בית כנסת חב"ד המרכזי נחלת הר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
|||
| (21 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בית כנסת| | |||
'''בית הכנסת המרכזי 'בית יצחק'''' הינו בית הכנסת המרכזי של קהילת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]], המשמש את חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה, והוא קרוי על שם התורם העיקרי להקמתו הנגיד מר אייזיק וולפסון. | |שם=בית יצחק - בית אליהו | ||
|תמונה=ביכ נחלה תשעא.jpg | |||
|כתובית=חזית בית הכנסת לפני ההרחבה (אמצע שנות הנו"ן) | |||
|עיר=[[נחלת הר חב"ד]], [[קרית מלאכי]] | |||
|מדינה=[[ארץ ישראל]] | |||
|תאריך יסוד=[[תשל"ח]] | |||
|תאריך סגירה= | |||
|תאריך פתיחה מחדש= | |||
|שמש בית הכנסת= | |||
|גבאי גשמי= | |||
|גבאי רוחני= | |||
|רב בית הכנסת=הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] | |||
|משפיע בית הכנסת=הרב [[מיכאל מישולובין]] | |||
|מפה= | |||
|מספר מתפללים= | |||
|ראו גם= | |||
|בתי כנסת ב... (קטגוריה)= | |||
}} | |||
'''בית הכנסת המרכזי 'בית יצחק - בית אליהו''''{{הערה|מאז הקמתו נקרא בשם 'בית יצחק' להנצחת התורם העיקרי לבנייתו, הנגיד מר אייזיק וולפסון. בשנת [[תשפ"א]] שונה שמו של בית הכנסת ל'בית אליהו' על שם הגבאי הידוע ששימש בו במשך עשרות שנים, הרב [[אליהו וולוביק]].}} הינו בית הכנסת המרכזי של קהילת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]], המשמש את חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה, והוא קרוי על שם התורם העיקרי להקמתו הנגיד מר אייזיק וולפסון ועל שם הגבאי הרב [[אליהו וולוביק]]. | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית בית הכנסת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]] | [[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית בית הכנסת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]] | ||
בשנת [[תשכ"ט]] החלו עסקני חב"ד בארץ הקודש לפעול להקמתה של שכונה חב"דית חדשה, ומשרד הקליטה הציע את השכונה החדשה | בשנת [[תשכ"ט]] החלו עסקני חב"ד בארץ הקודש לפעול להקמתה של שכונה חב"דית חדשה, ומשרד הקליטה הציע את השכונה החדשה בקריית מלאכי שבדרום ולאחר אישורו של הרבי החלה ההתיישבות החב"דית בעיר, ולשכונה ניתן השם [[נחלת הר חב"ד]]. | ||
במקביל לדאגה ליישב את השיכון החב"די בעולים שהגיעו באותם השנים מברית המועצות, החלו עסקני חב"ד לדאוג להקמתו של בית הכנסת רחב מימדים, עם מקומות ישיבה רבים עבור תושבי השכונה שהתפתחה בקצב מזורז. | במקביל לדאגה ליישב את השיכון החב"די בעולים שהגיעו באותם השנים מברית המועצות, החלו עסקני חב"ד לדאוג להקמתו של בית הכנסת רחב מימדים, עם מקומות ישיבה רבים עבור תושבי השכונה שהתפתחה בקצב מזורז. | ||
| שורה 12: | שורה 30: | ||
בחורף של שנת [[תשל"א]] החלו להכין את התכניות להקמת בית הכנסת על ידי האדריכל מר אדם איל, ובעת ביקורו של מר וולפסון ב[[חודש ניסן]] של אותה שנה, הוצגו בפניו התכניות והוא הסכים לתרום 145,000 לירות עבור הבניה המהווה כשליש מהסכום המשוער, ובמקביל דאג שמר זרח ורהפטיג יתרום שליש נוסף מהוצאות הבניה, ואילו את השליש הנותר ישלמו עסקני חב"ד בשכונה. | בחורף של שנת [[תשל"א]] החלו להכין את התכניות להקמת בית הכנסת על ידי האדריכל מר אדם איל, ובעת ביקורו של מר וולפסון ב[[חודש ניסן]] של אותה שנה, הוצגו בפניו התכניות והוא הסכים לתרום 145,000 לירות עבור הבניה המהווה כשליש מהסכום המשוער, ובמקביל דאג שמר זרח ורהפטיג יתרום שליש נוסף מהוצאות הבניה, ואילו את השליש הנותר ישלמו עסקני חב"ד בשכונה. | ||
ב[[י"ח אלול]] [[תשל"א]] התקיימה חגיגה [[הנחת אבן הפינה]] לבית הכנסת, בהנחיית הרב [[זושא וילימובסקי]], ובמהלכו הקריא הרב [[אפרים וולף]] בפני הציבור המברק ששיגר הרבי לחוגגים בו כתב הרבי: {{ציטוטון|השתתפותי נפשית בהחגיגה האמורה, שהיא גם שלב נוסף בהתפתחות נחלת הר חב"ד כמקום התנחלות בני ישראל ובמיוחד אלו שעלו ממדינה ההיא ובחיות חב"די.{{ש}}וכמקום תפילה ותורה בחיי יום יום חדורים אור והתלהבות חסידותי.{{ש}}והרי יום סגולה הוא, יום הולדת הבעש"ט ו[[אדמו"ר הזקן]] "ח"י אלו"ל" המכניס חיות בעבודת אני לדודי ודודי לי.{{ש}} | ב[[י"ח אלול]] [[תשל"א]] התקיימה חגיגה [[הנחת אבן הפינה]] לבית הכנסת{{הערה|1=ראו [www.archives.gov.il/archives/Archive/0b071706800399c8/File/0b07170680d8e758 ההזמנה לחגיגת חנוכת הבית], בארכיון המדינה תכריך תכתובות עם הפרזידנט, עמוד 11].}}, בהנחיית הרב [[זושא וילימובסקי]], ובמהלכו הקריא הרב [[אפרים וולף]] בפני הציבור המברק ששיגר הרבי לחוגגים בו כתב הרבי: {{ציטוטון|השתתפותי נפשית בהחגיגה האמורה, שהיא גם שלב נוסף בהתפתחות נחלת הר חב"ד כמקום התנחלות בני ישראל ובמיוחד אלו שעלו ממדינה ההיא ובחיות חב"די.{{ש}}וכמקום תפילה ותורה בחיי יום יום חדורים אור והתלהבות חסידותי.{{ש}}והרי יום סגולה הוא, יום הולדת הבעש"ט ו[[אדמו"ר הזקן]] "ח"י אלו"ל" המכניס חיות בעבודת אני לדודי ודודי לי.{{ש}}ויוסיף כל זה בהתנחלות עמינו גוי קדוש בארץ הקודש ובהר הקודש בירושלים}}. | ||
עבודות הבניה התעכבו רבות הן בשל קשיים כספיים ובירוקרטיים, והן בשל עבודות בניה מקבילות במוסדות החינוך שהוקמו בשכונה המתפתחת והיו דחופים יותר. | עבודות הבניה התעכבו רבות הן בשל קשיים כספיים ובירוקרטיים, והן בשל עבודות בניה מקבילות במוסדות החינוך שהוקמו בשכונה המתפתחת והיו דחופים יותר. | ||
| שורה 19: | שורה 37: | ||
רק בשלהי שנת תשל"ח הסתיימה בניית בית הכנסת בעלות כוללת של 900,000 לירות, ועל חזית בית הכנסת נתלה שלט 'בית יצחק' בו הונצח התורם העיקרי לבנייתו, הנגיד מר אייזיק וולפסון. בחגיגת [[חנוכת הבית]] של בית הכנסת, השתתף גם מר וולפסון עצמו, יחד עם נציגו בארץ ר' משה יפה ואישי ציבור ורבנים נוספים. | רק בשלהי שנת תשל"ח הסתיימה בניית בית הכנסת בעלות כוללת של 900,000 לירות, ועל חזית בית הכנסת נתלה שלט 'בית יצחק' בו הונצח התורם העיקרי לבנייתו, הנגיד מר אייזיק וולפסון. בחגיגת [[חנוכת הבית]] של בית הכנסת, השתתף גם מר וולפסון עצמו, יחד עם נציגו בארץ ר' משה יפה ואישי ציבור ורבנים נוספים. | ||
ב[[י"ט כסלו]] [[תשמ"ו]] הוכנס לבית הכנסת [[ספר התורה של עולי רוסיה]], שנכתב בהוראת הרבי במסגרת מבצע [[ספר התורה הכללי לאחדות ישראל]]. | |||
בשנת [[תשע"ג]] החל ועד בית הכנסת בשיפוץ והרחבת מבנה בית הכנסת בכדי לתת מענה למתפללים הרבים הפוקדים את שעריו. | בשנת [[תשע"ג]] החל ועד בית הכנסת בשיפוץ והרחבת מבנה בית הכנסת בכדי לתת מענה למתפללים הרבים הפוקדים את שעריו. | ||
בשנת [[תשפ"א]] נוסף לשמו של בית הכנסת השם 'בית אליהו' על שם הגבאי הידוע ששימש בו במשך עשרות שנים, הרב [[אליהו וולוביק]]. | |||
==מיקום בית הכנסת== | ==מיקום בית הכנסת== | ||
| שורה 27: | שורה 49: | ||
==מבנה בית הכנסת== | ==מבנה בית הכנסת== | ||
מבנה בית הכנסת מתנשא לגובה שלוש קומות, והוא דומה בתכנונו לבית הכנסת 'בית אריה' בשיכון חב"ד בלוד, שנבנה במקביל. | מבנה בית הכנסת מתנשא לגובה שלוש קומות ומרתף, והוא דומה בתכנונו הראשוני לבית הכנסת 'בית אריה' בשיכון חב"ד בלוד, שנבנה במקביל. | ||
הקומה הראשונה של בית הכנסת מחולקת לשישה חדרי תפילה, בהם מתקיימים רוב מניני התפילות בימי החול, ומניני תפילה מוקדמים בשבתות, וכן התוועדויות שגרתיות בשבתות ומועדים חסידיים. | הקומה הראשונה של בית הכנסת מחולקת לשישה חדרי תפילה, בהם מתקיימים רוב מניני התפילות בימי החול, ומניני תפילה מוקדמים בשבתות, וכן התוועדויות שגרתיות בשבתות ומועדים חסידיים. | ||
בקומה השניה, ממוקם היכל התפילה המרכזי, בו מתקיימים גם האירועים וההתוועדויות הקהילתיות במועדים חסידיים מיוחדים, ומניני התפילות המרכזיים בשבתות ובחגים. בקומה זו הייתה קיימת בעבר מרפסת גדולה, שהוסבה לשמש כחדר תפילה נוסף עם התרחבותה של הקהילה והצטרפותם של מתפללים נוספים לבית הכנסת. בנוסף, מתקיימת מידי שבת בקומה זו [[התוועדות]] חסידית בסיום התפילה בארגונו של העסקן החסידי ר' אברהם יוסף הרשקופ. | בקומה השניה, ממוקם היכל התפילה המרכזי, בו מתקיימים גם האירועים וההתוועדויות הקהילתיות במועדים חסידיים מיוחדים, ומניני התפילות המרכזיים בשבתות ובחגים. בקומה זו הייתה קיימת בעבר מרפסת גדולה, שהוסבה לשמש כחדר תפילה נוסף עם התרחבותה של הקהילה והצטרפותם של מתפללים נוספים לבית הכנסת. בנוסף, מתקיימת מידי שבת בקומה זו [[התוועדות]] חסידית בסיום התפילה בארגונו של העסקן החסידי ר' [[אברהם יוסף הרשקופ]]. | ||
ארון הקודש המפואר בקומה זו, הוקדש על ידי הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]], בא כוחו של רבותינו נשיאינו בארץ הקודש ומראשי העסקנים עבור ביסוס [[נחלת הר חב"ד]] בכלל ובית הכנסת זה בפרט, לעילוי נשמת הוריו. | ארון הקודש המפואר בקומה זו, הוקדש על ידי הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]], בא כוחו של רבותינו נשיאינו בארץ הקודש ומראשי העסקנים עבור ביסוס [[נחלת הר חב"ד]] בכלל ובית הכנסת זה בפרט, לעילוי נשמת הוריו. | ||
הקומה השלישית משמשת כעזרת נשים. | הקומה השלישית משמשת כעזרת נשים וכחדרי לימוד עבור נשות הקהילה. | ||
בקומת המרתף המשמשת כמקלט, מתקיים בשבתות מניין אברכים. | בקומת המרתף המשמשת כמקלט, מתקיים בשבתות מניין אברכים. | ||
| שורה 41: | שורה 63: | ||
==אישים בבית הכנסת== | ==אישים בבית הכנסת== | ||
*הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - רב ומרא דאתרא | *הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - רב ומרא דאתרא | ||
*הרב [[אליהו וולוביק]] - גבאי ראשי | *הרב [[אליהו וולוביק]] - גבאי ראשי (ז"ל) | ||
*הרב [[אליהו קופרמן]] - גבאי (ז"ל) | *הרב [[אליהו קופרמן]] - גבאי (ז"ל) | ||
*הרב [[אברהם יעקב סוסובר]] - [[בעל קורא]] | *הרב [[אברהם יעקב סוסובר]] - [[בעל קורא]] | ||
*הרב [[מיכאל מישולובין]] - משפיע | *הרב [[מיכאל מישולובין]] - משפיע | ||
*גבאי בית הכנסת - ר' אליעזר שייקביץ ור' בצלאל גלויברמן | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 52: | שורה 75: | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=6220 הקהילה בנחלה מתגייסת להרחבת בית הכנסת] - {{אינפו|}} | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=6220 הקהילה בנחלה מתגייסת להרחבת בית הכנסת] - {{אינפו|}} | ||
[[קטגוריה: | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנחלת הר חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]] | [[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:54, 20 ביוני 2024
| בית יצחק - בית אליהו | |
|---|---|
 חזית בית הכנסת לפני ההרחבה (אמצע שנות הנו"ן) | |
| עיר | נחלת הר חב"ד, קרית מלאכי |
| מדינה | ארץ ישראל |
| תאריך יסוד | תשל"ח |
| רב בית הכנסת | הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי |
| משפיע בית הכנסת | הרב מיכאל מישולובין |
בית הכנסת המרכזי 'בית יצחק - בית אליהו'[1] הינו בית הכנסת המרכזי של קהילת חב"ד בנחלת הר חב"ד, המשמש את חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה, והוא קרוי על שם התורם העיקרי להקמתו הנגיד מר אייזיק וולפסון ועל שם הגבאי הרב אליהו וולוביק.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשכ"ט החלו עסקני חב"ד בארץ הקודש לפעול להקמתה של שכונה חב"דית חדשה, ומשרד הקליטה הציע את השכונה החדשה בקריית מלאכי שבדרום ולאחר אישורו של הרבי החלה ההתיישבות החב"דית בעיר, ולשכונה ניתן השם נחלת הר חב"ד.
במקביל לדאגה ליישב את השיכון החב"די בעולים שהגיעו באותם השנים מברית המועצות, החלו עסקני חב"ד לדאוג להקמתו של בית הכנסת רחב מימדים, עם מקומות ישיבה רבים עבור תושבי השכונה שהתפתחה בקצב מזורז.
הסכום העיקרי להקמת בית הכנסת נתרם על ידי הנגיד מר אייזיק וולפסון מאנגליה, ובהתערבות נציגו בארץ הקודש, מר משה יפה מראשי 'היכל שלמה' בירושלים.
בחורף של שנת תשל"א החלו להכין את התכניות להקמת בית הכנסת על ידי האדריכל מר אדם איל, ובעת ביקורו של מר וולפסון בחודש ניסן של אותה שנה, הוצגו בפניו התכניות והוא הסכים לתרום 145,000 לירות עבור הבניה המהווה כשליש מהסכום המשוער, ובמקביל דאג שמר זרח ורהפטיג יתרום שליש נוסף מהוצאות הבניה, ואילו את השליש הנותר ישלמו עסקני חב"ד בשכונה.
בי"ח אלול תשל"א התקיימה חגיגה הנחת אבן הפינה לבית הכנסת[2], בהנחיית הרב זושא וילימובסקי, ובמהלכו הקריא הרב אפרים וולף בפני הציבור המברק ששיגר הרבי לחוגגים בו כתב הרבי: "השתתפותי נפשית בהחגיגה האמורה, שהיא גם שלב נוסף בהתפתחות נחלת הר חב"ד כמקום התנחלות בני ישראל ובמיוחד אלו שעלו ממדינה ההיא ובחיות חב"די.
וכמקום תפילה ותורה בחיי יום יום חדורים אור והתלהבות חסידותי.
והרי יום סגולה הוא, יום הולדת הבעש"ט ואדמו"ר הזקן "ח"י אלו"ל" המכניס חיות בעבודת אני לדודי ודודי לי.
ויוסיף כל זה בהתנחלות עמינו גוי קדוש בארץ הקודש ובהר הקודש בירושלים".
עבודות הבניה התעכבו רבות הן בשל קשיים כספיים ובירוקרטיים, והן בשל עבודות בניה מקבילות במוסדות החינוך שהוקמו בשכונה המתפתחת והיו דחופים יותר.
בניית השלד של הקומה הראשונה הסתיים רק בחודש סיון תשל"ג, ובינתיים שימש המבנה עבור כיתות לימוד לתלמוד תורה המקומי שהיה גם הוא בשלבי בניה.
רק בשלהי שנת תשל"ח הסתיימה בניית בית הכנסת בעלות כוללת של 900,000 לירות, ועל חזית בית הכנסת נתלה שלט 'בית יצחק' בו הונצח התורם העיקרי לבנייתו, הנגיד מר אייזיק וולפסון. בחגיגת חנוכת הבית של בית הכנסת, השתתף גם מר וולפסון עצמו, יחד עם נציגו בארץ ר' משה יפה ואישי ציבור ורבנים נוספים.
בי"ט כסלו תשמ"ו הוכנס לבית הכנסת ספר התורה של עולי רוסיה, שנכתב בהוראת הרבי במסגרת מבצע ספר התורה הכללי לאחדות ישראל.
בשנת תשע"ג החל ועד בית הכנסת בשיפוץ והרחבת מבנה בית הכנסת בכדי לתת מענה למתפללים הרבים הפוקדים את שעריו.
בשנת תשפ"א נוסף לשמו של בית הכנסת השם 'בית אליהו' על שם הגבאי הידוע ששימש בו במשך עשרות שנים, הרב אליהו וולוביק.
מיקום בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית הכנסת המרכזי ממוקם באמצעה של שורת מוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד, ובסמיכות למקווה טהרה המרכזי של השכונה והחנויות השכונתיות.
מבנה בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבנה בית הכנסת מתנשא לגובה שלוש קומות ומרתף, והוא דומה בתכנונו הראשוני לבית הכנסת 'בית אריה' בשיכון חב"ד בלוד, שנבנה במקביל.
הקומה הראשונה של בית הכנסת מחולקת לשישה חדרי תפילה, בהם מתקיימים רוב מניני התפילות בימי החול, ומניני תפילה מוקדמים בשבתות, וכן התוועדויות שגרתיות בשבתות ומועדים חסידיים.
בקומה השניה, ממוקם היכל התפילה המרכזי, בו מתקיימים גם האירועים וההתוועדויות הקהילתיות במועדים חסידיים מיוחדים, ומניני התפילות המרכזיים בשבתות ובחגים. בקומה זו הייתה קיימת בעבר מרפסת גדולה, שהוסבה לשמש כחדר תפילה נוסף עם התרחבותה של הקהילה והצטרפותם של מתפללים נוספים לבית הכנסת. בנוסף, מתקיימת מידי שבת בקומה זו התוועדות חסידית בסיום התפילה בארגונו של העסקן החסידי ר' אברהם יוסף הרשקופ.
ארון הקודש המפואר בקומה זו, הוקדש על ידי הרב בנימין אליהו גורודצקי, בא כוחו של רבותינו נשיאינו בארץ הקודש ומראשי העסקנים עבור ביסוס נחלת הר חב"ד בכלל ובית הכנסת זה בפרט, לעילוי נשמת הוריו.
הקומה השלישית משמשת כעזרת נשים וכחדרי לימוד עבור נשות הקהילה.
בקומת המרתף המשמשת כמקלט, מתקיים בשבתות מניין אברכים.
אישים בבית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי - רב ומרא דאתרא
- הרב אליהו וולוביק - גבאי ראשי (ז"ל)
- הרב אליהו קופרמן - גבאי (ז"ל)
- הרב אברהם יעקב סוסובר - בעל קורא
- הרב מיכאל מישולובין - משפיע
- גבאי בית הכנסת - ר' אליעזר שייקביץ ור' בצלאל גלויברמן
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור ברגר, הפרטיזן - פרק כב, פרק הסוקר את פעולותיו של העסקן הרב זושא וילימובסקי למען בניית בית הכנסת
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ מאז הקמתו נקרא בשם 'בית יצחק' להנצחת התורם העיקרי לבנייתו, הנגיד מר אייזיק וולפסון. בשנת תשפ"א שונה שמו של בית הכנסת ל'בית אליהו' על שם הגבאי הידוע ששימש בו במשך עשרות שנים, הרב אליהו וולוביק.
- ↑ ראו [www.archives.gov.il/archives/Archive/0b071706800399c8/File/0b07170680d8e758 ההזמנה לחגיגת חנוכת הבית], בארכיון המדינה תכריך תכתובות עם הפרזידנט, עמוד 11].