ליקוטי אמרים - פרק ג' – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{ניווט
+ |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב)
+ |הסתרה=כן
+ |מוסתר=כן
+ |תמונה=
+ |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}}}
 {{תניא}}
-'''פרק ג''' של [[ספר התניא]] מבאר את עשר הכוחות של ה[[נפש האלהית]]. שעשר כחות אלו נתחלקו בדרך כלל ל[[שלוש אמות]] ו[[שבע כפולות]], שהם ספירות המוחין, ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], וה[[מידות]].
+'''פרק ג - "מבנה" הנפש האלוקית'''
 ==הקדמה==
-ב[[תניא - פרק ב'|פרק הקודם]] בואר על ה[[נפש האלהית]] שהיא [[נפש]] השנית שיש בכל אחד מישראל. בפרק זה מבוארים הכחות של הנפש האלוקית. ל[[נפש האלקית]] יש עשרה כחות שהם כנגד [[עשר ספירות]], המתחלקים ל[[שלוש אמות]] ו[[שבע כפולות]]. בפרק זה מבואר בקצרה כחות אלו, וכן היחס הפנימי ביניהם, וכיצד ספירות המוחין משפיעות על ה[[מידות]].
+ב[[תניא - פרק ב'|פרק הקודם]] התבאר ''מקור'' ה[[נפש האלהית]] ושהיא נמצאת בכל אחד מישראל, ובפרק זה יתבאר "מבנה" הנפש.
 ==טקסט==
@@ שורה 9: / שורה 15: @@
 ==סיכום==
-הכרנו כאן את מבנה המידות והשכל למרות שלא בהרחבה יתירה כי אין כאן מקומו אלא הובא לצורך הבנת ההמשך. לכן ניתן כאן רק הסבר חלקי על השפעת המוחין על המידות. ודבר זה יתבאר בהמשך התניא.
+בפרק זה מתבאר שה[[נפש האלקית]] כלולה מעשרה כחות הנמשכים מעשר ה[[ספירות]], שבכללות נחלקים לשני סוגים: שכל ורגש{{הערה|השכל של הנפש האלוקית מבין רק אלוקות ואין לו מושג כלל בענייני העולם, ועל דרך זה הרגש שלה אינו כלפי שום דבר גשמי אלא רק לאלוקות בלבד.}}.
+בפרטיות יותר כוחות השכל עצמם נחלקים לשלושה (ונקראים גם [[שלוש אמות]]), וכוחות הרגש נחלקים לשבע ונקראים [[שבע כפולות]] או שבע ה[[מידות]].
-בפרק זה למדנו שכל בחינה ומדרגה מנפש רוח ונשמה כלולה מעשר בחינות כנגד עשר ספירות עליונות שנשתלשלו מהן, ונחלקות לשתים שכל ומידות השכל הוא חכמה בינה שהם מפעילות את ההתבוננות והדעת הוא המקור למידות אהבה ויראה וענפיהם. שהם תוצאה מולדת מהתבוננות של המוחין.
+עניין עיקרי ויסודי ביותר שנלמד בפרקנו הוא חשיבות מידת ה"דעת":
+כמו שלא יתעורר באדם חשק לדבר גשמי עד שלא יחשוב עליו - כך גם בנפש האלוקית: המידות לא מתעוררות מעצמן: כדי שהעניין שלומדים '''בשכל''' יעורר [[אהבה ויראה]] '''בלב''' צריך להתקשר בו בכח, לרכז בו את המחשבה ולהתבונן בו זמן רב בלי להסיח את הדעת. ואם לא - לא יתעוררו בלב לא אהבה ולא יראה, האדם רק '''ידמיין לעצמו''' שהוא אוהב וירא את השם.
-ולשלמות ההבנה נציג כאן את מבנה הכוחות והמידות ללא הרחבת הביאור ורק לצורך הכרת הנושא עד שילמד בצורה עניינית במקומו.
+בפרק מוזכרות רק עיקרי המידות - [[אהבה ויראה]]. לשלימות העניין ראו בערך [[ספירות]].
-המקובלים נוהגים להציג את מבנה הספירות:
-מעל המוחין וחוצה להם ומעליהם: כתר – המורכב משלוש בחינות המפעילות אותו מלמעלה למטה: א. אמונה – ב. תענוג – ג. רצון
-המוחין: א. חכמה – אותיות “כח מה” שענינה בפנימיות הוא – ביטול מלשון הכתוב בשמות פרק טז פסוק (ז) וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְהֹוָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל יְהֹוָה וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ:. ב. בינה – שענינה בפנימיות הוא – שמחה – מלשון הכתוב בתהילים פרק קיג’ פסוק ט’ אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. ג. דעת – יחוד מלשון הכתוב בבראשית פרק ד’ פסוק א’ וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָה היינו ההתקשרות עם הדבר.
-המידות: א. חסד – ענינו בפנימיות הוא אהבה. ב. גבורה – שענינה בפנימיות הוא – יראה. ג. תפארת – רחמים. ד.  נצח – ביטחון. ה. הוד – תמימות. ו. יסוד – אמת. ז.  מלכות – שפלות.
 ==צילום דפוס התניא==
-<gallery widths="250px" heights="300px">
+<gallery widths="150px" heights="220px">
 קובץ:תניא ז2.jpg|עמוד 1
 תמונה:תניא 14.jpg|עמוד 2
@@ שורה 33: / שורה 33: @@
 *[[שבע כפולות]]
 *[[דעת]]
+==לקריאה נוספת==
+*הרב [[יוסף ויינברג]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535549 ביאור משולב לפרק ג'], מתוך הספר [[שיעורים בספר התניא]]
+*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''[https://abc770.org/article_node_2851/ עשר כוחות הנפש]''', ביאור רחב לפרק ג' מתוך הספר [[פניני התניא]]
+{{הערות שוליים}}
 {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ב'|פרק ב']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ד'|פרק ד']]}}
 [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]