המתקבל מן עולם האצילות, בו שורה אור אין סוף ומתאחד עימו באחדות גמורה, עד התהוות עולם העשייה שהוא עולם התחתון שאין תחתון ממנו, הקרוב למדור החיצונים והקליפות.

בפרטות, עולם הבריאה הוא העולם הראשון התהווה כעולם נפרד, ביחס לעולם האצילות שהוא באחדות גמורה. לאחר ההתהוות של עולם הבריאה בבחינה של יש מאין מן עולם האצילות, יורד האור עוד עד להתהוות של עולם היצירה, שהוא בחינה של יש מיש. ההבדל בין עולם הבריאה לעולם היצירה הוא כי עולם הבריאה מתהווה ישירות מן עולם האצילות, ולכן נרגש בו מקורו, עד שנקרא הוא בשם עולם הכסא, שהוא בבחינת כלי לגילוי של האורות של עולם האצילות. לעומת זאת, עולם היצירה הוא שלב נוסף בצמצום האור שכן כיוון שהוא נוצר מן עולם הבריאה הרי שאין נרגש בו מקורו.

בעולם היצירה מקבלת המציאות הנפרדת מאלוקות צורה (נוסף לחומר שלה שנברא בעולם הבריאה), ובזה היא הופכת למציאות של ממש, ומכאן גם שמו - יצירה.

לעומת זאת, ביחס לעולם העשייה, שהוא עולם הנמוך ביותר מבין עולמות אבי"ע, עולם היצירה הוא עדיין בבחינה של גילוי אלקות. עולם היצירה הוא התגלות של מה שהיה בהעלם בעולם הבריאה, לעומת עולם העשייה שהוא התהוות של דבר חיצוני ומחודש. משום כך, עולם הבריאה הוא בבחינה של מחשבה, לעומת עולם היצירה שהוא בבחינה של דיבור, והרי המחשבה מגיעה לידי גילוי והתבטאות בדיבור, אולם רחוק הוא הדבר ממעשה, שהוא כנגד עולם העשייה שהוא בגדר של התהוות דבר חדש לגמרי.

התהוותו והתגלויות בו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלכות דמלכות של עולם הבריאה נעשה עתיק יומין לעולם היצירה. עולם היצירה נוצר מעולם הבריאה בדרך של יש מיש לעומת התהוות עולם הבריאה מעולם האצילות שנעשה באופן של יש מאין

בעולם היצירה ישנם עשר ספירות שהם כוחות אלוקיים נעלים יותר מבעולם העשייה ומהם נבראו המלאכים סתם וחיות הקודש. בעולם היצירה ישנה גם כן קליפת נוגה שהיא חציה טוב וחציה רע, לעומת עולם העשייה שהיא רובו רע.

עשר ספירות של עולם היצירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עשר הספירות של עולם היצירה הם בבחינת מציאות, מה מלכות דאצילות מתלבשת בעולם היצירה במט"ט הנקרא שרו של עולם. ו' קצוות של עולם היצירה נקרא בחינת סנד"ל ועליו נאמר ברייתות של שיעור קומה. השגת התנאים בעלי רוח הקודש שנכנסו לפרדס היה בעולם היצירה, לעומת הנביאים שהשיגו בעולם הבריאה.

הנהגת העולם בארץ ישראל היא על פי ו' קצוות של עולם הבריאה, אך בחו"ל היא על פי ו' קצוות של עולם העשייה.

נשמות ומלאכים של עולם היצירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבחינת התגלות הספירות של עולם האצילות בעולמות אבי"ע, נאמר כי "שית ספירין מקננין ביצירה", כלומר כי ששת המידות של עולם האצילות שורות בעולם היצירה. משום כך, ענינו של עולם היצירה ושל הנשמות והמלאכים של עולם היצירה היא עבודה בבחינת המידות, כלומר עבודה במידות טבעיים. משום כך עולם היצירה בכללותו נקרא בשם "עולם המלאכים", שכן העבודה בדחילו ורחימו טבעיים היא עיקר עבודתם של המלאכים, ולכן עיקר מקום המלאכים הוא בעולם זה.

המלאכים של עולם היצירה נקראים בשם חיות. ענינם הוא עבודת בבחינת המידות, ולכן יש בהם התפעלות ושינוי, וכמו שנאמר "והחיות רצוא ושוב", שעבודם היא ברצוא ושוב. ואף שכתוב בחיות "בעמדם תרפינה כנפיהם", מכל מקום עמידה זו היא מצד הגילוי של בחינת ממעל לרקיע, שנמשך בהם הארת אור מהמוחין, אבל מצד עצמם יש בהם שינויים.

הנשמות של עולם היצירה נקראות בשם שור הבר.

מלאכים של עולם היצירה מתהווים מזיווג זעיר אנפין ומלכות של עולם הבריאה.

קליפת נוגה של עולם היצירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קליפת נוגה של עולם היצירה היא חציה טוב וחציה רע.