מסכת גיטין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
המסכת עוסקת בדיני הגט. היינו, שטר שאדם כותב לאשתו במקרה בו הגיעו למצב של [[גירושין]] ל"ע.  
המסכת עוסקת בדיני הגט. היינו, שטר שאדם כותב לאשתו במקרה בו הגיעו למצב של [[גירושין]] ל"ע.  
המסכת דנה בין השאר בדיני כתיבת הגט, בדיני [[שליח (הלכה)|שליח]], ובדיני [[קניין]].
המסכת דנה בין השאר בדיני כתיבת הגט, בדיני [[שליח (הלכה)|שליח]], ובדיני [[קניין]].
במסכת ישנם סוגיות ישיבתיות מפורסמות רבות.


מסכת זו הינה אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]].
מסכת זו הינה אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]].
== רבי יוסי נימוקו עמו ==
== רבי יוסי נימוקו עמו ==


במסכת{{הערת שוליים|[[גיטין]] סז, א.}} מובא ענינו המיוחד של [[רבי יוסי]] ביחס לכל שאר התנאים, והוא - "רבי יוסי נימוקו עמו "- "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי' מיישב את דבריו"{{הערת שוליים|1=[[רש"י]] שם.}} היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד [[משה רבינו]], היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" (מה שאין כן שאר התנאים, אף שבודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מכל מקום, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"{{הערת שוליים|1=ע"ד ה[[משנה]] [[יבמות]] עו, ב. [[כריתות]] טו, ב.}}). וכפי שמצינו בירושלמי{{הערת שוליים|1=סוף [[מסכת סוטה]].}} משמת ר' יוסי פסקה ה[[בינה]].
במסכת{{הערה|[[גיטין]] סז, א.}} מובא ענינו המיוחד של [[רבי יוסי]] ביחס לכל שאר התנאים, והוא - "רבי יוסי נימוקו עמו "- "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי' מיישב את דבריו"{{הערה|1=[[רש"י]] שם.}} היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד [[משה רבינו]], היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" (מה שאין כן שאר התנאים, אף שבוודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מכל מקום, בריבוי ענינים הייתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"{{הערה|1=ע"ד ה[[משנה]] [[יבמות]] עו, ב. [[כריתות]] טו, ב.}}). וכפי שמצינו בירושלמי{{הערה|1=סוף [[מסכת סוטה]].}} משמת ר' יוסי פסקה ה[[בינה]].


== שטר ==
== שטר ==
שורה 52: שורה 54:
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=261 פרק תשיעי]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=261 פרק תשיעי]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?daf=2&mesechta=19 מסכת גיטין] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?daf=2&mesechta=19 מסכת גיטין] {{הב}}
 
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83788 ציונים למסכת גיטין] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה אחרונה מ־19:58, 24 באוקטובר 2022

במסכת גיטין יש 9 פרקים ו89 דפים.

המסכת עוסקת בדיני הגט. היינו, שטר שאדם כותב לאשתו במקרה בו הגיעו למצב של גירושין ל"ע. המסכת דנה בין השאר בדיני כתיבת הגט, בדיני שליח, ובדיני קניין. במסכת ישנם סוגיות ישיבתיות מפורסמות רבות.

מסכת זו הינה אחת ממסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד.

רבי יוסי נימוקו עמו[עריכה | עריכת קוד מקור]

במסכת[1] מובא ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים, והוא - "רבי יוסי נימוקו עמו "- "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי' מיישב את דבריו"[2] היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד משה רבינו, היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" (מה שאין כן שאר התנאים, אף שבוודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מכל מקום, בריבוי ענינים הייתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"[3]). וכפי שמצינו בירושלמי[4] משמת ר' יוסי פסקה הבינה.

שטר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שטר

גט הינו השטר היחיד שמוזכר בתורה בפירוש, וממנו לומדים את כל דיני הגט. הגט הינו מעשה קנין של שטר, שמהותו א. מעשה כתיבת הגט. ב. הראיה שבאחיזת השטר בידי הלווה. ישנה מחלוקת תנאים עם "עידי כתיבה כרתי" ועיקר הקנין הינו על ידי העדים החתומים על השטר שהם מעידים על כך שבעל השטר הוא זה שכתב את השטר ולא אחר - מכיון שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתם, או "עידי מסירה כרתי", ועיקר הקנין הוא על ידי העדים המעידים על כך שהשטר נמסר ברצון המתחייב לידי האוחזו לשם ראיה - שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתו.

ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביאורי אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. גיטין סז, א.
  2. רש"י שם.
  3. ע"ד המשנה יבמות עו, ב. כריתות טו, ב.
  4. סוף מסכת סוטה.