מגילת אנטיוכוס – הבדלי גרסאות

 
(5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:
אף שחכמי ישראל לא סמכו את ידיהם על מגילה זו, נכתבה 'מגילת [[אנטיוכוס]]' בשפה ה[[ארמית]], המספרת בקיצור את השתלשלות אירועי חג [[חנוכה]] (בצורה מעט שונה מהסיפור כפי שהוא מופיע בספרי המכבים ובספר 'קדמוניות היהודים').
אף שחכמי ישראל לא סמכו את ידיהם על מגילה זו, נכתבה 'מגילת [[אנטיוכוס]]' בשפה ה[[ארמית]], המספרת בקיצור את השתלשלות אירועי חג [[חנוכה]] (בצורה מעט שונה מהסיפור כפי שהוא מופיע בספרי המכבים ובספר 'קדמוניות היהודים').


[[רבי סעדיה גאון]] חיבב מגילה זו מאוד, תרגם את המגילה ל[[לשון הקודש]] ולערבית, קבע שהיא חוברה כבר בימי החשמונאים{{הערה|בשונה מהמופיע בספר 'הלכות גדולות' (דפוס ורשה תרל"ה - עמוד 282) שהיא חוברה על ידי זקני בית שמאי ובית הלל. על קביעתו זו של הרס"ג קמו מערערים היות והוא מונה ב'ספר הגלוי' גם חלק מבני חשמונאי כמחברי המגילה בעוד שהם נהרגו בעיצומה של המלחמה.}}, הוסיף לה הקדמה והעיד שבימי קדם היתה מנוקדת ומפוסקת לפסוקים ופרשיות ומוטעמת בטעמי המקרא, ואף הביא ממנה ראיות בספרי ההלכה שלו.
[[רב סעדיה גאון]] חיבב מגילה זו מאוד, תרגם את המגילה ל[[לשון הקודש]] ולערבית, קבע שהיא חוברה כבר בימי החשמונאים{{הערה|בשונה מהמופיע בספר 'הלכות גדולות' (דפוס ורשה תרל"ה - עמוד 282) שהיא חוברה על ידי זקני בית שמאי ובית הלל. על קביעתו זו של הרס"ג קמו מערערים היות והוא מונה ב'ספר הגלוי' גם חלק מבני חשמונאי כמחברי המגילה בעוד שהם נהרגו בעיצומה של המלחמה.}}, הוסיף לה הקדמה והעיד שבימי קדם הייתה מנוקדת ומפוסקת לפסוקים ופרשיות ומוטעמת בטעמי המקרא, ואף הביא ממנה ראיות בספרי ההלכה שלו.


[[הרבי]] מזכיר את המגילה כמה פעמים בשיחותיו, ומציין שהיא הובאה בספרי גדולי ישראל ולכן היא נחשבת למקור בר סמכא{{הערה|1=ראה שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4609&st=&pgnum=245 מוצאי זאת חנוכה תשל"ד]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=&pgnum=338&hilite= מוצאי ש"פ מקץ תשל"ח].}}.
[[הרבי]] מזכיר את המגילה כמה פעמים בשיחותיו, ומציין שהיא הובאה בספרי גדולי ישראל ולכן היא נחשבת למקור בר סמכא{{הערה|1=ראה שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4609&st=&pgnum=245 מוצאי זאת חנוכה תשל"ד]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=&pgnum=338&hilite= מוצאי ש"פ מקץ תשל"ח], שיחת פורים תשל"ג (תורת מנחם חלק ע"א, עמוד 279), שיחת ש"פ וישב, א' דחנוכה (תורת מנחם תש"נ חלק שני, עמוד 43).}}.


==תוכן המגילה==
==תוכן המגילה==
שורה 23: שורה 23:


* מגילה זו לא נכללה בכ"ד כתבי הקודש{{הערה|אף שהיא נכללת במספר כתבי יד של התנ"ך.}}.
* מגילה זו לא נכללה בכ"ד כתבי הקודש{{הערה|אף שהיא נכללת במספר כתבי יד של התנ"ך.}}.
* לא קבעו כחובה לקרוא בה בחג החנוכה (וגם הקוראים אותה אינם מברכים כיון שאינה חובה, כנ"ל).
* לא קבעו לקרוא בה בחג החנוכה (וגם הקוראים אותה אינם מברכים כיון שאינה חובה, כנ"ל).
* מגילה זו נקראת על שמו של אנטיוכוס הרשע, שגזר את [[גזירות אנטיוכוס|הגזירות באותם ימים]], בשונה ממגילת אסתר הנקראת על שם [[אסתר]] שהביאה את הישועה.
* מגילה זו נקראת על שמו של אנטיוכוס הרשע, שגזר את [[גזירות אנטיוכוס|הגזירות באותם ימים]], בשונה ממגילת אסתר הנקראת על שם [[אסתר]] שהביאה את הישועה.


שורה 29: שורה 29:


== זיהויה עם מגילת בני חשמונאי==
== זיהויה עם מגילת בני חשמונאי==
יש אומרים שמגילה זו היא מגילת בני חשמונאי המוזכרת ב[[הלכות גדולות]] וכפי שבכמה מקומות מוזכרת מגילת בני חשמונאי והכוונה למגילה שלנו, אך [[הרבי]] כותב שהמגילה המוזכרת שם היא [[ספר חשמונאים]].
יש אומרים שמגילה זו היא מגילת בני חשמונאי המוזכרת בהלכות גדולות וכפי שבכמה מקומות מוזכרת מגילת בני חשמונאי והכוונה למגילה שלנו, אך [[הרבי]] כותב שהמגילה המוזכרת שם היא ספר חשמונאים.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==