|
|
| (27 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| הרב '''גרשון שרגא אטינגון''' (?-[[י"ד תשרי]] [[תרצ"א]]) היה גביר חב"די, מייסד בית הכנסת החב"די ב[[פתח תקוה]]. | | הרב '''גרשון שרגא אטינגון''' ([[תר"י]] – [[י"ד תשרי]] [[תרצ"א]]) היה גביר חב"די, מייסד בית הכנסת החב"די "[[בית כנסת צמח צדק (פתח תקוה)|צמח צדק]]" ב[[פתח תקווה]]. |
|
| |
|
| ==תולדות חיים== | | ==תולדות חיים== |
| שורה 6: |
שורה 6: |
| נמנה על חסידי חב"ד, ובהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת חנה גולדה בת ר' מרדכי. | | נמנה על חסידי חב"ד, ובהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת חנה גולדה בת ר' מרדכי. |
|
| |
|
| שלח ידו במסחר וזכה להצלחה רבה, בעסקיו והפך לאיש אמיד שתרם רבות מהונו לצדקה. | | שלח ידו במסחר, היה בעל מנסרת עצים וזכה להצלחה רבה בעסקיו והפך לאיש אמיד שתרם רבות מהונו לצדקה. |
|
| |
|
| בסביבות שנת [[תרס"ט]] עלה לארץ הקודש והתיישב ברחוב גוטמן ב[[פתח תקוה]], בסמיכות לשוק המקומי. | | בסביבות שנת [[תרס"ט]] עלה לארץ הקודש והתיישב ברחוב גוטמן ב[[פתח תקווה]], בסמיכות לשוק המקומי. |
|
| |
|
| זמן קצר לאחר הגעתו, הקים מכספו את בית הכנסת החב"די בעיר על שטח החצר הסמוך לביתו, ולאחר פטירתו ב[[י"ד תשרי]] [[תרצ"א]] הונצח זכרו בלוח זכרון מיוחד בחזית הבנין.
| | ב[[כ"א אדר]] [[תרע"ד]] קנה שני דונם אדמה עליהם הקים את ביתו וגן וזמן קצר לאחר הגעתו, הקים מכספו את בית הכנסת החב"די בעיר על שטח החצר הסמוך לביתו. |
|
| |
|
| נטמן בבית העלמין בפתח תקוה.
| | נפטר ב[[י"ד תשרי]] [[תרצ"א]] ונטמן ב[[בית העלמין]] ב[[פתח תקווה]]. הוא הונצח בלוח זכרון מיוחד בחזית הבנין. |
|
| |
|
| ==משפחתו== | | ==משפחתו== |
| *בנו, אלתר בן ציון - עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת [[תר"פ]] והתיישב בסמיכות להוריו בפתח תקוה, וניהל פרדס. | | *בנו, אלתר בן ציון - עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת [[תר"פ]] והתיישב בסמיכות להוריו בפתח תקווה, וניהל פרדס |
| | |
| ==חוות ופרדס אטינגון==
| |
| [[חוות אטינגון]] הנקראת [[פרדס אטינגון]] הוקמה ונוסדה ב[[פתח תקוה]] על ידי [[הגביר]] [[רבי]] [[גרשון שרגא אטינגון]] ממייסדי [[פתח תקווה]] החדשה, עלה לישראל בערך בשנת [[1920]]-[[1910]] עם רעייתו חנה גולדה זהבה{{הערה|בת ר' מרדכי}} אטינגון. הוא כבר היה בא בימים ומשאת נפשו היתה להגיע ל[[ארץ ישראל]] ולהיקבר בה.
| |
| גרשון היה בעל אמצעים וגביר עשיר, התיישב ב[[פתח-תקווה]] ובנה לו בית במרכז המושבה, ברחוב גוטמן ליד השוק. בית גדול מוקף גן גדול שתיכנן גנן מומחה משרונה. בגן גדל כל עץ פרי למינהו מאנונה עד פאפיה, ובעיני התושבים דמה ל[[גן העדן]] שב[[תנ"ך]]. על אדמתו ובכספו הקים גם [[בית כנסת חב"ד]] "[[צמח צדק]]", בית הכנסת הראשון של חב"ד ב[[פתח-תקווה]] ומבתי הכנסת הראשונים של הזרם החסידי של [[חב"ד]] בארץ.
| |
| | |
| ==הקמת הפרדס והחווה "אטינגון"==
| |
| שארי בשרו של גרשון. הם שעזרוהו להקמת החווה בהיותם סוחרי פרוות בינלאומיים. אחד מהם [[מקס איטינגון]], אזרח [[ארצות הברית]], שדודו הינו [[פרופסור]] [[מקס אייטינגון]] (תלמידו וידידו של [[זיגמונד פרויד]]), שלח לו סכום כסף נכבד על מנת שיקים פרדס ומשק חי, בהם יעבדו בו פועלים [[יהודים]] בלבד – לתת פרנסה לחלוצים.
| |
| הדבר היה נדיר ואינו מהשגרה באותה תקופה כשפרדסני אם המושבות העדיפו פועלים [[ערבים]], אלה היו מיומנים יותר וזולים יותר מהפועלים ה[[יהודים]].
| |
| | |
| "משק אטינגון" היה שם דבר ב[[פתח-תקווה]] הקטנה.
| |
| אטינגון רכש מאחד מערביי הסביבה מאה דונם קרקע ב[[סגולה]] החופפת ל[[פתח תקוה]], נטע עליהם פרדס [[תפוזים]] ו[[אשכוליות]] וגם [[לימונים]], ו[[אתרוגים]], והקים לולי תרנגולות וברווזים, עם ממטרי מים ותעלות השקייה.
| |
| במשך היום היו באות ה"אורזות" ויושבות ישיבה מזרחית ב"בייקה", ונטולות צפרניים מבררות בזהירות את פרי ההדר למיניהו ואורזות אותו בניירות דקיקים מסומנים בכתובת "ג'אפה" וציור של גמל.
| |
| במגדל המים המיתמר בחווה היה בראשו חקוק "פרדס אטינגון תרפ"ט" ומצוייר מגן דוד.
| |
| כמו כן היה בפרדס מקווה מים נוסף – בריכת נוי מוגבהת עשויה בטון ובטבורה חסידה מבטון שצווארה הארוך מתיז מים. תאומה זהה של החסידה הזו התנוססה בגנו של אטיגון במושבה.
| |
| | |
| ==משפחתו==
| |
| גרשון באהבתו הרבה לישראל הקדים לעלות ארצה. והשאיר את בנו יחידו "אלתר בן ציון" ושלושת נכדותיו ב[[קייב]] שב[[אוקראינה]]. אלתר התגורר עם בני ביתו התגורר ב[[קרסצ'אטק]] העיר היפה ב[[אוקריינא]] בחוצות העיר, שבזמנו רק לסוחרים יהודים מהגילדה הראשונה הותר לגור ברובע זה והמשיך לנהל את מנסרת העצים המשגשגת שנחל מאביו גרשון אטינגון.
| |
| | |
| ב-[[1920]], אחרי שאביו גרשון אטינגון כבר ישב "שבעה" על יקיריו, הגיע אלתר בנו עם משפחתו לארץ; הוא התגורר בחווילה של אביו וניהל את "משק אטינגון". שנים רבות פעל לצידו העובד האחראי [[אבא דויטש]].
| |
| אחר מותו של גרשון, בגיל צעיר יחסית, ניהל את החווה קרוב משפחתו בשם סולובי שאף התגורר בה זמן מה. הוא מכר את הקרקע, המשק נכחד והפרדס שונה לבתי דירות{{הערה|תקוה וינשטוק, ב"חדשות בן עזר" גילון 860 [[20 ביולי]] [[2013]]}}.
| |
| | |
| ==מיקומה של החווה==
| |
| חוות אטינגון היא על יד השוק הגדול של [[פתח תקוה]] ולידו בית הכנסת אשר שלט גדול בחזיתו מעיד כי הקים אותו ר' גרשון אטינגון.
| |
| כיום נותר מ"פרדס אטינגון" מגדל המים בגובה של בית בן קומותיים, ועליו הכתובת "אטינגון תרפ"ט" ו[[מגן דוד]].
| |
| | |
| ==החוזה על החווה והפרדס==
| |
| בעיריית פתח תקווה נמצא חוזה הפרדס האגדי והגדול של פתח תקוה משנת [[1929]], [[תרפ"ט]] בה כתוב: "מועצה מקומית פתח תקוה ארץ ישראל" מאשרת כי גרשון אטינגון קנה ב[[כ"א באדר]] [[תרע"ד]] שני דונם אדמה מ[[נחמן גדליה ברודר]], עליהם הקים את ביתו וגן. תעודה אחרת, המיועדת לספרי האחוזה, מאשרת כי בנה את הבית ב-[[1912]]. בתעודה עוד מ-[[1908]] מאשרת המועצה כי אטינגון הקים את [[בית כנסת חב"ד]]. מסמך מאשר כי גרשון רכש 5 דונם ליד ביתו מאדמת אל-כרמים חור אל-סאברא ונטע עליהם פרדס וכדומה.
| |
| | |
| כמו כן מצויה בתיק ביוגראפיה קצרה על בעלי "חוות אטינגון" אך מדויקת בה נכתב: גרשון אטינגון נפטר ב[[י"ד בתשרי]] [[תרצ"א]] [[1930]], ונקבר ב[[סגולה]]. רעייתו "חנה גולדה אטינגון" נפטרה ב[[כ"ח באדר]] [[תרפ"ג]] ואף היא קבורה ב[[סגולה]]. בנם [[אלתר בן ציון אטינגון]] נפטר ב[[ירושלים]] בשנת [[1943]] וקבור ב[[הר הזיתים]].
| |
| | |
| ==הערות שוליים==
| |
|
| |
|
| {{מיון רגיל:אטינגון, גרשון שרגא}} | | {{מיון רגיל:אטינגון, גרשון שרגא}} |
| [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] |
| [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] |
| [[קטגוריה:קהילת חב"ד פתח תקוה: אישים]] | | [[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]] |
| | [[קטגוריה:גבירים חב"דיים]] |
| | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"י]] |
| | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"א]] |