מאיר אליהו אהרון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
תמיםצעיר770 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (47 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות| | |||
הרב '''מאיר אליהו אהרן''' ( | שם=הרב מאיר אליהו אהרון | ||
|תמונה= מאיר אהרון.png | |||
|תיאור= | |||
|תאריך לידה=[[ח' טבת]] [[תשי"א]] | |||
|מקום לידה= [[כפר סבא]] | |||
|מקום פעילות=[[רחובות]] | |||
|רבותיו=הרבי מליובאוויטש | |||
|תפקידים נוספים= | |||
|השתייכות=חסידות חב"ד | |||
|תאריך פטירה=ט"ו כסלו תשפ"ב}} | |||
הרב '''מאיר אליהו אהרן''' ([[ח' טבת]] [[תשי"א]] – [[ט"ו בכסלו]] [[ה'תשפ"ב]]) היה ראש [[כולל אור יעקב ואור זרוע]] וראש [[בית מדרש להוראה ומשפט]] ב[[רחובות]], וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים רחובות]] ורב בית הכנסת 'יד לשבים' בעיר. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לאביו הרב שלום ולאמו מרת גליה ב[[ח' טבת]] [[תשי"א]]. | נולד לאביו הרב שלום ולאמו מרת גליה ב[[ח' טבת]] [[תשי"א]]. אביו שימש כרב קהילת 'תפארת ישראל' ב[[כפר סבא]]. | ||
למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובשנת [[תשכ"ח]] נשלח עם קבוצת תלמידים לחזק את ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. | |||
בשנת [[תשכ"ט]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | |||
[[נישואין|נשא את]] רעייתו מרת דינה. | |||
אחר נישואיו למד לימודי רבנות ב[[כולל]] אברכים בראשות הרב [[אליהו בקשי דורון]] ב[[חיפה]], עימו נמשך הקשר גם לאחר מכן.{{הערה|מתוך ראיון שנערך עימו במגזין [[כפר חב"ד]] [[ראש השנה]] תשע"ט, ע"י מנחם ברונפמן}}. | |||
עם הקמתו מחדש של היישוב החב"די ב[[צפת]] ופתיחת הכולל בעיר על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] נמנה על האברכים שלמדו בכולל. בתקופה מאוחרת יותר קבע את מגוריו ב[[בני ברק]] ושימש כראש כולל 'מאור ישראל'. | |||
בשנות הממי"ם שימש כמנהל של [[בית חב"ד]] הראשון ב[[בני ברק]]. | |||
[[ | בשנים [[תשמ"ט]] - [[תשנ"א]] עמד בראשות [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] ברחוב 'יד התשעה' [[הרצליה]]. | ||
בשנת [[תש"נ]] החל לשמש כראש [[כולל אברכים|כולל דיינות]] [[כולל אור יעקב ואור זרוע]] ב[[רחובות]] שנוסד על ידי משפחת מזרחי. הכולל נודע בשמו הטוב, ורבים מרבני [[חב"ד]] הצעירים ש[[סמיכה לרבנות|הוסמכו לרבנות]] בעשור האחרון ומשמשים בתפקידי רבנות והוראה בפועל למדו במכון זה. | |||
בשנת [[תשע"ג]] החל לשמש גם כבוחן להסמכה של [[מכון תורה שלמה]] של [[כולל חב"ד]] ושל מכון רן ב[[מוסקבה]]. | |||
ב[[ט"ו בכסלו]] [[תשפ"ב]] נפטר בגיל 70, לאחר שסבל במשך שנים ממחלה קשה. | |||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
*'''משא מאיר''' - שו"ת וחקרי הלכות בש"ס ופוסקים, תשנ"ד-תש"ס | ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ז]] שלח הרב אהרן ל[[רבי]] פלפול שכתב בהלכות [[סוכה]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] והרבי שלח את הפלפול למערכת [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]] והורה לפרסם את זה בקובץ{{הערה|נדפס בקובץ יגדיל תורה אייר תשל"ז עם הערה מיוחדת שזה נשלח על ידי הרבי.}}. | ||
*'''משא מאיר''' - שו"ת וחקרי הלכות בש"ס ופוסקים, [[תשנ"ד]]-[[תש"ס]]. | |||
*'''ברכי נפשי''' - חקירות במדע הבריאה על פי פרק ק"ד בתהלים, רחובות תש"ע | *'''ברכי נפשי''' - חקירות במדע הבריאה על פי פרק ק"ד בתהלים, רחובות תש"ע | ||
*'''משחקי ילדים בשבת''' - בהוצאת מרכז ההשתלמויות של אגו"ח בארץ הקודש | *'''משחקי ילדים בשבת''' - בהוצאת מרכז ההשתלמויות של אגו"ח בארץ הקודש | ||
*'''שו"ת נהרי מאיר''' - שאלות ותשובות וחקרי הלכה, רחובות תשע"ט | *'''שו"ת נהרי מאיר''' - שאלות ותשובות וחקרי הלכה, רחובות תשע"ט | ||
*'''נטפי המור''' - דרשות על התורה והמועדים, רחובות | *'''נטפי המור''' - דרשות על התורה והמועדים, רחובות | ||
*'''זיו השבת''' - הלכות שבת על סדר פרשיות התורה. | *'''זיו השבת''' - הלכות שבת על סדר פרשיות התורה. | ||
*'''זיו ישראל''' - הליכות והלכות אהבת ישראל על סדר פרשיות התורה | *'''זיו ישראל''' - הליכות והלכות אהבת ישראל על סדר פרשיות התורה | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב דניאל שאול אהרון. | אביו, הרב שלום אהרן - נפטר י"ט אייר תשפ"א. אמו, מרת גליה אהרן - נפטרה ט"ו סיון תשפ"ב. | ||
*אחיו, הרב [[חיים אהרון]]. | |||
*בנו, הרב [[דניאל שאול אהרון]]. | |||
*בתו, רחל. | *בתו, רחל. | ||
*בנו, הרב לוי יצחק אהרון. | *בנו, הרב [[לוי יצחק אהרון]]. | ||
*בנו, הרב שמואל אהרון. | *בנו, הרב [[שמואל אהרון]]. | ||
*בתו, לאה. | *בתו, לאה. | ||
*בתו, שרה. | *בתו, שרה. | ||
*בנו, הרב ישראל אהרון. | *בנו, הרב [[ישראל אהרון]]. | ||
*בנו, הרב מרדכי אהרון. | *בנו, הרב [[מרדכי אהרון]]. | ||
*בנו, הרב דוד אהרון. | *בנו, הרב [[דוד אהרון]]. | ||
*בתו, חיה מושקא. | *בתו, חיה מושקא. | ||
*בתו, רבקה. | *בתו, רבקה. | ||
*בנו, הרב משה אהרון. | *בנו, הרב [[משה אהרון]]. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''העמיד דור של תורה והלכה''', נתן אברהם ושניאור זלמן לוין, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1287 ע' 24-30. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/19-10-2016-01-21-48- | *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/19-10-2016-01-21-48-מוסף-זמן-אחים.pdf כי מרחובות תצא תורה והלכה]''' בתוך מוסף 'זמן אחים' [[שבועון בית משיח]] חג הסוכות תשע"ז {{PDF}} {{בית משיח}} {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}} | ||
*'''[http://chabad.info/news/ | *'''[http://chabad.info/news/הכולל-ברחובות-פנינת-ההלכה-של-ליובאווי/ הכולל ברחובות - פנינת ההלכה של ליובאוויטש]''' {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:אהרון, מאיר}} | {{מיון רגיל:אהרון, מאיר}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:ראשי כוללים]] | [[קטגוריה:ראשי כוללים]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים ברחובות]] | ||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]] | |||
[[קטגוריה:משפחת אהרון]] | |||
גרסה אחרונה מ־07:52, 12 באוגוסט 2024
| הרב מאיר אליהו אהרון | |
|---|---|
| |
| לידה | ח' טבת תשי"א |
| כפר סבא | |
| פטירה | ט"ו כסלו תשפ"ב |
| מקום פעילות | רחובות |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| רבותיו | הרבי מליובאוויטש |
הרב מאיר אליהו אהרן (ח' טבת תשי"א – ט"ו בכסלו ה'תשפ"ב) היה ראש כולל אור יעקב ואור זרוע וראש בית מדרש להוראה ומשפט ברחובות, וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים רחובות ורב בית הכנסת 'יד לשבים' בעיר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו הרב שלום ולאמו מרת גליה בח' טבת תשי"א. אביו שימש כרב קהילת 'תפארת ישראל' בכפר סבא.
למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובשנת תשכ"ח נשלח עם קבוצת תלמידים לחזק את ישיבת תומכי תמימים קרית גת.
בשנת תשכ"ט למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
נשא את רעייתו מרת דינה.
אחר נישואיו למד לימודי רבנות בכולל אברכים בראשות הרב אליהו בקשי דורון בחיפה, עימו נמשך הקשר גם לאחר מכן.[1].
עם הקמתו מחדש של היישוב החב"די בצפת ופתיחת הכולל בעיר על ידי הרב אריה לייב קפלן נמנה על האברכים שלמדו בכולל. בתקופה מאוחרת יותר קבע את מגוריו בבני ברק ושימש כראש כולל 'מאור ישראל'.
בשנות הממי"ם שימש כמנהל של בית חב"ד הראשון בבני ברק.
בשנים תשמ"ט - תשנ"א עמד בראשות כולל תפארת זקנים לוי יצחק ברחוב 'יד התשעה' הרצליה.
בשנת תש"נ החל לשמש כראש כולל דיינות כולל אור יעקב ואור זרוע ברחובות שנוסד על ידי משפחת מזרחי. הכולל נודע בשמו הטוב, ורבים מרבני חב"ד הצעירים שהוסמכו לרבנות בעשור האחרון ומשמשים בתפקידי רבנות והוראה בפועל למדו במכון זה.
בשנת תשע"ג החל לשמש גם כבוחן להסמכה של מכון תורה שלמה של כולל חב"ד ושל מכון רן במוסקבה.
בט"ו בכסלו תשפ"ב נפטר בגיל 70, לאחר שסבל במשך שנים ממחלה קשה.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בי"א ניסן תשל"ז שלח הרב אהרן לרבי פלפול שכתב בהלכות סוכה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן והרבי שלח את הפלפול למערכת יגדיל תורה והורה לפרסם את זה בקובץ[2].
- משא מאיר - שו"ת וחקרי הלכות בש"ס ופוסקים, תשנ"ד-תש"ס.
- ברכי נפשי - חקירות במדע הבריאה על פי פרק ק"ד בתהלים, רחובות תש"ע
- משחקי ילדים בשבת - בהוצאת מרכז ההשתלמויות של אגו"ח בארץ הקודש
- שו"ת נהרי מאיר - שאלות ותשובות וחקרי הלכה, רחובות תשע"ט
- נטפי המור - דרשות על התורה והמועדים, רחובות
- זיו השבת - הלכות שבת על סדר פרשיות התורה.
- זיו ישראל - הליכות והלכות אהבת ישראל על סדר פרשיות התורה
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אביו, הרב שלום אהרן - נפטר י"ט אייר תשפ"א. אמו, מרת גליה אהרן - נפטרה ט"ו סיון תשפ"ב.
- אחיו, הרב חיים אהרון.
- בנו, הרב דניאל שאול אהרון.
- בתו, רחל.
- בנו, הרב לוי יצחק אהרון.
- בנו, הרב שמואל אהרון.
- בתו, לאה.
- בתו, שרה.
- בנו, הרב ישראל אהרון.
- בנו, הרב מרדכי אהרון.
- בנו, הרב דוד אהרון.
- בתו, חיה מושקא.
- בתו, רבקה.
- בנו, הרב משה אהרון.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- העמיד דור של תורה והלכה, נתן אברהם ושניאור זלמן לוין, גיליון בית משיח מס' 1287 ע' 24-30.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כי מרחובות תצא תורה והלכה בתוך מוסף 'זמן אחים' שבועון בית משיח חג הסוכות תשע"ז
(הקישור אינו פעיל, א' סיון תשפ"ג) - הכולל ברחובות - פנינת ההלכה של ליובאוויטש
