שלמה זלמן ברוין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ראה לדוגמא" ב־"ראו לדוגמה") |
|||
| (58 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב שלמה זלמן ברוין אצל הרבי מתוך בית משיח גליון 76|ממוזער|הרב שלמה זלמן ברוין אצל הרבי | {{שכתוב|לא אנציקלופדי בכלל, מלא תיאורים באופן מוגזם (רבע ערך)}} | ||
[[קובץ:הרב שלמה זלמן ברוין אצל הרבי מתוך בית משיח גליון 76.jpeg|ממוזער|הרב שלמה זלמן ברוין אצל הרבי, י"ד מר חשון, תש"נ]] | |||
הרב שלמה זלמן ברוין, בעל מחבר סדרת הספרים "שערים המצוינים בהלכה", ורב קהילת "שערי ציון" | הרב '''שלמה זלמן ברוין''' ([[תרע"ג]] - [[ג' בכסלו]] [[תשנ"ה]]), בעל מחבר סדרת הספרים "שערים המצוינים בהלכה", ורב קהילת "שערי ציון" ב[[ניו יורק]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרע"ג]] בעיר דאברא ([[בצ'כוסלובקיה]]) לאביו הרב החסיד רבי שמואל חיים ברוין, מחשובי חסידי ה"שינאווער רב", [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] בעל "דברי יחזקאל", ותלמיד חבר של האדמו"ר מצאנז רבי [[חיים הלברשטאם]] בעל "דברי חיים" ולאמו מרת מינדל. | |||
כבר בקטנותו ניכרו בו כשרונותיו. בהיותו בגיל בר מצוה למד בקיץ אחד את כל [[מסכת שבת]] עם [[תוס' רא"ש]] ו[[ר"ן]], הוא היה מונח בלימודו עד שלא אחת ראוהו חוזר גמרא בלכתו ברחוב. | |||
תמיד שקד בלימוד תורה אף בשעת עוני וייסורים, והיה מאוד מקפיד על זמנו - זמן למידה, תפילה, ואפילו הליכה. נודע כבעל תפילה מפורסם, והיה בקי בסדרי לוחות השנים וכדומה. | |||
שתה את מימיהם של הרבנים הגאונים הרב שאול בראך, ולאחר מכן הרב מהר"ש ענגיל, שנתן לו את ה'סמיכה', בביתו הייתה לו האפשרות לעשות 'שימוש'. קיבל היתר-הוראה גם מהרב העניק פאק. | |||
נסע להסתופף בצל האדמו"ר ממונקטש רבי [[חיים אלעזר שפירא]], בעל "מנחת אלעזר", הרה"צ ממונקטש כיבדו בכיבודים רבניים - למרות היותו חסיד צעיר - כאילו הוא כבר רב בישראל, כיון שראה ברוח קדשו שעתיד להיות מורה הוראה בישראל. | |||
באותם הימים היה מתעמק גם בלימוד ספרי | באותם הימים היה מתעמק גם בלימוד ספרי החסידות החב"דיים שהיו נפוצים כמו ה[[תניא]] וה[[לקוטי תורה]], ואף התבטא שה"דברי חיים" וה"בני יששכר" כתבו תארים נפלאים מאוד על [[אדמו"ר הזקן]] כמו: "מאד עמקו מחשבותיו", וכיוצא בזה בזה, והיה אומר שלדעתו ה"דברי חיים" נטה קצת מהקו של חסידות פולין, והתבסס מאוד על התניא. | ||
לאחר נישואיו עם הרבנית רבקה | לאחר נישואיו עם הרבנית רבקה{{הערה|בת ר' שלמה ברוין הי"ד}} נכדת הרב ישראל בראון אבד"ק ענטש (הונגריה), התמנה לרב בית הכנסת "עהרענפלעד" ב"פעסט", ומונה להיות חבר בבית דינו של הרב [[יהונתן שטייף]], הרב יהונתן כיבדו כבוד רב ונהג לקום מלוא קומתו בכל הזדמנות בה נכנס הרב ברוין לבית דינו, למרות היותו אברך צעיר בשנות העשרים לחייו. | ||
בניסים גלויים ניצל יחד עם אביו ואימו וחלק מאחיו ואחיותיו מידי הנאצים ימ"ש, בעוד ארבע מאחיותיו, חמיו וחמותו ועוד רבים מבני משפחתו - נהרגו, והגיע ל[[אוסטריה]], בה נתמנה לרב בזלצבורג, בה התקבצו יהודים רבים, ניצולי [[שואה]]. עקב היותו בעל הוראה מובהק התעסק רבות ב[[התרת עגונות]], [[סידור קידושין]] וחליצות, ובכלל בהראותו להמון העם "את המעשה אשר יעשון". | |||
אשתו הרבנית רבקה | אשתו הרבנית רבקה עמדה לצידו וסייעה לו כל השנים, התמסרה לעזרה לנזקקים, ולהחזקת בית המדרש. | ||
==רבנותו בניו יורק== | ==רבנותו בניו יורק== | ||
בהגיעו | בהגיעו ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"ח]] התיישב הרב ברוין בשכונת [[בראונזוויל]], ב[[ברוקלין]], שהייתה בשנים ההם מרכז יהודי, ובית מדרשו נהפך עד מהרה ל"בית ועד לחכמים", אנשים באו לשמוע את דברי תורתו ובסעודות השבת, את שיעוריו הקבועים בהלכה ובאגדה. | ||
לאחר מכן עבר הרב ברוין לפלטבוש, בה הנהיג את קהילת "שערי ציון". | |||
בשנות היו"דים ייסד הרב בית מדרש בשם קהל "שערי ציון" בפלטבוש. | |||
בשנות היו"דים המקודמות הרב היה מפרסם בבטאון [[המאור (בטאון)|המאור]] מאמרים תורניים. | |||
בגליון [[המאור (בטאון)|המאור]]{{הערה|שנה י' חוברת ה' (צ"א) עמוד 40}} מופיעה סקירה מיוחדת על חנוכת הבית למקווה נשים{{הערה|בכתובת 348 איסט 92 סט.}} שבנה הרב ברוין בשנת [[תשי"ט]]: | |||
"קול המון חוגג נתכנסו במוצאי שבת קודש תשא... להשתתף בשמחתו של הרב שלמה זלמן ברוין לרגל חנוכת בית מדרשו המפואר ע"ש קהל שערי ציון ולגמרו של המקוה הראשון... | |||
והנה ראשית עבודתו של הרב ברוין הייתה לבנות שם מקוה טהרה לטבילת נשים, והשקיע בזה הרבה מכוחותיו, עד שהוציא יזמתו לפועל והמקוה הוא כעת לשם ולתפארת בכל רחבי חלק העיר ברוקלין, המקוה שנבנה בכל ההידורים וביציאת דעת כל המחברים הוזמנו להכשרתו. מלבד כל החומרות והדקדוקים הקפיד הרב ברוין שכל עניני המקוה יסודרו לפי סדר הבנין הכי חדיש עם כל הנוחיות והשכלולים והשיפורים הנחוצים לצאת ידי כל דרישות ההיגיינה הכי מודרנית"... | |||
מוצאים אנו מכתב מהרבי באגרות קודש{{הערה|אגרות קודש כרך י"ז אגרת ו'רמג}} לגיוס משאבים לבניית המקווה: | |||
כבוד ועד הרבנים דאיסט פלעטבוש . . בנועם קבלתי הודעתם ע"ד פעולתם בקודש, בנין מקוה טהרה בשכונתם, ואשר קבעו ליום [[י"ד אייר]], [[פסח שני]] אסיפת-חגיגה מוקדשת לתכלית האמורה. ויהי רצון אשר חפץ ה' בידם יצליח להתחיל הבנין בפועל ולשכללו שכלול אמתי, שתהי' המקוה מהודרה "לצאת ידי כל דעות הפוסקים ואפילו היחידים להחמיר כדעותיהם" - וכידועה הוראת התשב"ץ (סי' יז). ותתרבה הטהרה בישראל [[טהרת המשפחה]] וטהרת היחיד, טהרת הגוף וטהרת הנשמה, טהרת הפעולות וטהרת הדעות, ובימיהם ובימינו יקוים היעוד טהרה מביאה כו' אלי' הנביא (סוף סוטה) מבשר גאולתנו האמתית על ידי משיח צדקנו. וכמש"נ (יחזקאל [לו, כד-ח]) ולקחתי אתכם וגו' וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו' וישבתם בארץ וגו' והייתם לי לעם ואנכי אהי' לכם לאלקים. | |||
בכבוד ובברכת הצלחה. | |||
אמר הכתוב חבר אני לכל אשר יראוך גו' ופי' השל"ה (סו, א) בכל מקום שאדם רואה חבורה קדישא יתחבר להם כגון חבורה... הקונים איזה מצוה כו'. ומצורפת בזה המחאה - השתתפותי במגבית לבנין משוכלל האמור". | |||
==במיטת חוליו== | |||
גם במיטת חוליו "לא פסיק פומיה מגירסא" לפניו הייתה פתוחה תמיד גמרא ובידו הימנית כתב כל העת, מתוך יסורים נוראים, חידושי תורה. | |||
את חידושי תורתו סיים בפרק "נגמר הדין" במאמר הגמרא "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא", מאמר המבטא את מהותו של הרב ברוין שהיה אוהב ישראל בכל ישותו. | |||
במוצאי שבת פ' תולדות אור ל[[ג' כסלו]] [[תשנ"ה]], עת יוצאת "הנשמה יתירה" שבתוך כל יהודי יצאה גם נשמתו הקדושה והטהורה לצור מחצבתה. | |||
[[קובץ:מצבת הגרשז ברוין.jpg|ממוזער|מצבתו של הרב שלמה זלמן ברוין]] | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
מפעל חייו הגדול של הרב ברוין היה ספריו "שערים מצוינים בהלכה" שחלקם הוצא לאור בשמונה מהדורות. | |||
החלק ראשון, על הלכות שבת, הודפס בשנת תש"ט. בשנים הבאות זכה הרב ברוין להוציא לאור | החלק ראשון, על הלכות שבת, הודפס בשנת [[תש"ט]]. בשנים הבאות זכה הרב ברוין להוציא לאור חיבור על ה[[קיצור שולחן ערוך]], וספרו נהפך למעין אנציקלופדיה לשאלות אקטואליות המתעוררות בזמנינו עקב פלאי הטכנולוגיה. | ||
הספר כולל "פירושים, ביאורים, בירורים, הערות, חידושים והוכחות לחידושי דינים | הספר כולל "פירושים, ביאורים, בירורים, הערות, חידושים והוכחות לחידושי דינים המפוזרים בספרי רבותינו ראשונים ואחרונים". | ||
מהמיוחד בספרים אלו, שהרב ברוין מלקט ודן בחידושי הטכנולוגיה שהתחילה להופיע בימים אלו, ומהווה מפורצי הדרך ומניחי היסודות בנושא. | |||
בשנים שלאחר מכן, התמסר הרב ברוין לכתיבת חידושי תורה על מסכתות | בשנים שלאחר מכן, התמסר הרב ברוין לכתיבת חידושי תורה על מסכתות ה[[ש"ס]], ולעת זקנותו התיר להדפיסם תחת השם "שערים מצוינים בהלכה", ואת חלקם הגדול זכה לראות יוצאים לאור עולם, ספרו האחרון שזכה לראות מודפס בחייו הוא "שערים מצוינים בהלכה על מסכת [[בבא בתרא]]" ספר זה קיבל במיטת חוליו, זמן קצר לפני פטירתו. | ||
בנו | בנו הרב [[חיים אלעזר ישראל ברוין]], המשיך בסדרת הספרים, ולאחר פטירתו — ממשיך בנו, הרב משה שמואל ברוין, את המסורת המשפחתית, וכותב את הכרכים הבאים בסדרה ההלכתית. לאחרונה יצא כרך על מסכת [[זבחים]]. | ||
בביקורת ספרים | בביקורת ספרים שנערכה בקובץ [[המאור (בטאון)| המאור]]{{הערה|שנה ו' חוברת ז' (נ"ג) עמוד 26.}} נכתב על הספר: | ||
"נדיר מאוד | "נדיר מאוד למצוא חיבור שעשה רושם סביר גם בעולם הרבנים וגם בעולם בעלי הבתים כחיבורו המפורסם של הרב הגאון ר' שלמה זלמן ברוין הנקוב בשם "שערים מצוינים בהלכה" בארבעה חלקים. | ||
המחבר קלע כאן אל המטרה ליצור יצירה כזו שכל | המחבר קלע כאן אל המטרה ליצור יצירה כזו שכל העיניים היו כלות אליה, היינו לקבץ בחיבור אחד כל מה שחידשו גדולי הפוסקים, גדולי הדור שעבר וגדולי דורנו בכל דברי ההלכה שנתחדשו בקשר עם כל ההמצאות החדשות. מחברנו קיבץ כעמיר גורנה "כל הדעות והשיטות וסידרם באמנות על סדר סעיפי קיצור שולחן ערוך. המחבר הראה עוצם בקיאותו בכל דיני השולחן ערוך והפוסקים, לא החסיר דבר בספרו הענקי הזה שנתקבל בתרועת שמחה אצל כל רב ותלמיד". | ||
==קשריו עם אדמו"רי חב"ד== | ==קשריו עם אדמו"רי חב"ד== | ||
במכתב מ[[כ' אדר]] [[תש"ט]]{{הערה|[http://www.lahak.org/media/pdf/890/wgxM8907770.pdf אגרות קודש]}}, מאשר הרבי את קבלת ספרו השני, ומייעד זמן להיפגש עמו. | |||
כנראה באותו היום זכה הרב ברוין להיות | כנראה באותו היום שנקבע עם הרבי, זכה הרב ברוין להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי הקודם, וכך תיאר לנכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] את היחידות: נכנסתי ליחידות לרבי, אך בקושי הבנתי את דבריו, (כיון בשנים הללו היה קשה להבין את דברי הרבי), הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], "תרגם" לי את דברי הרבי. | ||
כשיצאתי מהיחידות פגשתי אברך צעיר, עטור מגבעת אפורה ולבוש חליפה קצרה, | כשיצאתי מהיחידות פגשתי אברך צעיר, עטור [[מגבעת קנייטש|מגבעת]] אפורה ולבוש חליפה קצרה, שנקרא אז הרמ"ש, לימים הרבי, שקרא לי ואמר לי "זיך דורכשמועסן אין לערנען", הרבי הרבה לצטט מזכרונו קטעים שונים מספרי "שערים מצוינים בהלכה" שרק יצא לאור, והרבי כבר היה בקיא בהם בעל פה. | ||
הרבי שאל לפי מה שכתבתי בספרי | הרבי שאל לפי מה שכתבתי בספרי{{הערה|סימן ק"ע סק"א}} את דברי ה[[אריז"ל]] שאין להשאיר את הפיאות שיגדלו יותר ממקום הלחי התחתון והבאתי בזה גם את דברי ה[[צמח צדק]]{{הערה|שו"ת צמח צדק חיו"ד סימן צ"ג.}}, הרבי שאל אותי מדוע בחוגים שונים בין החרדים אין מקפידים על זה?{{הערה|בריבוי יחידות ובמכתבים הרבה הרבי לחזור את דברי האריז"ל הללו, ושאל מה המקור לנהוג אחרת.}} עניתי לרבי: בחגוים מסוימים כשאין מקור, היה הרבי המקור.. הרבי חייך חיוך רחב.. | ||
לאחר מכן היה שוב ביחידות | לאחר מכן היה שוב ביחידות ב[[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]], לעת עתה לא נתבררו הנושאים שדוברו באותה יחידות. | ||
לרגל הוצאת ספר על הש"ס החליט לאחר התלבטיות | לרגל הוצאת ספר על הש"ס החליט לאחר התלבטיות לבוא לרבי למסור לו בעצמו הספר ב[[י"ד חשון]] [[תש"נ]], כמו כן הביא לרבי מהדורה חדשה של ספריו כאשר הביא לרבי את ההוצאה החדשה של ספריו, אמר הרבי תוך כדי עלעול בספרים{{הערה|דברי משיח תש"נ ח"א ע' 337-8}}: "הרבה השתמשתי בספריכם; שיקויים בכם '[מי שיש לו מנה] רוצה מאתיים' להדפיס גם להבא". | ||
טרם נסיעתו ל'שליחות' | טרם נסיעתו ל'שליחות' בשנת [[תשכ"ב]] נכנס הרב [[משה פלר]] ל'יחידות'{{הערה|מקדש מלך כרך ב' עמ' 407.}}. בין היתר שאל הרב פלר את הרבי בהיותו בחור צעיר, מה אעשה כאשר ישאלוני שאלות בהלכה? '''הרבי:''' 'קיצור שולחן-ערוך' יש לך? '''רמ"פ:''' כן. '''הרבי:''' שולחן ערוך אדמו"ר הזקן יש לך? '''רמ"פ:''' כן. '''הרבי:''' ישנו ספר 'שערים המצויינים בהלכה' - הרבי הצביע על הספר שנמצא בחדרו הק' בארון הספרים והמשיך "בכלל, זהו ליקוט של קולות. אך כשהוא אומר לחומרא זה דבר יציב (מבוסס)!" | ||
הרבי: ישנו ספר 'שערים המצויינים בהלכה' - הרבי הצביע על הספר שנמצא בחדרו הק' בארון הספרים והמשיך "בכלל, זהו ליקוט של קולות. אך כשהוא אומר לחומרא זה דבר יציב (מבוסס)!" | |||
כאשר נכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] עבר | כאשר נכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] עבר ל[[חסידות חב"ד]], הגיע הרב שלמה זלמן במיוחד לרבי, בי"ד מר חשון תש"נ{{הערה|דברי משיח תש"נ ח"א ע' 337-8.}} בדאגה שנכדו יתעסק ב[[מבצעים]] ויפסיק ללמוד [המעמד צולם על ידי הרב [[חיים ברוך הלברשטם]]. | ||
לאחר שנתן לרבי ד' ספרים שיצאו לאור במהדורה חדשה ומהודרת, וביקש ברכה עבור נכדו אלימלך נפתלי צבי שיהי' חתן, הרבי בירך ואמר לו שיפסוק שצריך להיות חתן לאחר מכן אמר: נכדי שלמד בארץ ישראל (בטשעבין) וכעת לומד... | לאחר שנתן לרבי ד' ספרים שיצאו לאור במהדורה חדשה ומהודרת, וביקש ברכה עבור נכדו אלימלך נפתלי צבי שיהי' חתן, הרבי בירך ואמר לו שיפסוק שצריך להיות חתן לאחר מכן אמר: נכדי שלמד בארץ ישראל (בטשעבין) וכעת לומד... | ||
כ"ק אדמו"ר שליט"א: "דאָ". [ | כ"ק אדמו"ר שליט"א: "דאָ". [כאן!] | ||
הרב שלמה זלמן ברוין: הוא למדן גדול, וביקש ברכה שיישאר בלימוד. [ | הרב שלמה זלמן ברוין: הוא למדן גדול, וביקש ברכה שיישאר בלימוד. [יתכן שחשש שילמד פחות בעקבות המעבר ללימוד בחב"ד...] | ||
הרבי ענה: "ס'איז דאָך דאָ אַ כלל אַז 'קדושה אינה זזה ממקומה', ובפרט קדושת התורה. זאָל זיין בשורות טובות" [ישנו כלל שקדושה לא זזה ממקומה, ובמיוחד קדושת התורה, שיהיו בשורות טובות]. | הרבי ענה: "ס'איז דאָך דאָ אַ כלל אַז 'קדושה אינה זזה ממקומה', ובפרט קדושת התורה. זאָל זיין בשורות טובות" [ישנו כלל שקדושה לא זזה ממקומה, ובמיוחד קדושת התורה, שיהיו בשורות טובות]. | ||
| שורה 101: | שורה 102: | ||
הרבי נתן לו דולר נוסף באומרו: "אָפּגעבן כפליים לתושי'" [תתן כפליים לתושי'ה], והרבי נתן לו דולר נוסף עבור נכדו. | הרבי נתן לו דולר נוסף באומרו: "אָפּגעבן כפליים לתושי'" [תתן כפליים לתושי'ה], והרבי נתן לו דולר נוסף עבור נכדו. | ||
דבריו של הרבי | דבריו של הרבי נכנסו על ליבו של הרב ברוין, והתחיל מקרב את נכדו שהתקרב לחב"ד, ואף אמר לו:"אילו הייתי צעיר אולי גם אני הייתי משנה את מנהגי למנהגי חב"ד.." | ||
הרבי מציין במספר מקומות לספרו | הרבי מציין במספר מקומות לספרו של הרב ברוין {{הערה|כ-10 מקומות בהם הרבי מציין לספרו - מופיעים באג"ק וכו', ובמכתבי הרבי שיוצאים לאור לאחרונה מופיעים עוד כמה וכמה פעמים שהרבי ציין לספריו.}}. | ||
לדוגמא באגרת של הרבי | לדוגמא באגרת של הרבי מ[[ח' טבת]] [[תשט"ו]] מציינו בשם "קיצור שולחן ערוך לברון{{הערה|חלק א' עמ' קי"ב}}" (היינו ספרו "שערים המציונים בהלכה" על קיצור שולחן ערוך) | ||
מדי שבוע היה מקבל את | מדי שבוע היה מקבל את ה[[לקוטי שיחות]] בדואר, והיה רגיל לעיין בהם הרבה, פעם התבטא, שמאוד היה רוצה לגמור את ה"ליקוט" כל שבוע אך הליקוט הינו ארוך וכשמגיעים לתירוץ שוכחים כבר את הקושיות. בספריו הוא מזכיר את הלקוטי שיחות{{הערה|ראו לדוגמה שערים המצוינים בהלכה על מסכת קידושין (מ"ט, ב' ד"ה תשע נטלו).}}. | ||
בכלל | בכלל נמנע מלכתוב בבימות תורניות מפאת שלא רצה להשתייך לחוג מסויים שמוציא הקובץ, אך בקובץ מיוחד שיצא לאור לכבוד צדי"ק שנה לרבי "קרנות צדי"ק" כתב פלפול מיוחד לכבוד הרבי. ובראשו כתב "מוקדש בהוקרה לכ"ק הגה"ק שליט"א מליובאוויטש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בנעימים". | ||
==ציפיה לגאולה== | ==ציפיה לגאולה== | ||
רבו, הרב [[חיים אלעזר שפירא]] בעל ה"מנחת אלעזר", היה מעורר בכל הזדמנות על החובה לצפות לגאולה, ולהיות מוכנים לבואה הקרוב. | |||
כאשר הרבי עורר שרבנים יחתמו שמשיח צריך לבוא אמר: עקרונית בוודאי אני מסכים עם פסק זה, אבל לא ראיתי אצל רבותיי לחתום על כך, כאילו "להכריח" את הקב"ה להביא כבר את הקץ. כאשר הבהיר לו נכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] שחתימתו תגרום לרבי נחת רוח, הסכים להתפשר והורה לנכדו, תחתום בשמי, שאני מסכים עם פסק זה. | |||
כאשר | |||
==אחדים מפסקיו המפורסמים== | ==אחדים מפסקיו המפורסמים== | ||
*מצדד כשיטת | *מצדד כשיטת ה[[אמוראים]] שאין לחוצה את [[קו התאריך]] מ[[אמריקה]] ל[[אוסטרליה]] לברך [[ספירת העומר]] בברכה, אך החוצה מאוסטרליה לאמריקה, ימשיך לספור בברכה (כיון שאין ביניהם [[לילה]], אלא רק [[יום ארוך]]){{הערה|פסק זה אינו תואם את דעת הרבי. המאור חוברת [[ג' אייר]] תש"י.}}. | ||
* בדין קאפו - יהודי שסייע לנאצים לרצוח יהודים בזמן השואה, האם מותר | * בדין קאפו - יהודי שסייע לנאצים לרצוח יהודים בזמן השואה, האם מותר למוסרו למלכות, פוסק הרב ברוין שאם ממשיך במעשיו מותר למוסרו, אבל אם חדל ממעשיו אסור למוסרו אבל אם נמסר אין מצוה לשחררו, וכמו כן העושה מעשים שמסכנים את כלל ישראל כמזייף דברים של המלכות שיכולים לגרום סכנה לכלל הציבור{{הערה|המאור תש"י חוברות ה'-ו'.}}. | ||
* | *ב[[חודש כסלו]] [[תשל"ט]] חתם יחד על קול קורא בראשות הרב משה פיינשטיין נגד עשיית עירוב במנהטן או בברוקלין ובכל העיר ניו יורק{{הערה|נדפס באוצרות ירושלים עמוד תתתשי.}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו הרב [[חיים אלעזר ישראל ברוין]] | *בנו, הרב [[חיים אלעזר ישראל ברוין]] - ממשיך דרכו בחיבור "שערים מצוין בהלכה" על הש"ס 15 חלקים. | ||
*נכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] | *נכדו, הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] - מרא דאתרא וחבר הבד"צ דשכונת קראון הייטס. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*בית משיח גליון 76 עמ' 28 - הרב יוסף ישעיה ברוין על סבו הגאון וקשריו עם הרבי. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/09/632430cba9e69_1663316171.pdf אוהב ה' שערי ציון]''', קשריו של הרב ברוין עם [[הרבי]], הוצאה שניה, תשפ"ב | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ברוין, שלמה זלמן}} | |||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:58, 11 בדצמבר 2024
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: לא אנציקלופדי בכלל, מלא תיאורים באופן מוגזם (רבע ערך). | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרב שלמה זלמן ברוין (תרע"ג - ג' בכסלו תשנ"ה), בעל מחבר סדרת הספרים "שערים המצוינים בהלכה", ורב קהילת "שערי ציון" בניו יורק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרע"ג בעיר דאברא (בצ'כוסלובקיה) לאביו הרב החסיד רבי שמואל חיים ברוין, מחשובי חסידי ה"שינאווער רב", רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם בעל "דברי יחזקאל", ותלמיד חבר של האדמו"ר מצאנז רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" ולאמו מרת מינדל.
כבר בקטנותו ניכרו בו כשרונותיו. בהיותו בגיל בר מצוה למד בקיץ אחד את כל מסכת שבת עם תוס' רא"ש ור"ן, הוא היה מונח בלימודו עד שלא אחת ראוהו חוזר גמרא בלכתו ברחוב.
תמיד שקד בלימוד תורה אף בשעת עוני וייסורים, והיה מאוד מקפיד על זמנו - זמן למידה, תפילה, ואפילו הליכה. נודע כבעל תפילה מפורסם, והיה בקי בסדרי לוחות השנים וכדומה.
שתה את מימיהם של הרבנים הגאונים הרב שאול בראך, ולאחר מכן הרב מהר"ש ענגיל, שנתן לו את ה'סמיכה', בביתו הייתה לו האפשרות לעשות 'שימוש'. קיבל היתר-הוראה גם מהרב העניק פאק.
נסע להסתופף בצל האדמו"ר ממונקטש רבי חיים אלעזר שפירא, בעל "מנחת אלעזר", הרה"צ ממונקטש כיבדו בכיבודים רבניים - למרות היותו חסיד צעיר - כאילו הוא כבר רב בישראל, כיון שראה ברוח קדשו שעתיד להיות מורה הוראה בישראל.
באותם הימים היה מתעמק גם בלימוד ספרי החסידות החב"דיים שהיו נפוצים כמו התניא והלקוטי תורה, ואף התבטא שה"דברי חיים" וה"בני יששכר" כתבו תארים נפלאים מאוד על אדמו"ר הזקן כמו: "מאד עמקו מחשבותיו", וכיוצא בזה בזה, והיה אומר שלדעתו ה"דברי חיים" נטה קצת מהקו של חסידות פולין, והתבסס מאוד על התניא.
לאחר נישואיו עם הרבנית רבקה[1] נכדת הרב ישראל בראון אבד"ק ענטש (הונגריה), התמנה לרב בית הכנסת "עהרענפלעד" ב"פעסט", ומונה להיות חבר בבית דינו של הרב יהונתן שטייף, הרב יהונתן כיבדו כבוד רב ונהג לקום מלוא קומתו בכל הזדמנות בה נכנס הרב ברוין לבית דינו, למרות היותו אברך צעיר בשנות העשרים לחייו.
בניסים גלויים ניצל יחד עם אביו ואימו וחלק מאחיו ואחיותיו מידי הנאצים ימ"ש, בעוד ארבע מאחיותיו, חמיו וחמותו ועוד רבים מבני משפחתו - נהרגו, והגיע לאוסטריה, בה נתמנה לרב בזלצבורג, בה התקבצו יהודים רבים, ניצולי שואה. עקב היותו בעל הוראה מובהק התעסק רבות בהתרת עגונות, סידור קידושין וחליצות, ובכלל בהראותו להמון העם "את המעשה אשר יעשון".
אשתו הרבנית רבקה עמדה לצידו וסייעה לו כל השנים, התמסרה לעזרה לנזקקים, ולהחזקת בית המדרש.
רבנותו בניו יורק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהגיעו לארצות הברית בשנת תש"ח התיישב הרב ברוין בשכונת בראונזוויל, בברוקלין, שהייתה בשנים ההם מרכז יהודי, ובית מדרשו נהפך עד מהרה ל"בית ועד לחכמים", אנשים באו לשמוע את דברי תורתו ובסעודות השבת, את שיעוריו הקבועים בהלכה ובאגדה.
לאחר מכן עבר הרב ברוין לפלטבוש, בה הנהיג את קהילת "שערי ציון".
בשנות היו"דים ייסד הרב בית מדרש בשם קהל "שערי ציון" בפלטבוש.
בשנות היו"דים המקודמות הרב היה מפרסם בבטאון המאור מאמרים תורניים.
בגליון המאור[2] מופיעה סקירה מיוחדת על חנוכת הבית למקווה נשים[3] שבנה הרב ברוין בשנת תשי"ט:
"קול המון חוגג נתכנסו במוצאי שבת קודש תשא... להשתתף בשמחתו של הרב שלמה זלמן ברוין לרגל חנוכת בית מדרשו המפואר ע"ש קהל שערי ציון ולגמרו של המקוה הראשון...
והנה ראשית עבודתו של הרב ברוין הייתה לבנות שם מקוה טהרה לטבילת נשים, והשקיע בזה הרבה מכוחותיו, עד שהוציא יזמתו לפועל והמקוה הוא כעת לשם ולתפארת בכל רחבי חלק העיר ברוקלין, המקוה שנבנה בכל ההידורים וביציאת דעת כל המחברים הוזמנו להכשרתו. מלבד כל החומרות והדקדוקים הקפיד הרב ברוין שכל עניני המקוה יסודרו לפי סדר הבנין הכי חדיש עם כל הנוחיות והשכלולים והשיפורים הנחוצים לצאת ידי כל דרישות ההיגיינה הכי מודרנית"...
מוצאים אנו מכתב מהרבי באגרות קודש[4] לגיוס משאבים לבניית המקווה:
כבוד ועד הרבנים דאיסט פלעטבוש . . בנועם קבלתי הודעתם ע"ד פעולתם בקודש, בנין מקוה טהרה בשכונתם, ואשר קבעו ליום י"ד אייר, פסח שני אסיפת-חגיגה מוקדשת לתכלית האמורה. ויהי רצון אשר חפץ ה' בידם יצליח להתחיל הבנין בפועל ולשכללו שכלול אמתי, שתהי' המקוה מהודרה "לצאת ידי כל דעות הפוסקים ואפילו היחידים להחמיר כדעותיהם" - וכידועה הוראת התשב"ץ (סי' יז). ותתרבה הטהרה בישראל טהרת המשפחה וטהרת היחיד, טהרת הגוף וטהרת הנשמה, טהרת הפעולות וטהרת הדעות, ובימיהם ובימינו יקוים היעוד טהרה מביאה כו' אלי' הנביא (סוף סוטה) מבשר גאולתנו האמתית על ידי משיח צדקנו. וכמש"נ (יחזקאל [לו, כד-ח]) ולקחתי אתכם וגו' וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו' וישבתם בארץ וגו' והייתם לי לעם ואנכי אהי' לכם לאלקים.
בכבוד ובברכת הצלחה.
אמר הכתוב חבר אני לכל אשר יראוך גו' ופי' השל"ה (סו, א) בכל מקום שאדם רואה חבורה קדישא יתחבר להם כגון חבורה... הקונים איזה מצוה כו'. ומצורפת בזה המחאה - השתתפותי במגבית לבנין משוכלל האמור".
במיטת חוליו[עריכה | עריכת קוד מקור]
גם במיטת חוליו "לא פסיק פומיה מגירסא" לפניו הייתה פתוחה תמיד גמרא ובידו הימנית כתב כל העת, מתוך יסורים נוראים, חידושי תורה.
את חידושי תורתו סיים בפרק "נגמר הדין" במאמר הגמרא "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא", מאמר המבטא את מהותו של הרב ברוין שהיה אוהב ישראל בכל ישותו.
במוצאי שבת פ' תולדות אור לג' כסלו תשנ"ה, עת יוצאת "הנשמה יתירה" שבתוך כל יהודי יצאה גם נשמתו הקדושה והטהורה לצור מחצבתה.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מפעל חייו הגדול של הרב ברוין היה ספריו "שערים מצוינים בהלכה" שחלקם הוצא לאור בשמונה מהדורות.
החלק ראשון, על הלכות שבת, הודפס בשנת תש"ט. בשנים הבאות זכה הרב ברוין להוציא לאור חיבור על הקיצור שולחן ערוך, וספרו נהפך למעין אנציקלופדיה לשאלות אקטואליות המתעוררות בזמנינו עקב פלאי הטכנולוגיה.
הספר כולל "פירושים, ביאורים, בירורים, הערות, חידושים והוכחות לחידושי דינים המפוזרים בספרי רבותינו ראשונים ואחרונים".
מהמיוחד בספרים אלו, שהרב ברוין מלקט ודן בחידושי הטכנולוגיה שהתחילה להופיע בימים אלו, ומהווה מפורצי הדרך ומניחי היסודות בנושא.
בשנים שלאחר מכן, התמסר הרב ברוין לכתיבת חידושי תורה על מסכתות הש"ס, ולעת זקנותו התיר להדפיסם תחת השם "שערים מצוינים בהלכה", ואת חלקם הגדול זכה לראות יוצאים לאור עולם, ספרו האחרון שזכה לראות מודפס בחייו הוא "שערים מצוינים בהלכה על מסכת בבא בתרא" ספר זה קיבל במיטת חוליו, זמן קצר לפני פטירתו.
בנו הרב חיים אלעזר ישראל ברוין, המשיך בסדרת הספרים, ולאחר פטירתו — ממשיך בנו, הרב משה שמואל ברוין, את המסורת המשפחתית, וכותב את הכרכים הבאים בסדרה ההלכתית. לאחרונה יצא כרך על מסכת זבחים.
בביקורת ספרים שנערכה בקובץ המאור[5] נכתב על הספר:
"נדיר מאוד למצוא חיבור שעשה רושם סביר גם בעולם הרבנים וגם בעולם בעלי הבתים כחיבורו המפורסם של הרב הגאון ר' שלמה זלמן ברוין הנקוב בשם "שערים מצוינים בהלכה" בארבעה חלקים.
המחבר קלע כאן אל המטרה ליצור יצירה כזו שכל העיניים היו כלות אליה, היינו לקבץ בחיבור אחד כל מה שחידשו גדולי הפוסקים, גדולי הדור שעבר וגדולי דורנו בכל דברי ההלכה שנתחדשו בקשר עם כל ההמצאות החדשות. מחברנו קיבץ כעמיר גורנה "כל הדעות והשיטות וסידרם באמנות על סדר סעיפי קיצור שולחן ערוך. המחבר הראה עוצם בקיאותו בכל דיני השולחן ערוך והפוסקים, לא החסיר דבר בספרו הענקי הזה שנתקבל בתרועת שמחה אצל כל רב ותלמיד".
קשריו עם אדמו"רי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
במכתב מכ' אדר תש"ט[6], מאשר הרבי את קבלת ספרו השני, ומייעד זמן להיפגש עמו.
כנראה באותו היום שנקבע עם הרבי, זכה הרב ברוין להיות ביחידות אצל הרבי הקודם, וכך תיאר לנכדו הרב יוסף ישעיה ברוין את היחידות: נכנסתי ליחידות לרבי, אך בקושי הבנתי את דבריו, (כיון בשנים הללו היה קשה להבין את דברי הרבי), הרב ישראל ג'ייקובסון, "תרגם" לי את דברי הרבי.
כשיצאתי מהיחידות פגשתי אברך צעיר, עטור מגבעת אפורה ולבוש חליפה קצרה, שנקרא אז הרמ"ש, לימים הרבי, שקרא לי ואמר לי "זיך דורכשמועסן אין לערנען", הרבי הרבה לצטט מזכרונו קטעים שונים מספרי "שערים מצוינים בהלכה" שרק יצא לאור, והרבי כבר היה בקיא בהם בעל פה.
הרבי שאל לפי מה שכתבתי בספרי[7] את דברי האריז"ל שאין להשאיר את הפיאות שיגדלו יותר ממקום הלחי התחתון והבאתי בזה גם את דברי הצמח צדק[8], הרבי שאל אותי מדוע בחוגים שונים בין החרדים אין מקפידים על זה?[9] עניתי לרבי: בחגוים מסוימים כשאין מקור, היה הרבי המקור.. הרבי חייך חיוך רחב..
לאחר מכן היה שוב ביחידות בתשכ"ח-תשכ"ט, לעת עתה לא נתבררו הנושאים שדוברו באותה יחידות.
לרגל הוצאת ספר על הש"ס החליט לאחר התלבטיות לבוא לרבי למסור לו בעצמו הספר בי"ד חשון תש"נ, כמו כן הביא לרבי מהדורה חדשה של ספריו כאשר הביא לרבי את ההוצאה החדשה של ספריו, אמר הרבי תוך כדי עלעול בספרים[10]: "הרבה השתמשתי בספריכם; שיקויים בכם '[מי שיש לו מנה] רוצה מאתיים' להדפיס גם להבא".
טרם נסיעתו ל'שליחות' בשנת תשכ"ב נכנס הרב משה פלר ל'יחידות'[11]. בין היתר שאל הרב פלר את הרבי בהיותו בחור צעיר, מה אעשה כאשר ישאלוני שאלות בהלכה? הרבי: 'קיצור שולחן-ערוך' יש לך? רמ"פ: כן. הרבי: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן יש לך? רמ"פ: כן. הרבי: ישנו ספר 'שערים המצויינים בהלכה' - הרבי הצביע על הספר שנמצא בחדרו הק' בארון הספרים והמשיך "בכלל, זהו ליקוט של קולות. אך כשהוא אומר לחומרא זה דבר יציב (מבוסס)!"
כאשר נכדו הרב יוסף ישעיה ברוין עבר לחסידות חב"ד, הגיע הרב שלמה זלמן במיוחד לרבי, בי"ד מר חשון תש"נ[12] בדאגה שנכדו יתעסק במבצעים ויפסיק ללמוד [המעמד צולם על ידי הרב חיים ברוך הלברשטם.
לאחר שנתן לרבי ד' ספרים שיצאו לאור במהדורה חדשה ומהודרת, וביקש ברכה עבור נכדו אלימלך נפתלי צבי שיהי' חתן, הרבי בירך ואמר לו שיפסוק שצריך להיות חתן לאחר מכן אמר: נכדי שלמד בארץ ישראל (בטשעבין) וכעת לומד...
כ"ק אדמו"ר שליט"א: "דאָ". [כאן!]
הרב שלמה זלמן ברוין: הוא למדן גדול, וביקש ברכה שיישאר בלימוד. [יתכן שחשש שילמד פחות בעקבות המעבר ללימוד בחב"ד...]
הרבי ענה: "ס'איז דאָך דאָ אַ כלל אַז 'קדושה אינה זזה ממקומה', ובפרט קדושת התורה. זאָל זיין בשורות טובות" [ישנו כלל שקדושה לא זזה ממקומה, ובמיוחד קדושת התורה, שיהיו בשורות טובות].
הרבי נתן לו דולר נוסף באומרו: "אָפּגעבן כפליים לתושי'" [תתן כפליים לתושי'ה], והרבי נתן לו דולר נוסף עבור נכדו.
דבריו של הרבי נכנסו על ליבו של הרב ברוין, והתחיל מקרב את נכדו שהתקרב לחב"ד, ואף אמר לו:"אילו הייתי צעיר אולי גם אני הייתי משנה את מנהגי למנהגי חב"ד.."
הרבי מציין במספר מקומות לספרו של הרב ברוין [13]. לדוגמא באגרת של הרבי מח' טבת תשט"ו מציינו בשם "קיצור שולחן ערוך לברון[14]" (היינו ספרו "שערים המציונים בהלכה" על קיצור שולחן ערוך)
מדי שבוע היה מקבל את הלקוטי שיחות בדואר, והיה רגיל לעיין בהם הרבה, פעם התבטא, שמאוד היה רוצה לגמור את ה"ליקוט" כל שבוע אך הליקוט הינו ארוך וכשמגיעים לתירוץ שוכחים כבר את הקושיות. בספריו הוא מזכיר את הלקוטי שיחות[15].
בכלל נמנע מלכתוב בבימות תורניות מפאת שלא רצה להשתייך לחוג מסויים שמוציא הקובץ, אך בקובץ מיוחד שיצא לאור לכבוד צדי"ק שנה לרבי "קרנות צדי"ק" כתב פלפול מיוחד לכבוד הרבי. ובראשו כתב "מוקדש בהוקרה לכ"ק הגה"ק שליט"א מליובאוויטש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בנעימים".
ציפיה לגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבו, הרב חיים אלעזר שפירא בעל ה"מנחת אלעזר", היה מעורר בכל הזדמנות על החובה לצפות לגאולה, ולהיות מוכנים לבואה הקרוב.
כאשר הרבי עורר שרבנים יחתמו שמשיח צריך לבוא אמר: עקרונית בוודאי אני מסכים עם פסק זה, אבל לא ראיתי אצל רבותיי לחתום על כך, כאילו "להכריח" את הקב"ה להביא כבר את הקץ. כאשר הבהיר לו נכדו הרב יוסף ישעיה ברוין שחתימתו תגרום לרבי נחת רוח, הסכים להתפשר והורה לנכדו, תחתום בשמי, שאני מסכים עם פסק זה.
אחדים מפסקיו המפורסמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מצדד כשיטת האמוראים שאין לחוצה את קו התאריך מאמריקה לאוסטרליה לברך ספירת העומר בברכה, אך החוצה מאוסטרליה לאמריקה, ימשיך לספור בברכה (כיון שאין ביניהם לילה, אלא רק יום ארוך)[16].
- בדין קאפו - יהודי שסייע לנאצים לרצוח יהודים בזמן השואה, האם מותר למוסרו למלכות, פוסק הרב ברוין שאם ממשיך במעשיו מותר למוסרו, אבל אם חדל ממעשיו אסור למוסרו אבל אם נמסר אין מצוה לשחררו, וכמו כן העושה מעשים שמסכנים את כלל ישראל כמזייף דברים של המלכות שיכולים לגרום סכנה לכלל הציבור[17].
- בחודש כסלו תשל"ט חתם יחד על קול קורא בראשות הרב משה פיינשטיין נגד עשיית עירוב במנהטן או בברוקלין ובכל העיר ניו יורק[18].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב חיים אלעזר ישראל ברוין - ממשיך דרכו בחיבור "שערים מצוין בהלכה" על הש"ס 15 חלקים.
- נכדו, הרב יוסף ישעיה ברוין - מרא דאתרא וחבר הבד"צ דשכונת קראון הייטס.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בית משיח גליון 76 עמ' 28 - הרב יוסף ישעיה ברוין על סבו הגאון וקשריו עם הרבי.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יוסף ישעיה ברוין, אוהב ה' שערי ציון, קשריו של הרב ברוין עם הרבי, הוצאה שניה, תשפ"ב
הערות שוליים
- ↑ בת ר' שלמה ברוין הי"ד
- ↑ שנה י' חוברת ה' (צ"א) עמוד 40
- ↑ בכתובת 348 איסט 92 סט.
- ↑ אגרות קודש כרך י"ז אגרת ו'רמג
- ↑ שנה ו' חוברת ז' (נ"ג) עמוד 26.
- ↑ אגרות קודש
- ↑ סימן ק"ע סק"א
- ↑ שו"ת צמח צדק חיו"ד סימן צ"ג.
- ↑ בריבוי יחידות ובמכתבים הרבה הרבי לחזור את דברי האריז"ל הללו, ושאל מה המקור לנהוג אחרת.
- ↑ דברי משיח תש"נ ח"א ע' 337-8
- ↑ מקדש מלך כרך ב' עמ' 407.
- ↑ דברי משיח תש"נ ח"א ע' 337-8.
- ↑ כ-10 מקומות בהם הרבי מציין לספרו - מופיעים באג"ק וכו', ובמכתבי הרבי שיוצאים לאור לאחרונה מופיעים עוד כמה וכמה פעמים שהרבי ציין לספריו.
- ↑ חלק א' עמ' קי"ב
- ↑ ראו לדוגמה שערים המצוינים בהלכה על מסכת קידושין (מ"ט, ב' ד"ה תשע נטלו).
- ↑ פסק זה אינו תואם את דעת הרבי. המאור חוברת ג' אייר תש"י.
- ↑ המאור תש"י חוברות ה'-ו'.
- ↑ נדפס באוצרות ירושלים עמוד תתתשי.