הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף גרינברג"
מ (Cat-a-lot: העתקה מקטגוריה:חסידים שנאסרו ברוסיה הסובייטית ל קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות using Cat-a-lot) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יוסף גרינברג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]] | [[קובץ:יוסף גרינברג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]] | ||
{{מפנה|יוסף גרינברג|שליח הרבי באלסקה|יוסף יצחק גרינברג}} | {{מפנה|יוסף גרינברג|שליח הרבי באלסקה|יוסף יצחק גרינברג}} | ||
| − | הרב '''יוסף גרינברג''' ([[כ"ט אב]] [[תרצ"א]] | + | הרב '''יוסף גרינברג''' ([[כ"ט אב]] [[תרצ"א]] – [[כ"ה טבת]] [[תשס"ט]]) היה מאנשי קהילת חב"ד ב[[סמרקנד]] שמסר נפשו על שמירת הגחלת בברית המועצות וישב במאסר ממושך ב[[סיביר]]. לאחר עלייתו לארץ הקודש, שימש כ[[משפיע]] קהילת 'נווה אחיעזר' ב[[בני ברק]]. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיר קפרסט שברומניה ב[[כ"ט מנחם אב]] [[תרצ"א]] לאביו הרב נפתלי גרינברג ששימש כשוחט ה[[עיירה]] ולאמו מרת רחל. | נולד בעיר קפרסט שברומניה ב[[כ"ט מנחם אב]] [[תרצ"א]] לאביו הרב נפתלי גרינברג ששימש כשוחט ה[[עיירה]] ולאמו מרת רחל. | ||
| − | בזמן [[מלחמת העולם | + | בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] החלה משפחתו לנדוד, ובמהלך הנדודים התייתם מאמו. בסיומם של הנדודים, התיישבה משפחתו בטשקנט שבאוזבקיסטן, והוא החל ללמוד ב[[תלמוד תורה]] המחתרתי אצל ר' [[ישראל לוין (נעוולער)|ישראל לוין]], וכעבור זמן קצר התייתם מאביו שטבע בנהר באופן טראגי כאשר הלך לטבול. |
בשל הנסיבות גדל אצל אחיותיו מרת זיסל פרידמן ומרת חיה סגלוב, וכאשר הסתיימה המלחמה ניסה לצאת את גבולות ברית המועצות באמצעות דרכון פולני מזוייף במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', אך היה זה כבר לאחר שהשלטונות עלו על רשת ההברחה, וכאשר הרכבת הגיעה לתחנת פרימישלאן, נעצרו על ידי שוטרים חמושים, ובעוד שחברי הקבוצה המבוגרים נאסרו והוגלו לסיביר, הצעירים והוא בתוכם שוחררו בתום החקירות, והוא נסע ל[[סמרקנד]]. | בשל הנסיבות גדל אצל אחיותיו מרת זיסל פרידמן ומרת חיה סגלוב, וכאשר הסתיימה המלחמה ניסה לצאת את גבולות ברית המועצות באמצעות דרכון פולני מזוייף במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', אך היה זה כבר לאחר שהשלטונות עלו על רשת ההברחה, וכאשר הרכבת הגיעה לתחנת פרימישלאן, נעצרו על ידי שוטרים חמושים, ובעוד שחברי הקבוצה המבוגרים נאסרו והוגלו לסיביר, הצעירים והוא בתוכם שוחררו בתום החקירות, והוא נסע ל[[סמרקנד]]. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בשנת תשי"ז, לאחר שש שנות גלות מפרכת, שוחרר וקיבל חנינה. הוא נסע ל[[צ'רנוביץ]], והתארח בבית משפחת קופרמן, וכעבור זמן קצר שודך לרעייתו מרת לאה רבקה, בת הרה"ח איש מסירות הנפש ר' אפרים מנשה שיינר. | בשנת תשי"ז, לאחר שש שנות גלות מפרכת, שוחרר וקיבל חנינה. הוא נסע ל[[צ'רנוביץ]], והתארח בבית משפחת קופרמן, וכעבור זמן קצר שודך לרעייתו מרת לאה רבקה, בת הרה"ח איש מסירות הנפש ר' אפרים מנשה שיינר. | ||
| − | + | ה[[חתונה]] התקיימה בבית קרוב משפחתו הרב [[אהרן חזן]], ואת ה[[קידושין]] [[מסדר קידושין|סידר]] האדמו"ר מ[[מחנובקה]]. לאחר החתונה התגוררו במשך חודש וחצי בצ'רנוביץ, ולאחר מכן קבעו את מגוריהם ב[[סמרקנד]] שם נותרו עד שעלו לארץ הקודש בשנת [[תשכ"ט]]. | |
בארץ הקודש, קבע את מגוריו ב[[בני ברק]] לצד אחיו הרב [[משה גרינברג]] מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד]] בעיר, ומונה כ[[משפיע]] בית כנסת חב"ד בשכונת נווה אחיעזר. | בארץ הקודש, קבע את מגוריו ב[[בני ברק]] לצד אחיו הרב [[משה גרינברג]] מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד]] בעיר, ומונה כ[[משפיע]] בית כנסת חב"ד בשכונת נווה אחיעזר. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
*בתו מרת הניה איטא, רעיית ר' משה קלמן רייניץ - צפת | *בתו מרת הניה איטא, רעיית ר' משה קלמן רייניץ - צפת | ||
*בנו, הרב נפתלי גרינברג - משלוחי הרבי בקליפורניה | *בנו, הרב נפתלי גרינברג - משלוחי הרבי בקליפורניה | ||
| − | *בתו מרת חנה, הייתה נשואה לר' ישעיהו עקיבא קלמן קרישבסקי | + | *בתו מרת חנה, הייתה נשואה לר' ישעיהו עקיבא קלמן קרישבסקי - בני ברק |
| − | *בנו, הרב משה גרינברג - [[ | + | *בנו, הרב משה גרינברג - [[בית שמש]] |
*בתו מרת נחמה דינה, רעיית הרב ישראל יוסף ערנטרוי - צפת | *בתו מרת נחמה דינה, רעיית הרב ישראל יוסף ערנטרוי - צפת | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | [https://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/681.pdf כתבה לאחר פטירתו] {{בית משיח}} בית משיח גליון 681 ה' שבט תשס"ט ע' 62 | ||
{{מיון רגיל:גרינברג, יוסף}} | {{מיון רגיל:גרינברג, יוסף}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] |
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]] | [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | ||
| − | [[קטגוריה:משפחת גרינברג]] | + | [[קטגוריה:משפחת גרינברג (1)]] |
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:20, 25 בינואר 2024
המונח "יוסף גרינברג" מפנה לכאן. לערך העוסק בשליח הרבי באלסקה, ראו יוסף יצחק גרינברג.
הרב יוסף גרינברג (כ"ט אב תרצ"א – כ"ה טבת תשס"ט) היה מאנשי קהילת חב"ד בסמרקנד שמסר נפשו על שמירת הגחלת בברית המועצות וישב במאסר ממושך בסיביר. לאחר עלייתו לארץ הקודש, שימש כמשפיע קהילת 'נווה אחיעזר' בבני ברק.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בעיר קפרסט שברומניה בכ"ט מנחם אב תרצ"א לאביו הרב נפתלי גרינברג ששימש כשוחט העיירה ולאמו מרת רחל.
בזמן מלחמת העולם השנייה החלה משפחתו לנדוד, ובמהלך הנדודים התייתם מאמו. בסיומם של הנדודים, התיישבה משפחתו בטשקנט שבאוזבקיסטן, והוא החל ללמוד בתלמוד תורה המחתרתי אצל ר' ישראל לוין, וכעבור זמן קצר התייתם מאביו שטבע בנהר באופן טראגי כאשר הלך לטבול.
בשל הנסיבות גדל אצל אחיותיו מרת זיסל פרידמן ומרת חיה סגלוב, וכאשר הסתיימה המלחמה ניסה לצאת את גבולות ברית המועצות באמצעות דרכון פולני מזוייף במבצע שכונה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו', אך היה זה כבר לאחר שהשלטונות עלו על רשת ההברחה, וכאשר הרכבת הגיעה לתחנת פרימישלאן, נעצרו על ידי שוטרים חמושים, ובעוד שחברי הקבוצה המבוגרים נאסרו והוגלו לסיביר, הצעירים והוא בתוכם שוחררו בתום החקירות, והוא נסע לסמרקנד.
בסמרקנד, פעל יחד עם בני משפחת מישולובין בארגון תלמודי תורה מחתרתיים, וכעבור זמן עבר לכותאיס שבגרוזיה, שם למד במחתרת עם נערים יהודיים.
כעבור שלוש שנים מאז שוחרר עקב נסיון הבריחה, נעצר בכותאיסי באשמת סיוע בריחה ל'פושעת' מרת שרה קצנלבויגן ('מומע שרה'), וכעבור תקופת מעצר ממושכת, נגזרו עליו עשר שנות גלות בסיביר.
את שנות גלותו ריצה בנורוליסק, שנחשבה לאחת מהמחנות הגרועים ביותר. אנשי המחנה הועסקו בכריית ניקל, תוך סיכון אישי עצום ואספקה מינמלית של מזון. גם בשנות שהותו במחנה לא שקט על שמריו והמשיך לעסוק בפעילות יהודית, ואף כתב סידור תפילה מהזכרון בו התפללו יהודי המחנה שהצליח לקרב אותם לשמירת מצוות.
בשנת תשי"ז, לאחר שש שנות גלות מפרכת, שוחרר וקיבל חנינה. הוא נסע לצ'רנוביץ, והתארח בבית משפחת קופרמן, וכעבור זמן קצר שודך לרעייתו מרת לאה רבקה, בת הרה"ח איש מסירות הנפש ר' אפרים מנשה שיינר.
החתונה התקיימה בבית קרוב משפחתו הרב אהרן חזן, ואת הקידושין סידר האדמו"ר ממחנובקה. לאחר החתונה התגוררו במשך חודש וחצי בצ'רנוביץ, ולאחר מכן קבעו את מגוריהם בסמרקנד שם נותרו עד שעלו לארץ הקודש בשנת תשכ"ט.
בארץ הקודש, קבע את מגוריו בבני ברק לצד אחיו הרב משה גרינברג מנהל סניף צעירי אגודת חב"ד בעיר, ומונה כמשפיע בית כנסת חב"ד בשכונת נווה אחיעזר.
נפטר בגיל 77 בכ"ה טבת תשס"ט, ונטמן למחרת בבית העלמין הר הזיתים בירושלים.
משפחתו[עריכה]
- בתו מרת רחל, רעיית ר' לוי ויינגרטן - קראון הייטס
- בתו מרת הניה איטא, רעיית ר' משה קלמן רייניץ - צפת
- בנו, הרב נפתלי גרינברג - משלוחי הרבי בקליפורניה
- בתו מרת חנה, הייתה נשואה לר' ישעיהו עקיבא קלמן קרישבסקי - בני ברק
- בנו, הרב משה גרינברג - בית שמש
- בתו מרת נחמה דינה, רעיית הרב ישראל יוסף ערנטרוי - צפת
קישורים חיצוניים[עריכה]
כתבה לאחר פטירתו 
בית משיח גליון 681 ה' שבט תשס"ט ע' 62
