מנהגי ח"י אלול – הבדלי גרסאות
←בעבודת ה': תיקון שגיאה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==אמירת תחנון== | ==אמירת תחנון== | ||
בספר השיחות תש"ג{{הערה|עמ' 140}} נאמר: ביום השלישי י"ז אלול תרנ"ג, אחר הלימוד, אומר לי אבי [מוהרש"ב]: מחר - ביום רביעי [ח"י אלול] - בהשכמה, טבול | בספר השיחות תש"ג{{הערה|עמ' 140}} נאמר: ביום השלישי י"ז אלול תרנ"ג, אחר הלימוד, אומר לי אבי [מוהרש"ב]: מחר - ביום רביעי [ח"י אלול] - בהשכמה, טבול ב[[מקוה]], ואל תאמר [[תחנון]]. | ||
בס' ימי-בראשית{{הערה|עמ'235}} מסופר, שבתפילת המנחה של ח"י אלול תש"י, קודם [[חזרת הש"ץ]], פנה הרבי (שהתפלל אז לפני התיבה) אל הנוכחים, ושאל ברמיזה אם אומרים תחנון. והשיבוהו שאין אומרים, ולא אמר תחנון | בס' ימי-בראשית{{הערה|עמ'235}} מסופר, שבתפילת המנחה של [[ח"י אלול]] [[תש"י]], קודם [[חזרת הש"ץ]], פנה [[הרבי]] (שהתפלל אז לפני התיבה) אל הנוכחים, ושאל ברמיזה אם אומרים תחנון. והשיבוהו שאין אומרים, ולא אמר תחנון. | ||
ברשימות יומן משנת [[תשכ"ד]] מסופר, שבח"י אלול הכה הרבי בחזהו ב"סלח לנו" (כנהוג בתפילה שאומרים בה תחנון), אחר-כך שאל אם יש חתן, ובשל כך לא אמרו תחנון. | ברשימות יומן משנת [[תשכ"ד]] מסופר, שבח"י אלול הכה הרבי בחזהו ב"סלח לנו" (כנהוג בתפילה שאומרים בה תחנון), אחר-כך שאל אם יש חתן, ובשל כך לא אמרו תחנון. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
בשנת [[תשמ"ט]] נשאל הרבי בדבר אמירת תחנון בח"י אלול, והשיב בכתב: בעניינים התלויים ברגש - אין לשאול, כיון שזוהי הוכחה שאין רגש. | בשנת [[תשמ"ט]] נשאל הרבי בדבר אמירת תחנון בח"י אלול, והשיב בכתב: בעניינים התלויים ברגש - אין לשאול, כיון שזוהי הוכחה שאין רגש. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{אוצר מנהגי חב"ד}} | {{אוצר מנהגי חב"ד}} | ||
[[קטגוריה:מנהגים בשנה החסידית]] | [[קטגוריה:מנהגים בשנה החסידית]] | ||