שלוש קליפות הטמאות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
יוצר חב"די (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (18 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קליפות}} | |||
'''שלוש קליפות הטמאות''' הוא הכינוי לדרגא הנחותה יותר ב[[קליפות]], התגלמות הרוע וה[[טומאה]] בעולם. בשונה מ[[קליפת נוגה]] שבה מעורב [[טוב]] ו[[רע]], שלוש קליפות הטמאות הן רק רע. | '''שלוש קליפות הטמאות''' הוא הכינוי לדרגא הנחותה יותר ב[[קליפות]], התגלמות הרוע וה[[טומאה]] בעולם. בשונה מ[[קליפת נוגה]] שבה מעורב [[טוב]] ו[[רע]], שלוש קליפות הטמאות הן רק רע. | ||
| שורה 5: | שורה 6: | ||
משלוש קליפות הטמאות מקבלים חיות נפשות וגופות ה[[גויים]], וכל הדברים ה[[איסור|אסורים]]: [[בעלי חיים אסורים]], מאכלים אסורים מן הצומח וכן [[מחשבה]], [[דיבור]] או [[מעשה]] בענינים אסורים. | משלוש קליפות הטמאות מקבלים חיות נפשות וגופות ה[[גויים]], וכל הדברים ה[[איסור|אסורים]]: [[בעלי חיים אסורים]], מאכלים אסורים מן הצומח וכן [[מחשבה]], [[דיבור]] או [[מעשה]] בענינים אסורים. | ||
== | ==כללות עניינם== | ||
שלוש הקליפות מתוארות ב[[מרכבה]] שראה [[יחזקאל]], שם נאמר "רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב"{{הערה|יחזקאל א, ד.}}. | שלוש הקליפות מתוארות ב[[מרכבה]] שראה [[יחזקאל]], שם נאמר "רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב"{{הערה|יחזקאל א, ד.}}. בפסוק זה נרמזות שלושת דרגות הטומאה של שלוש קליפות הטמאות: (א) "רוח סערה", (ב) "ענן גדול", (ג) "אש מתלקחת"{{הערה|1=ראה ביאור הענין באריכות ב[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/45.htm אגרות קודש חלק א', אגרת מה].}}. | ||
הדברים בעולם הזה שנמשכים משלוש קליפות הטמאות הם{{הערה|[[תניא]] סוף פרק ו'.}}: נפשות | הדברים בעולם הזה שנמשכים משלוש קליפות הטמאות הם{{הערה|[[תניא]] סוף פרק ו'.}}: נפשות הגויים וקיום גופם (מלבד [[חסידי אומות העולם]]{{הערה|ר' [[הלל מפריטש]] בשם [[אדמו"ר הזקן]].}}), נפשות בעלי-חיים הטמאים (האסורים באכילה) וקיום גופם, חיות וקיום כל ה[[צומח|צמחים]] האסורים באכילה (כגון ערלה וכלאי הכרם), הכוח לעשיית עבירה במעשה, דיבור או [[מחשבה]], ותנועת הנפש הרעה שבעשיית העבירה (הרצון בעבירה{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוות [[וידוי]] ותשובה.}}). | ||
בזה עצמו, ישנו הבדל בין מקור החיות והקיום של גוף הדבר, לבין הפעולה שנפעלת בו | בזה עצמו, ישנו הבדל בין מקור החיות והקיום של גוף הדבר, לבין הפעולה שנפעלת בו על ידי יהודי. כלומר: ישנם דברים שמקור חיותם הוא מקליפת נוגה, אך יהודי עושה בהם איסור - לדוגמא, מאכל היתר, שיהודי אוכל אותו ב[[יום כיפור]] - ואז אף שמקור חיותו של המאכל הוא מקליפת נוגה, על ידי פעולת היהודי הוא יורד לשלוש קליפות הטמאות. ולהיפך: דברים שמקור חיותם הוא מקליפות הטמאות, אך יהודי הופך אותם להיתר - לדוגמא, אכילת איסור במקום [[פיקוח נפש]] - ואז על ידי היהודי מתעלה הדבר לקדושה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/516.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג', תקט"ז].}}. | ||
==עניינן בספירות== | |||
מהותם הפרטי של שלושת הקליפות לא התבאר בחסידות, והרבי רק מציין{{הערה|לקוטי שיחות לח בהוספות לשבועות - עמ' 161.}} ש"מושכל ראשון" הוא שהם ג' היסודות אש (מתלקחת), מים (ענן גדול) ורוח (סערה) שבקליפות (והיסוד הרביעי, עפר, כידוע כלול בהן). | |||
לגבי עניינם בספירות ישנם שני הסברים: '''א.''' בתורת ההמוסר{{הערה|ראשית חכמה שער היראה פ"ד, על פי התקוני זוהר.}} נאמר שהן שלושת הקוים ימין (מים), שמאל (אש) ואמצע (רוח), ו'''ב.''' בתורת הקבלה{{הערה|קהלת יעקב, בערכם.}} נאמר שהן שלוש הדרגות מוחין (בינה), מידות (ז"א) ומלכות (נוקבא) דקליפה. | |||
לגבי סדרן ישנם כמה ביאורים: '''א.''' שבקליפות הסדר הפוך מאשר בקדושה: מלכות היא הגבוהה ביותר, למטה ממנה ז"א ולמטה בינה{{הערה|{{הערה|בחסידות בד"ה ביום השמ"ע רדע"ת, ובקבלה במבוא שערים ש"ו ח"ב פרקים ד-ה, ובע"ח שער מ"ח פרק ג'.}}. '''ב.''' בליקוטי תורה{{הערה|לאדמו"ר הזקן, ד"ה אלה מסעי השלישי בתחילתו.}} משמע אחרת. '''ג.''' בע"ח{{הערה|שער מט פרק ד'}} משמע שסדרן ממטה למעלה הוא רוח סערה, ענן ואש, '''ד.''' בזוהר ח"ג{{הערה|עמ' רכז, הובא בפרדס{{הערה|להרמ"ק, פרקים ו-ז, ובפרי עץ חיים שער הפורים קרוב לסופו.}} שקליפה השלישית היא אש. | |||
==יניקת החיצונים== | ==יניקת החיצונים== | ||
| שורה 23: | שורה 29: | ||
*אופן יניקה ב' - "הגבהה וחוצפה": לפני שהאור - החיות, יורד ומצטמצם ממקורו הוא נמצא בעולם ה"סובב" המקיף על כל העולמות בשווה, בעולם זה אין עדיין הבדל בין אור לחושך, כי [[עולם הסובב]] הינו למעלה, מעלה מהעולמות התחתונים ולכן אין שם התייחסות לחושך וקליפות. ופעמים והקליפות מתעלים ב"חוצפתם" לדרגה זו ועוקפים את כל [[סדר ההשתלשלות]] ויונקים את חיותם משם. אופן זה נמשל ל[[נשר]], כי הנשר אף שאינו עליון במעלה מעופו הינו הגבוה מכל הנבראים. | *אופן יניקה ב' - "הגבהה וחוצפה": לפני שהאור - החיות, יורד ומצטמצם ממקורו הוא נמצא בעולם ה"סובב" המקיף על כל העולמות בשווה, בעולם זה אין עדיין הבדל בין אור לחושך, כי [[עולם הסובב]] הינו למעלה, מעלה מהעולמות התחתונים ולכן אין שם התייחסות לחושך וקליפות. ופעמים והקליפות מתעלים ב"חוצפתם" לדרגה זו ועוקפים את כל [[סדר ההשתלשלות]] ויונקים את חיותם משם. אופן זה נמשל ל[[נשר]], כי הנשר אף שאינו עליון במעלה מעופו הינו הגבוה מכל הנבראים. | ||
למרות שגם בשלוש הקליפות הטמאות ישנה חיות אלוקית, בכל זאת הן נחשבות כרע גמור שאין בו טוב כלל. הסיבה לכך היא כי לאחר ירידת הניצוץ לתוך קליפות אלו הוא נחשך כל כך עד שנעשה בעצמו כמו רע, בדוגמת לשון חז"ל (לגבי מאכל איסור שהתערב בהיתר במקרים מסויימים): "חתיכה נעשית נבילה"{{הערה|שם=תקז|1=ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/507.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג', תקז].}}. | החיות האלוקית שבקליפות הטמאות, דוקא בגלל שירדה כל כך למטה, הרי זו הוכחה שבשרשה היא גבוהה יותר מהחיות שבקליפת נוגה (כי "כל הגבוה יותר נופל למטה יותר"). מסיבה זו, הדברים שמקבלים חיותם מקליפות אלו הם בתוקף יותר. ולכן, באופנים שבהם ניתן להעלות מקליפות אלו לקדושה, הרי זו עליה גדולה ביותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/2/17/191a.htm דרך מצותיך קצא, א]. אגרות קודש ח"ג תקטז הנ"ל.}}. | ||
אך למרות שגם בשלוש הקליפות הטמאות ישנה חיות אלוקית (ולכן ישנה אפשרות שגם אומות העולם יעשו דברים טובים, מצד הניצוץ שמאיר בהם באופן מקיף{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/14.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק א', יד]. שם [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/95.htm צה].}}), בכל זאת הן נחשבות כרע גמור שאין בו טוב כלל. הסיבה לכך היא כי לאחר ירידת הניצוץ לתוך קליפות אלו הוא נחשך כל כך עד שנעשה בעצמו כמו רע, בדוגמת לשון חז"ל{{הערה|חולין ק, א.}} (לגבי מאכל איסור שהתערב בהיתר במקרים מסויימים): "חתיכה נעשית נבילה"{{הערה|שם=תקז|1=ראה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=111 ספר המאמרים עת"ר ע' קג]. [http://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/16/770.htm המשך תער"ב, ח"ב, ע' תשע]. [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/507.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג', תקז].}}. | |||
===עם ישראל משפיעים על חיות הקליפות=== | ===עם ישראל משפיעים על חיות הקליפות=== | ||
| שורה 33: | שורה 41: | ||
==העלאת שלוש הקליפות הטמאות== | ==העלאת שלוש הקליפות הטמאות== | ||
בניגוד לקליפת נוגה, | מכיון שהניצוץ האלוקי שבקליפות הטמאות נחשך כל כך ונעשה כמו רע, לכן בניגוד לקליפת נוגה, מה שקשור לקליפות הטמאות אי אפשר להעלותו לקדושה. ולכן מאכל האסור באכילה, גם אם יהודי יברך עליו ויעבוד את ה' בכח האכילה, עדיין לא יהיה ניתן להעלות את [[ניצוצות הקדושה]] משלוש קליפות הטמאות לקדושה. ולכן נקראים ענינים אלו בשם "איסורים" - מכיון שאסורים וקשורים בידי הקליפות, ואינם יכולים לעלות משם{{הערה|בכל הנ"ל ראה [[תניא]] פרקים ז'-ח'.}}. | ||
דרך הפעולה של יהודי ביחס לקליפות אלו הוא באופן של דחיה - "שבירתן זהו טהרתן". על ידי שיהודי מתגבר על הקליפה ושוברה - הרי ניצוץ האלוקות שבה עולה לקדושה{{הערה|1=ראה באריכות ב[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/9/17/167.htm שיחת ש"פ תבוא תשי"ג], איך ייתכן ששבירה נחשבת "טהרה".}}. ולכן, בעת [[תפילת שמונה עשרה]] בברכת "ולמלשינים", בין תיבות "תעקר תשבר ותמגר" לתיבת "ותכניע", נהוג לעשות הפסקה - כיון שג' התיבות הראשונות הם כנגד ג' הקליפות הטמאות, שצריכים עקירה לגמרי, מה שאין כן תיבת "ותכניע", שהיא כנגד קליפת נוגה{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ו טבת|היום יום כ"ו טבת]].}}. | |||
דחיה זו של הקליפות היא בבחינת "אכזריות", מכיון שהיהודי דוחה (לא רק את הקליפה עצמה, אלא גם) את הניצוץ שבקליפה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/6d.htm לקוטי תורה שיר השירים ו, ד]. דרך מצותיך קצא, א הנ"ל.}}. | |||
אמנם, גם בזמן הזה, | התיקון של שלוש קליפות הטמאות יהיה רק בביאת משיח צדקנו, כאשר יעבור הרע מהעולם ו[[בלע המוות|יתבטל המוות]], שאז יתבטלו לגמרי הקליפות הטמאות והניצוץ האלוקי שבהם יצא מהשביה{{הערה|תניא פרק ז'.}}. | ||
אמנם, גם בזמן הזה, ישנן כמה אפשרויות (נדירות) להעלות לקדושה גם דבר האסור שמשלוש קליפות הטמאות{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ' שיחת בראשית א' ס"ה-ו', שהעלאה זו אינה אפשרית מצד התורה, אלא רק מצד הקב"ה עצמו שלמעלה מהתורה; ולכן, טוענים על כך אומות העולם "לסטים אתם".}}: | |||
אפשרות אחת היא על ידי [[תשובה]] מאהבה - שאז "זדונות נעשים לו כזכיות". מכיון שתשובה זו פועלת עליו צימאון כל כך חזק לקב"ה, דוקא בגלל היותו שקוע בקליפות הטמאות - לכן, אותן קליפות ש"בזכותן" התאפשר הצימאון לאלוקות, נחשבים כהכנה לצימאון זה, וזו העלייה שלהם{{הערה|יומא פו, ב. וראה תניא שם. לקוטי שיחות חלק י"ז שיחת אחרי ב' ס"ב (ע' 183) ואילך.}}. אך תשובה רגילה, שאינה מאהבה כזו ואין בה צמאון זה, אינה מועילה להוציא את הניצוץ מהקליפות{{הערה|תניא שם. אבל ראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/38/index.htm ד"ה דבר אל כל עדת בנ"י קדושים תשכ"א] הערה 55.}}. | |||
כמו כן, כאשר יהודי נמצא במצב שמותר לו לאכול דבר זה, כגון חולה במצב של [[פיקוח נפש]] או שהאיסור מתבטל בשישים - אזי החיות האלוקית עולה לקדושה{{הערה|שם=תקז}}. | |||
על ידי לימוד חכמות חיצוניות לצורך הבנת התורה{{הערה|לקו"ש חי"ב ע' 197}}. | |||
[[גר]] שהתגייר (שהחיות שלו קודם לכן הייתה מקליפות הטמאות), מעלה עמו גם כן ניצוצות מקליפות הטמאות{{הערה|סה"מ עת"ר שם. אגרות קודש ח"ג תקז הנ"ל. ושם באגרת תקטז הנ"ל נשאר בצ"ע: "עצ"ע ובירור איך הוא בגר, יפת תואר, עבד כנעני, קדלי דחזירי כשהותרו וכיוצא בזה, ואכ"מ".}}. | |||
== בגאולה == | |||
אדמו"ר הזקן אומר שבגאולה יתבטלו שלוש קליפות הטמאות : | |||
{{ציטוט|תוכן=מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וּבִיאוֹת אֲסוּרוֹת, שֶׁהֵן מִשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגַמְרֵי, הֵם אֲסוּרִים וּקְשׁוּרִים בִּידֵי הַחִיצוֹנִים לְעוֹלָם, וְאֵין עוֹלִין מִשָּׁם עַד כִּי יָבֹא יוֹם וִיבֻלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ".|מקור=תניא, פרק ז'|תוכן במקור=}} | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 45: | שורה 69: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:קליפות]] | [[קטגוריה:קליפות]] | ||