זעיר אנפין – הבדלי גרסאות

(37 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות)

שורה 1:

'''~~זעיר אנפין~~''' הוא שמו של ה[[פרצוף]] הנוצר מהתכללות ה[[מדות]] של עולם ה[[אצילות]]. זעיר אנפין ו[[מלכות דאצילות]] ~~נקראים~~ גם בשם קודשא בריך הוא ושכינתיה. ~~היחוד~~ ביניהם ~~הוא~~ [[יחודא תתאה]].

'''זְעֵיר אַנְפִּין''' הוא שמו של ה[[פרצוף]] הנוצר מהתכללות ה[[מדות]] של עולם ה[[אצילות]]. זעיר אנפין, ביחד עם [[מלכות דאצילות]] מכונים גם בשם 'קודשא בריך הוא ושכינתיה'. ה[[יחוד (קבלה)|יחוד]] שנוצר ביניהם נקרא [[יחודא תתאה]]. על כן ה[[מצווה|מצוות]] שאנו עושים מכוונים לשם יחוד ה[[זעיר אנפין]] עם ה[[מלכות דאצילות]]. רבים נוהגים לומר לפני קיום מצוות נוסח של "[[לשם יחוד]]", לדוגמא: "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה".

כמו כן זעיר אנפין מאיר מאד ביום ה[[שבת]], ובתפילת המוסף של שבת, הוא עולה למקום [[אבא ואמא]], הוא דרגת קדושה גבוהה ביותר, ומשם יונקים הז"א והמלכות מ[[עתיק יומין|עתיקא קדישא]] (כמו כל עולם שיונק מהאור של העולם שבדרגה למעלה ממנו, והרי אבא ואמא יונקים תמיד מעתיקא קדישא), ולכן נקראת סעודת צפרא דשבתא "סעודת עתיקא קדישא". ב[[סעודה שלישית]] הוא עולה עליה גדולה יותר, בדרגה הגבוהה ביותר בדרגת [[יום הכיפורים]], ואז זעיר אנפין עצמו מגיע לדרגת עתיקא קדישא, אלא שעליה זו אינה אלא לזעיר אנפין, וגם מכיון שעליתו של זעיר אנפין לעתיקא קדישא היא עליה עצמית - שהוא עצמו מקבל את כוחות עתיקא קדישא הנקראים [[רעוא דרעוין]] ולכן מודגשת סעודה זו בשמה "סעודתא דזעיר אנפין"{{הערה|ביאורו של האר"י הקדוש בשער הכוונות לשבת}}.

==ענינו==

זעיר אנפין הוא ה[[פרצוף]] הנוצר מהתכללות של ששת ה[[מדות]], ובפרט הכוונה היא לזעיר אנפין של עולם ה[[אצילות]]. ענינו הוא שהוא התגלותו של [[הקב"ה]] בבחינת גילוי. בכך הוא שונה מ[[אבא עילאה]] ו[[אמא עילאה]] של [[עולם האצילות]], שהם בבחינת [[עלמא דאתכסיא]], ואינם באים בבחינת גילוי. וכן הוא שונה מ[[מלכות דאצילות]] שהיא בחינת [[שכינה]], שהיא החיות השוכנת בתוך העולמות, ובתוך [[כנסת ישראל]].

זעיר אנפין נקרא גם בשם '[[אדם]]'. ומבואר שהוא בבחינת '[[רמ"ח איברין דמלכא]]', שהוא בבחינת רמ"ח איברים שבהם שורה [[אור אין סוף]]. ענין רמ"ח איברין אלו הוא שזעיר אנפין בנוי מתשע ספירות, וכל אחת מספירות אלו כלולה משאר תשע הספירות, וכל ספירות פרטיות אלו הם בבחינת [[ראש תוך סוף]], נמצא סך הכל רמ"ג, ונוסף עם [[ה' חסדים]] המגדילים הוא בבחינת רמ"ח, ואלו הם רמ"ח איברין דמלכא.

==ביחס לאריך אנפין==

מקור התענוגים בחיצוניות ה[[כתר]] של עולם ה[[אצילות]] נקרא בשם [[אריך אנפין]] (פנים ארוכות), וענינו הוא שהוא מתפשט באריכות הרבה. [[אריך אנפין]] הוא בבחינת מקור לזעיר אנפין (פנים קטנות). זעיר אנפין הם מעטי הכמות ובחינת הקיצור בעצם מציאותם, ביחס ל[[אריך אנפין]]. וכמשל לכך הוא מדות הלב של האדם, שהם בבחינת קיצור בעצם מציאותם ביחס לשורשם בתענוג.

משל להבדל בין זעיר אנפין ואריך אנפין{{הערה|[[שער היחוד]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] [[אות]] ל"ג (https://chabadlibrary.org/books/2800530264)}}: כמו מפה של שטח גיאוגרפי לעומת השטח בעצמו. ל[[משל]], נהר אמיתי לעומת סימון שלו על מפה. או מידות של ילד קטן לעומת מידות של אדם מבוגר.

==ראו גם==

*[[אור הוי' (ז"א)]]

[[קטגוריה:ספירות]]

[[קטגוריה:עולמות]]

[[קטגוריה:תורת החסידות]]

[[קטגוריה:שבת]]

[[en:Zeir Anpin]]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''זעיר אנפין''' הוא שמו של ה[[פרצוף]] הנוצר מהתכללות ה[[מדות]] של עולם ה[[אצילות]]. זעיר אנפין ו[[מלכות דאצילות]] נקראים גם בשם קודשא בריך הוא ושכינתיה. היחוד ביניהם הוא [[יחודא תתאה]].
+{{עולמות אבי"ע}}
+'''זְעֵיר אַנְפִּין''' הוא שמו של ה[[פרצוף]] הנוצר מהתכללות ה[[מדות]] של עולם ה[[אצילות]]. זעיר אנפין, ביחד עם [[מלכות דאצילות]] מכונים גם בשם 'קודשא בריך הוא ושכינתיה'. ה[[יחוד (קבלה)|יחוד]] שנוצר ביניהם נקרא [[יחודא תתאה]]. על כן ה[[מצווה|מצוות]] שאנו עושים מכוונים לשם יחוד ה[[זעיר אנפין]] עם ה[[מלכות דאצילות]]. רבים נוהגים לומר לפני קיום מצוות נוסח של "[[לשם יחוד]]", לדוגמא: "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה".
+כמו כן זעיר אנפין מאיר מאד ביום ה[[שבת]], ובתפילת המוסף של שבת, הוא עולה למקום [[אבא ואמא]], הוא דרגת קדושה גבוהה ביותר, ומשם יונקים הז"א והמלכות מ[[עתיק יומין|עתיקא קדישא]] (כמו כל עולם שיונק מהאור של העולם שבדרגה למעלה ממנו, והרי אבא ואמא יונקים תמיד מעתיקא קדישא), ולכן נקראת סעודת צפרא דשבתא "סעודת עתיקא קדישא". ב[[סעודה שלישית]] הוא עולה עליה גדולה יותר, בדרגה הגבוהה ביותר בדרגת [[יום הכיפורים]], ואז זעיר אנפין עצמו מגיע לדרגת עתיקא קדישא, אלא שעליה זו אינה אלא לזעיר אנפין, וגם מכיון שעליתו של זעיר אנפין לעתיקא קדישא היא עליה עצמית - שהוא עצמו מקבל את כוחות עתיקא קדישא הנקראים [[רעוא דרעוין]] ולכן מודגשת סעודה זו בשמה "סעודתא דזעיר אנפין"{{הערה|ביאורו של האר"י הקדוש בשער הכוונות לשבת}}.
+==ענינו==
+זעיר אנפין הוא ה[[פרצוף]] הנוצר מהתכללות של ששת ה[[מדות]], ובפרט הכוונה היא לזעיר אנפין של עולם ה[[אצילות]]. ענינו הוא שהוא התגלותו של [[הקב"ה]] בבחינת גילוי. בכך הוא שונה מ[[אבא עילאה]] ו[[אמא עילאה]] של [[עולם האצילות]], שהם בבחינת [[עלמא דאתכסיא]], ואינם באים בבחינת גילוי. וכן הוא שונה מ[[מלכות דאצילות]] שהיא בחינת [[שכינה]], שהיא החיות השוכנת בתוך העולמות, ובתוך [[כנסת ישראל]].
+זעיר אנפין נקרא גם בשם '[[אדם]]'. ומבואר שהוא בבחינת '[[רמ"ח איברין דמלכא]]', שהוא בבחינת רמ"ח איברים שבהם שורה [[אור אין סוף]]. ענין רמ"ח איברין אלו הוא שזעיר אנפין בנוי מתשע ספירות, וכל אחת מספירות אלו כלולה משאר תשע הספירות, וכל ספירות פרטיות אלו הם בבחינת [[ראש תוך סוף]], נמצא סך הכל רמ"ג, ונוסף עם [[ה' חסדים]] המגדילים הוא בבחינת רמ"ח, ואלו הם רמ"ח איברין דמלכא.
+==ביחס לאריך אנפין==
+מקור התענוגים בחיצוניות ה[[כתר]] של עולם ה[[אצילות]] נקרא בשם [[אריך אנפין]] (פנים ארוכות), וענינו הוא שהוא מתפשט באריכות הרבה. [[אריך אנפין]] הוא בבחינת מקור לזעיר אנפין (פנים קטנות). זעיר אנפין הם מעטי הכמות ובחינת הקיצור בעצם מציאותם, ביחס ל[[אריך אנפין]]. וכמשל לכך הוא מדות הלב של האדם, שהם בבחינת קיצור בעצם מציאותם ביחס לשורשם בתענוג.
+משל להבדל בין זעיר אנפין ואריך אנפין{{הערה|[[שער היחוד]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] [[אות]] ל"ג (https://chabadlibrary.org/books/2800530264)}}: כמו מפה של שטח גיאוגרפי לעומת השטח בעצמו. ל[[משל]], נהר אמיתי לעומת סימון שלו על מפה. או מידות של ילד קטן לעומת מידות של אדם מבוגר.
+==ראו גם==
+*[[אור הוי' (ז"א)]]
+{{הערות שוליים}}
+{{שבת}}
+[[קטגוריה:ספירות]]
+[[קטגוריה:עולמות]]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]
+[[קטגוריה:שבת]]
+[[en:Zeir Anpin]]