יוסיפון (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(29 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:כתיק יוסיפון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבה קורין היוסיפון - ונמצא בבית כו"כ.


הדעות ע"ד [יוסיפון] ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה. ובכלל: רוב המבקרים החפשים משמיצים אותו ורוב היראים משבחים אותו (ראה צמח דוד, סדה"ד ועוד), ומתרצים מש"כ בשבח הרומאים וכו' - מפני שהי' בשבי שלהם וחשוב בעיניהם ורצה לבטל גזירות על היהודים וכיו"ב]]
'''יוסיפון''' הינו ספר הסוקר את היסטוריית [[עם ישראל]] על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר מתקופת המלכים [[כורש]] ו[[דריוש]], עד לחורבן הבית על ידי [[טיטוס]].
'''יוסיפון''' (או '''ספר מלחמות היהודים''') הינו ספר המיוחס ל'''יוסף בן גוריון הכהן''' (או '''יוספוס פלביוס''') הסוקר את היסטוריית [[עם ישראל]] על רקע קורות העמים הקדמונים, וביחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר בתקופת מפלת בבל ביד [[כורש]] ו[[דריוש]], ו[[חורבן הבית]] ע"י [[טיטוס]].


==תוכן הספר==
==מחבר הספר==
ספר יוסיפון מחולק ששה ספרים, כשכל אחד מן הספרים מתחלק לכמה פרקים. סה"כ ישנם 97 פרקים בספר.
במשך הדורות הספר נתייחס ל'''יוסף בן גוריון הכהן''', כשהכוונה כנראה ל'''יוסף בן מתתיהו הכהן''' (המכונה '''יוספוס פלאוויוס''') שחי בזמן החורבן וחיבר ספרי היסטוריה של עם ישראל ביוונית.
{{להשלים}}


==יחס חכמי ישראל לספר==
רבים מהראשונים הזכירו את הספר, ביניהם בעל [[הערוך]]{{הערה|בערך איסתירא ("כמאמר יוסיפון").}}, [[רש"י]]{{הערה|[[ספר דניאל|דניאל]] פרק י"א פסוק ב' ("ספר יוסף בן גוריון הכהן").}}, בעל ה'מדרש לקח טוב'{{הערה|בין השאר על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'(דף קמ"ד.) שמקורם של הדברים הם ב"ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן".}} ועוד.
חכמי ישראל הקדמונים האמינו כי יוסיפון נכתב בידי יוסף בן גוריון בן מתתיהו ה[[כהן]]. כך מזכירו ר' נתן בעל הערוך.


[[רש"י]] בפירושיו על [[ספר דניאל]]{{הערה|י"א, ב.}} מצטט את ספר 'יוסף בן גוריון ה[[כהן]]'.
בכל אלו אין ראיה ברורה שחשבו שמחבר הספר ב[[לשון הקודש]] הוא יוסף בן גוריון מתקופת הבית השני, שכן ייתכן שהתכוונו לספר כפי שהיה נקרא או שכיוון שהספר לוקט מכתבי יוסף בן מתתיהו - נקרא גם הספר בלשון הקודש על שמו.


ב'מדרש לקח טוב' עה"פ 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור. והעיר על כך ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'{{הערה|דף קמ"ד.}} ש"..דברים הללו הלא הם כתובים על ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן".
כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן ה[[גאונים]] ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו.


הרב [[דוד גנז]], תלמידם של [[הרמ"א]] ו[[המהר"ל]], מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון:
וכן כתב גם [[הרבי]] שהספר לא נכתב במקורו בלשון הקודש אלא נעתק ללשון הקודש{{הערה|לקוטי שיחות, חלק כ"ג, ע' 345.}}.
{{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שב[[ירושלים]] ו[[משוח מלחמה]]. הוא חבר את ספרו אחר [[חורבן הבית]] ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל ... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש [[צדיק]] וישר והוא קודם ב[[זמן]] מ[[חכמי הגמרא]] כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור= "צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}}


אולם, במשך הדורות הוטלו ספיקות רבים באמיתת הספר. ההוכחה המרכזית היא אי- התאמתו לדברי חכמינו ז"ל בגמרא ובמדרשים. ומלבד זאת, מפאת שלא נמנה ספר זה על ספרי הקודש, סביר להניח הרשו לעצמם המעתיקים הרבים להוסיף בו סיפורים שונים מדעתם או לשנות פרטים כדי שיתאימו לקהל אליו ברצונם לייעד את הספר.
==סמכות הספר==
ואכן אנו מוצאים פרקים שלמים שנמצאים בנוסחא אחת של הספר, ובנוסחא אחרת חסרים.
הספר מצויין ב[[מאמר|מאמרי]] ו[[שיחות]] [[רבותינו נשיאנו]] פעמים רבות.


[[הצמח צדק]]{{הערה|1=[[אור התורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31655&st=&pgnum=81&hilite= שמות ח"ג ע' תשצד].}} מביא ראיה מדברי הספר{{הערה|בפרק ג'.}} {{ציטוטון|שכך היה מקובל אצלם, שהקורא בתורה ה' מדבר עמו}}, וכן ב[[ספר החקירה]]{{הערה|עמוד נ' בסופו.}} מובא הספר כראיה לכך שגם הגויים מאמינים בנפלאות, שכן בספרו מגולל את ניסי חנניה מישאל ועזריה.


==דעת רבותינו נשיאינו==
וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה{{הערה|ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר}}.
===הקריאה בו===
אדמו"ר הזקן כותב בשו"ע על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות ב[[שבת]], ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך:
{{ציטוט|תוכן="..אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים '''כגון ספר יוסיפון''' וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם):." |מקור= [[שולחן ערוך]] אורח חיים, סימן ש"ז, סוף סעיף ל'. הדגש לא במקור}}


===סמכותו===
וכן ב[[ליקוטי שיחות]] הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין '''"...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א'..."{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמוד 368 הערה 17}}.'''  
במענה לאחד ששאל על סמכותו של ספר יוסיפון, כותב [[הרבי]].  
{{ציטוט|תוכן="ובענין ס' היוסיפון — ידוע שכמה שינוים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו. ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראות חז"ל: היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי{{הערה|כלומר, גם אם ישנה אפשרות לאכול ירק, עדיף כבר לאכול בשר ודגים.}} (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא.." |מקור= לקוטי שיחות כרך ל' בהוספות לפ' בראשית (עמ' 277).}}


במקום אחר מעיר [[הרבי]], שמעולם לא ראה שכינו את מחברו בתואר "'''רבי''' יוסף".{{הערה|לקוטי שיחות כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמ' 345).}}
במענה לשאלה על סמכות הספר, כתב הרבי:
[[קובץ:כתיק יוסיפון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבה קורין היוסיפון - ונמצא בבית כו"כ. הדעות ע"ד [יוסיפון] ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה. ובכלל: רוב המבקרים החפשים משמיצים אותו ורוב היראים משבחים אותו (ראה צמח דוד, סדה"ד ועוד), ומתרצים משבשבח הרומאים וכו' - מפני שהי' בשבי שלהם וחשוב בעיניהם ורצה לבטל גזירות על היהודים וכיוצא בזה]]


אך אעפ"כ נראה כי במקום בו אין לחשש לזיוף, ניתן לסמוך עליו. לדוגמא במקומות ש'מסיח לפי תומו', כלומר דברים שאמר לא בשביל עיקר הסיפור אלא כפרטים הנלווים אליו.
{{ציטוט|תוכן=ובענין ספר היוסיפון – ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראת חז"ל היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי{{הערה|במקום להעלות ירק - ניתן להעלות בשר ודגים.}} (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא.|מקור=אגרת מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ז]]{{הערה|נדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמ' 277.}}}}
בהוספה ל[[ליקוטי שיחות]] מעיר [[הרבי]], שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "'''רבי''' יוסף"{{הערה|הוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמוד 345).}}, ובמקום אחר כתב: {{ציטוטון|הדעות ע"ד יוסיפון ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה}}{{הערה| כתי"ק שבתמונה}}.


הצמח צדק {{הערה|ספר הליקוטים אות מ"ם, עמ' א'תקסה.}}, מביא את העובדה שסיפר כל מיני סיפורי מופתים כראיה לכך שמקובל היה אצלם ש'הקורא בתורה ה' מדבר עמו'.
==דעות נוספות==
הרב [[דוד גנז]], מתלמידי של [[הרמ"א]], מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון:
{{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שבירושלים ומשוח מלחמה. הוא חבר את ספרו אחר חורבן הבית ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש צדיק וישר והוא קודם בזמן מחכמי הגמרא כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור="צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}}


וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה (ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר).
== הקריאה בו ==
 
[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]] על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות ב[[שבת]], ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך:
וכן בליקוטי שיחות{{הערה|חט"ו עמ' 368 הע' 17.}} מביאו הרבי כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין ש"...לע"ע לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א..."
{{ציטוט|תוכן="...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים '''כגון ספר יוסיפון''' וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)" |מקור=[[שולחן ערוך הרב]] על [[אורח חיים]], סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/33613 ספר יוסיפון בהוצאת וורשא] {{הב}}
* [http://hebrewbooks.org/33613 ספר יוסיפון בהוצאת ורשה] {{הב}}
* [http://www.daat.ac.il ספר יוסיפון] באתר 'דעת'.
* [http://www.daat.ac.il ספר יוסיפון] באתר 'דעת'.
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8249&CategoryID=1583 על ספר 'יוסיפון']''', ניצוצי רבי, [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] גליון 906.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:ספרים]]
[[קטגוריה:ספרים]]
[[קטגוריה:היסטוריה כללית]]

גרסה אחרונה מ־04:50, 27 ביולי 2023

יוסיפון הינו ספר הסוקר את היסטוריית עם ישראל על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר מתקופת המלכים כורש ודריוש, עד לחורבן הבית על ידי טיטוס.

מחבר הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך הדורות הספר נתייחס ליוסף בן גוריון הכהן, כשהכוונה כנראה ליוסף בן מתתיהו הכהן (המכונה יוספוס פלאוויוס) שחי בזמן החורבן וחיבר ספרי היסטוריה של עם ישראל ביוונית.

רבים מהראשונים הזכירו את הספר, ביניהם בעל הערוך[1], רש"י[2], בעל ה'מדרש לקח טוב'[3] ועוד.

בכל אלו אין ראיה ברורה שחשבו שמחבר הספר בלשון הקודש הוא יוסף בן גוריון מתקופת הבית השני, שכן ייתכן שהתכוונו לספר כפי שהיה נקרא או שכיוון שהספר לוקט מכתבי יוסף בן מתתיהו - נקרא גם הספר בלשון הקודש על שמו.

כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן הגאונים ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו.

וכן כתב גם הרבי שהספר לא נכתב במקורו בלשון הקודש אלא נעתק ללשון הקודש[4].

סמכות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר מצויין במאמרי ושיחות רבותינו נשיאנו פעמים רבות.

הצמח צדק[5] מביא ראיה מדברי הספר[6] "שכך היה מקובל אצלם, שהקורא בתורה ה' מדבר עמו", וכן בספר החקירה[7] מובא הספר כראיה לכך שגם הגויים מאמינים בנפלאות, שכן בספרו מגולל את ניסי חנניה מישאל ועזריה.

וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה[8].

וכן בליקוטי שיחות הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין "...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א'..."[9].

במענה לשאלה על סמכות הספר, כתב הרבי:

הרבה קורין היוסיפון - ונמצא בבית כו"כ. הדעות ע"ד [יוסיפון] ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה. ובכלל: רוב המבקרים החפשים משמיצים אותו ורוב היראים משבחים אותו (ראה צמח דוד, סדה"ד ועוד), ומתרצים מש"כ בשבח הרומאים וכו' - מפני שהי' בשבי שלהם וחשוב בעיניהם ורצה לבטל גזירות על היהודים וכיוצא בזה

ובענין ספר היוסיפון – ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראת חז"ל היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי[10] (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא.

בהוספה לליקוטי שיחות מעיר הרבי, שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "רבי יוסף"[12], ובמקום אחר כתב: "הדעות ע"ד יוסיפון ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה"[13].

דעות נוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דוד גנז, מתלמידי של הרמ"א, מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון:

"יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שבירושלים ומשוח מלחמה. הוא חבר את ספרו אחר חורבן הבית ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש צדיק וישר והוא קודם בזמן מחכמי הגמרא כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה."

"צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט

הקריאה בו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך הרב על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות בשבת, ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך:

"...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים כגון ספר יוסיפון וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)"

שולחן ערוך הרב על אורח חיים, סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בערך איסתירא ("כמאמר יוסיפון").
  2. דניאל פרק י"א פסוק ב' ("ספר יוסף בן גוריון הכהן").
  3. בין השאר על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'(דף קמ"ד.) שמקורם של הדברים הם ב"ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן".
  4. לקוטי שיחות, חלק כ"ג, ע' 345.
  5. אור התורה שמות ח"ג ע' תשצד.
  6. בפרק ג'.
  7. עמוד נ' בסופו.
  8. ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר
  9. לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 368 הערה 17
  10. במקום להעלות ירק - ניתן להעלות בשר ודגים.
  11. נדפסה בלקוטי שיחות חלק ל' עמ' 277.
  12. הוספה ללקוטי שיחות כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמוד 345).
  13. כתי"ק שבתמונה