יום הכיפורים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־07:32, 9 באוקטובר 2024

יום הכיפורים (נקרא גם יום כיפור) הוא היום הקדוש ביותר בשנה בו ה' מכפר על עוונותיהם של בני ישראל. חל בתאריך י' בתשרי, היום העשירי של עשרת ימי תשובה.

נקרא "אחת בשנה" על שם מיוחדותו בו מאירה דרגת היחידה שבנשמות ישראל, הקשורה בקשר העמוק ביותר עם ה' ולכן "עיצומו של יום מכפר". ביום זה ציוותה התורה על עינוי הנפש ועשיית תשובה והוא נקרא בכתוב בשם "שבת שבתון" על שם איסור עשיית המלאכה שבו. בני ישראל דומים בו למלאכי השרת, ומתפללים חמש תפילות.

מרכז עניינו של היום בזמן שבית המקדש היה קיים הוא סדר עבודת הכהן הגדול הכוללת הקטרת הקטורת בקדש הקדשים, ביום הקדוש ביותר במקום הקדוש ביותר על ידי האדם המקודש ביותר.

ביום כיפור נמחקים ממילא כל הפגמים וכתמי החטא. היום הזה מגלה, כי כל יהודי קשור עם הקב"ה בקשר שאינו ניתן לניתוק, וממילא נמחקים כל החטאים והעוונות. גילוי זה מתבטא בכל ענייני היום של יום הכיפורים בעבודת הכהן גדול בבבית המקדש, בתפילות שנתקנו ביום זה, במצוות היום, ובעבודת התשובה שביום זה^[1].

ביום הכיפורים תשל"ד פרצה מלחמת יום הכיפורים בהתקפה של צבאות סוריה ומצרים על ישראל ובתחילה ההפסדים היו כואבים ובדרך נס חיילי צה"ל הצליחו להדוף את המתקפות. לעומת הממשלה והמודיעין, הרבי צפה את פריצתה של המלחמה חודשים קודם, כאשר פתח בשרשרת ארוכה של הכנות וביטויים ובמיוחד הרבי עורר פעילות עם ילדים 'מפי עוללים... להשבית אויב'. ועל דברים אלו הרבי דיבר כי ניבא ולא ידע מה ניבא^[2].

יום הכיפורים בתורהעריכה

יום הכיפורים מוזכר בתורה בחומשים ויקרא ובמדבר בהקשר של עינוי הנפש, כפרה, שביתה ממלאכה וקרבנות המוקרבים באותו יום:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לה'. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם... שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם

— ויקרא כג כו-לב

וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לה' רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם...

— במדבר כט ז-יא

בחומש ויקרא גם מתוארת מצוות העבודה הייחודית ליום הכיפורים, בה ניתנים גורלות על שני שעירים, שאחד מוקרב כקרבן והשני נשלח לעזאזל:

וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת, גּוֹרָל אֶחָד לה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל... וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה

— ויקרא טז

ענייני יום הכיפורים ומצוות עבודת היום בבית המקדש מרוכזים במסכת יומא, מסכת זו נקראת גם "סדר יומא", כלומר, סדר היום. רב שרירא גאון היה קורא למסכת זו בשם "כיפורים".

מצוות וענייני היוםעריכה

במרכז היום עומדת מצוות התשובה הכוללת ווידוי. את הווידוי אומרים בכל תפילות היום ואף בערב יום הכיפורים לפני אכילת הסעודה המפסקת.

בנוגע למצוות עינוי הנפש, חז"ל קבעו חמישה איסורים במהלך היממה, כדי לקיים את העינוי האמור בתורה. האיסורים הם: אכילה ושתייה (צום), רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור וקיום יחסי אישות.

המפר את הצום של יום הכיפורים דינו בכרת ואת הצום מקיימים אף אם יום הכיפורים חל בשבת.

תשובהעריכה

ביום הכיפורים ישנו חיוב ומצווה לעשות תשובה וכלשון הרמב"ם:^[3] "יום הכיפורים הוא 'זמן תשובה' לכל". "ומצוות עשה מן התורה להעיר האדם את רוחו לחזור בתשובה ביום הכיפורים שנאמר: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"^[4] וכפי שתרגם בתרגום יונתן בן עוזיאל "..ביומא הדין יכפר עליכון... ואתון קדם ה' תודון סורחנותכון ותדכון" (שבנוסף לכפרה יש חיוב לעשות תשובה^[5])

בגדר ה'זמן תשובה' שביום הכיפורים כמה שיטות לשיטת רבינו יונה ודאי שהוא 'חיוב' נוסף מצד הזמן. אולם בדעת הרמב"ם אף שבהכרח שהוא 'חיוב'^[6] ישנם חילוקי דרגות בגדר החיוב, יש המבארים^[^{דרוש מקור: הובא בלקו"ש חלק כ"ט]} שהיות ומצוות התשובה היא מצווה שאין הזמן גרמא (והעובר עבירה מתחייב מיד לעשות תשובה, לכן ביטולה שייך רק לאחר מיתה (כשמת בלא תשובה) וזהו ההוספה של יום הכיפורים שהחייב תשובה שאם עבר יום הכיפורים ולא עשה, 'ביטל' מצוות התשובה. ולפי זה אין 'הוספה' בחיוב תשובה ביום כיפור אלא קביעת זמן. אמנם הרבי^[7] מדייק מלשון הרמב"ם שישנו הוספה בחיוב לעשות תשובה, שלכן החיוב הוא על כולם (חיוב נוסף מצד הזמן - שבזמן זה מחוייב כל אחד מישראל לעשות תשובה, לא רק מצד ה'גברא' שחטא).

לבד החיוב, יום כיפור הוא זמן מסוגל לתשובה מצד היותו זמן מחילה ויום כפרה^[8] (כדלהלן)

חיוב התשובה כולל חיוב 'וידוי' להתוודות על החטאים ביום הכיפורים.

כפרהעריכה

מענה הרבי לאשה שביקשה תיקון: אמרו חכמינו זכרונם לברכה שיום הכיפורים מכפר על הכל. ותסיח דעת מכל הנזכר לעיל לגמרי, ותעבוד השם בשמחה וטוב לבב (בתוככי הנהגה יומית על פי שולחן ערוך)

יום הכיפורים הוא 'קץ מחילה וסליחה לישראל' שהוא גמר העשרת ימי תשובה שבהם "התשובה והצעקה יפה ומתקבלת מיד" ונעלית יותר לפי ש"עצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים שנאמר^[9]: כי ביום הזה יכפר עליכם".^[10]

אולם נחלקו התנאים אם כפרתה של יום הכיפורים היא רק לשבים וחוזרים בתשובה או אף בלי התשובה.

בגדר הכפרה של יום הכיפורים שלשה עניינים:^[11]

עיצומו של יום מכפר - על האדם שהאדם מתנקה מכל עבירותיו ודווקא ל'שב המאמין בכפרתו'
שעיר המשתלח - בזמן בית המקדש היה מכפר על עבירות הקלות וכשעשה תשובה אף על העבירות החמורות.
העובר על מצוות לא תעשה ושב - תשובה תולה וים הכיפורים מכפר.

עבודת כהן גדולעריכה

לכהן גדול יש ביום הכיפור סדר עבודה מיוחד. הסדר מפורט בפרשת אחרי מות בחומש ויקרא ובתלמוד בבלי מסכת יומא.

במהלך עבודתו, הכהן הגדול מחליף פעמים רבות את בגדיו, שבכל פעם הוא טובל. בסדר ישנם עבודות רגילות, בהם הכהן הגדול לובש את בגדיו הרגילים, ובעבודות המיוחדות שלו הוא לובש רק בגדים לבנים.

הכהן הגדול מתוודה על חטאיו ועל חטאי בני ביתו. לאחר מכן, הוא הוא עורך גורל על שעיר שיוקרב לה' ושעיר שיושלח לעזאזל.

לאחר סיום סדר העבודה הכהן עורך סעודה וחוגג יום טוב, על שיצא בשלום מן הקודש.

סדר היום והתפילותעריכה

ערב יום הכיפוריםעריכה

ערך מורחב – ערב יום כיפור

הרבי בשחיטת תרנגול הכפרות בערב יום כיפור

בערב יום הכיפורים מצוות התורה להרבות בסעודה ונהוג לחגוג אותו כיום טוב אין אומרים בו תחנון ולובשים בגדי חג. מנהגים רבים נהוגים ביום זה:

כפרות.
טבילה במקווה.
חלוקת "לעקאח"^[12].
מלקות.
וידוי בתפילת מנחה.
ברכת הבנים.
אכילת סעודה מפסקת.

הרבי ביום זה מחלק לעקאח לכל החסידים ומאחל להם שנה טובה ומתוקה, לאחר תפילת מנחה מברך את הקהל בברכה כללית וסמוך לכניסת היום הקדוש מברך את התמימים את ברכת הבנים. מעמד זה נקרא ברכת התמימים ומורשים להיכנס אליו רק בחורי הישיבה שטרם נישאו. במעמד זה עורר הרבי את הבחורים על דבר תפקידם בלימוד התורה בשקידה והתמדה ובירך אותם.

ליל יום הכיפוריםעריכה

ערך מורחב – כל נדרי

בפתיחת תפילות היום הקדוש, קודם תפילת ערבית, מתפללים את תפילת כל נדרי. משמעות התפילה היא התרת הנדרים בינו לבין שמים שלא עומד בהם, כחלק מתהליך התשובה ביום זה. לפי תורת החסידות הדבר קשור לתשובה מאהבה רבה שפורצת את כל הנדרים והקישורים שאדם קשור במשך השנה לענייני גשמיות העולם.

לכל נדרי פותחים את הארון קודש ומוציאים לפחות שלושה ספרי תורה^[13]. ומצווה גדולה לקנות את החזקת 'ספר ראשון'^[14]. הרבי נהג להחזיק את הספר הראשון.

לאחר תפילת ערבית, הנהיג הרבי לומר את כל ספר התהלים מתחילתו ועד סופו. הפעם הראשונה בה הנהיג הרבי מנהג זה, היה בשנת תשי"א עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי, כאשר לאחר התפילה החל הרבי לומר את מזמורי התהלים ולהגביה את קולו בסיומם, כמנהג החזנים^[15].

בשנת תשי"ב, לא המתינו החסידים שהרבי ייגש בעצמו, וא' התמימים (ר' יואל כהן) ניגש לעמוד והחל לומד במהירות עצומה, על מנת לא 'לעכב' את הרבי, בהתחשב בעובדה שבמשך היום הרבי חילק לעקאח ובירך את תלמידי התמימים, ולא הספיק לטעום מאומה. כפי שתועד ביומנים, הרבי לא היה מרוצה מהנהגה זו, ולאחר שסיימו את אמירת התהלים ניגש הרבי בעצמו אל העמוד, וסיים כל מזמור ומזמור בקול רם^[16].

אדמו"ר הריי"צ הורה^[17] לקבוע משמרות לאמירת תהלים בציבור במשך כל ליל היום הקדוש.

שחריתעריכה

עד תפילת העמידה תפילת שחרית כמו בראש השנה עם "המלך", אמירת "שיר המעלות ממעמקים" לפני ברכו. אין אומרים את ברכת "שעשה לי כל צרכי" ואומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול רם.

בסיום תפילת העמידה בלחש המיוחדת ליום הכיפורים אומרים וידוי "אשמנו" ו"על חטא". בחזרת הש"ץ הנקראת גם "יוצר ליום כיפור" מתווספים פיוטים וקטעי תפילה מיוחדים כשבסיומה וידוי ו"אבינו מלכנו" (בחול).

בקריאת התורה מוציאים שני ספרים, בראשון קוראים בפרשת אחרי מות את סדר העבודה של יום הכיפורים בבית המקדש, ובשני קוראים את קרבן המוסף של היום בפרשת פנחס. לאחר ההפטרה - הזכרת נשמות.

מוסף וסדר עבודהעריכה

ערך מורחב – סדר עבודה

בסיום תפילת הלחש בה מזכירים את קרבנות המוסף שהקריבו בבית המקדש, אומרים וידוי "אשמנו" ו"על חטא".

במהלך חזרת הש"ץ שהיא התפילה הארוכה ביותר בשנה, נאמר "סדר עבודה" בו תיאור סדר עבודת הכהן הגדול בבית המקדש ביום זה, הווידוי והתפילות שהיה אומר, וכולל השתחוויות בנפילה על אפיים ארבע פעמים וכן תפילה ובקשה לבניין בית המקדש במהרה בימינו שאז יתחדש "סדר העבודה".

בהמשך אומרים את הפיוט "אלה אזכרה" אודות עשרת הרוגי מלכות, "על חטא" וברכת כהנים.

מנחה מפטיר יונהעריכה

ערך מורחב – מפטיר יונה

לפני מנחה משתדלים לעשות הפסקה^[18] שלושת רבעי השעה לפחות. התפילה נפתחת בקריאת התורה בפרשת אחרי מות, בה קוראים את פרשת העריות. העולה שלישי מפטיר ביונה.

טעם קריאת הפטרה זו מפני שמובא בו כוח התשובה, ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה. לפי המקובל העלייה למפטיר יונה נותנת כח לתשובה והיא סגולה לעשירות. מזדרזים בתפילת מנחה כדי להתחיל נעילה בזמנה.

נעילהעריכה

ערך מורחב – תפילת נעילה

תפילה זו מיוחדת ליום הכיפורים, ובעבר היו אומרים אותה בסיום כל תענית על צרה. היא נקראת כך על שם שאז כביכול ננעלים שערי שמים וזו ההזדמנות האחרונה של יהודי לעשות תשובה. הסבר נוסף לשם שבשעה זו ננעלים כל השערים של ההיכלות העליונים, ואף אדם או מלאך לא יכולים להיכנס פנימה חוץ מעם ישראל.

בתחילת התפילה פותחים את הארון קודש ונשאר פתוח עד תקיעת השופר שבסוף התפילה.

במהלך התפילה החזן אומר בקדיש "לעילא ולעילא מכל ברכתא". בכל מקום שאומרים "וכתוב, ונכתב" אומרים במקום "וחתום, ונחתם". ואין אומרים וידוי "על חטא".

בסוף התפילה החזן ואחריו הקהל מכריזים "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" (פעם אחת) "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" (שלש פעמים) "ה' הוא האלוקים" (שבע פעמים).

החזן מתחיל קדיש תתקבל ובסיום החצי הראשון של הקדיש מתחילים לנגן את מארש נפוליאון.

לאחר הניגון תוקעים תקיעה אחת בשופר ומכריזים "לשנה הבאה בירושלים".

אחר כך החזן מסיים את הקדיש, קוה, אין כאלוקינו, עלינו, ואומרים את תשעת מזמורי התהלים קמ"ב-ק"נ שאדמו"ר הזקן קיבל ממורו (הרב המגיד) שקיבל ממורו (הבעל שם טוב) בשם מורו הידוע לאומרם אחר נעילה^[19]. ולאחר מכן מתפללים ערבית.

מוצאי יום הכיפוריםעריכה

ערך מורחב – מוצאי יום הכיפורים

הרבי עורך קידוש לבנה במוצאי יום הכיפורים

מוצאי יום הכיפורים הוא "קצת יום טוב" בו בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה את לחמך"^[20]. בלילה זה לאחר תפילת ערבית והבדלה, עורכים קידוש לבנה, אוכלים סעודה ועושים התוועדות מיוחדת, עוסקים בתורה ומתחילים להתעסק בעניין הסוכה.

בזמן זה, לאחר עבודת התשובה של יום הכיפורים, מתחיל העניין של "ויעקב הלך לדרכו" בקיום התורה והמצוות בסור מרע ועשה טוב בפועל ממש^[21].

מהותו של יוםעריכה

עיצומו של יום מכפרעריכה

ערך מורחב – עיצומו של יום מכפר

עיקר עניינו של יום הכיפורים הוא כלשון הרמב"ם^[22] "עיצומו של יום מכפר" שביום זה מתגלה עצם ההתקשרות של נשמות ישראל עם הקב"ה ומצד זה מגיעה הכפרה וכפרה זו להיותה מגיעה מ"עיצומו של יום" נעלית יותר מכל כפרה שהיא. בגמרא במסכת שבועות^[23] מובאת מחלוקת אודות כפרת יום הכיפורים; לדעת חכמים "יום הכיפורים אין מכפר אלא על השבים". ואילו רבי סבור ש"בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכיפורים מכפר", מכיוון שעצומו של יום מכפר.

הכל מודיםעריכה

הרבי מבאר^[24] שלמרות שלהלכה נפסק כדעת חכמים, הכל מודים ש"עיצומו של יום מכפר", כלומר, עצם מהותו של יום הכיפורים מכפר. אלא שלדעת רבי גדולה כל כך קדושתו של יום הכיפורים, עד שהוא מכפר אפילו על אלה שלא שבו בתשובה; ואילו רבנן סבורים, שהתנאי לדרגת הכפרה שנוצרת על ידי יום הכיפורים היא התשובה.

הסיבה לכך ש"עיצומו של יום מכפר" ואף הופך את הזדונות לזכויות, היא משום שביום הכיפורים מאיר בגלוי הקשר העצמי של נשמות ישראל שדבוקות וקשורות בכל מצב עם הקב"ה. קשר זה נעלה אף מעבודת התשובה, המוגבלת במידה מסויימת, לפי עוצמת התשובה. ביום הכיפורים מאיר עצם הקשר שבין נשמת היהודי לקב"ה. נשמת היהודי היא "חלק א-לוה ממעל ממש", והיא מאוחדת תמיד עם מקורה ושורשה, הקב"ה. ביום הכיפורים, כאשר מתגלה הקשר הפנימי הזה, נמחקים ממילא כל הפגמים וכתמי החטא. היום הזה מגלה, כי כל יהודי קשור עם הקב"ה בקשר שאינו ניתן לניתוק, וממילא נמחקים כל החטאים והעוונות.

גילוי זה מתבטא בכל ענייני היום של יום הכיפורים בעבודת הכהן גדול בבבית המקדש, בתפילות שנתקנו ביום זה, במצוות היום, ובעבודת התשובה שביום זה.

העובר על "כרת דיומא"עריכה

יהודי שעובר על מצוות יום הכיפורים עצמו ומפר את הצום, הכל מודים שאין "עיצומו של יום" מכפר עליו.

הדבר הוא כעין הדין ש"אין קטיגור נעשה סניגור", כביאור הגאון הרוגוצ'ובי^[25] שמכיוון שהחטא נוגע ביום הכיפורים עצמו, באופן שיום הכיפורים נהיה אצל החוטא סיבה וגורם לחטא, הרי שמובן, שגורם החטא עצמו אינו יכול להיות המכפר, "אין קטגור נעשה סניגור".

ישנם עוד שלושה איסורים עליהם יום הכיפורים אינו מכפר אם לא עשה תשובה: פורק עול, מגלה פנים בתורה ומיפר ברית בבשר^[26].

הרבי מבאר בזה^[27] שמטרת יום הכיפורים זה גילוי הקשר בין היהודי לבוראו, ובשעה שהיהודי מגלה קשר בינו לבין הקב"ה, אז מתכפרים כל עוונותיו. אך כרת דיומא לא מתכפר, כיוון שהוא עצמו פוגע ביום הכיפורים, בגילוי הקשר בין היהודי לה'.

אחת בשנהעריכה

ערך מורחב – אחת בשנה

יום הכיפורים נקרא בכתוב "אחת בשנה"^[28] ומבואר בדרושי חסידות^[29] שעבודת כל יהודי ביום זה היא מצד בחינת ה"יחידה שבנפש"^[30] שהיא הדרגא החמישית והגבוהה ביותר בנשמתו והיא מאוחדת בתמידות עם בחינת "יחיד" - מהותו ועצמותו של הקב"ה.

ביטול הצום בהיסטוריהעריכה

חנוכת בית ראשוןעריכה

הגמרא מתארת את הנהגת בני ישראל בחנוכת בית ראשון, שהחל ימים ספורים קודם יום הכיפורים:

א"ר פרנך א"ר יוחנן אותה שנה לא עשו ישראל את יום הכפורים, והיו דואגים ואומרים שמא נתחייבו שונאיהן של ישראל כלייה, יצתה בת קול ואמרה להם כולכם מזומנין לחיי העולם הבא. מאי דרוש? אמרו קל וחומר ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם, וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה, מקדש דקדושתו קדושת עולם, וקרבן צבור ויום הכפורים דענוש כרת לא כ"ש? . . מיעבד ליעבדו מיכל לא ניכלו ולא לישתו? אין שמחה בלא אכילה ושתיה

— תלמוד בבלי, מועד קטן, ט, א.

מדברי הגמרא מובן, ששמחת חנוכת בית ראשון, דחתה את חיוב התענית ביום הכיפורים, ולכן אכלו ושתו ביום כיפור זה. ומסתפק הרבי^[31] האם הקריבו את קרבנות יום הכיפורים, ביום כיפור זה בו לא צמו.

לעתיד לבואעריכה

באם חנוכת הבית השלישי תימשך ליום הכיפורים, נוקט הרבי שלא יצומו כפי שלא צמו בחנוכת בית ראשון, ובפרט שחנוכת הבית השלישי גדולה ממנה^[32]. באחת השיחות, ישנה אף משמעות שלא יצומו את יום הכיפורים לעתיד לבוא כלל^[33].

במדרש^[34] מובאת מחלוקת אם יום הכיפורים יתבטל כשאר המועדים (מלבד פורים). אמנם, גם לדעה שיתבטל יום הכיפורים, אין הכוונה כפשוטם של דברים אלא שהגילוי הרוחני של יום הכיפורים (ושאר המועדים) לא יורגש ביחס לגילוי של הגאולה^[35].

מלחמת יום הכיפוריםעריכה

ערך מורחב – מלחמת יום הכיפורים

ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות" אודות מכתב הרבי בו רמז את נצחון המלחמה.

שר הביטחון דאז משה דיין ולצידו (משמאל) ר' זלמן סטמבלר, חייל חסיד חב"ד, אומרים "לחיים" בזמן המלחמה

מלחמת יום הכיפורים פרצה בהפתעה יחסית ביום הכיפורים, י' בתשרי תשל"ד בהתקפה של צבאות סוריה ומצרים על ישראל, המתקפה האדירה בתחילת המלחמה תפסה את ממשלת ישראל וצה"ל לא מוכנים בהיבטים רבים, ובתחילה ההפסדים היו כואבים ומרים, אך תוך זמן קצר גוייסו כוחות ובדרך נס חיילי צה"ל הצליחו להדוף את המתקפות וגם לכבוש שטחים עצומים בכל החזיתות.

לעומת הממשלה והמודיעין, הרבי צפה את פריצתה של המלחמה חודשים קודם, כאשר פתח בשרשרת ארוכה של הכנות וביטויים בהם היה ניכר כי יש התרחשות גדולה וקרובה אשר זקוקים מולה לחסדים גדולים ובמיוחד הרבי עורר פעילות עם ילדים 'מפי עוללים... להשבית אויב'. ועל דברים אלו הרבי דיבר כי ניבא ולא ידע מה ניבא^[36].

במהלך המלחמה הרבי פתח במבצע מיוחד לעידוד החיילים.

לקריאה נוספתעריכה

אנציקלופדיה תלמודית כרך כב ערך 'יום הכיפורים'.
שערי המועדים יום הכיפורים.
מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד

קישורים חיצונייםעריכה

ספרים וחוברותעריכה

אדמו"ר הזקן - שולחן ערוך רבינו - הלכות יום הכיפורים - סימן תרד ואילך. (בטקסט באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש )
לקוטי שיחות מועדים - יום הכיפורים
הרב יהושע מונדשיין - אוצר מנהגי חב"ד - אלול תשרי - יום הכיפורים (עמוד קעא)
היום הקדוש במחיצת רבותינו, שבועון התקשרות, ערב שבת קודש פרשת האזינו (שובה), ז' בתשרי ה'תשס"ז (29/09/06)
ממעייני החסידות - יום הכיפורים, התקשרות גליון 1054
כי בא מועד - יום הכיפורים, בהוצאת את"ה העולמי חודש תשרי תשפ"ב
הרב מאיר אשכנזי: הלכות ומנהגי יום הכיפורים

מולטימדיהעריכה

סדר העבודה בבית המקדש ביום הכיפורים -
יום הכיפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים -
תפילת כל נדרי: בביצוע אברהם פריד • בביצוע מרדכי בן דוד
הרבי מקדש את הלבנה במוצאי יום כיפורים (תנש"א)
שניאור אשכנזי, מה גורם ליהודים לבכות בכל נדרי?
הלכות ומנהגי יום הכיפורים: הרב מנחם מענדל גלוכובסקי: הלכות ומנהגי יום הכיפורים בטעמיהם • הרב יוסף אברהם פיזם, חינוך הילדים ליום הכיפורים • הרב יהושע ליפש: הלכות יום הכיפורים • הרב טוביה זילברשטרום: מנהגי הרבי ביום כיפור

יום הכיפורים
ערב יום כיפור
כפרות · לעקאח · קרעפאלאך · מלקות · קיטל · ברכת הבנים · ברכת התמימים
סדר התפילות
כל נדרי · ערבית · שחרית · תפילת יזכור · מוסף · סדר עבודה · אלה אזכרה · מפטיר יונה · תפילת נעילה · המארש · לשנה הבאה בירושלים · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה · אבינו מלכינו · מוצאי יום כיפור
ענינים כלליים
אחת בשנה · עצמו של יום מכפר · להחיותם ברעב · בשם השם
קרבנות היום
הקטרת הקטורת בקודש הקודשים · פר ושעיר של יום הכיפורים · שעיר לעזאזל · העבודה במקדש ביום כיפור
ניגונים ליום כיפור
ונסלח · יעלה תחנוננו · דרכך אלוקינו · כי הנה כחומר · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · אבינו מלכנו · מכלכל חיים · האדרת והאמונה (צרפת והב') · ניגון טעמים · ניגון קודם קדיש מוסף · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · והכהנים · כאהל הנמתח · היום תאמצנו · אתה הבדלת · שובו שובו · מארש נפוליאון

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים

↑ לקוטי שיחות ח"ד עמ' 1149, התוועדויות תשמ"ז ח"א עמ' 101. ועוד
↑ מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד
↑ הלכות תשובה ב, ז.
↑ רבינו יונה בספרו שערי תשובה שער ב' אות יד בסופו.
↑ אולם אינו מוכרח לשיטתו שהוא חיוב בפני עצמו.
↑ ודאי אינו (רק) מסוגל לתשובה כעשרת ימי תשובה שלכן הוא כותב עניין חדש ו'מוסיף' על ההלכה לפני זה בקשר לעשרת ימי תשובה וגם אינו 'תוצאה' בלבד מזה שהוא 'קץ סליחה' שאם כן היה עליו לכתבו בסדר הפוך - לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205.
↑ לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 203 ואילך.
↑ לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205 בשולי הגליון
↑ ויקרא טז, ל.
↑ רמב"ם הלכות תשובה א, ג.
↑ לקוטי שיחות חלק כז עמוד 124, חלק כט עמוד 203 ואילך.
↑ מספר פעמים הורה הרבי שיערבו את העוגה בתוך מאפה חדש אותו יוכלו לחלק לציבור גדול יותר. ראו לדוגמא: לא להיכנס לחובות, בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 39.
↑ 'המלך במסיבו' ח"ב עמ' כא
↑ סידור אדה"ז. וב'המלך במסיבו' עמ' כב, שניתן לסדר 'מכירה פומבית' גם על שאר הספרים
↑ ימי בראשית, עמ' 255
↑ בשל"ה מסכת יומא מובא שזהו מנהג קדום, אך לא ידוע על קהילות שנהגו בזה בדורות האחרונים
↑ מכתב כללי לתלמידי הישיבות, י"ג אלול תרצ"ז
↑ ספר המנהגים עמ' 69.
↑ לוח היום יום א' אלול
↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכד ט
↑ שיחת יום שמח"ת תשי"א מהמשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן
↑ הלכות תשובה פ"א, ה"ג
↑ שבועות יב, סע"ב ואילך
↑ לקוטי שיחות ח"ד עמ' 1149, התוועדויות תשמ"ז ח"א עמ' 101. ועוד
↑ צפנת פענח על הרמב"ם הל' יבום פ"ד ה"כ בסופה
↑ שבועות שם
↑ לקוטי שיחות חי"א ע' 3
↑ תצוה ל, י. אחרי טז, לד.
↑ עטרת ראש שער יום הכיפורים פ"ב ואילך. ועוד.
↑ ומציינים לתוס' ד"ה עד אחת במנחות יח, א וזה לשונו: "עד אחת. במגילת סתרים דרבינו נסים גריס עד לאחת פירוש עד מאד כדמתרגמינן מאד לחדא וי"מ עד אחת עד הנפש שנקראת יחידה"
↑ לקוטי שיחות חלק ח עמוד 56 הערה 42 בסופה.
↑ ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 12. התוועדויות תשנ"ב חלק א' עמוד 56.
↑ ספר השיחות תש"נ חלק ב' עמוד 532 בהערה השניה בשולי הגיליון השני לציון 42.
↑ מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני רמז תתקמד.
↑ ראה מאמר דיבור המתחיל להבין מאמר רז"ל כל המועדים תשט"ז (סה"מ פורים עמוד סא). ועוד.
↑ מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד

[1] לקוטי שיחות ח"ד עמ' 1149, התוועדויות תשמ"ז ח"א עמ' 101. ועוד

[2] מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד

[תשובה_ז-3] הלכות תשובה ב, ז.

[4] רבינו יונה בספרו שערי תשובה שער ב' אות יד בסופו.

[5] אולם אינו מוכרח לשיטתו שהוא חיוב בפני עצמו.

[6] ודאי אינו (רק) מסוגל לתשובה כעשרת ימי תשובה שלכן הוא כותב עניין חדש ו'מוסיף' על ההלכה לפני זה בקשר לעשרת ימי תשובה וגם אינו 'תוצאה' בלבד מזה שהוא 'קץ סליחה' שאם כן היה עליו לכתבו בסדר הפוך - לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205.

[7] לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 203 ואילך.

[8] לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205 בשולי הגליון

[9] ויקרא טז, ל.

[10] רמב"ם הלכות תשובה א, ג.

[11] לקוטי שיחות חלק כז עמוד 124, חלק כט עמוד 203 ואילך.

[12] מספר פעמים הורה הרבי שיערבו את העוגה בתוך מאפה חדש אותו יוכלו לחלק לציבור גדול יותר. ראו לדוגמא: לא להיכנס לחובות, בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 39.

[13] 'המלך במסיבו' ח"ב עמ' כא

[14] סידור אדה"ז. וב'המלך במסיבו' עמ' כב, שניתן לסדר 'מכירה פומבית' גם על שאר הספרים

[15] ימי בראשית, עמ' 255

[16] בשל"ה מסכת יומא מובא שזהו מנהג קדום, אך לא ידוע על קהילות שנהגו בזה בדורות האחרונים

[17] מכתב כללי לתלמידי הישיבות, י"ג אלול תרצ"ז

[18] ספר המנהגים עמ' 69.

[19] לוח היום יום א' אלול

[20] שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכד ט

[21] שיחת יום שמח"ת תשי"א מהמשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן

[22] הלכות תשובה פ"א, ה"ג

[23] שבועות יב, סע"ב ואילך

[24] לקוטי שיחות ח"ד עמ' 1149, התוועדויות תשמ"ז ח"א עמ' 101. ועוד

[25] צפנת פענח על הרמב"ם הל' יבום פ"ד ה"כ בסופה

[26] שבועות שם

[27] לקוטי שיחות חי"א ע' 3

[28] תצוה ל, י. אחרי טז, לד.

[29] עטרת ראש שער יום הכיפורים פ"ב ואילך. ועוד.

[30] ומציינים לתוס' ד"ה עד אחת במנחות יח, א וזה לשונו: "עד אחת. במגילת סתרים דרבינו נסים גריס עד לאחת פירוש עד מאד כדמתרגמינן מאד לחדא וי"מ עד אחת עד הנפש שנקראת יחידה"

[31] לקוטי שיחות חלק ח עמוד 56 הערה 42 בסופה.

[32] ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 12. התוועדויות תשנ"ב חלק א' עמוד 56.

[33] ספר השיחות תש"נ חלק ב' עמוד 532 בהערה השניה בשולי הגיליון השני לציון 42.

[34] מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני רמז תתקמד.

[35] ראה מאמר דיבור המתחיל להבין מאמר רז"ל כל המועדים תשט"ז (סה"מ פורים עמוד סא). ועוד.

[36] מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{ערך חסר|כל הערך=כן}}
 [[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במוצאי יום כיפור לבוש ב[[קיטל]]]]
-[[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ביום הכיפורים]]
+[[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מתפללים ביום הכיפורים (ציור)]]
-'''יום הכיפורים''' הוא יום בו מתכפרים עוונותיהם של בני ישראל. הוא נחוג ביום [[י' בתשרי]] מידי שנה. יום זה אסור באכילה, שתיה, רחיצה, סיכה ועוד.
+'''יום הכיפורים''' (נקרא גם '''יום כיפור''') הוא היום הקדוש ביותר בשנה בו ה' מכפר על עוונותיהם של בני ישראל. חל בתאריך [[י' בתשרי]], היום העשירי של [[עשרת ימי תשובה]].
-==מצוות היום==
-{{להשלים}}
-==תשובה וכפרה ==
+נקרא "[[אחת בשנה]]" על שם מיוחדותו בו מאירה דרגת ה[[יחידה]] שבנשמות ישראל, הקשורה בקשר העמוק ביותר עם ה' ולכן "[[עיצומו של יום מכפר]]". ביום זה ציוותה התורה על עינוי הנפש ועשיית [[תשובה]] והוא נקרא בכתוב בשם "שבת שבתון" על שם איסור עשיית המלאכה שבו. בני ישראל דומים בו למלאכי השרת, ומתפללים חמש תפילות.
-{{להשלים}}
-;תשובה
+מרכז עניינו של היום בזמן שבית המקדש היה קיים הוא סדר עבודת הכהן הגדול הכוללת הקטרת הקטורת ב[[קדש הקדשים]], ביום הקדוש ביותר במקום הקדוש ביותר על ידי האדם המקודש ביותר.
-ביום הכיפורים ישנו חיוב ומצווה לעשות תשובה וכלשון הרמב"ם:{{הערה|שם=תשובה ז|הלכות תשובה ב, ז.}} "יום הכיפורים הוא 'זמן תשובה' לכל". "ומצוות עשה מן התורה להעיר האדם את רוחו לחזור בתשובה ביום הכיפורים שנאמר: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"{{הערה|רבינו יונה בספרו שערי תשובה שער ב' אות יד בסופו.}} וכפי שתרגם בתרגום יונתן בן עוזיאל "..ביומא הדין יכפר עליכון...ואתון קדם ה' תודון סורחנותכון ותדכון" (שבנוסף לכפרה יש חיוב לעשות תשובה{{הערה|אולם אינו מוכרח לשיטתו שהוא חיוב בפני עצמו.}})
+ביום כיפור נמחקים ממילא כל הפגמים וכתמי החטא. היום הזה מגלה, כי כל יהודי קשור עם הקב"ה בקשר שאינו ניתן לניתוק, וממילא נמחקים כל החטאים והעוונות. גילוי זה מתבטא בכל ענייני היום של יום הכיפורים בעבודת הכהן גדול בבבית המקדש, בתפילות שנתקנו ביום זה, במצוות היום, ובעבודת התשובה שביום זה{{הערה|לקוטי שיחות ח"ד עמ' 1149, התוועדויות תשמ"ז ח"א עמ' 101. ועוד}}.
+ביום הכיפורים תשל"ד פרצה מלחמת יום הכיפורים
+בהתקפה של צבאות [[סוריה]] ו[[מצרים]] על [[מדינת ישראל|ישראל]] ובתחילה ההפסדים היו כואבים ובדרך נס חיילי צה"ל הצליחו להדוף את המתקפות. לעומת הממשלה והמודיעין, הרבי צפה את פריצתה של המלחמה חודשים קודם, כאשר פתח בשרשרת ארוכה של הכנות וביטויים ובמיוחד הרבי עורר פעילות עם ילדים 'מפי עוללים... להשבית אויב'. ועל דברים אלו הרבי דיבר כי ניבא ולא ידע מה ניבא{{הערה|מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד}}.
+==יום הכיפורים בתורה==
+יום הכיפורים מוזכר בתורה בחומשים [[ויקרא]] ו[[במדבר]] בהקשר של עינוי הנפש, כפרה, שביתה ממלאכה וקרבנות המוקרבים באותו יום:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה '''יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא'''. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לה'. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה '''כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם''' לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם... שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם|מקור=ויקרא כג כו-לב}}
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לה' רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם...|מקור=במדבר כט ז-יא}}
+בחומש ויקרא גם מתוארת מצוות העבודה הייחודית ליום הכיפורים, בה ניתנים גורלות על שני שעירים, שאחד מוקרב כקרבן והשני נשלח לעזאזל:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת, גּוֹרָל אֶחָד לה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל... וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה|מקור=ויקרא טז}}
+ענייני יום הכיפורים ומצוות עבודת היום בבית המקדש מרוכזים ב[[מסכת יומא]], מסכת זו נקראת גם "סדר יומא", כלומר, סדר היום. [[רב שרירא גאון]] היה קורא למסכת זו בשם "כיפורים".
+==מצוות וענייני היום==
+במרכז היום עומדת מצוות ה[[תשובה]] הכוללת ווידוי.
+את הווידוי אומרים בכל תפילות היום ואף ב[[ערב יום הכיפורים]] לפני אכילת הסעודה המפסקת.
+בנוגע למצוות עינוי הנפש, חז"ל קבעו חמישה איסורים במהלך היממה, כדי לקיים את העינוי האמור בתורה. האיסורים הם: אכילה ושתייה (צום), רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור וקיום יחסי אישות.
+המפר את הצום של יום הכיפורים דינו ב[[כרת]] ואת הצום מקיימים אף אם יום הכיפורים חל ב[[שבת]].
+===תשובה===
+ביום הכיפורים ישנו חיוב ומצווה לעשות תשובה וכלשון הרמב"ם:{{הערה|שם=תשובה ז|הלכות תשובה ב, ז.}} "יום הכיפורים הוא 'זמן תשובה' לכל". "ומצוות עשה מן התורה להעיר האדם את רוחו לחזור בתשובה ביום הכיפורים שנאמר: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"{{הערה|רבינו יונה בספרו שערי תשובה שער ב' אות יד בסופו.}} וכפי שתרגם בתרגום יונתן בן עוזיאל "..ביומא הדין יכפר עליכון... ואתון קדם ה' תודון סורחנותכון ותדכון" (שבנוסף לכפרה יש חיוב לעשות תשובה{{הערה|אולם אינו מוכרח לשיטתו שהוא חיוב בפני עצמו.}})
 בגדר ה'זמן תשובה' שביום הכיפורים כמה שיטות לשיטת רבינו יונה ודאי שהוא 'חיוב' נוסף מצד הזמן. אולם בדעת [[הרמב"ם]] אף שבהכרח שהוא 'חיוב'{{הערה|ודאי אינו (רק) מסוגל לתשובה כ[[עשרת ימי תשובה]] שלכן הוא כותב עניין חדש ו'מוסיף' על ההלכה לפני זה בקשר לעשרת ימי תשובה וגם אינו 'תוצאה' בלבד מזה שהוא 'קץ סליחה' שאם כן היה עליו לכתבו בסדר הפוך - לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205.}} ישנם חילוקי דרגות בגדר החיוב, יש המבארים{{מקור|הובא בלקו"ש חלק כ"ט}} שהיות ומצוות התשובה היא מצווה שאין הזמן גרמא (והעובר עבירה מתחייב מיד לעשות תשובה, לכן ביטולה שייך רק לאחר מיתה (כשמת בלא תשובה) וזהו ההוספה של יום הכיפורים שהחייב תשובה שאם עבר יום הכיפורים ולא עשה, 'ביטל' מצוות התשובה. ולפי זה אין 'הוספה' בחיוב תשובה ביום כיפור אלא קביעת זמן. אמנם הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 203 ואילך.}} מדייק מלשון [[הרמב"ם]] שישנו הוספה בחיוב לעשות תשובה, שלכן החיוב הוא על כולם (חיוב נוסף מצד הזמן - שבזמן זה מחוייב כל אחד מישראל לעשות תשובה, לא רק מצד ה'גברא' שחטא).
@@ שורה 17: / שורה 38: @@
 חיוב התשובה כולל חיוב '[[וידוי]]' להתוודות על החטאים ביום הכיפורים.
-;כפרה
+===כפרה===
+[[קובץ:כיפורים מכפר.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שביקשה [[תיקוני תשובה|תיקון]]: '''אמרו חכמינו זכרונם לברכה שיום הכיפורים מכפר על הכל. ותסיח דעת מכל הנזכר לעיל לגמרי, ותעבוד השם בשמחה וטוב לבב (בתוככי הנהגה יומית על פי שולחן ערוך)''']]
 יום הכיפורים הוא 'קץ מחילה וסליחה לישראל' שהוא גמר העשרת ימי תשובה שבהם "התשובה וה[[צעקה]] יפה ומתקבלת מיד" ונעלית יותר לפי ש"עצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים שנאמר{{הערה|ויקרא טז, ל.}}: כי ביום הזה יכפר עליכם".{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה א, ג.}}
-אולם נחלקו התנאים אם כפרתה של יום הכיפורים היא רק לשבים וחוזרים בתשובה או אף בלי התשובה.(יש להרחיב)
+אולם נחלקו התנאים אם כפרתה של יום הכיפורים היא רק לשבים וחוזרים בתשובה או אף בלי התשובה.
 בגדר הכפרה של יום הכיפורים שלשה עניינים:{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז עמוד 124, חלק כט עמוד 203 ואילך.}}
@@ שורה 26: / שורה 48: @@
 * שעיר המשתלח - בזמן [[בית המקדש]] היה מכפר על עבירות הקלות וכשעשה תשובה אף על העבירות החמורות.
 * העובר על מצוות לא תעשה ושב - תשובה תולה וים הכיפורים מכפר.
 ==עבודת כהן גדול==
-{{להשלים}}
+ל[[כהן גדול]] יש ביום הכיפור סדר עבודה מיוחד. הסדר מפורט בפרשת [[אחרי מות]] בחומש [[ויקרא]] וב[[תלמוד בבלי]] [[מסכת יומא]].
+במהלך עבודתו, הכהן הגדול מחליף פעמים רבות את בגדיו, שבכל פעם הוא טובל. בסדר ישנם עבודות רגילות, בהם הכהן הגדול לובש את בגדיו הרגילים, ובעבודות המיוחדות שלו הוא לובש רק בגדים לבנים.
+הכהן הגדול מתוודה על חטאיו ועל חטאי בני ביתו. לאחר מכן, הוא הוא עורך גורל על שעיר שיוקרב לה' ושעיר שיושלח לעזאזל.
+לאחר סיום סדר העבודה הכהן עורך סעודה וחוגג [[יום טוב]], על שיצא בשלום מן הקודש.
-==מנהגי היום==
+==סדר היום והתפילות==
-{{להשלים}}
 ===ערב יום הכיפורים===
 {{ערך מורחב|ערב יום כיפור}}
-בערב יום הכיפורים מצוות התורה להרבות בסעודה ונהוג לחגוג אותו כיום טוב אין אומרים בו תחנון ולובשים [[בגד|בגדי]] חג. מנהגים רבים נהוגים ביום זה: [[כפרות]], טבילה במקווה, מלקות, ו[[וידוי]] בתפילת מנחה, ברכת הבנים ועוד.
+[[קובץ:קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בשחיטת תרנגול הכפרות בערב יום כיפור]]
-===ברכת התמימים===
+בערב יום הכיפורים מצוות התורה להרבות בסעודה ונהוג לחגוג אותו כיום טוב אין אומרים בו תחנון ולובשים [[בגד|בגדי]] חג. מנהגים רבים נהוגים ביום זה:
-{{ערך מורחב|ברכת התמימים}}
+*[[כפרות]].
-מעמד ברכת התמימים (המכונה גם כן ברכת הבנים) הינו מעמד מרטיט מהמיוחדים במשך השנה, ובו מברך הרבי את כל התמימים (האברכים הנשואים לא מורשים להיכנס). מעמד זה מתקיים סמוך לזמן הדלקת נרות של היום הקדוש יום כיפור, וסיבתו נעוצה במנהג ישראל (שהובא להלכה) שבערב יום הכיפורים מברך האב את בניו.
+*טבילה במקווה.
+*חלוקת "[[לעקאח]]"{{הערה|מספר פעמים הורה הרבי שיערבו את העוגה בתוך מאפה חדש אותו יוכלו לחלק לציבור גדול יותר. ראו לדוגמא: '''לא להיכנס לחובות''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 39.}}.
+*מלקות.
+*[[וידוי]] בתפילת מנחה.
+*[[ברכת הבנים]].
+*אכילת סעודה מפסקת.
+[[הרבי]] ביום זה מחלק לעקאח לכל החסידים ומאחל להם שנה טובה ומתוקה, לאחר תפילת מנחה מברך את הקהל בברכה כללית וסמוך לכניסת היום הקדוש
+מברך את ה[[תמימים]] את ברכת הבנים. מעמד זה נקרא [[ברכת התמימים]] ומורשים להיכנס אליו רק בחורי הישיבה שטרם נישאו. במעמד זה עורר הרבי את הבחורים על דבר תפקידם בלימוד התורה בשקידה והתמדה ובירך אותם.
+===ליל יום הכיפורים===
+{{ערך מורחב|כל נדרי}}
+בפתיחת תפילות היום הקדוש, קודם תפילת [[ערבית]], מתפללים את תפילת [[כל נדרי]]. משמעות התפילה היא התרת הנדרים בינו לבין שמים שלא עומד בהם, כחלק מתהליך ה[[תשובה]] ביום זה. לפי [[תורת החסידות]] הדבר קשור לתשובה מ[[אהבה רבה]] שפורצת את כל הנדרים והקישורים שאדם קשור במשך השנה לענייני [[גשמיות]] ה[[עולם]].
+לכל נדרי [[פתיחת הארון|פותחים]] את ה[[ארון קודש]] ומוציאים לפחות שלושה ספרי תורה{{הערה|'המלך במסיבו' ח"ב עמ' כא}}. ומצווה גדולה לקנות את החזקת 'ספר ראשון'{{הערה|סידור אדה"ז. וב'המלך במסיבו' עמ' כב, שניתן לסדר 'מכירה פומבית' גם על שאר הספרים}}. [[הרבי]] נהג להחזיק את הספר הראשון.
+לאחר תפילת ערבית, הנהיג הרבי לומר את כל ספר התהלים מתחילתו ועד סופו. הפעם הראשונה בה הנהיג הרבי מנהג זה, היה בשנת [[תשי"א]] עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי, כאשר לאחר התפילה החל הרבי לומר את מזמורי התהלים ולהגביה את קולו בסיומם, כמנהג החזנים{{הערה|[[ימי בראשית]], עמ' 255}}.
+בשנת [[תשי"ב]], לא המתינו החסידים שהרבי ייגש בעצמו, וא' התמימים (ר' יואל כהן) ניגש לעמוד והחל לומד במהירות עצומה, על מנת לא 'לעכב' את הרבי, בהתחשב בעובדה שבמשך היום הרבי חילק לעקאח ו[[ברכת התמימים|בירך]] את תלמידי התמימים, ולא הספיק לטעום מאומה. כפי שתועד ביומנים, הרבי לא היה מרוצה מהנהגה זו, ולאחר שסיימו את אמירת התהלים ניגש הרבי בעצמו אל העמוד, וסיים כל מזמור ומזמור בקול רם{{הערה|בשל"ה מסכת יומא מובא שזהו מנהג קדום, אך לא ידוע על קהילות שנהגו בזה בדורות האחרונים}}.
+[[אדמו"ר הריי"צ]] הורה{{הערה|מכתב כללי לתלמידי הישיבות, י"ג [[אלול]] תרצ"ז}} לקבוע משמרות לאמירת [[תהלים]] בציבור במשך כל ליל היום הקדוש.
+===שחרית===
+עד תפילת העמידה תפילת שחרית כמו בראש השנה עם "המלך", אמירת "שיר המעלות ממעמקים" לפני ברכו. אין אומרים את ברכת "שעשה לי כל צרכי" ואומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול רם.
+בסיום תפילת העמידה בלחש המיוחדת ליום הכיפורים אומרים וידוי "אשמנו" ו"על חטא". בחזרת הש"ץ הנקראת גם "יוצר ליום כיפור" מתווספים פיוטים וקטעי תפילה מיוחדים כשבסיומה וידוי ו"אבינו מלכנו" (בחול).
+בקריאת התורה מוציאים שני ספרים, בראשון קוראים בפרשת אחרי מות את סדר העבודה של יום הכיפורים בבית המקדש, ובשני קוראים את קרבן המוסף של היום בפרשת פנחס. לאחר ההפטרה - [[הזכרת נשמות]].
-=== מנהגי ליל יום הכיפורים ===
+===מוסף וסדר עבודה===
-לפני תפילת ערבית נוהגים לערוך מעין 'בית דין' מיוחד שמתיר את הנדרים מכאן ולהבא, ומתיר להתפלל עם העבריינים. תפילה זו נקראת בשם 'תפילת כל נדרי'.
+{{ערך מורחב|סדר עבודה}}
+בסיום תפילת הלחש בה מזכירים את קרבנות המוסף שהקריבו בבית המקדש, אומרים וידוי "אשמנו" ו"על חטא".
-לאחר תפילת ערבית, הנהיג הרבי לומר את כל ספר התהילים מתחילתו ועד סופו.
+במהלך חזרת הש"ץ שהיא התפילה הארוכה ביותר בשנה, נאמר "[[סדר עבודה]]" בו תיאור סדר עבודת הכהן הגדול בבית המקדש ביום זה, הווידוי והתפילות שהיה אומר, וכולל השתחוויות בנפילה על אפיים ארבע פעמים וכן תפילה ובקשה לבניין בית המקדש במהרה בימינו שאז יתחדש "סדר העבודה".
-הפעם הראשונה בה הנהיג הרבי מנהג זה, היה בשנת [[תשי"א]] עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי, כאשר לאחר התפילה החל הרבי לומר את מזמורי התהילים ולהגביה את קולו בסיומם, כמנהג החזנים{{הערה|[[ימי בראשית]], עמ' 255.}}.
+בהמשך אומרים את הפיוט "[[אלה אזכרה]]" אודות [[עשרת הרוגי מלכות]], "על חטא" ו[[ברכת כהנים]].
-בשנת תשי"ב, לא המתינו החסידים שהרבי ייגש בעצמו, וא' התמימים (ר' יואל כהן) ניגש לעמוד והחל לומד במהירות עצומה, על מנת לא 'לעכב' את הרבי, בהתחשב בעובדה שבמשך היום הרבי חילק לעקאח ו[[ברכת התמימים|בירך]] את תלמידי התמימים, ולא הספיק לטעום מאומה.
+===מנחה מפטיר יונה===
-כפי שתועד ביומנים, הרבי לא היה מרוצה מהנהגה זו, ולאחר שסיימו את אמירת התהילים ניגש הרבי בעצמו אל העמוד, וסיים כל מזמור ומזמור בקול-רם{{הערה|1=[https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:w_1EwpNmlIsJ:www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30510_230.pdf+%D7%9C%D7%99%D7%9C+%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%AA%D7%A9%D7%99%D7%91+%2B+%22%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%91%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95%22&hl=en&gl=us&pid=bl&srcid=ADGEESjmrOLOhzXJcIq7sGHk3pspK0snZFo7dhePj_bbvs7fWNWA0H5C51w3IpYkeKH-Lm7BTazC0sqK03q7MOoylyigGsI5ezmViE0su9ZVC4-L1VL-5QrAo6PeiCyA9sNMbg9fNBdO&sig=AHIEtbT4p36QU-XuCopNsaXSRgTxA5u4KA ראה] [[אוצר מנהגי חב"ד]] אלול-תשרי, [https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:w_1EwpNmlIsJ:www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30510_230.pdf+%D7%9C%D7%99%D7%9C+%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%AA%D7%A9%D7%99%D7%91+%2B+%22%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%91%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95%22&hl=en&gl=us&pid=bl&srcid=ADGEESjmrOLOhzXJcIq7sGHk3pspK0snZFo7dhePj_bbvs7fWNWA0H5C51w3IpYkeKH-Lm7BTazC0sqK03q7MOoylyigGsI5ezmViE0su9ZVC4-L1VL-5QrAo6PeiCyA9sNMbg9fNBdO&sig=AHIEtbT4p36QU-XuCopNsaXSRgTxA5u4KA עמ' רי"ג.]}} {{הערה|בשל"ה מסכת יומא מובא שזהו מנהג קדום, אך לא ידוע על קהילות שנהגו בזה בדורות האחרונים.}}.
+{{ערך מורחב|מפטיר יונה}}
+לפני מנחה משתדלים לעשות הפסקה{{הערה|ספר המנהגים עמ' 69.}} שלושת רבעי השעה לפחות. התפילה נפתחת בקריאת התורה בפרשת אחרי מות, בה קוראים את פרשת העריות. העולה שלישי [[מפטיר יונה|מפטיר ביונה]].
-כפי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|מכתב כללי לתלמידי הישיבות, י"ג [[אלול]] תרצ"ז.}}, יש לקבוע משמרות לאמירת [[תהילים]] בציבור במשך כל הלילה.
+טעם קריאת הפטרה זו מפני שמובא בו כוח התשובה, ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה. לפי המקובל העלייה למפטיר יונה נותנת כח לתשובה והיא סגולה לעשירות. מזדרזים בתפילת מנחה כדי להתחיל נעילה בזמנה.
-=== מוצאי יום הכיפורים ===
+===נעילה===
-{{להשלים|מנהג הסעודה ותוכנה, דברי הרמ"א אודות בניית הסוכה ודברי הרבי, קידוש לבנה ועוד}}
+{{ערך מורחב|תפילת נעילה}}
-בסיום תפילות יום הכיפורים לאחר תפילת נעילה תוקעים בשופר{{הערה|1=[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3068790#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מדוע תוקעים בשופר במוצאי יום כיפור?].}}.
+תפילה זו מיוחדת ליום הכיפורים, ובעבר היו אומרים אותה בסיום כל תענית על צרה. היא נקראת כך על שם שאז כביכול ננעלים שערי שמים וזו ההזדמנות האחרונה של יהודי לעשות תשובה. הסבר נוסף לשם שבשעה זו ננעלים כל השערים של ההיכלות העליונים, ואף אדם או מלאך לא יכולים להיכנס פנימה חוץ מעם ישראל.
-בעת הסעודה דמוצאי יום הכיפורים שנת [[תשי"א]] דיבר הרבי אודות המעלה ד[[בעלי תשובה]], והזכיר המאמר ש[[הקב"ה]] אוהב רשעים. וסיים, שבמוצאי יום הכיפורים הכל מתוקן ומסודר ("אַלץ איז אין אָרדענונג").
+בתחילת התפילה [[פתיחת הארון|פותחים]] את ה[[ארון קודש]] ונשאר פתוח עד תקיעת השופר שבסוף התפילה.
-בשנת [[תשכ"א]] הזכיר הרבי בשם [[אדמו"ר הריי"צ]], שהורה שבמוצאי יום הכיפורים מתעסקים על כל פנים בדיבור בענין (עשיית) סוכה.
+במהלך התפילה החזן אומר בקדיש "לעילא ולעילא מכל ברכתא". בכל מקום שאומרים "וכתוב, ונכתב" אומרים במקום "וחתום, ונחתם". ואין אומרים וידוי "על חטא".
+בסוף התפילה החזן ואחריו הקהל מכריזים "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" (פעם אחת) "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" (שלש פעמים) "ה' הוא האלוקים" (שבע פעמים).
+החזן מתחיל קדיש תתקבל ובסיום החצי הראשון של הקדיש מתחילים לנגן את [[מארש נפוליאון]].
+לאחר הניגון תוקעים תקיעה אחת ב[[שופר]] ומכריזים "[[לשנה הבאה בירושלים]]".
+אחר כך החזן מסיים את הקדיש, קוה, אין כאלוקינו, עלינו, ואומרים את תשעת מזמורי התהלים [[תהלים קמ"ב|קמ"ב]]-[[תהלים ק"נ|ק"נ]] ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל ממורו ([[הרב המגיד]]) שקיבל ממורו ([[הבעל שם טוב]]) בשם [[אחיה השילוני|מורו הידוע]] לאומרם אחר נעילה{{הערה|לוח היום יום א' אלול}}. ולאחר מכן מתפללים ערבית.
+===מוצאי יום הכיפורים===
+{{ערך מורחב|מוצאי יום הכיפורים}}
+[[קובץ:קידוש לבנה מוצאי יום כיפור.png|250px|ממוזער|שמאל|הרבי עורך [[קידוש לבנה]] במוצאי יום הכיפורים]]
+מוצאי יום הכיפורים הוא "קצת יום טוב" בו בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה את לחמך"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/624/9.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכד ט]}}. בלילה זה לאחר [[תפילת ערבית]] ו[[הבדלה]], עורכים [[קידוש לבנה]], אוכלים סעודה ועושים [[התוועדות]] מיוחדת, עוסקים בתורה ומתחילים להתעסק בעניין ה[[סוכה]].
+בזמן זה, לאחר עבודת ה[[תשובה]] של יום הכיפורים, מתחיל העניין של "[[ויעקב הלך לדרכו]]" בקיום התורה והמצוות בסור מרע ועשה טוב בפועל ממש{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א מהמשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}.
 ==מהותו של יום==
-עיקר עניינו של יום הכיפורים הוא כלשון הרמב"ם{{הערה|הלכות תשובה א, ג.}} "עיצומו של יום מכפר" שביום זה מתגלה עצם ההתקשרות של [[נשמה|נשמות]] ישראל עם [[הקב"ה]] ומצד זה מגיעה הכפרה וכפרה זו להיותה מגיעה מ"עיצומו של יום" נעלית יותר מכל כפרה שהיא.
+===עיצומו של יום מכפר===
+{{ערך מורחב|עיצומו של יום מכפר}}
+עיקר עניינו של יום הכיפורים הוא כלשון הרמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פ"א, ה"ג}} "עיצומו של יום מכפר" שביום זה מתגלה עצם ההתקשרות של [[נשמה|נשמות]] ישראל עם [[הקב"ה]] ומצד זה מגיעה הכפרה וכפרה זו להיותה מגיעה מ"עיצומו של יום" נעלית יותר מכל כפרה שהיא. בגמרא ב[[מסכת שבועות]]{{הערה|שבועות יב, סע"ב ואילך}} מובאת מחלוקת אודות כפרת יום הכיפורים; לדעת חכמים "יום הכיפורים אין מכפר אלא על השבים". ואילו רבי סבור ש"בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכיפורים מכפר", מכיוון שעצומו של יום מכפר.
+====הכל מודים====
+הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ד עמ' 1149, התוועדויות תשמ"ז ח"א עמ' 101. ועוד}} שלמרות שלהלכה נפסק כדעת חכמים, הכל מודים ש"עיצומו של יום מכפר", כלומר, עצם מהותו של יום הכיפורים מכפר. אלא שלדעת רבי גדולה כל כך קדושתו של יום הכיפורים, עד שהוא מכפר אפילו על אלה שלא שבו ב[[תשובה]]; ואילו רבנן סבורים, שהתנאי לדרגת הכפרה שנוצרת על ידי יום הכיפורים היא התשובה.
+הסיבה לכך ש"עיצומו של יום מכפר" ואף הופך את הזדונות לזכויות, היא משום שביום הכיפורים מאיר בגלוי הקשר העצמי של נשמות ישראל שדבוקות וקשורות בכל מצב עם הקב"ה. קשר זה נעלה אף מעבודת התשובה, המוגבלת במידה מסויימת, לפי עוצמת התשובה. ביום הכיפורים מאיר עצם הקשר שבין נשמת היהודי לקב"ה. נשמת היהודי היא "חלק א-לוה ממעל ממש", והיא מאוחדת תמיד עם מקורה ושורשה, הקב"ה. ביום הכיפורים, כאשר מתגלה הקשר הפנימי הזה, נמחקים ממילא כל הפגמים וכתמי החטא. היום הזה מגלה, כי כל יהודי קשור עם הקב"ה בקשר שאינו ניתן לניתוק, וממילא נמחקים כל החטאים והעוונות.
+גילוי זה מתבטא בכל ענייני היום של יום הכיפורים בעבודת הכהן גדול בבבית המקדש, בתפילות שנתקנו ביום זה, במצוות היום, ובעבודת התשובה שביום זה.
+====העובר על "כרת דיומא"====
+יהודי שעובר על מצוות יום הכיפורים עצמו ומפר את הצום, הכל מודים שאין "עיצומו של יום" מכפר עליו.
+הדבר הוא כעין הדין ש"אין קטיגור נעשה סניגור", כביאור [[הגאון הרוגוצ'ובי]]{{הערה|[[צפנת פענח]] על הרמב"ם הל' יבום פ"ד ה"כ בסופה}} שמכיוון שהחטא נוגע ביום הכיפורים עצמו, באופן שיום הכיפורים נהיה אצל החוטא סיבה וגורם לחטא, הרי שמובן, שגורם החטא עצמו אינו יכול להיות המכפר, "אין קטגור נעשה סניגור".
+ישנם עוד שלושה איסורים עליהם יום הכיפורים אינו מכפר אם לא עשה תשובה: פורק עול, מגלה פנים בתורה ומיפר ברית בבשר{{הערה|שבועות שם}}.
+הרבי מבאר בזה{{הערה|לקוטי שיחות חי"א ע' 3}} שמטרת יום הכיפורים זה גילוי הקשר בין היהודי לבוראו, ובשעה שהיהודי מגלה קשר בינו לבין [[הקב"ה]], אז מתכפרים כל עוונותיו. אך כרת דיומא לא מתכפר, כיוון שהוא עצמו פוגע ביום הכיפורים, בגילוי הקשר בין היהודי לה'.
+===אחת בשנה===
+{{ערך מורחב|אחת בשנה}}
+יום הכיפורים נקרא בכתוב "אחת בשנה"{{הערה|תצוה ל, י. אחרי טז, לד.}} ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|[[עטרת ראש]] שער יום הכיפורים פ"ב ואילך. ועוד.}} שעבודת כל יהודי ביום זה היא מצד בחינת ה"[[יחידה]] שבנפש"{{הערה|ומציינים לתוס' ד"ה עד אחת במנחות יח, א וזה לשונו: "עד אחת. במגילת סתרים דרבינו נסים גריס עד לאחת פירוש עד מאד כדמתרגמינן מאד לחדא וי"מ עד אחת עד הנפש שנקראת יחידה"}} שהיא הדרגא החמישית והגבוהה ביותר בנשמתו והיא מאוחדת בתמידות עם בחינת "יחיד" - מהותו ועצמותו של הקב"ה.
+==ביטול הצום בהיסטוריה==
+===חנוכת בית ראשון===
+הגמרא מתארת את הנהגת בני ישראל בחנוכת בית ראשון, שהחל ימים ספורים קודם יום הכיפורים:
+{{ציטוט|תוכן=א"ר פרנך א"ר יוחנן אותה שנה לא עשו ישראל את יום הכפורים, והיו דואגים ואומרים שמא נתחייבו שונאיהן של ישראל כלייה, יצתה בת קול ואמרה להם כולכם מזומנין לחיי העולם הבא. מאי דרוש? אמרו קל וחומר ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם, וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה, מקדש דקדושתו קדושת עולם, וקרבן צבור ויום הכפורים דענוש כרת לא כ"ש? . . מיעבד ליעבדו מיכל לא ניכלו ולא לישתו? אין שמחה בלא אכילה ושתיה|מקור=תלמוד בבלי, מועד קטן, ט, א.}}
+מדברי הגמרא מובן, ששמחת חנוכת בית ראשון, דחתה את חיוב התענית ביום הכיפורים, ולכן אכלו ושתו ביום כיפור זה. ומסתפק הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח עמוד 56 הערה 42 בסופה.}} האם הקריבו את קרבנות יום הכיפורים, ביום כיפור זה בו לא צמו.
+===לעתיד לבוא===
+באם חנוכת [[הבית השלישי]] תימשך ליום הכיפורים, נוקט הרבי שלא יצומו כפי שלא צמו בחנוכת בית ראשון, ובפרט שחנוכת הבית השלישי גדולה ממנה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 12. [[התוועדויות]] [[תשנ"ב]] חלק א' עמוד 56.}}. באחת השיחות, ישנה אף משמעות שלא יצומו את יום הכיפורים [[לעתיד לבוא]] כלל{{הערה|ספר השיחות [[תש"נ]] חלק ב' עמוד 532 בהערה השניה בשולי הגיליון השני לציון 42.}}.
+במדרש{{הערה|מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני רמז תתקמד.}} מובאת מחלוקת אם יום הכיפורים יתבטל כשאר המועדים (מלבד פורים). אמנם, גם לדעה שיתבטל יום הכיפורים, אין הכוונה כפשוטם של דברים אלא שהגילוי הרוחני של יום הכיפורים (ושאר המועדים) לא יורגש ביחס לגילוי של [[הגאולה]]{{הערה|ראה מאמר דיבור המתחיל להבין מאמר [[רז"ל]] כל המועדים תשט"ז (סה"מ פורים עמוד סא). ועוד.}}.
+==מלחמת יום הכיפורים==
+{{ערך מורחב|מלחמת יום הכיפורים}}
+[[קובץ: מלחמת יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות" אודות מכתב הרבי בו רמז את נצחון המלחמה.]][[קובץ:משה דיין במחלמת יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שר הביטחון דאז משה דיין ולצידו (משמאל) ר' [[זלמן סטמבלר]], חייל חסיד חב"ד, אומרים "לחיים" בזמן המלחמה]]
+'''מלחמת יום הכיפורים''' פרצה בהפתעה יחסית ב[[יום הכיפורים]], [[י' בתשרי]] [[תשל"ד]] בהתקפה של צבאות [[סוריה]] ו[[מצרים]] על [[מדינת ישראל|ישראל]], המתקפה האדירה בתחילת המלחמה תפסה את ממשלת ישראל וצה"ל לא מוכנים בהיבטים רבים, ובתחילה ההפסדים היו כואבים ומרים, אך תוך זמן קצר גוייסו כוחות ובדרך נס חיילי צה"ל הצליחו להדוף את המתקפות וגם לכבוש שטחים עצומים בכל החזיתות.
+לעומת הממשלה והמודיעין, הרבי צפה את פריצתה של המלחמה חודשים קודם, כאשר פתח בשרשרת ארוכה של הכנות וביטויים בהם היה ניכר כי יש התרחשות גדולה וקרובה אשר זקוקים מולה לחסדים גדולים ובמיוחד הרבי עורר פעילות עם ילדים 'מפי עוללים... להשבית אויב'. ועל דברים אלו הרבי דיבר כי ניבא ולא ידע מה ניבא{{הערה|מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד}}.
+במהלך המלחמה הרבי פתח במבצע מיוחד לעידוד החיילים.
-'גילוי' זה מתבטא בכל ענייני היום של יום הכיפורים בעבודת הכהן גדול בבבית המקדש, בתפילות שנתקנו ביום זה, במצוות היום, ובעבודת התשובה שביום זה.(כדלהלן)
-{{להשלים|לפחות על פי לקו"ש חלק ד'}}
 ==לקריאה נוספת==
-* [[אנציקלופדיה תלמודית]] כרך כב ערך 'יום הכיפורים'.
+* [[שבח המועדים]]
-==קישורים חיצונים==
+* [[הלכה למעשה (סדרת ספרים)| הלכה למעשה - תשרי]]
-===ספרים===
+* [[שמירת המועדים (ספר)]]
-* [[אדמו"ר הזקן]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25075&st=&pgnum=249 שולחן ערוך רבינו - הלכות יום הכיפורים]''' - סימן תרד ואילך. ([http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/index.htm בטקסט])
+*[[אנציקלופדיה תלמודית]] כרך כב ערך 'יום הכיפורים'.
+*[[שערי המועדים]] יום הכיפורים.
+* מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד
+==קישורים חיצוניים==
+===ספרים וחוברות===
+* [[אדמו"ר הזקן]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25075&st=&pgnum=249 שולחן ערוך רבינו - הלכות יום הכיפורים]''' - סימן תרד ואילך. ([http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/index.htm בטקסט] {{ספרייה}})
+*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/yom_kippur לקוטי שיחות מועדים - יום הכיפורים] {{מפתח}}
 * הרב [[יהושע מונדשיין]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=189 אוצר מנהגי חב"ד - [[אלול]] תשרי''' - יום הכיפורים (עמוד קעא)]
+*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3319&CategoryID=895 היום הקדוש במחיצת רבותינו]''', שבועון התקשרות, ערב שבת קודש פרשת האזינו (שובה), ז' בתשרי ה'תשס"ז (29/09/06)
+*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10880&CategoryID=1889 ממעייני החסידות - יום הכיפורים]''', התקשרות גליון 1054
+*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/09/13-09-2021-03-15-09-%D7%9B%D7%99-%D7%91%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%91-compressed.pdf כי בא מועד - יום הכיפורים]''', בהוצאת [[את"ה העולמי]] {{PDF}}{{אינפו}} חודש תשרי תשפ"ב
+*הרב מאיר אשכנזי: '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/09/13-09-2021-18-05-34-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-1.pdf הלכות ומנהגי יום הכיפורים]''' {{PDF}}{{אינפו}}
 ===מולטימדיה===
+* [https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=31577382&Video=True&Lang=Hebrew סדר העבודה בבית המקדש ביום הכיפורים] - {{וידאו}}
 * [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=152 יום הכיפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
-* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=790 שיעור על הלכות ומנהגי [[ראש השנה]] ויום הכיפורים בטעמיהם], מפי הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]{{וידאו}}
+*'''תפילת כל נדרי''': [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1527 בביצוע אברהם פריד] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1591 בביצוע מרדכי בן דוד]{{וידפו}}
-*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1527 אברהם פריד מבצע את תפילת 'כל נדרי]{{וידאו}}
+* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2595 הרבי מקדש את הלבנה במוצאי יום כיפורים (תנש"א)]{{וידאו}}
-*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1591 מרדכי בן דוד מבצע את תפילת 'כל נדרי]{{וידאו}}
-* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2595 הרבי מקדש את הלבנה במוצאי יום כיפורים (תשנ"א)]{{וידאו}}
 *שניאור אשכנזי, '''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3797921#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מה גורם ליהודים לבכות בכל נדרי?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}
+*'''הלכות ומנהגי יום הכיפורים''': הרב מנחם מענדל גלוכובסקי: '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=790 הלכות ומנהגי יום הכיפורים בטעמיהם]''' {{*}} הרב יוסף אברהם פיזם, '''[https://chabad.info/beis-medrash/715658/ חינוך הילדים ליום הכיפורים]''' {{*}} הרב יהושע ליפש: '''[https://chabad.info/beis-medrash/715637/ הלכות יום הכיפורים]''' {{*}} הרב טוביה זילברשטרום: '''[https://chabad.info/beis-medrash/716488/ מנהגי הרבי ביום כיפור]''' {{וידפו}}
+{{כיפור}}
+{{חגים וזמנים}}
 {{הלכה}}
-{{חגים וזמנים}}
+{{הערות שוליים}}
-{{הערות שוליים|טורים=כן}}
 [[קטגוריה:יום הכיפורים|*]]
 [[קטגוריה:תעניות]]
+[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
+[[קטגוריה:ימים נוראים]]