פרץ מוצ'קין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(58 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:פרץ מוצקין.jpg|left|thumb|250px|החסיד פרץ מוצ'קין]]
[[קובץ:הרבי נותן משקה לרש''ג' ברקע פרץ מוצ'קין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד פרץ מוצ'קין, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] (נראה ברקע בין הרבי ל[[רש"ג]])]]
[[קובץ:הרבי נותן משקה לרש''ג' ברקע פרץ מוצ'קין.jpg|left|thumb|250px|החסיד פרץ מוצ'קין, ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] (נראה ברקע בין הרבי ל[[רש"ג]])]]
ר' '''פרץ מוצ'קין''' ([[שבט]] [[תרנ"ד]] - [[כ"א טבת]] [[תשמ"ב]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]].
ר' '''פרץ מוצ'קין''' ([[תרנ"ד]]-[[כ"א טבת]] [[תשמ"ב]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
===ילדות חסידית===
===ילדות חסידית===
[[קובץ:מוצקין, פרץ (13).jpg|ממוזער|250px|הרב פרץ מוצקין בצעירותו]]
נולד בשנת [[תרנ"ד]] ב[[עיירה]] [[נעוול]] לאביו הרב יהודה לייב מוצקין.
נולד בשנת [[תרנ"ד]] ב[[עיירה]] [[נעוול]] לאביו הרב יהודה לייב מוצקין.


כבר בגיל בר-מצוה, הבשיל אצלו רגש חסידי של דחיה ביחס ל"תאוות היתר". בהיותו בגיל 15 (בשנת [[תרס"ט]]) הגיע פרצ'ל הנער ללמוד ב"[[תומכי תמימים]]" ב[[ליובאוויטש]]. בשל גילו הצעיר, למד ר' פרץ בתקופה הראשונה בסניף הישיבה ב[[שצעדרין]], תחת הנהגתו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[שאול דב זיסלין]]. אך תודות לתכונותיו החסידיות המולדות, ביחד עם כשרונותיו המעולים וחושיו העדינים, לא נזקק ר' פרץ להכנות ארוכות: הוא תיכף נסחף למעיינות התורה והחסידות אשר נפתחו לפניו ב"תומכי תמימים".  
כבר בגיל בר-מצוה, הבשיל אצלו רגש חסידי של דחיה ביחס ל"תאוות היתר". בהיותו בגיל 15 (בשנת [[תרס"ט]]) הגיע ללמוד ב"[[תומכי תמימים]]" ב[[ליובאוויטש]]. בשל גילו הצעיר, למד ר' פרץ בתקופה הראשונה בסניף הישיבה ב[[שצעדרין]], תחת הנהגתו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[שאול דב זיסלין]]. אך תודות לתכונותיו החסידיות המולדות, ביחד עם כשרונותיו המעולים וחושיו העדינים, לא נזקק ר' פרץ להכנות ארוכות: הוא תיכף נסחף למעיינות התורה והחסידות אשר נפתחו לפניו ב"תומכי תמימים".


ב"שבע שנות השבע" בהם למד ר' פרץ בתומכי-תמימים בליובאוויטש, שאב ממעיינות החסידות ב"גיגיות" מלאות, ואכן, היו לר' פרץ כלים רחבים וחזקים ביותר, כדי לקבל ולקבל מבלי לאבד טיפה. במשך שנותיו בישיבה, לא הסתפק ר' פרץ "רק"ביגיעה בלימוד החסידות ותפילה באריכות. בחשאי נהג בעצמו גם "סיגופים" שונים בעניני אכילה ושינה.
ב"שבע שנות השבע" בהם למד ר' פרץ בתומכי-תמימים בליובאוויטש, שאב ממעיינות החסידות ב"גיגיות" מלאות, ואכן, היו לר' פרץ כלים רחבים וחזקים ביותר, כדי לקבל ולקבל מבלי לאבד טיפה. במשך שנותיו בישיבה, לא הסתפק ר' פרץ "רק"ביגיעה בלימוד החסידות ותפילה באריכות. בחשאי נהג בעצמו גם "סיגופים" שונים בעניני אכילה ושינה.
שורה 14: שורה 14:


===חתונתו===
===חתונתו===
ר' פרץ נשאר ב"תומכי-תמימים" עד חתונתו (בשנת [[תרע"ו]] ), עם מרת העניא חרשע הבלין, בתו של השוחט החסידי ב[[עיירה]] סמיונובקא, ר' נחמן הבלין, דודנו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[זלמן הבלין]]. ר' פרץ התגורר לאחר חתונתו בסמיונובקא, ה[[עיירה]] בה התגורר חמיו. פרנסת המשפחה הייתה מוטלת על כתפי רעייתו, ואילו הוא המשיך להתעסק בתפילה ובלימוד. עם זאת משלח ידו העיקרי היה - "פרנסתם הרוחנית" של יהודי ה[[עיירה]]; מטרה שלשמה אף למד שם את אומנות השחיטה.  
ר' פרץ נשאר ב"תומכי-תמימים" עד חתונתו (בשנת [[תרע"ו]]), עם מרת העניא חאשע הבלין, בתו של השוחט החסידי ב[[עיירה]] סמיונובקא, ר' [[נחמן הבלין]], דודנו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[זלמן הבלין]]. ר' פרץ התגורר לאחר חתונתו בסמיונובקא, העיירה בה התגורר חמיו. פרנסת המשפחה הייתה מוטלת על כתפי רעייתו, ואילו הוא המשיך להתעסק בתפילה ובלימוד. עם זאת משלח ידו העיקרי היה - "פרנסתם הרוחנית" של יהודי העיירה; מטרה שלשמה אף למד שם את אומנות השחיטה.


כשמונה-תשע שנים התגורר ר' פרץ עם משפחתו בסמיונובקא, עד שנת תרפ"ה. שם נולדו לו ארבעה ילדים.
כשמונה-תשע שנים התגורר ר' פרץ עם משפחתו בסמיונובקא, עד שנת תרפ"ה. שם נולדו לו ארבעה ילדים.


===תקופת סימפרופול===
===תקופת סימפרופול===
בשנת [[תרפ"ה]] עבר ר' פרץ עם משפחתו לעיר סימפרופול, העיר המרכזית בחצי האי קרים. באותם שנים התיישבו יהודים רבים במושבות שמסביב לעיר, והרבי הריי"צ שלח לאיזור זה את ר' פרץ, על מנת להחזיק ולהחיות את קיום התורה והמצוות באיזור כולו. באופן רשמי נטל על שכמו את משרת השוחט דמתא, אך לפועל הייתה לו שם עבודה רבה ועצומה בחיזוק היהדות של תושבי העיר.  
[[קובץ:מוצקין, פרץ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד פרץ מוצ'קין]]
בשנת [[תרפ"ה]] עבר ר' פרץ עם משפחתו לעיר סימפרופול, העיר המרכזית בחצי האי קרים. באותם שנים התיישבו יהודים רבים במושבות שמסביב לעיר, והרבי הריי"צ שלח לאיזור זה את ר' פרץ, על מנת להחזיק ולהחיות את קיום התורה והמצוות באיזור כולו. באופן רשמי נטל על שכמו את משרת השוחט דמתא, אך לפועל הייתה לו שם עבודה רבה ועצומה בחיזוק היהדות של תושבי העיר.


בשנת [[תרפ"ז]] חלה ר' פרץ במחלה קשה; הוא נדבק בצורה מסובכת של "סיפנאי-טיף" (טיפוס). המחלה נמשכה זמן ארוך, וברגעי המשבר מצבו היה קריטי. חודשים ארוכים התהפך במיטת חוליו, ולמשך תקופה אף הוכרח להתאשפז בבית-הרפואה בסימפרופול. לעתים היה נדמה כי לא יוכל לשרוד את המחלה.  
בשנת [[תרפ"ז]] חלה ר' פרץ במחלה קשה; הוא נדבק בצורה מסובכת של "סיפנאי-טיף" (טיפוס). המחלה נמשכה זמן ארוך, וברגעי המשבר מצבו היה קריטי. חודשים ארוכים התהפך במיטת חוליו, ולמשך תקופה אף הוכרח להתאשפז בבית-הרפואה בסימפרופול. לעיתים היה נדמה כי לא יוכל לשרוד את המחלה.


באחד מאותם רגעי-משבר, לפני שנלקח לבית-הרפואה, הרגיש ר' פרץ שכוחותיו אוזלים, רחמנא-ליצלן, והוא החל להפרד מבני משפחתו. את דברי הפרידה השמיע ר' פרץ בקול חלוש ביותר - אך אלו מילים מלאות עוצמה! הן הכילו דברי ברכה ועידוד למשפחה; ובקשה ותביעה שיהיו יהודים תמימים, וחסידים אמתיים. לאחר שסיים את דבריו למשפחה, ככל שהיה חלש, וככל שהיה עליו קשה להוציא מילה מפיו, אמר ר' פרץ את ה"[[וידוי]]" מתחילתו ועד סופו. אך גם זה לא הספיק עבורו: הוא המשיך ואמר את הנוסח של השלושה-עשר "אני מאמין"... ולאחר מכן, האריך וחיזק את העיקרים עם "אני מאמין" בכל נשיאי חב"ד, והוא פירט את שמותיהם אחד לאחר השני. בסופו של דבר הצליח ר' פרץ להתגבר על מחלתו והוא שב לאיתנו.
באחד מאותם רגעי-משבר, לפני שנלקח לבית-הרפואה, הרגיש ר' פרץ שכוחותיו אוזלים, רחמנא-ליצלן, והוא החל להפרד מבני משפחתו. את דברי הפרידה השמיע ר' פרץ בקול חלוש ביותר - אך אלו מילים מלאות עוצמה! הן הכילו דברי ברכה ועידוד למשפחה; ובקשה ותביעה שיהיו יהודים תמימים, וחסידים אמתיים. לאחר שסיים את דבריו למשפחה, ככל שהיה חלש, וככל שהיה עליו קשה להוציא מילה מפיו, אמר ר' פרץ את ה"[[וידוי]]" מתחילתו ועד סופו. אך גם זה לא הספיק עבורו: הוא המשיך ואמר את הנוסח של השלושה-עשר "אני מאמין"... ולאחר מכן, האריך וחיזק את העיקרים עם "אני מאמין" בכל נשיאי חב"ד, והוא פירט את שמותיהם אחד לאחר השני. בסופו של דבר הצליח ר' פרץ להתגבר על מחלתו והוא שב לאיתנו.
שורה 28: שורה 29:


===העתקה לליננגרד===
===העתקה לליננגרד===
במהלך השנה החמישית של שליחותו בסימפרופול, התפנה כסא הרבנות בעיר. אחד המועמדים למשרה היה רב מ[[אוקראינה]] ששם משפחתו היה ברגר, דרשן מוצלח ונואם סוחף - אך מתנגד מר ותקיף. כזה אחד, הבין ר' פרץ, עשוי להיות אבן נגף רצינית להפצת התורה והחסידות. ר' פרץ התייצב איפוא בגלוי נגד מועמדותו, וכהרגלו עשה זאת בקול רם וצלול, בלי להתחבא ובלי להסתתר. אש המחלוקת פרצה במלוא עוזה, ולמרבה הצער, גבר צדם של תומכי הרב ברגר. הדברים הגיעו עד כדי כך, שמשכיל "נאור" אחד, פירסם בעיתון "סטררי קרים", אשר "מאטשקין, תלמיד של שניאורסאהן, התנפל על הרב (ברגר) ותקף אותו במילים מחוצפות ומעליבות".  
במהלך השנה החמישית של שליחותו בסימפרופול, התפנה כסא הרבנות בעיר. אחד המועמדים למשרה היה רב מ[[אוקראינה]] ששם משפחתו היה ברגר, דרשן מוצלח ונואם סוחף - אך מתנגד מר ותקיף. כזה אחד, הבין ר' פרץ, עשוי להיות אבן נגף רצינית להפצת התורה והחסידות. ר' פרץ התייצב איפוא בגלוי נגד מועמדותו, וכהרגלו עשה זאת בקול רם וצלול, בלי להתחבא ובלי להסתתר. אש המחלוקת פרצה במלוא עוזה, ולמרבה הצער, גבר צדם של תומכי הרב ברגר. הדברים הגיעו עד כדי כך, שמשכיל "נאור" אחד, פירסם בעיתון "סטררי קרים", אשר "מאטשקין, תלמיד של שניאורסאהן, התנפל על הרב (ברגר) ותקף אותו במילים מחוצפות ומעליבות".


כאשר התמנה ברגר לרב בסימפרופול נוצר מצב, אשר ר' פרץ לא יכול להשאר שם. בנוסף לכך נסגר באותה תקופה האיטליז בו שימש ר' פרץ כשוחט. מכל הצדדים לא נותרה ברירה, ובתחילת שנת [[תרצ"א]] עקר ר' פרץ מסימפרופול ללנינגרד.
כאשר התמנה ברגר לרב בסימפרופול נוצר מצב, אשר ר' פרץ לא יכול להשאר שם. בנוסף לכך נסגר באותה תקופה האיטליז בו שימש ר' פרץ כשוחט. מכל הצדדים לא נותרה ברירה, ובתחילת שנת [[תרצ"א]] עקר ר' פרץ מסימפרופול ללנינגרד.


ב[[מלחמת העולם השנייה]] העתיקו את מושבם ר' פרץ ומשפחתו לטקשנט. שם הושיט עזרה וסיוע לפליטי המלחמה שהתיישבו שם.
ב[[מלחמת העולם השנייה]] העתיקו את מושבם ר' פרץ ומשפחתו לטשקנט. שם הושיט עזרה וסיוע לפליטי המלחמה שהתיישבו שם.
 
בתקופה זו מעבר למסך הברזל, היה הכינוי המחתרתי שלו בפי החסידים 'אחיזרח'.


=== מחוץ לרוסיה ===
=== מחוץ לרוסיה ===
ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' הבריח את הגבול מרוסיה ל[[פולין]] עם שניים מבניו ל[[לבוב]] שבפולין, משם נסע ל[[צרפת]]. ב[[תשי"ב]] קיבל הוראה להיות [[משפיע]] [[אנ"ש]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה.
ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' הבריח את הגבול עם שניים מבניו מרוסיה ל[[פולין]], ולאחר נדודים הגיע למחנה העקורים [[פוקינג]], משם נסע ל[[צרפת]].  
 
ב[[תשי"ב]] קיבל הוראה מ[[הרבי]] להיות [[משפיע]] [[אנ"ש]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה.
 
במשך שלושים שנה כיהן כמשפיע קהילת חב"ד במונטריאול.


בתקופה האחרונה לחייו עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]] שם נפטר ב[[כ"א טבת]] [[תשמ"ב]].
בתקופה האחרונה לחייו עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]] שם נפטר ב[[כ"א טבת]] [[תשמ"ב]].
שורה 41: שורה 48:
==אלה תולדות פרץ==
==אלה תולדות פרץ==
[[קובץ:אלה תולדות פרץ מוצקין.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'אלה תולדות פרץ', תשע"ה]]
[[קובץ:אלה תולדות פרץ מוצקין.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'אלה תולדות פרץ', תשע"ה]]
הסדרה '''אלה תולדות פרץ''' בה נכתבו תולדות חייו של הרב מוצ'קין החלה בהוראתו הישירה של [[הרבי]] לרב [[יהושע דובראווסקי]] - דרך מזכיר הרבי הרב [[חודקוב]], לכתוב את קורות חייו של הרב ר' [[פרץ מוצ'קין]], כיון שכתיבת תולדות חייו תהיה "טובה עבור ה[[נשמה]] וטובה עבור הכלל, וכל המקדים הרי זה משובח".
הסדרה '''אלה תולדות פרץ''' בה נכתבו תולדות חייו של הרב מוצ'קין החלה בהוראתו הישירה של [[הרבי]] לרב [[יהושע דובראווסקי]] - דרך מזכיר הרבי הרב [[חודקוב]], לכתוב את קורות חייו של הרב ר' פרץ מוצ'קין, כיון שכתיבת תולדות חייו תהיה "טובה עבור ה[[נשמה]] וטובה עבור הכלל, וכל המקדים הרי זה משובח".


עקב סיבות שונות החל הרב דובראוסקי רק בשנת [[תשס"ג]] לכתוב את הסדרה, הרב [[אסף חנוך פרומר]] תירגם אותה מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]] ופירסם אותה לפרקים ב[[שבועון בית משיח]].
עקב סיבות שונות החל הרב דובראוסקי רק בשנת [[תשס"ג]] לכתוב את הסדרה, הרב [[אסף חנוך פרומר]] תירגם אותה מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]] ופירסם אותה לפרקים ב[[שבועון בית משיח]].


עקב מחלתו של הרב דובראווסקי בשנת [[תשס"ח]] הופסקה כתיבת הסדרה, ובשנת [[תשע"ה]] הושלמה כתיבתה על ידי סופרים חב"דיים אחרים, נערכה מחדש, ונדפסה בספר עב כרס
עקב מחלתו של הרב דובראווסקי בשנת [[תשס"ח]] הופסקה כתיבת הסדרה, ובשנת [[תשע"ה]] הושלמה כתיבתה על ידי סופרים חב"דיים אחרים, נערכה מחדש, ונדפסה בספר עב כרס בהוצאת [[סניף קה"ת כפר חב"ד|קה"ת כפר חב"ד]].
 
==ניגונו==
ניגון  שר' פרץ מוצקין חיבב ונקרא על שמו:
 
{{טורים|תוכן=
מילותיו באידיש:
{{ציטוט|תוכן=בעטראכט דעם מענטשן ווען ער איז רייך,{{ש}}
ווען עס גייט עם גוט די וועלט,{{ש}}
ער מיינט אז קיינער איז צו עם ניט גלייך,{{ש}}
אז אלעס איז נאר דאס געלט,{{ש}}
ער מיינט אז קאם איז ער שוין א גביר,{{ש}}
קומט עם שוין פיל כבוד פאר איר,{{ש}}
און ער דער שטאלציקער גארניט פארשטייט,{{ש}}
אז געלט איז רונד און קייט,{{ש}}
 
'''פזמון:'''{{ש}}
:און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערווערבן,{{ש}}
:עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,{{ש}}
:ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס,{{ש}}
:א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!{{ש}}
 
איך האב אמאל געקענט א גביר,{{ש}}
אזוי ווי קרח רייך,{{ש}}
גרויס און שטאלץ איז ער געווען,{{ש}}
גערויבט מענטשן אסאך,{{ש}}
און דאן איז געקומען אן אנדער צייט,{{ש}}
און דער רעדעלע האט זיך עם איבער געדרייט,{{ש}}
און יעצט זעט דער שטאלציקער גביר,{{ש}}
ווי ער שטייט ביי די טיר,{{ש}}
און בעט א נדבה גיט מיר,{{ש}}
 
געליטן האט ער נאך מער,{{ש}}
געשטארבן גאנץ שווער,{{ש}}
או אין פרעמדע תכריכין ליגט ער,{{ש}}
ווייל מיט קיין געלט טאר מען ניט שטאלצירן,{{ש}}
מען קען עס לייכט פארלירן,{{ש}}
דאן קען מען פילן דעם ביטערן טעם,{{ש}}
אוי, פון דער ארימאן,{{ש}}
 
'''פזמון:'''{{ש}}
:און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,{{ש}}
:עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,{{ש}}
:ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס,{{ש}}
:א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!
}}
 
בתרגום לעברית:
{{ציטוט|תוכן=תמדוד את האדם כאשר הוא עשיר{{ש}}
כאשר הוא 'הולך לו טוב' (מצליח) עם העולם{{ש}}
הוא חושב שאף אחד לא ידמה לו{{ש}}
שהכל זה רק כסף{{ש}}
הוא חושב שהגיע כבר להיות גביר{{ש}}
ומגיע כבר שיתנו לו הרבה כבוד{{ש}}
וגאוותן זה לא מבין מאומה{{ש}}
שהכסף הוא עגול והולך{{ש}}
 
'''פזמון:'''{{ש}}
:ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך{{ש}}
:שיישאר אחרי החיים שלך{{ש}}
:תזרוק הצידה את הייחוס הריקני{{ש}}
:צריך להיות בן אדם!{{ש}}
 
אני פעם הכרתי גביר{{ש}}
עשיר כקורח{{ש}}
גאוותן גדול הוא היה{{ש}}
זלזל וציער אנשים רבים{{ש}}
ואז הגיעו זמנים אחרים{{ש}}
והגלגל עליו התהפך{{ש}}
וכעת רואים את הגביר הגאוותן{{ש}}
כשעומד בפתח השער{{ש}}
ומבקש נדבות עבור עצמו{{ש}}
 
וסבל עוד יותר{{ש}}
עד שמת לגמרי בקושי{{ש}}
ותכריכים זרים ופשוטים הניח לעצמו{{ש}}
מכיון שעם כסף אסור להתגאות{{ש}}
אפשר בקלות לאבד אותו{{ש}}
ואז יכולים להרגיש את הטעם המר{{ש}}
אוי, של העניות!{{ש}}
 
'''פזמון:'''
:ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך{{ש}}
:שיישאר אחרי החיים שלך{{ש}}
:תזרוק הצידה את הייחוס הריקני{{ש}}
:צריך להיות בן אדם!
}}}}


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 55: שורה 148:
*מרת גוטע אשת הרב [[לוי יצחק שפירא]] - מזכיר [[בד"צ קראון הייטס]].
*מרת גוטע אשת הרב [[לוי יצחק שפירא]] - מזכיר [[בד"צ קראון הייטס]].


==ניגונו==
==לקריאה נוספת==
===באטראכט דעם מענטש===
*[[יהושע דובראווסקי]], סדרת תולדות ר' פרץ מוצ'קין ב[[שבועון בית משיח]]. נדפס בשנית בספר אלה תולדות פרץ.
* [http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/זאָג-אַ-נִיגוּן-באטראכט-דעם-מענטש-•-ה לשמיעת הניגון בביצוע של מקהלת הקאפעליע.] {{שמע}} {{חב"ד אינפו}}
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 157-166.
*[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] - פרק כג


מילים לניגון לר פרץ מוצקין:
==קישורים חיצוניים==
{{ציטוט|תוכן=
*מנחם מענדל מישולובין, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/05/645233a7c1758_1683108775.pdf נאזרת בגבורה]''', בתוך גליון 'כי קרוב' 113 ערב פרשת אמור תשפ"ג, בסדרת 'משפיעים לדורות'
'''בעטראכט דעם מענטשן ווען ער איז רייך,''' - תמדוד את האדם כאשר הוא עשיר{{ש}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20מאצקין%20קפלן.pdf תשורה מוצקין קפלן כ"ו אדר תשפ"ג] עם הוספות לספר אלה תולדות פרץ על ר' פרץ מוצקין
'''ווען עס גייט עם גוט די וועלט,''' - כאשר הוא 'הולך לו טוב' (מצליח) עם העולם{{ש}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/01/blog-post_2.html עבודת ה'אתכפיא' של המשפיע הדגול ר' פרץ מוצ'קין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
'''ער מיינט אז קיינער איז צו עם ניט גלייך, ''' - הוא חושב שאף אחד לא ידמה לו{{ש}}
'''אז אלעס איז נאר דאס געלט,''' - שהכל זה רק כסף{{ש}}
'''ער מיינט אז קאם איז ער שוין א גביר,''' - הוא חושב שהגיע כבר להיות גביר{{ש}}
'''קומט עם שוין פיל כבוד פאר איר,''' - ומגיע כבר שיתנו לו הרבה כבוד{{ש}}
'''און ער דער שטאלציקער גארניט פארשטייט,''' - וגאוותן זה לא מבין מאומה{{ש}}
'''אז געלט איז רונד און קייט,''' - שהכסף הוא עגול והולך{{ש}} {{ש}} {{ש}}  


פזמון:{{ש}}
;באטראכט דעם מענטש
'''און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,''' - ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך{{ש}}
* [http://chabadpedia.co.il/images/a/a8/ר'_פרץ_מוצ'קין_מנגן_את_ניגונו_מ'דאף.mp3 לשמיעת הניגון] מתוך היכל הנגינה {{שמע}}
'''עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,''' - שיישאר אחרי החיים שלך{{ש}}
* [https://chabadpedia.co.il/images/c/ca/%D7%91%D7%90%D7%98%D7%A8%D7%A2%D7%9B%D7%98_%D7%93%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9.mp3 לשמיעת הניגון] בביצוע של מקהלת הקאפעליע {{שמע}}
'''ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס, ''' - תזרוק הצידה את הייחוס הריקני{{ש}}
'''א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!''' - צריך להיות בן אדם!{{ש}} {{ש}} {{ש}}
 
'''איך האב אמאל געקענט א גביר,''' - אני פעם הכרתי גביר{{ש}}
'''אזוי ווי קרח רייך,''' - עשיר כקורח{{ש}}
'''גרויס און שטאלץ איז ער געווען, ''' - גאוותן גדול הוא היה{{ש}}
'''גערויבט מענטשן אסאך,''' -  זלזל וציער אנשים רבים{{ש}}
'''און דאן איז געקומען אן אנדער צייט,''' - ואז הגיעו זמנים אחרים{{ש}}
'''און דער רעדעלע האט זיך עם איבער געדרייט,''' - והגלגל עליו התהפך{{ש}}
'''און יעצט זעט דער שטאלציקער גביר,''' - וכעת רואים את הגביר הגאוותן{{ש}}
'''ווי ער שטייט ביי די טיר,''' - כפשעומד בפתח השער{{ש}}
'''און בעט א נדבה גיט מיר,''' - ומבקש נדבות עבור עצמו{{ש}}{{ש}}
 
'''געליטן האט ער נאך מער,''' - וסבל עוד יותר{{ש}}
'''געשטארבן גאנץ שווער,''' - עד שמת לגמרי בקושי{{ש}}
'''או אין פרעמדע תכריכין ליגט ער,''' - ותכריכים זרים ופשוטים הניח לעצמו{{ש}}
'''וויל מיט קיין געלט טאר מען ניט שטאלצירן,''' - מכיון שעם כסף אסור להתגאות{{ש}}
'''מען קען עס לייכט פארלירן,''' - אפשר בקלות לאבד אותו{{ש}}
'''דאן קען מען פילן דעם ביטערן טעם,''' - ואז יכולים להרגיש את הטעם המר{{ש}}
'''אוי, פון דער ארימאן,''' - אוי, של העניות!{{ש}}{{ש}} {{ש}}  
 
פזמון:{{ש}}
'''און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,''' - ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך{{ש}}
'''עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,''' - שיישאר אחרי החיים שלך{{ש}}
'''ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס, ''' - תזרוק הצידה את הייחוס הריקני{{ש}}
'''א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!''' - צריך להיות בן אדם!{{ש}} {{ש}} {{ש}}
}}
 
==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד


{{מיון רגיל:מוצקין, פרץ}}
{{מיון רגיל:מוצקין, פרץ}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה: אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה: אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה: אישים בפוקינג]]
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:תולדות חסידים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ד]]
[[קטגוריה:משפחת מוצ'קין]]

גרסה אחרונה מ־00:06, 18 באוגוסט 2024

החסיד פרץ מוצ'קין, בהתוועדות של הרבי (נראה ברקע בין הרבי לרש"ג)

ר' פרץ מוצ'קין (שבט תרנ"ד - כ"א טבת תשמ"ב) היה משפיע קהילת חב"ד במונטריאול.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילדות חסידית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב פרץ מוצקין בצעירותו

נולד בשנת תרנ"ד בעיירה נעוול לאביו הרב יהודה לייב מוצקין.

כבר בגיל בר-מצוה, הבשיל אצלו רגש חסידי של דחיה ביחס ל"תאוות היתר". בהיותו בגיל 15 (בשנת תרס"ט) הגיע ללמוד ב"תומכי תמימים" בליובאוויטש. בשל גילו הצעיר, למד ר' פרץ בתקופה הראשונה בסניף הישיבה בשצעדרין, תחת הנהגתו של המשפיע הידוע ר' שאול דב זיסלין. אך תודות לתכונותיו החסידיות המולדות, ביחד עם כשרונותיו המעולים וחושיו העדינים, לא נזקק ר' פרץ להכנות ארוכות: הוא תיכף נסחף למעיינות התורה והחסידות אשר נפתחו לפניו ב"תומכי תמימים".

ב"שבע שנות השבע" בהם למד ר' פרץ בתומכי-תמימים בליובאוויטש, שאב ממעיינות החסידות ב"גיגיות" מלאות, ואכן, היו לר' פרץ כלים רחבים וחזקים ביותר, כדי לקבל ולקבל מבלי לאבד טיפה. במשך שנותיו בישיבה, לא הסתפק ר' פרץ "רק"ביגיעה בלימוד החסידות ותפילה באריכות. בחשאי נהג בעצמו גם "סיגופים" שונים בעניני אכילה ושינה.

בשנה האחרונה בה למד ר' פרץ ב"תומכי-תמימים", נשלח מטעם ההנהלה לסניף הישיבה בעיר ראמען בה התגורר באותה תקופה החסיד והמשפיע "ר' איטשע דער מתמיד". בזמן שהותו בראמען, התגורר ר' פרץ אצל ר' יצחק מתמיד, והתוודע לדמותו הפלאית.

חתונתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' פרץ נשאר ב"תומכי-תמימים" עד חתונתו (בשנת תרע"ו), עם מרת העניא חאשע הבלין, בתו של השוחט החסידי בעיירה סמיונובקא, ר' נחמן הבלין, דודנו של המשפיע הידוע ר' זלמן הבלין. ר' פרץ התגורר לאחר חתונתו בסמיונובקא, העיירה בה התגורר חמיו. פרנסת המשפחה הייתה מוטלת על כתפי רעייתו, ואילו הוא המשיך להתעסק בתפילה ובלימוד. עם זאת משלח ידו העיקרי היה - "פרנסתם הרוחנית" של יהודי העיירה; מטרה שלשמה אף למד שם את אומנות השחיטה.

כשמונה-תשע שנים התגורר ר' פרץ עם משפחתו בסמיונובקא, עד שנת תרפ"ה. שם נולדו לו ארבעה ילדים.

תקופת סימפרופול[עריכה | עריכת קוד מקור]

החסיד פרץ מוצ'קין

בשנת תרפ"ה עבר ר' פרץ עם משפחתו לעיר סימפרופול, העיר המרכזית בחצי האי קרים. באותם שנים התיישבו יהודים רבים במושבות שמסביב לעיר, והרבי הריי"צ שלח לאיזור זה את ר' פרץ, על מנת להחזיק ולהחיות את קיום התורה והמצוות באיזור כולו. באופן רשמי נטל על שכמו את משרת השוחט דמתא, אך לפועל הייתה לו שם עבודה רבה ועצומה בחיזוק היהדות של תושבי העיר.

בשנת תרפ"ז חלה ר' פרץ במחלה קשה; הוא נדבק בצורה מסובכת של "סיפנאי-טיף" (טיפוס). המחלה נמשכה זמן ארוך, וברגעי המשבר מצבו היה קריטי. חודשים ארוכים התהפך במיטת חוליו, ולמשך תקופה אף הוכרח להתאשפז בבית-הרפואה בסימפרופול. לעיתים היה נדמה כי לא יוכל לשרוד את המחלה.

באחד מאותם רגעי-משבר, לפני שנלקח לבית-הרפואה, הרגיש ר' פרץ שכוחותיו אוזלים, רחמנא-ליצלן, והוא החל להפרד מבני משפחתו. את דברי הפרידה השמיע ר' פרץ בקול חלוש ביותר - אך אלו מילים מלאות עוצמה! הן הכילו דברי ברכה ועידוד למשפחה; ובקשה ותביעה שיהיו יהודים תמימים, וחסידים אמתיים. לאחר שסיים את דבריו למשפחה, ככל שהיה חלש, וככל שהיה עליו קשה להוציא מילה מפיו, אמר ר' פרץ את ה"וידוי" מתחילתו ועד סופו. אך גם זה לא הספיק עבורו: הוא המשיך ואמר את הנוסח של השלושה-עשר "אני מאמין"... ולאחר מכן, האריך וחיזק את העיקרים עם "אני מאמין" בכל נשיאי חב"ד, והוא פירט את שמותיהם אחד לאחר השני. בסופו של דבר הצליח ר' פרץ להתגבר על מחלתו והוא שב לאיתנו.

במהלך שליחותו המופלאה של ר' פרץ בסימפרופול, הצליח לקרב לחב"ד כשלושה-ארבעה מנינים.

העתקה לליננגרד[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך השנה החמישית של שליחותו בסימפרופול, התפנה כסא הרבנות בעיר. אחד המועמדים למשרה היה רב מאוקראינה ששם משפחתו היה ברגר, דרשן מוצלח ונואם סוחף - אך מתנגד מר ותקיף. כזה אחד, הבין ר' פרץ, עשוי להיות אבן נגף רצינית להפצת התורה והחסידות. ר' פרץ התייצב איפוא בגלוי נגד מועמדותו, וכהרגלו עשה זאת בקול רם וצלול, בלי להתחבא ובלי להסתתר. אש המחלוקת פרצה במלוא עוזה, ולמרבה הצער, גבר צדם של תומכי הרב ברגר. הדברים הגיעו עד כדי כך, שמשכיל "נאור" אחד, פירסם בעיתון "סטררי קרים", אשר "מאטשקין, תלמיד של שניאורסאהן, התנפל על הרב (ברגר) ותקף אותו במילים מחוצפות ומעליבות".

כאשר התמנה ברגר לרב בסימפרופול נוצר מצב, אשר ר' פרץ לא יכול להשאר שם. בנוסף לכך נסגר באותה תקופה האיטליז בו שימש ר' פרץ כשוחט. מכל הצדדים לא נותרה ברירה, ובתחילת שנת תרצ"א עקר ר' פרץ מסימפרופול ללנינגרד.

במלחמת העולם השנייה העתיקו את מושבם ר' פרץ ומשפחתו לטשקנט. שם הושיט עזרה וסיוע לפליטי המלחמה שהתיישבו שם.

בתקופה זו מעבר למסך הברזל, היה הכינוי המחתרתי שלו בפי החסידים 'אחיזרח'.

מחוץ לרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ב'יציאת רוסיה תש"ו' הבריח את הגבול עם שניים מבניו מרוסיה לפולין, ולאחר נדודים הגיע למחנה העקורים פוקינג, משם נסע לצרפת.

בתשי"ב קיבל הוראה מהרבי להיות משפיע אנ"ש במונטריאול שבקנדה.

במשך שלושים שנה כיהן כמשפיע קהילת חב"ד במונטריאול.

בתקופה האחרונה לחייו עבר להתגורר בקראון הייטס שם נפטר בכ"א טבת תשמ"ב.

אלה תולדות פרץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר 'אלה תולדות פרץ', תשע"ה

הסדרה אלה תולדות פרץ בה נכתבו תולדות חייו של הרב מוצ'קין החלה בהוראתו הישירה של הרבי לרב יהושע דובראווסקי - דרך מזכיר הרבי הרב חודקוב, לכתוב את קורות חייו של הרב ר' פרץ מוצ'קין, כיון שכתיבת תולדות חייו תהיה "טובה עבור הנשמה וטובה עבור הכלל, וכל המקדים הרי זה משובח".

עקב סיבות שונות החל הרב דובראוסקי רק בשנת תשס"ג לכתוב את הסדרה, הרב אסף חנוך פרומר תירגם אותה מאידיש ללשון הקודש ופירסם אותה לפרקים בשבועון בית משיח.

עקב מחלתו של הרב דובראווסקי בשנת תשס"ח הופסקה כתיבת הסדרה, ובשנת תשע"ה הושלמה כתיבתה על ידי סופרים חב"דיים אחרים, נערכה מחדש, ונדפסה בספר עב כרס בהוצאת קה"ת כפר חב"ד.

ניגונו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניגון שר' פרץ מוצקין חיבב ונקרא על שמו:

מילותיו באידיש:

בעטראכט דעם מענטשן ווען ער איז רייך,
ווען עס גייט עם גוט די וועלט,
ער מיינט אז קיינער איז צו עם ניט גלייך,
אז אלעס איז נאר דאס געלט,
ער מיינט אז קאם איז ער שוין א גביר,
קומט עם שוין פיל כבוד פאר איר,
און ער דער שטאלציקער גארניט פארשטייט,
אז געלט איז רונד און קייט,

פזמון:

און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערווערבן,
עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,
ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס,
א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!

איך האב אמאל געקענט א גביר,
אזוי ווי קרח רייך,
גרויס און שטאלץ איז ער געווען,
גערויבט מענטשן אסאך,
און דאן איז געקומען אן אנדער צייט,
און דער רעדעלע האט זיך עם איבער געדרייט,
און יעצט זעט דער שטאלציקער גביר,
ווי ער שטייט ביי די טיר,
און בעט א נדבה גיט מיר,

געליטן האט ער נאך מער,
געשטארבן גאנץ שווער,
או אין פרעמדע תכריכין ליגט ער,
ווייל מיט קיין געלט טאר מען ניט שטאלצירן,
מען קען עס לייכט פארלירן,
דאן קען מען פילן דעם ביטערן טעם,
אוי, פון דער ארימאן,

פזמון:

און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,
עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,
ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס,
א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!

בתרגום לעברית:

תמדוד את האדם כאשר הוא עשיר
כאשר הוא 'הולך לו טוב' (מצליח) עם העולם
הוא חושב שאף אחד לא ידמה לו
שהכל זה רק כסף
הוא חושב שהגיע כבר להיות גביר
ומגיע כבר שיתנו לו הרבה כבוד
וגאוותן זה לא מבין מאומה
שהכסף הוא עגול והולך

פזמון:

ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך
שיישאר אחרי החיים שלך
תזרוק הצידה את הייחוס הריקני
צריך להיות בן אדם!

אני פעם הכרתי גביר
עשיר כקורח
גאוותן גדול הוא היה
זלזל וציער אנשים רבים
ואז הגיעו זמנים אחרים
והגלגל עליו התהפך
וכעת רואים את הגביר הגאוותן
כשעומד בפתח השער
ומבקש נדבות עבור עצמו

וסבל עוד יותר
עד שמת לגמרי בקושי
ותכריכים זרים ופשוטים הניח לעצמו
מכיון שעם כסף אסור להתגאות
אפשר בקלות לאבד אותו
ואז יכולים להרגיש את הטעם המר
אוי, של העניות!

פזמון:

ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך
שיישאר אחרי החיים שלך
תזרוק הצידה את הייחוס הריקני
צריך להיות בן אדם!

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

באטראכט דעם מענטש
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=פרץ_מוצ%27קין&oldid=708398"