ספירת החכמה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־06:20, 18 בנובמבר 2024

ספירת החכמה היא הספירה הראשונה ומקור עשר הספירות הרוחניות המנויות בתורת הקבלה. מהותה של ספירת החכמה היא ביטול, העדר אנוכיות, כיוון שאור אין סוף האלוקי אינו שורה במקום של ישות^[1]. מקבילתה של ספירת החכמה בנפש האדם היא כוח החכמה שהיא השורש לכוחות השכליים של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו.

עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפרמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת החכמה ממוקמת בצידו הימני של המשולש העליון, מקביל לאונה הימנים של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת החכמה. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות נתוח כוח החכמה בנפש האדם והשלכת תוכנתיה, לאחר הפשטה לספירות רוחניות.

אופן התהוותה[עריכה | עריכת קוד מקור]

התהוות החכמה בשונה מכל הדרגות שלאחריה שהם באופן של עילה ועלול היא באופן של בריאה יש מאין וגם המקור שלה נעלה לגמרי ומופרש ממנה ואינו מכריח את קיומה^[2]

ואצל הקב"ה אין הבדל בין חכמת אדם לחכמה דאצילות כי אצל הקב"ה אין ערוך לגביו והעולמות לא תופשים אצלו מקום כלל כי הוא בלי גבול ואם נאמר שהחכמה של אצילות נחשבת לפניו יותר מחכמת אדם יוצא שהעולמות כן תופסים אצלו מקום ח"ו^[3]

ענינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספירת החכמה היא הספירה הראשונה המסוגלת לקלוט השפעה רוחנית בכלי וממנה ממשיכה ההשפעה על שאר הספירות והעולמות. החכמה מאופיינת בתכונות הבאות:

ראשית הגילוי - ספירת החכמה היא ההברקה והנקודה הראשונית של רעיון שכלי מופשט, לפני היכנסה אל מסגרת ההגיון, ללא אפשרות להבנת הדברים ולהסבירם. על ספירה זו נאמר בתורת הקבלה "חכים ולא בחכמה ידיעא" (=חכם ולא בחכמה ידועה). כלומר, אף שמדובר כאן על דבר חכמה, אך מחמת פשיטותה לא ניתן לתפוס אותה בכלי השכל שלנו. הברקה זו מכילה בעצמה בתמציתיות מרוכזת, את כל המבנה הרעיוני העתיד להתפתח ממנה, באמצעות העמקה ממושכת במהות ההבזק. פירוק הברק והפיכתו למשפטים מובנים, עד לקבלת המבנה המושלם, שייכת לתחומה של ספירת הבינה.
עוצמת הגילוי - בספירת החכמה מתגלה עוצמה של הארה אלוקית, ברמה הגבוהה ביותר שבספירות.
ביטול - ההתבטלות המוחלטת בהעדר כל הרגשה של מציאות אנוכית, מוכרחת כדי לאפשר את היווצרותה וקבלתה של ההברקה הראשונית אל תוך ספירת החכמה^[4]. דבר זה גם מתבטא בשם הספירה "חכמה" שהוא אותיות של המילים כח-מה. כלומר, 'כח' שמתגלה רק במצבים של 'מה?' - שאלה בה מתבטל השואל לנשאל. בספירות הבאות, ככל שהאור האלוקי הולך ומתעבה, מתמעטת גם רמת הביטול הרוחני.

לאחר קבלת האור אצל ספירת החכמה, עליה להעביר זאת לספירת הבינה כדי שתפענח את האור האלוקי המופשט למבנה שכלי שלם של סברות ורעיונית. הספירות חכמה ובינה פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו. הספירות חכמה ובינה פועלות כמו מצלמה בחושך. הבזק המצלמה שולח אור עוצמתי לפני השטח ובדיוק באותו רגע על סרט הצילום לרשום על גביו את פרטי העצמים המשתקפים מן האור. רגע לאחר מכן מתפוגג ההבזק ולולי סרט הצילום לא היה נשאר זכר להבזק. לאידך, לולי ההבזק לא היה סרט הצילום מזהה את העצמים בחושך והיה מציג תמונה שחורה^[5].

התחלקותה ובחינותיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פנימיות וחיצוניות[עריכה | עריכת קוד מקור]

כמו כל הספירות שבסדר ההשתלשלות, מתחלקת גם ספירת החכמה לחיצוניות ופנימיות:

פנימיות החכמה היא התחום בו האור אין סוף מתקבל בספירת החכמה ונקלט בתוכה. פנימיות החכמה מכונה "חכמה עילאה" (=חכמה עליונה) ובה מאיר האור האלוקי בעוצמתה הגבוהה ביותר שבספירות. לכך גם נדרשת רמת הביטול הגבוהה ביותר, ביטול במציאות.

חיצוניות החכמה היא התחום השייך להעברת אור החכמה אל הספירה הבאה, ספירת הבינה. חיצוניות החכמה מכונה "חכמה תתאה" (=חכמה תחתונה) ובה מאיר האור האלוקי בעוצמתה החלשה ביותר, כדי שתוכל להתקבל בספירות שתחתיה.

ל"ב נתיבות חכמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ל"ב נתיבות חכמה

ל"ב נתיבות חכמה הם שלושים ושנים צמצומים בהם נמשכת ומשתלשלת ספירת החכמה בעולמות.

חכמה עילאה וחכמה תתאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבואר בחסידות שהפסוק "חכמות בחוץ תרֹנה"^[6] מתכוון כלפי שתי חכמות: חכמה עילאה וחכמה תתאה. חכמה עילאה היא החכמה עצמה וחכמה תתאה היא החכמה שבמלכות.^[7]

חכמה עילאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פנימיות החכמה היא ביטול, כח מה, ולכן חכמה עילאה היא הביטול העליון. ביטול זה נקרא ביטול במציאות, והוא הגילוי שאין עוד מלבדו וכל המציאות זה רק גילויים של הקב"ה.

בעולם האצילות, חכמה עילאה היא חכמתו של הקב"ה, ודרכה מתגלה אחדות ה' בכל עולם האצילות. תכונת הביטול שבספירת החכמה עושה אותה כלי מוכן לגילוי אור אין סוף שמעל האצילות, "אחד האמת שורה ומתגלה בחכמה", ודרכה הוא מתגלה בכל עולם האצילות.^[8] "אורייתא מחכמה נפקת" ולכן חכמת התורה היא החכמה שקובעת את כל פרטי ודיקדוקי ההלכות ואת כל פרטי ואופני המשכות החיות מאור אין סוף להתלבש בעולמות.

בנפש האדם, חכמה עילאה היא חוסר הרגשת עצמותו כלל בעת הברקת ההשכלה החדשה. השכלה חדשה פועלת ביטול כל כחות הנפש והכללתם במח החכמה, כשהיא בעצמה בטלה אל כח המשכיל שבעצם הנפש.^[9] על ידי כך בטלים כל כחות המודע שבנפש אל עצם הנפש כמו שהיא למעלה מהתלבשות בגוף.

חכמה תתאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פנימיות החכמה היא ביטול, כח מה, ולכן חכמה תתאה היא הביטול התחתון. ביטול זה נקרא ביטול היש, והוא הגילוי שהמציאות אינה קיימת מכח עצמה אלא אך ורק מכח הקב"ה המהווה אותה תמיד.

בעולם האצילות חכמה תתאה היא החכמה באמצעותה מולך הקב"ה על העולמות, ודרכה מתגלה אחדות ה' בעולמות בי"ע, עד המדרגות התחתונות ביותר. תפקידה של ספירת המלכות בכללות הוא למלוך על העולמות ולהאיר בהם את אור עולם האצילות. נקודת החכמה שבמלכות בפרט היא הכח להמשיך את הביטול, פנימיות החכמה מעולם האצילות אל העולמות הנפרדים. "כלם בחכמה עשית"^[10] היא חכמת הטבע, חכמה תתאה, ולפי חכמה זו מחלקת המלכות שפע וחיות לכל נברא במידה.^[11]

בנפש האדם, חכמה תתאה היא החכמה כיצד לדבר ולהתנהג כלפי חוץ. כח המלכות בנפש הוא כח הביטוי,^[12] היינו לדעת כיצד לבטא את פנימיות הנפש כלפי חוץ. החכמה שבדיבור היא כיצד לעשות מהדיבור כלי להבעה הבטל אל פנימיות הנפש ולא לעשות מהדיבור החיצוני עיקר. כמו כן, כח המלכות הוא הכח בנפש להנהיג. החכמה שבהנהגה היא כיצד להנהיג בחיצוניות על פי ה"לב מלכים אין חקר"^[13] הפנימי.

יחסה לספירות אחרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתר וחכמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספירת החכמה היא תחילת המשכת האור הפנימי, לעומת ספירת הכתר ששייכת לאור המקיף. על קשר זה נאמר "וחכמה מאין תמצא", כלומר שהחכמה, שהיא תחילת היש, נמשכת מן הכתר שהוא האין.

חכמה ובינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חכמה ובינה

ספירת החכמה וספירת הבינה מיוחדות תדיר, ועליהם נאמר "תרין ריעין דלא מתפרשין". כמו כן, הם מכונים בשם "אבא ואמא", והם מולידים את שאר הספירות.

בתורת החסידות מבואר שספירה זו עניינה נקודה - "ברק המבריק". זאת-אומרת, שבספירה זו אין עדיין רעיון מוסבר ומפורט, כי אם רעיון מופשט חסר פרטים. רק אחר כך, הרעיון שבספירת החכמה יורד לספירת הבינה ושם מקבל "אורך ורוחב" - דהיינו - הסבר רחב, ופרטים.

המחשה להגדרת ההבדל בין ספירת החכמה לספירת הבינה ניתן למצוא במקרה בו 'נופל' לאדם רעיון במוחו אך אין לאדם עדיין את המילים להסביר לזולתו וגם לעצמו מה הרעיון בדיוק. רק כאשר הרעיון עובר את ספירת הבינה ניתן לפשטו, להסבירו, וממילא לאחר-מכן גם לבצעו. כאשר הוא עדיין נמצא בספירת החכמה אזי הרעיון עדיין בבחינת 'נעלם', רק הנקודה שלו ישנה. הברקה זו נקראת "חכמה", הורדת הרעיון לכלי השכל נקראת "בינה".

חכמה ומלכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

קשר מיוחד יש בין ספירת החכמה לספירת המלכות. קשר זה נעוץ בכך כי "נעוץ תחילתן בסופן", ולכן, הספירה האחרונה, ספירת המלכות, קשורה אל הספירה הראשונה, ספירת החכמה. על קשר זה נאמר "אבא יסד ברתא", ובלשון הפסוק "ה' בחכמה יסד ארץ"^[14], כלומר, שספירת החכמה היא היסוד והשורש של ספירת המלכות.

כינויים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אב - המשכתה לספירת הבינה הנקראת בשם אם נוצרים שאר הספירות.
אמת - ספירת החכמה נקראת גם בשם "אמת", שהוא חותמו של הקב"ה.
מעיין - מעיין הוא אחד מן הכינויים של ספירת החכמה, הנקראת כך משום שממנה נמשך הנהר, ספירת הבינה.
קודש - ספירת החכמה נקראת בשם "קודש" שענינו הוא הקודש עצמו, בניגוד ל"קדוש" שהוא הדבר שנקרא על שם הקודש. עוד מבואר כי ספרה זו נבדלת משאר הספירות, ולכן נקראת בשם "קודש".
ראשית - ספירת החכמה נקראת גם בשם "ראשית", כמאמר הכתוב "ראשית חכמה יראת ה'". וכן תרגום יונתן לפתיחת התורה למילה "בראשית" הוא "בחכמתא". והענין הוא שספירת החכמה היא ראשית התגלות הספירות.
אבן - האבן הגשמית היא בחינת דומם, והמייחד אותו משאר סוגי הנבראים -כמו צומח חי ומדבר- הוא היותו עצם קיים בעל צורה והגדרה עצמית, אבל בלי תוספת תכונות וצורה שמחוץ לעצם קיומו הגשמי, וביחוד האבן הגולמית בטרם נקבע בה צורה כל-שהיא של כלי מסוים וכדומה. אינו דומה הצמח או החי, שמלבד עצם הקיומיות שבמציאותו הגשמית, יש בו גם תכונת הגדילה או הרגש, מה שאין כן האבן היא מציאות דוממת ואין בה תכונות נוספות על עצם מציאותה. ולכן האבן משמשת משל על ספירת החכמה הרמוזה באות 'י' של שם הוי', כמו שהיו"ד היא נקודה בלי התפשטות, היינו בלא ציור - אורך ורוחב, כי עיקרה של האות יו"ד היא נקודה בלבד (ה"קוצים" כלפי מעלה ומטה, הם תוספות), ו'נקודה' - אין לה צורה מוגדרת, ודוקא משום כך היא בסיס לכל הצורות האפשריות - השונות אלו מאלו בתכלית, שכולן נמשכות ובנויות עליה. כך החכמה היא רק מקור לבינה, שהיא השכלה מוגדרת ו"מצוירת" באורך ורוחב, היינו, מוגדרת בפרטיה השונים. אבל החכמה עצמה מופשטת מכל ציור והגדרה, ולכן נמשלת כאבן דומם.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב נחמן לרנר, פנימיות אבא פנימיות עתיק, מושגים בחסידות באתר 'תומכי תמימים בכל בית'
חכמה - מבט פנימי, מתוך הספר 'אנשי המילה' (אנגלית)

הערות שוליים

↑ אור התורה, פרשת שמות ע' מ"ב.
↑ וראה מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"א ד"ה כל הנהנה מסעודת חתן
↑ דרך מצותיך עמוד קכ"א
↑ ספר התניא, ליקוטי אמרים - פרק ו'.
↑ משל המצלמה, נהגה על ידי משתמש חב"דפדיה: חיים נהר
↑ משלי א, כ
↑ חלוקה זו בין חכמה לחכמה שבמלכות נמצאת גם בדרך מצוותיך מצוות מינוי מלך פ"ב, דף ק"ח ע"ב, לגבי ההבדל בין חכמת דוד לחכמת שלמה וחזקיה עיי"ש באריכות.
↑ על פי פל"ה בתניא בהגהה שם, בשם המגיד ממעזריטש.
↑ כח המשכיל מכונה גם מוחא סתימאה - המוח הנעלם, והוא החכמה שבחיצוניות הכתר.
↑ תהלים קד, כד
↑ מופיע בכמה דרושי חסידות על הפסוק "ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה" משלי לא, טו.
↑ כמו שכתוב בפתח אליהו "מלכות פה".
↑ משלי כה, ג
↑ משלי ג' י"ט.

[1] אור התורה, פרשת שמות ע' מ"ב.

[2] וראה מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"א ד"ה כל הנהנה מסעודת חתן

[3] דרך מצותיך עמוד קכ"א

[4] ספר התניא, ליקוטי אמרים - פרק ו'.

[5] משל המצלמה, נהגה על ידי משתמש חב"דפדיה: חיים נהר

[6] משלי א, כ

[7] חלוקה זו בין חכמה לחכמה שבמלכות נמצאת גם בדרך מצוותיך מצוות מינוי מלך פ"ב, דף ק"ח ע"ב, לגבי ההבדל בין חכמת דוד לחכמת שלמה וחזקיה עיי"ש באריכות.

[8] על פי פל"ה בתניא בהגהה שם, בשם המגיד ממעזריטש.

[9] כח המשכיל מכונה גם מוחא סתימאה - המוח הנעלם, והוא החכמה שבחיצוניות הכתר.

[10] תהלים קד, כד

[11] מופיע בכמה דרושי חסידות על הפסוק "ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה" משלי לא, טו.

[12] כמו שכתוב בפתח אליהו "מלכות פה".

[13] משלי כה, ג

[14] משלי ג' י"ט.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''ספירת החכמה''' הינה הספירה הראשונה מ[[עשר הספירות|עשר ספירות]], וכן הספירה הראשונה מבין ספירות המוחין, ספירות [[חב"ד(ספירות)|חב"ד]].
+[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת החכמה מופיעה בצידו הימני של המשולש העליון]]
+'''ספירת החכמה''' היא הספירה הראשונה ומקור [[עשר הספירות]] ה[[רוחני]]ות המנויות ב[[תורת הקבלה]]. מהותה של ספירת החכמה היא [[ביטול]], העדר אנוכיות, כיוון ש[[אור אין סוף]] האלוקי אינו שורה במקום של [[ישות]]{{הערה|[[אור התורה]], [[פרשת שמות]] ע' מ"ב.}}. מקבילתה של ספירת החכמה ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא [[כוח]] החכמה שהיא השורש לכוחות השכליים של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו.
+עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפרמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת החכמה ממוקמת בצידו הימני של המשולש העליון, מקביל לאונה הימנים של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת החכמה. היכולת לקבל מושג מופשט  על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות נתוח כוח החכמה בנפש האדם והשלכת תוכנתיה, לאחר הפשטה לספירות רוחניות.
+== אופן התהוותה ==
+התהוות החכמה בשונה מכל הדרגות שלאחריה שהם באופן של [[עילה ועלול]] היא באופן של בריאה יש מאין וגם המקור שלה נעלה לגמרי ומופרש ממנה ואינו מכריח את קיומה{{הערה|וראה מאמרי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] תקס"א ד"ה כל הנהנה מסעודת חתן}}
+ואצל הקב"ה אין הבדל בין חכמת אדם לחכמה דאצילות כי אצל הקב"ה אין ערוך לגביו והעולמות לא תופשים אצלו מקום כלל כי הוא בלי גבול ואם נאמר שהחכמה של אצילות נחשבת לפניו יותר מחכמת אדם יוצא שהעולמות כן תופסים אצלו מקום ח"ו{{הערה|דרך מצותיך עמוד קכ"א}}
 ==ענינה==
-ענינה של ספירת החכמה הוא ה[[ביטול]]. ספירת החכמה מורכבת משתי מילים "כח מה", שמשמעותם ביטול ספירת החכמה לכח נעלה ממנה.
+ספירת החכמה היא הספירה הראשונה המסוגלת לקלוט השפעה רוחנית ב[[כלי]] וממנה ממשיכה ההשפעה על שאר הספירות והעולמות. החכמה מאופיינת בתכונות הבאות:
+#'''ראשית הגילוי''' - ספירת החכמה היא ההברקה וה[[נקודה]] הראשונית של רעיון שכלי מופשט, לפני היכנסה אל מסגרת ההגיון, ללא אפשרות להבנת הדברים ולהסבירם. על ספירה זו נאמר בתורת [[הקבלה]] "[[חכים ולא בחכמה ידיעא]]" (=חכם ולא בחכמה ידועה). כלומר, אף שמדובר כאן על דבר חכמה, אך מחמת [[פשוט|פשיטותה]] לא ניתן לתפוס אותה בכלי השכל שלנו. הברקה זו מכילה בעצמה בתמציתיות מרוכזת, את כל המבנה הרעיוני העתיד להתפתח ממנה, באמצעות העמקה ממושכת במהות ההבזק. פירוק הברק והפיכתו למשפטים מובנים, עד לקבלת המבנה המושלם, שייכת לתחומה של [[ספירת הבינה]].
+#'''עוצמת הגילוי''' - בספירת החכמה מתגלה עוצמה של הארה אלוקית, ברמה הגבוהה ביותר שבספירות.
+#'''[[ביטול]]''' - ההתבטלות המוחלטת בהעדר כל הרגשה של מציאות אנוכית, מוכרחת כדי לאפשר את היווצרותה וקבלתה של ההברקה הראשונית אל תוך ספירת החכמה{{הערה|[[ספר התניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ו']].}}. דבר זה גם מתבטא בשם הספירה "חכמה" שהוא [[אותיות]] של המילים כח-מה. כלומר, 'כח' שמתגלה רק במצבים של 'מה?' - שאלה בה מתבטל השואל לנשאל. בספירות הבאות, ככל שהאור האלוקי הולך ומתעבה, מתמעטת גם רמת הביטול הרוחני.
+לאחר קבלת האור אצל ספירת החכמה, עליה להעביר זאת לספירת הבינה כדי שתפענח את האור האלוקי המופשט למבנה שכלי שלם של סברות ורעיונית. הספירות חכמה ו[[בינה]] פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו. הספירות חכמה ו[[בינה]] פועלות כמו מצלמה בחושך. הבזק המצלמה שולח אור עוצמתי לפני השטח ובדיוק באותו רגע על סרט הצילום לרשום על גביו את פרטי העצמים המשתקפים מן האור. רגע לאחר מכן מתפוגג ההבזק ולולי סרט הצילום לא היה נשאר זכר להבזק. לאידך, לולי ההבזק לא היה סרט הצילום מזהה את העצמים בחושך והיה מציג תמונה שחורה{{הערה|משל המצלמה, [[שיחת משתמש:חיים נהר#משל לחכמה|נהגה על ידי משתמש חב"דפדיה: חיים נהר]]}}.
+==התחלקותה ובחינותיה==
+===פנימיות וחיצוניות===
+כמו כל הספירות שבסדר ההשתלשלות, מתחלקת גם ספירת החכמה ל[[חיצוניות]] ו[[פנימיות]]:
+*'''פנימיות החכמה''' היא התחום בו ה[[אור אין סוף]] מתקבל בספירת החכמה ונקלט בתוכה. פנימיות החכמה מכונה "חכמה עילאה" (=חכמה עליונה) ובה מאיר האור האלוקי בעוצמתה הגבוהה ביותר שבספירות. לכך גם נדרשת רמת הביטול הגבוהה ביותר, [[ביטול במציאות]].
+*'''חיצוניות החכמה''' היא התחום השייך להעברת אור החכמה אל הספירה הבאה, [[ספירת הבינה]]. חיצוניות החכמה מכונה "חכמה תתאה" (=חכמה תחתונה) ובה מאיר האור האלוקי בעוצמתה החלשה ביותר, כדי שתוכל להתקבל בספירות שתחתיה.
+===ל"ב נתיבות חכמה===
+{{ערך מורחב|ערך=[[ל"ב נתיבות חכמה]]}}
+ל"ב נתיבות חכמה הם שלושים ושנים [[צמצום (פירושונים)|צמצומים]] בהם נמשכת ומשתלשלת ספירת החכמה בעולמות.
+== חכמה עילאה וחכמה תתאה ==
+מבואר בחסידות שהפסוק "חכמות בחוץ תרֹנה"{{הערה|[[משלי]] א, כ}} מתכוון כלפי שתי חכמות: חכמה עילאה וחכמה תתאה. חכמה עילאה היא החכמה עצמה וחכמה תתאה היא החכמה שבמלכות.{{הערה|חלוקה זו בין חכמה לחכמה שב[[ספירת המלכות|מלכות]] נמצאת גם ב[[דרך מצוותיך]] מצוות מינוי מלך פ"ב, דף ק"ח ע"ב, לגבי ההבדל בין חכמת [[דוד]] לחכמת [[שלמה]] ו[[חזקיה]] עיי"ש באריכות.}}
+=== חכמה עילאה ===
+פנימיות החכמה היא ביטול, כח [[שם מ"ה|מה]], ולכן חכמה עילאה היא הביטול העליון. ביטול זה נקרא [[ביטול במציאות]], והוא הגילוי ש[[אין עוד מלבדו]] וכל המציאות זה רק גילויים של [[הקב"ה]].
+ב[[עולם האצילות]], חכמה עילאה היא חכמתו של הקב"ה, ודרכה מתגלה [[אחדות ה']] בכל עולם האצילות. תכונת הביטול שבספירת החכמה עושה אותה כלי מוכן לגילוי [[אור אין סוף]] שמעל האצילות, "אחד האמת שורה ומתגלה בחכמה", ודרכה הוא מתגלה בכל עולם האצילות.{{הערה|על פי [[ליקוטי אמרים - פרק ל"ה|פל"ה בתניא]] בהגהה שם, בשם [[המגיד ממעזריטש]].}} "[[אורייתא מחכמה נפקת]]" ולכן חכמת התורה היא החכמה שקובעת את כל פרטי ודיקדוקי ההלכות ואת כל פרטי ואופני [[המשכה|המשכות]] החיות מאור אין סוף [[התלבשות|להתלבש]] ב[[עולמות]].
+ב[[נפש]] האדם, חכמה עילאה היא חוסר הרגשת [[עצמותו]] כלל בעת הברקת ההשכלה החדשה. השכלה חדשה פועלת ביטול כל [[כחות הנפש]] והכללתם במח החכמה, כשהיא בעצמה בטלה אל [[כח המשכיל]] שבעצם הנפש.{{הערה|כח המשכיל מכונה גם [[מוחא סתימאה]] - המוח הנעלם, והוא החכמה שבחיצוניות הכתר.}} על ידי כך בטלים כל כחות המודע שבנפש אל [[עצם הנשמה|עצם הנפש]] כמו שהיא למעלה מהתלבשות ב[[גוף]].
+=== חכמה תתאה ===
+פנימיות החכמה היא ביטול, כח [[שם מ"ה|מה]], ולכן חכמה תתאה היא הביטול התחתון. ביטול זה נקרא ביטול היש, והוא הגילוי שה[[מציאות]] אינה קיימת מכח עצמה אלא אך ורק מכח [[הקב"ה]] המהווה אותה תמיד.
+ב[[עולם האצילות]] חכמה תתאה היא החכמה באמצעותה מולך [[הקב"ה]] על ה[[עולמות]], ודרכה מתגלה [[אחדות ה']] ב[[עולמות בי"ע]], עד המדרגות התחתונות ביותר. תפקידה של [[ספירת המלכות]] בכללות הוא למלוך על העולמות ולהאיר בהם את אור עולם האצילות. נקודת החכמה שבמלכות בפרט היא הכח להמשיך את הביטול, פנימיות החכמה מ[[עולם האצילות]] אל העולמות הנפרדים. "כלם בחכמה עשית"{{הערה|[[תהלים]] קד, כד}} היא חכמת הטבע, חכמה תתאה, ולפי חכמה זו מחלקת המלכות [[שפע]] ו[[חיות]] לכל נברא במידה.{{הערה|מופיע בכמה דרושי חסידות על הפסוק "ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה" [[משלי]] לא, טו.}}
-==ל"ב נתיבות חכמה==
+בנפש האדם, חכמה תתאה היא החכמה כיצד לדבר ולהתנהג כלפי חוץ. כח המלכות בנפש הוא כח הביטוי,{{הערה|כמו שכתוב ב[[פתח אליהו]] "מלכות פה".}} היינו לדעת כיצד לבטא את פנימיות הנפש כלפי חוץ. החכמה שבדיבור היא כיצד לעשות מהדיבור כלי להבעה הבטל אל פנימיות הנפש ולא לעשות מהדיבור החיצוני עיקר. כמו כן, כח המלכות הוא הכח בנפש להנהיג. החכמה שבהנהגה היא כיצד להנהיג בחיצוניות על פי ה"לב מלכים אין חקר"{{הערה|[[משלי]] כה, ג}} הפנימי.
-ספירת החכמה מחולקת ל[[ל"ב נתיבות חכמה]], המוזכרות ב[[ספר יצירה]].
-==כתר וחכמה==
+==יחסה לספירות אחרות==
+===כתר וחכמה===
 ספירת החכמה היא תחילת המשכת האור הפנימי, לעומת [[ספירת הכתר]] ששייכת לאור המקיף. על קשר זה נאמר "[[וחכמה מאין תמצא]]", כלומר שהחכמה, שהיא תחילת היש, נמשכת מן הכתר שהוא האין.
-==חכמה ובינה==
+===חכמה ובינה===
-::ערך מורחב - [[חכמה ובינה]]
+{{ערך מורחב|ערך=[[חכמה ובינה]]}}
 ספירת החכמה וספירת הבינה מיוחדות תדיר, ועליהם נאמר "[[תרין ריעין דלא מתפרשין]]". כמו כן, הם מכונים בשם "אבא ואמא", והם מולידים את שאר הספירות.
-בתורת החסידות מבואר שספירה זו עניינה נקודה - "ברק המבריק". זאת-אומרת שבספירה זו אין עדיין רעיון מוסבר ומפורט כי אם רעיון מופשט חסר פרטים. רק אחר כך, הרעיון שבספירת החכמה יורד ל[[ספירת הבינה]] ושם מקבל "אורך ורוחב" - דהיינו - הסבר רחב, ופרטים.
-המחשה להגדרת ההבדל בין [[ספירת החכמה]] ל[[ספירת הבינה]] ניתן למצוא במקרה בו 'נופל' לאדם רעיון במוחו אך אין לאדם עדיין את המילים להסביר לזולתו וגם לעצמו מה הרעיון בדיוק. רק כאשר הרעיון עובר את [[ספירת הבינה]] ניתן לפשטו, להסבירו, וומילא לאחר-מכן גם לבצעו. כאשר הוא עדיין נמצא ב[[ספירת החכמה]] אזי הרעיון עדיין בבחינת 'נעלם', רק הנקודה שלו ישנה. הברקה זו נקראת "חכמה", הורדת הרעיון לכלי השכל נקראת "בינה".
-==חכמה ומלכות==
+ב[[תורת החסידות]] מבואר שספירה זו עניינה נקודה - "ברק המבריק". זאת-אומרת, שבספירה זו אין עדיין רעיון מוסבר ומפורט, כי אם רעיון מופשט חסר פרטים. רק אחר כך, הרעיון שבספירת החכמה יורד ל[[ספירת הבינה]] ושם מקבל "אורך ורוחב" - דהיינו - הסבר רחב, ופרטים.
-קשר מיוחד יש בין ספירת החכמה ל[[ספירת המלכות]]. קשר זה נעוץ בכך כי "[[נעוץ תחילתן בסופן]]", ולכן, הספירה האחרונה, ספירת המלכות, קשורה אל הספירה הראשונה, ספירת החכמה. על קשר זה נאמר "[[אבא יסד ברתא]]", כלומר, שספירת החכמה היא היסוד והשורש של ספירת המלכות.
+המחשה להגדרת ההבדל בין ספירת החכמה ל[[ספירת הבינה]] ניתן למצוא במקרה בו 'נופל' לאדם רעיון במוחו אך אין לאדם עדיין את המילים להסביר לזולתו וגם לעצמו מה הרעיון בדיוק. רק כאשר הרעיון עובר את [[ספירת הבינה]] ניתן לפשטו, להסבירו, וממילא לאחר-מכן גם לבצעו. כאשר הוא עדיין נמצא ב[[ספירת החכמה]] אזי הרעיון עדיין בבחינת 'נעלם', רק הנקודה שלו ישנה. הברקה זו נקראת "חכמה", הורדת הרעיון לכלי השכל נקראת "בינה".
+===חכמה ומלכות===
+קשר מיוחד יש בין ספירת החכמה ל[[ספירת המלכות]]. קשר זה נעוץ בכך כי "[[נעוץ תחילתן בסופן]]", ולכן, הספירה האחרונה, ספירת המלכות, קשורה אל הספירה הראשונה, ספירת החכמה. על קשר זה נאמר "[[אבא יסד ברתא]]", ובלשון הפסוק "ה' בחכמה יסד ארץ"{{הערה|משלי ג' י"ט.}}, כלומר, שספירת החכמה היא היסוד והשורש של ספירת המלכות.
+==כינויים==
+*'''[[אב]]''' - המשכתה ל[[ספירת הבינה]] הנקראת בשם [[אם]] נוצרים שאר הספירות.
+*'''אמת''' - ספירת החכמה נקראת גם בשם "[[אמת]]", שהוא חותמו של הקב"ה.
+*'''מעיין''' - מעיין הוא אחד מן הכינויים של ספירת החכמה, הנקראת כך משום שממנה נמשך ה[[נהר]], [[ספירת הבינה]].
+*'''קודש''' - ספירת החכמה נקראת בשם "[[קודש]]" שענינו הוא הקודש עצמו, בניגוד ל"[[קדוש]]" שהוא הדבר שנקרא על שם ה[[קודש]]. עוד מבואר כי ספרה זו נבדלת משאר הספירות, ולכן נקראת בשם "[[קודש]]".
+*'''ראשית''' - ספירת החכמה נקראת גם בשם "[[ראשית]]", כמאמר הכתוב "ראשית חכמה יראת ה'". וכן תרגום יונתן לפתיחת התורה למילה "בראשית" הוא "בחכמתא". והענין הוא שספירת החכמה היא ראשית התגלות הספירות.
+*'''אבן''' - האבן הגשמית היא בחינת [[דומם]], והמייחד אותו משאר סוגי הנבראים -כמו [[צומח]] [[חי]] ו[[מין המדבר|מדבר]]- הוא היותו עצם קיים בעל צורה והגדרה עצמית, אבל בלי תוספת תכונות וצורה שמחוץ לעצם קיומו הגשמי, וביחוד האבן הגולמית בטרם נקבע בה צורה כל-שהיא של כלי מסוים וכדומה. אינו דומה הצמח או החי, שמלבד עצם הקיומיות שבמציאותו הגשמית, יש בו גם תכונת הגדילה או הרגש, מה שאין כן האבן היא מציאות דוממת ואין בה תכונות נוספות על עצם מציאותה. ולכן האבן משמשת [[משל]] על ספירת החכמה הרמוזה באות 'י' של שם הוי', כמו שהיו"ד היא נקודה בלי התפשטות, היינו בלא ציור - אורך ורוחב, כי עיקרה של האות יו"ד היא נקודה בלבד (ה"קוצים" כלפי מעלה ומטה, הם תוספות), ו'נקודה' - אין לה צורה מוגדרת, ודוקא משום כך היא בסיס לכל הצורות האפשריות - השונות אלו מאלו בתכלית, שכולן נמשכות ובנויות עליה. כך החכמה היא רק מקור ל[[בינה]], שהיא השכלה מוגדרת ו"מצוירת" באורך ורוחב, היינו, מוגדרת בפרטיה השונים. אבל החכמה עצמה מופשטת מכל ציור והגדרה, ולכן נמשלת כאבן דומם.
+==קישורים חיצוניים==
+*הרב נחמן לרנר, '''[https://rabbi24.com/wp-content/uploads/formidable/64/444444444448763964363876380463864876387468763874632.mp4 פנימיות אבא פנימיות עתיק]''', מושגים בחסידות באתר 'תומכי תמימים בכל בית' {{וידאו}}
+*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5785344/jewish/Intelligence-Chochma.htm חכמה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)
-==ראו גם==
+{{הערות שוליים}}
-*[[ספירת הבינה]]
-[[קטגוריה:ספירות|חכמה]]
+{{ספירות}}
+[[קטגוריה:ספירת החכמה]]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]

ספירות
סדר ההשתלשלות	עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע
עשר הספירות	כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות
חלוקת הספירות	קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות
ספירות-זוגות	כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות