הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף ישראל בלוי"
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←עסקנותו הציבורית: מאחר שבליקוט הנ"ל לא פורסם שמו לא מתאים שיפורסם כאן) |
|||
| (171 גרסאות ביניים של 70 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | [[קובץ:יוסל בלוי.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב בלוי בשנותיו האחרונות]] | |
| − | .jpg| | + | הרב '''יוסף ישראל בלוי''' (מכונה גם '''יוסל''') ([[תש"ב]]–[[תשע"ח]]) היה איש ציבור ועסקן. שימש כחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], (עד לשנת תש"נ) בהנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ועד למען שלימות העם]]. היה יו"ר המועצה הדתית ב[[קריית מלאכי]] וניהל את [[בית הספר למלאכה]]. |
| − | |||
| − | הרב '''יוסף ישראל בלוי''' ( | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] | + | נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] להוריו ר' ברוך יהודה{{הערה|מראשי תנועת פאג"י}} וזוגתו מרת רחל טעמרל בלוי. |
| − | + | ר' יוסף שירת ב[[צה"ל]] כסגן אלוף במילואים, במסגרת זו עסק ב[[מבצעים]] וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד. | |
| − | מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), | + | בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]] לחב"ד הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. היה אחראי על חבורת תהילים בירושלים (שקירבה רבות לחב"ד). מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התגורר בלוד והתחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המקומית. במסגרת תפקידו היה הממונה על [[כתיבה לרבי]]{{הערה|בנוגע לחסידות חב"ד בארץ ישראל, דבר שנוהל על ידי הישיבה בלוד.}}, לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]]. בשנת [[תשכ"ט]] (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים והוא התעסק גם בבניית שיכון חב"ד ב[[קריית מלאכי]] ([[נחלת הר חב"ד]]) וב[[לוד]] ([[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]]) במסגרת עבודתו ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל]]. בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד, עבר באישורו ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו. |
| − | |||
| − | |||
| − | + | בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית{{הערה|שביקורות רבות יצאו כנגדה}}, וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר [[בנימין ליפקין]] וממשיכים להתפרסם מעת לעת. | |
| − | + | בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור ל[[כ"ה אלול]] [[תשע"ח]]. | |
| − | + | == עסקנותו הציבורית == | |
| − | + | [[הרבי]] התבטא עליו באוזני הרב [[בנימין גורודצקי]]: "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"{{הערה|תרגום: יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל.}}{{דרוש מקור}}. כאשר אחד העסקנים השמיע נגדו טענות בעת [[יחידות]], אמר הרבי{{דרוש מקור}}: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות"{{הערה|תרגום: כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות.}}. | |
| − | + | ר' יוסף שימש במהלך השנים בתפקידים שונים: הוא היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח ארה"ק|אגו"ח בארה"ק]], חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, וחבר בלתי רשמי ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. כמו כן ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וב[[קריית מלאכי]]. במהלך השנים יצר קשרים עם אישי ציבור, ח"כים, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים - וניצל זאת, בין השאר - גם כדי להביא תועלת לחב"ד. פעל לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם). הוא אף עזר בייסוד כולל 'פעמי יעקב' בראשות הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], ופעל רבות במסגרת המועצה הדתית תמר, ובהמשך במסגרת המועצה הדתית קריית מלאכי. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי. הקים את ארגון '[[אור אבנר]]' יחד עם מר [[לוי לבייב]], וכן את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה'. | |
| − | + | עם כל זאת, פעמים אחדות נמתחה עליו ביקורת חריפה מהרבי. בשנת [[תשמ"ד]] ב[[מענה]] קודש חריף כתב הרבי על הצעה של הרב [[אפרים וולף]] שהוא (הרב בלוי) יהיה המנהל של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]: "'''מופרך''' לגמרי - והלואי שלא היה מנהלה '''בפועל''' בשנים האחרונות", ובקשר לדבריו של הרב וולף לפיהן אולי לא יסכים הרב בלוי להצעה - כתב הרבי בחריפות נדירה: "קרוב לוודאי שהרי"ב [=יוסף בלוי] שי' הוא המחולל והמנהל "מבצע" זה ועוד ידו נטויה"{{הערה|מצילום הכתב יד קודש, הובא בספרו [https://yoslbloy.info/?p=88 חייל בדור השביעי, פרק חמישי].}}. בשלהי שנות המ"מים הופסקה פעילותו בכל מוסדות חב"ד{{הערה|ראה בערך "[[ארגון הגג למוסדות חב"ד]]".}} באופן רשמי (בפועל עוד עזר והועיל רבות לניהול מוסדות חב"ד ככל שידו הייתה מגעת גם בהמשך). בשנת [[תשס"ד]] ניסה להגיש תביעה לבית המשפט על מנת לצרפו לאגו"ח{{הערה|[https://col.org.il/news/6125 ר' יוסף בלוי - נגד - אגודת חסידי חב"ד] {{חב"ד און ליין}}}}, אך היא נדחתה{{הערה|[https://col.org.il/news/16218 פסק-דין: אסיפת אגו"ח והחלטותיה שרירים וקיימים] {{חב"ד און ליין}}}}. | |
| − | + | ==גלריית תמונות== | |
| + | {{תבנית:גלריה בלוי}} | ||
| − | + | ==משפחתו== | |
| − | + | *בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין, חבר ועדת איתור חברים לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש | |
| − | + | *בנו, ר' [[מנחם מענדל בלוי]] - יו"ר [[כולל חב"ד]], [[ירושלים]] | |
| − | + | *בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על [[שלימות הארץ]], ונפטר ב[[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ד]]{{הערה|לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב [[טוביה בלוי]] והוקם 'מכון נחלי דבש'.}} | |
| − | + | *בנו, ר' [[ברוך יהודה בלוי]] - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, [[קרית מלאכי]] | |
| − | + | *בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל [[כולל חב"ד]], ביתר עילית | |
| − | + | *חתנו, ר' [[יוסף קרסיק]] - שליח ורבה של המועצה האזורית עמק חפר | |
| + | *חתנו, הרב [[נחום גרינוולד]] - מעורכי [[היכל הבעש"ט]] ורב קהילת חב"ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי | ||
| + | *חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - [[ראשון לציון]] | ||
| + | *ביתו, מרת נחמה דינה ווגל- [[אשקלון]] | ||
| + | *חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - [[קריית מלאכי]] | ||
| + | *חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - קריית מלאכי | ||
| − | + | ==קישורים חיצוניים== | |
| − | + | *'''[https://yoslbloy.info/?p=55 חייל בדור השביעי]''', אתר המפרסם את זכרונותיו ורשמיו של הרב בלוי מזווית מבטו ופרשנותו. | |
| − | == | + | *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=100869 הרב בלוי מספר את סיפור חייו בראיון לחברת המדיה jem]''' {{וידאו}} {{שטורעם}} |
| − | * | + | *בנימין ליפקין, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=100977 המחולל]''', כתבה על דמותו ופועלו לרגל מלאות 30 לפטירתו, [[שבועון כפר חב"ד]] כ"ו תשרי תשע"ט |
| − | * | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:בלוי, יוסף ישראל}} | {{מיון רגיל:בלוי, יוסף ישראל}} | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]] | [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]] | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]] |
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]] | [[קטגוריה:חברי ארגון הגג]] | ||
| − | |||
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]] | [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]] | ||
[[קטגוריה:משפחת בלוי]] | [[קטגוריה:משפחת בלוי]] | ||
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]] | [[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ב]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:39, 18 במאי 2024
הרב יוסף ישראל בלוי (מכונה גם יוסל) (תש"ב–תשע"ח) היה איש ציבור ועסקן. שימש כחבר בהנהלת אגודת חסידי חב"ד בישראל, (עד לשנת תש"נ) בהנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד ובועד למען שלימות העם. היה יו"ר המועצה הדתית בקריית מלאכי וניהל את בית הספר למלאכה.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בה' אייר תש"ב להוריו ר' ברוך יהודה[1] וזוגתו מרת רחל טעמרל בלוי.
ר' יוסף שירת בצה"ל כסגן אלוף במילואים, במסגרת זו עסק במבצעים וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד.
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב טוביה בלוי לחב"ד הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים המרכזית 770. היה אחראי על חבורת תהילים בירושלים (שקירבה רבות לחב"ד). מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת תשכ"ו), התגורר בלוד והתחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המקומית. במסגרת תפקידו היה הממונה על כתיבה לרבי[2], לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב אפרים וולף. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים והוא התעסק גם בבניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (שיכון חב"ד) במסגרת עבודתו באגודת חסידי חב"ד בישראל. בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד, עבר באישורו ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו.
בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית[3], וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר בנימין ליפקין וממשיכים להתפרסם מעת לעת.
בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור לכ"ה אלול תשע"ח.
עסקנותו הציבורית[עריכה]
הרבי התבטא עליו באוזני הרב בנימין גורודצקי: "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"[4][דרוש מקור]. כאשר אחד העסקנים השמיע נגדו טענות בעת יחידות, אמר הרבי[דרוש מקור]: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות"[5].
ר' יוסף שימש במהלך השנים בתפקידים שונים: הוא היה חבר בועד למען שלימות העם, חבר בהנהלת אגו"ח בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, וחבר בלתי רשמי בארגון הגג. כמו כן ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד ובקריית מלאכי. במהלך השנים יצר קשרים עם אישי ציבור, ח"כים, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים - וניצל זאת, בין השאר - גם כדי להביא תועלת לחב"ד. פעל לתיקון החוק "מיהו יהודי" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם). הוא אף עזר בייסוד כולל 'פעמי יעקב' בראשות הרב משה יהודה לייב לנדא, ופעל רבות במסגרת המועצה הדתית תמר, ובהמשך במסגרת המועצה הדתית קריית מלאכי. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי. הקים את ארגון 'אור אבנר' יחד עם מר לוי לבייב, וכן את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה'.
עם כל זאת, פעמים אחדות נמתחה עליו ביקורת חריפה מהרבי. בשנת תשמ"ד במענה קודש חריף כתב הרבי על הצעה של הרב אפרים וולף שהוא (הרב בלוי) יהיה המנהל של ישיבת תומכי תמימים לוד: "מופרך לגמרי - והלואי שלא היה מנהלה בפועל בשנים האחרונות", ובקשר לדבריו של הרב וולף לפיהן אולי לא יסכים הרב בלוי להצעה - כתב הרבי בחריפות נדירה: "קרוב לוודאי שהרי"ב [=יוסף בלוי] שי' הוא המחולל והמנהל "מבצע" זה ועוד ידו נטויה"[6]. בשלהי שנות המ"מים הופסקה פעילותו בכל מוסדות חב"ד[7] באופן רשמי (בפועל עוד עזר והועיל רבות לניהול מוסדות חב"ד ככל שידו הייתה מגעת גם בהמשך). בשנת תשס"ד ניסה להגיש תביעה לבית המשפט על מנת לצרפו לאגו"ח[8], אך היא נדחתה[9].
גלריית תמונות[עריכה]
 |
|---|
|
משפחתו[עריכה]
- בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין, חבר ועדת איתור חברים לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש
- בנו, ר' מנחם מענדל בלוי - יו"ר כולל חב"ד, ירושלים
- בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על שלימות הארץ, ונפטר בכ"ד כסלו תשנ"ד[10]
- בנו, ר' ברוך יהודה בלוי - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, קרית מלאכי
- בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל כולל חב"ד, ביתר עילית
- חתנו, ר' יוסף קרסיק - שליח ורבה של המועצה האזורית עמק חפר
- חתנו, הרב נחום גרינוולד - מעורכי היכל הבעש"ט ורב קהילת חב"ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי
- חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - ראשון לציון
- ביתו, מרת נחמה דינה ווגל- אשקלון
- חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - קריית מלאכי
- חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - קריית מלאכי
קישורים חיצוניים[עריכה]
- חייל בדור השביעי, אתר המפרסם את זכרונותיו ורשמיו של הרב בלוי מזווית מבטו ופרשנותו.
- הרב בלוי מספר את סיפור חייו בראיון לחברת המדיה jem
- בנימין ליפקין, המחולל, כתבה על דמותו ופועלו לרגל מלאות 30 לפטירתו, שבועון כפר חב"ד כ"ו תשרי תשע"ט
הערות שוליים
- ↑ מראשי תנועת פאג"י
- ↑ בנוגע לחסידות חב"ד בארץ ישראל, דבר שנוהל על ידי הישיבה בלוד.
- ↑ שביקורות רבות יצאו כנגדה
- ↑ תרגום: יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל.
- ↑ תרגום: כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות.
- ↑ מצילום הכתב יד קודש, הובא בספרו חייל בדור השביעי, פרק חמישי.
- ↑ ראה בערך "ארגון הגג למוסדות חב"ד".
- ↑ ר' יוסף בלוי - נגד - אגודת חסידי חב"ד
- ↑ פסק-דין: אסיפת אגו"ח והחלטותיה שרירים וקיימים
- ↑ לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב טוביה בלוי והוקם 'מכון נחלי דבש'.
