יצחק צבי אייזנבך: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חבדניק 111 (שיחה | תרומות) (הרחבה, הוספת קשר משפחתי לאחד הבנים.) |
||
| (49 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יצחק צבי1.png|ממוזער|הרב יצחק צבי אייזנבך]] | |||
הרב '''יצחק צבי אייזנבך''' ([[ט' כסלו]] [[תרצ"ה]] – [[ז' סיון]] [[תשע"ד]]) היה מוותיקי קהילת חב"ד ברושלים, חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי חב"ד]] בעיר (בעקבות הוראת הרבי) איש חינוך וממייסדי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש. מחבר סדרת הספרים 'בזאת תבחנו' על [[הרמב"ם]], ומלחין ה[[ניגון]] [[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
הרב יצחק צבי נולד ביום [[ט' כסלו]] [[תרצ"ה]] לאביו הרב [[שמעון בן-ציון אייזנבך]] ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד ל{{ה|רבנית מנוחה רחל}} וצאצא ל[[אדמו"ר הזקן]] {{ה|אדמו"ר האמצעי}}. | |||
הקים וניהל את בית הספר חב"ד שע"י רשת אהל יוסף יצחק בעיר גנים אזבסטונים, והעמיד אלפי תלמידים נאמנים לה' לתורתו ולתורת החסידות. | |||
מסר שיעורים ברמב"ם ובמקצועות נוספים מדי יום בקהילת קודש של חב"ד [[רמת שלמה|ברמת שלמה]] וכן היה ממשפיעי הקהילה ששמעה בצמא את דבריו בהתוועדויותיו המרתקות. | |||
בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא. | בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא. | ||
התחתן עם מרת שרה (לבית משפחת רוזנבום). | |||
היה | |||
בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב"ם, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה. | |||
בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על [[מקווה|טבילה במקווה טהרה]] בכל בוקר, [[תפילה]] במניין וקיום שאר מצוות. נפטר ב[[ז' בסיוון]] [[תשע"ד]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. | |||
לאחר שהתגלתה מחלתו תרם [[ספר תורה]] לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, [[רמת שלמה]] בירושלים. | |||
==פעילות ציבורית== | |||
היה ממייסדי בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר. | |||
ב[[אסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תשי"ט]] קיבל מברק מ[[הרבי]] הממוען ל"אייזנבך ועוזריו", ובו הופיעו המילים: "[[ופרצת|ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה]]". | ב[[אסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תשי"ט]] קיבל מברק מ[[הרבי]] הממוען ל"אייזנבך ועוזריו", ובו הופיעו המילים: "[[ופרצת|ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה]]". | ||
במשך השנים התעסק ב[[חינוך]] ובעניני [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]" | במשך השנים התעסק ב[[חינוך]] ובעניני [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]"{{הערה|ראו חמישים מכתבים ראשונים שלו בתשורה לחתונת נכדתו חנה רעכיל בוטמן (חדרה)}}. | ||
במכתב של הרבי אל הרב יצחק צבי אייזנבך מ[[י"ג תשרי]] [[תש"כ]], כותב הרבי{{הערה|אגרות קודש, כרך יט, ז'מז.}}: | |||
{{ציטוט|תוכן=ת"ח ת"ח על הבשורה טובה מהענינים בעיר גנים, ובודאי ההצלחה דעד עתה - תוסיף בהם, ובכללות המתעסקים ומשתדלים בעניני הרשת, כחות נוספים וחזקים, להרחבת הענינים ככל האפשרי, ואם המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, עאכו"כ שנים-שלשה ועוד. והרי נראה לעינים, שבהשתדלות מתאימה - אפשר להוסיף עוד עשיריות תלמידים-ות בגן ובית הספר. מובן שהנ"ל צריך להעשות באופן שלא להכניס ענין הנצחנות בהכנגד, שהרי דברי ודרכי תורתנו הם דרכי נועם וכמודגש בתורת החסידות... | |||
בברכת הצלחה בכל האמור, ועד לופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ועד לנחלה בלי מצרים, המחכה לבשו"ט.|מרכאות=כן|מקור=אגרות קודש, כרך יט, ז'מז.}} | |||
==הניגון 'אימתי קא אתי מר'== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון אימתי קאתי מר]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ניגון אימתי קאתי מר]]}} | ||
ב[[ר"ח אלול]] [[תשט"ז]] התקיימה חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] באולם של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את ה[[ניגון]] המפורסם "[[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, ב[[שמחת תורה]] [[תשי"ז]], היה בחצר הרבי ר' [[יונה גרינוולד]] שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]], ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד. | ב[[ר"ח אלול]] [[תשט"ז]] התקיימה חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] באולם של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את ה[[ניגון]] המפורסם "[[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, ב[[שמחת תורה]] [[תשי"ז]], היה בחצר הרבי ר' [[יונה גרינוולד]] שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]], ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד. | ||
| שורה 22: | שורה 33: | ||
הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, וב[[שמחת תורה]] [[תשי"ט]] הורה הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]], מחבר [[ספר הניגונים]], לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים. | הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, וב[[שמחת תורה]] [[תשי"ט]] הורה הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]], מחבר [[ספר הניגונים]], לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים. | ||
== | ==בזאת תבחנו== | ||
{{ערך מורחב|בזאת תבחנו (סדרה)}} | |||
[[קובץ:בזאת.jpg|ממוזער|הספר השלישי]] | |||
בזאת תבחנו הוא ספר הבוחן את ידיעת לימוד ה[[רמב"ם]]. לספר 4 חלקים. | |||
בחודש ניסן [[תשע"א]], ערך הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] את הספר הראשון בסדרה - בזאת תבחנו, ובו מבחנים ללימוד עצמי של היד החזקה לה[[רמב"ם]]. הסדרה יצאה לאור על ידי מערכת 'בזאת תבחנו' עם המלצותיהם והסכמותיהם של חלק מרבני חב"ד. | |||
הרב צבי אייזנבך שכבר ערך ליקוטים דומים על התורה, משנה והלכה החליט לערוך את המבחנים על ארבעת הספרים הראשונים של הרמב"ם, מדע, אהבה, זמנים ונשים. המבחנים מקיפים את מרבית ההלכות ברמב"ם. | |||
החלק הראשון מכיל כשש מאות עמודים, ובהקדמת הספר מפורסמים הסכמותיהם והמלצותיהם לספר של הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] והרב [[יוסף יצחק הבלין]]. | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
;בניו | ;בניו | ||
* הרב [[שמעון אייזנבך]], | * הרב [[שמעון אייזנבך]], [[אילת]]. | ||
* הרב | * הרב מנחם מענדל אייזנבך, כפר חב"ד. | ||
* הרב | * הרב שלמה גדליה אייזנבך, גבעת זאב. | ||
* הרב | * הרב משה יהושע אייזנבך, חתן הרב [[יצחק אייזיק קעניג]], ביתר עילית. | ||
;בנותיו | ;בנותיו | ||
* מרת צירה | * מרת צירה - נפטרה י"ט תמוז תשנ"ד - אשת הרב אהרן ווקסלשטיין - מחבר הספרים 'אבותינו' ו'רבותינו'. | ||
* מרת הדסה אורנשטיין | * מרת הדסה אורנשטיין אשת הרב [[יעקב אורנשטיין]] - [[משגיח]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. | ||
* מרת לאה בוטמן | * מרת לאה בוטמן אשת הרב [[יוחנן בוטמן]] - [[שליח|שליח הרבי]] ב[[חדרה]]. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://www.col.org.il/ | * [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_בצער_רב_אחרי_מיטת_חמי_הרב_אייזנבך_עה_הרב_בוטמן_נפרד_83180.html טור פרידה מחתנו הרב יוחנן בוטמן] {{בםך}} | ||
*'''[http://shturem.net/images/news/89699_news_02082016_9949.pdf תשורה מנישואי נכדו המלקטת מאה אגרות שקיבל מהרבי]''', כפר חב"ד תמוז תשע"ו | *'''[http://shturem.net/images/news/89699_news_02082016_9949.pdf תשורה מנישואי נכדו המלקטת מאה אגרות שקיבל מהרבי]''',1 כפר חב"ד תמוז תשע"ו | ||
*;מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב"[[אגרות קודש]]": | |||
;מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב"[[אגרות קודש]]" | [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4551 כ"ב תמוז תשט"ז] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4816 ו' חשוון תשי"ז] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/7002 י"ד אלול תשי"ט] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7047 י"ג תשרי תש"כ] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8303 י"ד טבת תשכ"ב] - באתר ספריית ליובאוויטש | ||
*[https://col.org.il/news/83348 הכל , הכל שלך הוא! באתר {{חב"ד און ליין|}} ] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל: אייזנבך יצחק צבי}} | {{מיון רגיל: אייזנבך יצחק צבי}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]] | [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]] | |||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]] | |||
[[קטגוריה:מחברים תורניים]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:02, 15 באוגוסט 2024
הרב יצחק צבי אייזנבך (ט' כסלו תרצ"ה – ז' סיון תשע"ד) היה מוותיקי קהילת חב"ד ברושלים, חבר הנהלת צעירי חב"ד בעיר (בעקבות הוראת הרבי) איש חינוך וממייסדי רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש. מחבר סדרת הספרים 'בזאת תבחנו' על הרמב"ם, ומלחין הניגון אימתי קאתי מר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יצחק צבי נולד ביום ט' כסלו תרצ"ה לאביו הרב שמעון בן-ציון אייזנבך ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד לרבנית מנוחה רחל וצאצא לאדמו"ר הזקן אדמו"ר האמצעי.
הקים וניהל את בית הספר חב"ד שע"י רשת אהל יוסף יצחק בעיר גנים אזבסטונים, והעמיד אלפי תלמידים נאמנים לה' לתורתו ולתורת החסידות. מסר שיעורים ברמב"ם ובמקצועות נוספים מדי יום בקהילת קודש של חב"ד ברמת שלמה וכן היה ממשפיעי הקהילה ששמעה בצמא את דבריו בהתוועדויותיו המרתקות.
בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא.
התחתן עם מרת שרה (לבית משפחת רוזנבום).
בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב"ם, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה. בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על טבילה במקווה טהרה בכל בוקר, תפילה במניין וקיום שאר מצוות. נפטר בז' בסיוון תשע"ד, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.
לאחר שהתגלתה מחלתו תרם ספר תורה לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, רמת שלמה בירושלים.
פעילות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה ממייסדי בתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר.
באסרו חג הסוכות תשי"ט קיבל מברק מהרבי הממוען ל"אייזנבך ועוזריו", ובו הופיעו המילים: "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה".
במשך השנים התעסק בחינוך ובעניני רשת אוהלי יוסף יצחק תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "אגרות קודש"[1].
במכתב של הרבי אל הרב יצחק צבי אייזנבך מי"ג תשרי תש"כ, כותב הרבי[2]:
ת"ח ת"ח על הבשורה טובה מהענינים בעיר גנים, ובודאי ההצלחה דעד עתה - תוסיף בהם, ובכללות המתעסקים ומשתדלים בעניני הרשת, כחות נוספים וחזקים, להרחבת הענינים ככל האפשרי, ואם המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, עאכו"כ שנים-שלשה ועוד. והרי נראה לעינים, שבהשתדלות מתאימה - אפשר להוסיף עוד עשיריות תלמידים-ות בגן ובית הספר. מובן שהנ"ל צריך להעשות באופן שלא להכניס ענין הנצחנות בהכנגד, שהרי דברי ודרכי תורתנו הם דרכי נועם וכמודגש בתורת החסידות... בברכת הצלחה בכל האמור, ועד לופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ועד לנחלה בלי מצרים, המחכה לבשו"ט.
— אגרות קודש, כרך יט, ז'מז.
הניגון 'אימתי קא אתי מר'[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ניגון אימתי קאתי מר |
בר"ח אלול תשט"ז התקיימה חתונתו של הרב שמואל אלעזר הלפרין באולם של ישיבת תורת אמת במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את הניגון המפורסם "אימתי קאתי מר" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, בשמחת תורה תשי"ז, היה בחצר הרבי ר' יונה גרינוולד שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי בהתוועדויות, ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד.
הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, ובשמחת תורה תשי"ט הורה הרבי לרב שמואל זלמנוב, מחבר ספר הניגונים, לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים.
בזאת תבחנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – בזאת תבחנו (סדרה) |
בזאת תבחנו הוא ספר הבוחן את ידיעת לימוד הרמב"ם. לספר 4 חלקים.
בחודש ניסן תשע"א, ערך הרב יצחק צבי אייזנבך את הספר הראשון בסדרה - בזאת תבחנו, ובו מבחנים ללימוד עצמי של היד החזקה להרמב"ם. הסדרה יצאה לאור על ידי מערכת 'בזאת תבחנו' עם המלצותיהם והסכמותיהם של חלק מרבני חב"ד.
הרב צבי אייזנבך שכבר ערך ליקוטים דומים על התורה, משנה והלכה החליט לערוך את המבחנים על ארבעת הספרים הראשונים של הרמב"ם, מדע, אהבה, זמנים ונשים. המבחנים מקיפים את מרבית ההלכות ברמב"ם.
החלק הראשון מכיל כשש מאות עמודים, ובהקדמת הספר מפורסמים הסכמותיהם והמלצותיהם לספר של הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הרב חנניה יוסף אייזנבך והרב יוסף יצחק הבלין.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בניו
- הרב שמעון אייזנבך, אילת.
- הרב מנחם מענדל אייזנבך, כפר חב"ד.
- הרב שלמה גדליה אייזנבך, גבעת זאב.
- הרב משה יהושע אייזנבך, חתן הרב יצחק אייזיק קעניג, ביתר עילית.
- בנותיו
- מרת צירה - נפטרה י"ט תמוז תשנ"ד - אשת הרב אהרן ווקסלשטיין - מחבר הספרים 'אבותינו' ו'רבותינו'.
- מרת הדסה אורנשטיין אשת הרב יעקב אורנשטיין - משגיח בישיבת תורת אמת ירושלים.
- מרת לאה בוטמן אשת הרב יוחנן בוטמן - שליח הרבי בחדרה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- טור פרידה מחתנו הרב יוחנן בוטמן
- תשורה מנישואי נכדו המלקטת מאה אגרות שקיבל מהרבי,1 כפר חב"ד תמוז תשע"ו
- מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב"אגרות קודש"
כ"ב תמוז תשט"ז • ו' חשוון תשי"ז • י"ד אלול תשי"ט • י"ג תשרי תש"כ • י"ד טבת תשכ"ב - באתר ספריית ליובאוויטש