קידוש השם: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קידוש השם''' היא מצווה מהתורה "ונקדשתי בתוך בני ישראל". | '''קידוש השם''' היא מצווה מהתורה "ונקדשתי בתוך בני ישראל". כאשר אדם מוסר את נפשו למות על קידוש השם כדי לקיים את רצון ה', כאשר אונסים אותו אם ברירה לעבור על אחת מהעבירות שחייב אדם ליהרג ולא לעבור, והוא נהרג, הרי זה קידש שמו יתברך<ref>רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה.</ref>. | ||
גדר המצווה הוא "מסור את עצמך לשמי וקדש את שמי" | == גדר המצווה == | ||
גדר המצווה הוא "מסור את עצמך לשמי וקדש את שמי"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14950&hilite=314c471b-6a98-49f3-91e5-ce6ebc5ca6e7&st=%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9+%D7%94%D7%A9%D7%9D&pgnum=181 ליקוטי שיחות ח"כ עמ' 167].}}. | |||
כאשר האדם מוסר את נפשו למות על קידוש השם כדי לקיים את רצון ה', כאשר | כאשר האדם מוסר את נפשו למות על קידוש השם כדי לקיים את רצון ה', כאשר אונסים אותו, ויש לפניו את הברירה לעבור על אחת משלושת העבירות החמורות עליהם, או להרג, חייב אדם ליהרג ולא לעבור, או בשעה שכוונת הגוי האונס את היהודי הוא כדי לכפור בה', כגון בשעת הגזירה ושעת השמד, אז צריך האדם למסור את נפשו אפילו על מנהג ישראל (אפילו על ערקתא דמסאני), משום שזו היא מלחמה על זהותו כיהודי המאמין בה'. | ||
== מסירת נפש בכח == | |||
המציאות היא שכל יהודי, אפילו פשוט שבפשוטים, שאמונת ה' נמצאת בלבו, מוכן למסור נפשו בפועל על קדושת השם, משום ש[[אור אין סוף ברוך הוא]] השורה ב[[ספירת החכמה]] שב[[נפש אלוקית]] שבו, אינה נותנת לו כל אפשרות לכפור במציאות ה'. זו היא ה[[אהבה המסותרת]] שבנפש האלוקית, שאדם יכול על ידי התבוננות לגלותה בכל עת שיצרו מתגבר עליו{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק י"ט]]}}. | המציאות היא שכל יהודי, אפילו פשוט שבפשוטים, שאמונת ה' נמצאת בלבו, מוכן למסור נפשו בפועל על קדושת השם, משום ש[[אור אין סוף ברוך הוא]] השורה ב[[ספירת החכמה]] שב[[נפש אלוקית]] שבו, אינה נותנת לו כל אפשרות לכפור במציאות ה'. זו היא ה[[אהבה המסותרת]] שבנפש האלוקית, שאדם יכול על ידי התבוננות לגלותה בכל עת שיצרו מתגבר עליו{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק י"ט]]}}. | ||
== כשניצול בנס == | |||
כשיהידי היה במצב שכמעט מסר נפשו על קדושת שמו, ואחר כך ניצול ב[[אות (מופת)|נס]], כש[[נמרוד]] זרק את [[אברהם אבינו]] לתוך כבשן האש, וכש[[נבוכדנצר]] זרק את [[חניניה מישאל ועזריה]] לכבשן האש ונצלו בנס, על ידי זה נתקדש שמו יתברך<ref>ש"פ אמור תשמ"ז, התוועדויות ע' 286 ואילך.</ref>. | |||
== השואה == | |||
הרבי נוקט, שכל היהודים שנהרגו ב[[השואה|שואה]] הינם קדושים ונהרגו על קידוש השם{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=137 התוועדויות תשנ"א חלק א' עמוד 120.]}}. | |||
== שיהא שם שמים מתאהב על ידך == | |||
קידוש ה' כולל שיהא שם שמים מתאהב על ידך, כשאנשים רואים יהודי מתנהג כיאות זה מקדש שמו יתברך<ref>ראה בארוכה יומא פו, א.</ref>. | |||
==ראו גם== | |||
*[[ה' יקום דמו]] | |||
*[[מסירות נפש|מסירת נפש]] | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]], '''[https://drive.google.com/open?id=1Ld2tMOgokVDP1IOhislNkStcmXbDh3oR דרך מצוותיך]''', מצוות קידוש השם. | * [[אדמו"ר הצמח צדק]], '''[https://drive.google.com/open?id=1Ld2tMOgokVDP1IOhislNkStcmXbDh3oR דרך מצוותיך]''', מצוות קידוש השם. | ||
== קישורים חיצונים == | |||
* [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%9D?veaction=edit בעוז ובגבורה: קידוש השם במוות ובחיים]{{בית חבד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מצוות}} | {{מצוות}} | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:19, 14 באוקטובר 2024
קידוש השם היא מצווה מהתורה "ונקדשתי בתוך בני ישראל". כאשר אדם מוסר את נפשו למות על קידוש השם כדי לקיים את רצון ה', כאשר אונסים אותו אם ברירה לעבור על אחת מהעבירות שחייב אדם ליהרג ולא לעבור, והוא נהרג, הרי זה קידש שמו יתברך[1].
גדר המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
גדר המצווה הוא "מסור את עצמך לשמי וקדש את שמי"[2].
כאשר האדם מוסר את נפשו למות על קידוש השם כדי לקיים את רצון ה', כאשר אונסים אותו, ויש לפניו את הברירה לעבור על אחת משלושת העבירות החמורות עליהם, או להרג, חייב אדם ליהרג ולא לעבור, או בשעה שכוונת הגוי האונס את היהודי הוא כדי לכפור בה', כגון בשעת הגזירה ושעת השמד, אז צריך האדם למסור את נפשו אפילו על מנהג ישראל (אפילו על ערקתא דמסאני), משום שזו היא מלחמה על זהותו כיהודי המאמין בה'.
מסירת נפש בכח[עריכה | עריכת קוד מקור]
המציאות היא שכל יהודי, אפילו פשוט שבפשוטים, שאמונת ה' נמצאת בלבו, מוכן למסור נפשו בפועל על קדושת השם, משום שאור אין סוף ברוך הוא השורה בספירת החכמה שבנפש אלוקית שבו, אינה נותנת לו כל אפשרות לכפור במציאות ה'. זו היא האהבה המסותרת שבנפש האלוקית, שאדם יכול על ידי התבוננות לגלותה בכל עת שיצרו מתגבר עליו[3].
כשניצול בנס[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשיהידי היה במצב שכמעט מסר נפשו על קדושת שמו, ואחר כך ניצול בנס, כשנמרוד זרק את אברהם אבינו לתוך כבשן האש, וכשנבוכדנצר זרק את חניניה מישאל ועזריה לכבשן האש ונצלו בנס, על ידי זה נתקדש שמו יתברך[4].
השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי נוקט, שכל היהודים שנהרגו בשואה הינם קדושים ונהרגו על קידוש השם[5].
שיהא שם שמים מתאהב על ידך[עריכה | עריכת קוד מקור]
קידוש ה' כולל שיהא שם שמים מתאהב על ידך, כשאנשים רואים יהודי מתנהג כיאות זה מקדש שמו יתברך[6].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אדמו"ר הצמח צדק, דרך מצוותיך, מצוות קידוש השם.
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה.
- ↑ ליקוטי שיחות ח"כ עמ' 167.
- ↑ ליקוטי אמרים - פרק י"ט
- ↑ ש"פ אמור תשמ"ז, התוועדויות ע' 286 ואילך.
- ↑ התוועדויות תשנ"א חלק א' עמוד 120.
- ↑ ראה בארוכה יומא פו, א.
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |