חסידות בישטינא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
 
(9 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר מבישטנא פ"ת ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] המרכזית ב[[כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר מבישטינא רבי [[יששכר בער לייפער]] ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] המרכזית ב[[כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:בישטינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מבישטניא פרוכש ספרי קה"ת]]
[[קובץ:בישטינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[יששכר בער לייפער]] רוכש ספרים המכילים את [[תורת חסידות חב"ד]] ב[[סניף קהכפר חב"ד]]]]
'''חסידות בישטינא''' היא חסידות שמקורה מהעיר בישטינא השוכנת בחבל מרמרוש שבמדינת רומניה.
'''חסידות בישטינא''' היא חסידות שמקורה בעיר בישטינא השוכנת בחבל מרמרוש שבמדינת רומניה.


לעיר זו נודעת עבר יהודי [[חסידי]]. רבי מרדכי מ[[נדבורנה]] עבר לדור בעיר זו באמצע ימי חייו, ושם המשיך את חצרו החסידית אשר מקודם לכן היתה ב[[עיירה]] [[נדבורנא]]. רבי מרדכי מנדבורנה נודע כבעל מופת שרבים נושעו על ידו ועד עצם היום הזה הוא נודע בעולם הספרות החסידי כגדול בעלי המופתים, וזאת כ[[ירושה]] מאת דודו הצדיק רבי מאיר מפרמישלן.
לעיר זו נודעת עבר אדמו''ר [[חסידי]]. רבי מרדכי מ[[נדבורנא]] עבר לדור בעיר זו באמצע ימי חייו, ושם המשיך את חצרו החסידית אשר מקודם לכן הייתה ב[[עיירה]] [[נדבורנא]]. רבי מרדכי מנדבורנא נודע כבעל מופת שרבים נושעו על ידו ועד עצם היום הזה הוא נודע בעולם הספרות החסידי כגדול בעלי המופתים, וזאת כ[[ירושה]] מאת דודו הצדיק רבי מאיר מפרמישלן.


== רבי איתמר מבישטינא ==
== רבי איתמר לייפער מבישטינא ==


לאחר פטירת רבי מרדכי מנדבורנה (ב[[סוכות]] שנת [[תרנ"ה]]) מילא את מקומו בעיר זו נכדו ר' איתמר מבישטינא בן בנו ר' ישכר בער מסטמר בוכניא. ר' איתמר נודע כגאון גדול בתורה, היה חתן הגאון המפורסם בדורו ר' ישראל חיים פרידמן רבה של ראחוב ובעל החיבור ההלכתי ליקוטי מהרי"ח, ובכהנו כאדמו"ר בעיר בישטינא פתח ישיבה לבחורים מתעלים בתורה ויראה, ושימש שם כ'מורה הוראה' לכל הסביבה הסמוכה ל[[עיירה]] זו. בימי חייו כתב ר' איתמר הרבה חידושי תורה והרבה תשובות בהלכה אשר רובם ככולם אבדו בשואה. נהרג על ידי הנאצים בימי [[השואה]] בתאריך ח' [[סיוון]] [[תש"ד]].
לאחר פטירת רבי מרדכי לייפער מנדבורנא (ב[[סוכות]] שנת [[תרנ"ה]]) מילא את מקומו בעיר זו נכדו ר' איתמר מבישטינא בן בנו ר' ישכר בער מנדבורנא- סאטמר . ר' איתמר נודע כגאון גדול בתורה, היה חתן הגאון המפורסם בדורו ר' ישראל חיים פרידמן רבה של ראחוב ובעל החיבור ההלכתי ליקוטי מהרי"ח, ובכהנו כאדמו"ר בעיר בישטינא פתח ישיבה לבחורים מתעלים בתורה ויראה, ושימש שם כ'מורה הוראה' לכל הסביבה הסמוכה ל[[עיירה]] זו. בימי חייו כתב ר' איתמר הרבה חידושי תורה והרבה תשובות בהלכה אשר רובם ככולם אבדו בשואה. נהרג על ידי הנאצים בימי [[השואה]] בתאריך ח' [[סיוון]] [[תש"ד]].


== רבי מרדכי לייפר מבישטינא ==
== רבי מרדכי לייפער מבישטינא ==
   
   
בנו ר' מרדכי לייפר. בהגיעו לפרקו, עוד קודם המלחמה, [[נישואין|נשא]] את זוגתו בת הרה"צ ר' ברוך יהודה לעבאוויטש זצ"ל (שהי' חתן הרה"ק ר' שרגא שמואל שניצלער מטשאבא) הוא היה לעזר לאביו בהנהגת הבית הוראה ובהשבת תשובות לשואלים. ר' מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לדור ב[[ברוקלין]] שב[[ארה"ב]]. ברב ענוותנותו וצניעותו לא רצה לקבל עליו שום משרה רבנית או אדמו"רית, למרות שבביתו לא נותר מאומה ואף פת לאכול. גם בקשותיו של האדמו"ר [[אהרן רוקח]] מ[[בעלזא]] כמה וכמה פעמים להמשיך את הנהגת אבותיו באדמו"רות לא נענו. למרות שהאדמו"ר מ[[בלז]] הבטיח לו, שאם יקבל על עצמו את האדמו"רות תהיה לו עדה של עשרות יהודים בבית מדרשו, ותהיה לו פרנסה ברווח, הוא העדיף לשבת בצנעה על התורה והעבודה, למרות שזה היה כרוך ב[[מסירות נפש]] של ממש מאין כסף. בסוף ימיו כשקשתה עליו היציאה מהבית נעתר לבקשת חסידיו ומעריציו ובביתו נפתח בית המדרש דחסידי בישטינא בבורו פרק שב[[ארה"ב]].
בנו היה ר' מרדכי לייפער. בהגיעו לפרקו, עוד קודם המלחמה, [[נישואין|נשא]] את זוגתו בת הרה"צ ר' ברוך יהודה לעבאוויטש זצ"ל (שהיה חתן הרה"ק ר' שרגא שמואל שניצלער מטשאבא) הוא היה לעזר לאביו בהנהגת הבית הוראה ובהשבת תשובות לשואלים. ר' מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לדור ב[[ברוקלין]] שב[[ארצות הברית]]. ברב ענוותנותו וצניעותו לא רצה לקבל עליו שום משרה רבנית או אדמו"רית, למרות שבביתו לא נותר מאומה ואף פת לאכול. גם בקשותיו של רבי [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]] כמה וכמה פעמים להמשיך את הנהגת אבותיו באדמו"רות לא נענו. למרות שרבי אהרן הבטיח לו, שאם יקבל על עצמו את האדמו"רות תהיה לו עדה של עשרות יהודים בבית מדרשו, ותהיה לו פרנסה ברווח, הוא העדיף לשבת בצנעה על התורה והעבודה, למרות שזה היה כרוך ב[[מסירות נפש]] של ממש מאין כסף. בסוף ימיו כשקשתה עליו היציאה מהבית נעתר לבקשת חסידיו ומעריציו ובביתו נפתח בית המדרש דחסידי בישטינא ב[[בורו פארק]] שב[[ארצות הברית]].


ר' מרדכי לייפר מבישטינא נפטר ב[[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]] ועל פי בקשתו הובא למנוחות ב[[ארץ ישראל]] ב[[בית הקברות]] העתיק שבעיר [[טבריה]] לא הרחק מציוניהם של תלמידי [[הבעל שם טוב]].
ר' מרדכי לייפער מבישטינא נפטר ב[[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]] ועל פי בקשתו הובא למנוחות ב[[ארץ ישראל]] ב[[בית הקברות]] העתיק שבעיר [[טבריה]] לא הרחק מציוניהם של תלמידי [[הבעל שם טוב]].


==רבי יששכר בער מבישטינא==
==משפחתו==
{{ערך מורחב|ערך=[[יששכר בער לייפער]]}}
בנו של ר' מרדכי הוא רבי יששכר בער לייפר. למד בישיבתו של האדמומקרעטשניף ר' צבי הירש רוזנבוים, ומשם שאף את תחילת התקשרותו לתורת חב"ד, כידוע שהיו לומדים שם חסידות חב"ד,
*בנורבי יששכר בער לייפער - מכהן כהאדמומבישטינא ב[[פתח תקווה]] ומקורב גדול ל{{ה|רבי}}, ל[[חסידות חב"ד]], ל[[תורת חסידות חב"ד|תורתה ולמשנתה]].
 
לאחר פטירת אביו קיבל עליו את המשך האדמו"רות. בתחילה דר ב[[בני ברק]] ובשנת [[תשנ"ט]] העתיק את ביתו לשכונת [[עמישב]] שבפאתי העיר [[פתח תקווה]]. שם פתח את בית מדרשו אשר מהוה מוקד משיכה לכל דורש ומבקש השם. גם נודע הוא כאוהב ישראל גדול ובזכות זה מאחד הוא בבית מדרשו יהודים מכל החוגים, ורבים הוא משיב מעוון. ייחוד בית המדרש בישטינא ב[[פתח תקווה]] מהווה בכך שמאכלס בתוכו את כל גוני היהדות, [[יהדות ספרד|ספרדים]], אשכנזים, [[חסידים]], [[חסידי חב"ד]], ליטאים ואף כאלה שעדיין לא שומרים תורה ומצוות.
 
ר' יששכר בער הינו בזיו"ר חתנו של ר' נפתלי מוסקוביץ ממעליץ באשדוד. בזיו"ש הינו חתנו של ר' משה חיים מקובר - מחשובי חסידי [[אלכסנדר]].
 
ר' יששכר בער אדוק ומקושר ברבותיו. למרות שהיה גם מקושר לאדמו"ר ר' משולם פייש לוי מ[[טאש]], ורבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרטשניף, הוא ידוע במיוחד בהתקשרותו לרבי. כמו רבו האדמו"ר מקרעטשניף שהיה עוסק רבות בתורת חב"ד.
 
מידי שנה בשנה עולים רבים וחוגגים את חג הגאולה [[י"ט כסלו]] במחיצתו של האדמו"ר מבישטינא, הנמנה על חשובי מפיצי החסידות בדורנו. רבים משחרים לבית מדרשו בפרט בימי שלישי בהם הוא מוסר שיעור בספר '[[דרך מצוותיך]]' ובימי חמישי בהם מוסר שיעור בספר ה'[[תניא]]' או ב'[[לקוטי תורה]]' לסירוגין.
 
לצד החסידים השונים מצויים גם רבים מאנ"ש חסידי חב"ד ב[[פתח תקווה]] המגיעים להתוועד עד השעות הקטנות של הלילה. בשנת [[תשס"ז]] לאחר סיום ה[[התוועדות]] בבישטינא בשעה 3:00 לפנות בוקר נסע האדמו"ר ירושלימה - יחד עם רבים מאנ"ש - להשתתף ב[[התוועדות]] שערך הרב ה[[משפיע]] ר' [[חיים שלום דייטש]].{{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20781 שטורם].}}


בשנת [[תשס"ח]] השתתפו ב[[התוועדות]] הרב [[שמואל הבר]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[קראון הייטס]] שנאם על חובת הדור בלימוד החסידות, ה[[משפיע]] הרב [[חיים פרוס]] מ[[כפר חב"ד]] וה[[משפיע]] הרב [[זאב סלאווין]] מ[[כפר חב"ד]]. ראשון הנואמים היה האדמו"ר מבישטינא שקרא לכל חסידיו ומעריציו הרבים להוסיף ב[[לימוד החסידות]] ולהשתתף בשיעורים ב[[תורת החסידות]] המתקיימים בבית מדרשו ואף ייסד באותו הזדמנות שיעור נוסף והוא בספר [[דרך מצותיך]]. גם השתתפו הרב שניאורסאהן מ[[כפר חב"ד]], והרב [[אשר דייטש]] [[שליח]] [[הרבי]] ל[[פתח תקווה]]. לקראת סוף ה[[התוועדות]] אמר האדמו"ר מבישטינא את המאמר המפורסם "פדה בשלום נפשי".
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

גרסה אחרונה מ־10:14, 11 בספטמבר 2023

האדמו"ר מבישטינא רבי יששכר בער לייפער בהתוועדות י"א ניסן המרכזית בכפר חב"ד
רבי יששכר בער לייפער רוכש ספרים המכילים את תורת חסידות חב"ד בסניף קה"ת כפר חב"ד

חסידות בישטינא היא חסידות שמקורה בעיר בישטינא השוכנת בחבל מרמרוש שבמדינת רומניה.

לעיר זו נודעת עבר אדמור חסידי. רבי מרדכי מנדבורנא עבר לדור בעיר זו באמצע ימי חייו, ושם המשיך את חצרו החסידית אשר מקודם לכן הייתה בעיירה נדבורנא. רבי מרדכי מנדבורנא נודע כבעל מופת שרבים נושעו על ידו ועד עצם היום הזה הוא נודע בעולם הספרות החסידי כגדול בעלי המופתים, וזאת כירושה מאת דודו הצדיק רבי מאיר מפרמישלן.

רבי איתמר לייפער מבישטינא[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר פטירת רבי מרדכי לייפער מנדבורנא (בסוכות שנת תרנ"ה) מילא את מקומו בעיר זו נכדו ר' איתמר מבישטינא בן בנו ר' ישכר בער מנדבורנא- סאטמר . ר' איתמר נודע כגאון גדול בתורה, היה חתן הגאון המפורסם בדורו ר' ישראל חיים פרידמן רבה של ראחוב ובעל החיבור ההלכתי ליקוטי מהרי"ח, ובכהנו כאדמו"ר בעיר בישטינא פתח ישיבה לבחורים מתעלים בתורה ויראה, ושימש שם כ'מורה הוראה' לכל הסביבה הסמוכה לעיירה זו. בימי חייו כתב ר' איתמר הרבה חידושי תורה והרבה תשובות בהלכה אשר רובם ככולם אבדו בשואה. נהרג על ידי הנאצים בימי השואה בתאריך ח' סיוון תש"ד.

רבי מרדכי לייפער מבישטינא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו היה ר' מרדכי לייפער. בהגיעו לפרקו, עוד קודם המלחמה, נשא את זוגתו בת הרה"צ ר' ברוך יהודה לעבאוויטש זצ"ל (שהיה חתן הרה"ק ר' שרגא שמואל שניצלער מטשאבא) הוא היה לעזר לאביו בהנהגת הבית הוראה ובהשבת תשובות לשואלים. ר' מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לדור בברוקלין שבארצות הברית. ברב ענוותנותו וצניעותו לא רצה לקבל עליו שום משרה רבנית או אדמו"רית, למרות שבביתו לא נותר מאומה ואף פת לאכול. גם בקשותיו של רבי אהרן רוקח מבעלז כמה וכמה פעמים להמשיך את הנהגת אבותיו באדמו"רות לא נענו. למרות שרבי אהרן הבטיח לו, שאם יקבל על עצמו את האדמו"רות תהיה לו עדה של עשרות יהודים בבית מדרשו, ותהיה לו פרנסה ברווח, הוא העדיף לשבת בצנעה על התורה והעבודה, למרות שזה היה כרוך במסירות נפש של ממש מאין כסף. בסוף ימיו כשקשתה עליו היציאה מהבית נעתר לבקשת חסידיו ומעריציו ובביתו נפתח בית המדרש דחסידי בישטינא בבורו פארק שבארצות הברית.

ר' מרדכי לייפער מבישטינא נפטר בכ"ה טבת תשנ"ב ועל פי בקשתו הובא למנוחות בארץ ישראל בבית הקברות העתיק שבעיר טבריה לא הרחק מציוניהם של תלמידי הבעל שם טוב.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – יששכר בער לייפער
חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
ויז'ניץסאטמארספינקאערלויפאפא
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא