לדלג לתוכן

אהרן גופין – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
מ החלפת טקסט – " מרת " ב־" "
 
(66 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''אהרן גופין''' מנהל הראשון של תלמוד תורה בכפר חב"ד.
[[קובץ:אהרון גופין.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אהרון גופין]]
הרב '''אהרן גופין''' ([[תרנ"ג]] - [[י"א כסלו]] [[תשמ"ב]]) היה איש חינוך, מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]] והמנהל הראשון של ה[[תלמוד תורה]] המקומי.


== ביוגרפיה ==
== תולדות חיים ==
נולד בלודמיר לאביו ר' ברוך בשנת תרנ"ג.
נולד ב[[קובל]]{{הערה|1=כרטיסיות 'ספר חסידים' - כ"ג תשרי תשכ"ג, כ"ג מרחשון תשכ"ג. ב'ליובאוויטש וחייליה' בערכו נרשם: "מלודמיר", ויש לשער שכוונת הדברים שמשם הגיע לליובאוויטש, ואולי לאחר לידתו עברו הוריו מקובל ללודמיר.}} לאביו ר' ברוך ול טובא צביה בשנת [[תרנ"ג]].


תלמיד תומכי תמימים בליובאוויטש פנימה.
היה תלמיד פנימי מחניכי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]] בשנים תרע"ב - תרע"ה, ולאחר מעבר אדמו"ר הרש"ב לרוסטוב בראשית חורף תרע"ו הוא נסע לשם גם כן, ושם למד בשנים תרע"ו - תרע"ז.


התחתן עם בת א' מתושבי אריופול. התגורר בחרקוב.
בראשית תרע"ח בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו ביילא - נפטרה ג' אלול תשל"ו - בת הרב ר' [[מנחם מענדל מ"מ יפה]] מחסידי חב"ד במריופול. השידוך סודר על-ידי אדמו"ר הריי"צ, ובהמלצת אדמו"ר הרש"ב לר' אהרן שהשיבו על השידוך " נישט קשה, נישט קשה".{{הערה|2=ר' יוסף יצחק גופין.}} וקבע את מגוריו במריופול ואח"כ בשנת תרפ"ט ב[[חרקוב]].


יצא מרוסיה בבריחה הגדולה. התיישב בכפר חב"ד. שם היה המנהל הראשון של התלמוד תורה.
עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]], הצטרף לאלפי החסידים שהבריחו את גבולות רוסיה במבצע שכונה לימים '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[כ"ד באייר]] [[תש"ט]],{{הערה|3=ארכיון המדינה, תיק גל-15493/7, עמ' 254.}}והתיישב בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[כפר חב"ד]], שם התמנה כמנהל הראשון של ה[[תלמוד תורה]].


נפטר בתשמ"א.
נפטר ב[[יכסלו]] [[תשמ"ב]].


בניו ר' [[ישעיה גופין]], [[ברוך גופין]], נכדו ר' [[זלמן גופין]].
==משפחתו==
* רעיתו, בילה - נפטרה ג אלול תשל"ו
*בנו, ר' [[ישעיה גופין]]
*בנו, ר' [[ברוך גופין]]
*בתו, מנוחה ויטא, אשת ר' [[יחזקאל פינסון]]
*אחיו, ר' [[אברהם אליהו הופין]] חסיד חב"ד בעיר לודמיר, (נספה בשואה עם כל משפחתו, הי"ד)
*אחיו, ר' [[יעקב גופין (גולדפין)]] (כ"ה טבת תרנ"ב - ט' סיון תש"ג) נפטר בקונטיקט
==קישורים חיצוניים==
* ספר החסידים: '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/03_065.jpg כרטיסייתו]''' של הרב אהרון גופין, באתר ספריית חב"ד


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גופין, אהרן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה כפר חב"ד]]

גרסה אחרונה מ־14:39, 3 באפריל 2025

ר' אהרון גופין

הרב אהרן גופין (תרנ"ג - י"א כסלו תשמ"ב) היה איש חינוך, מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד והמנהל הראשון של התלמוד תורה המקומי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בקובל[1] לאביו ר' ברוך ול טובא צביה בשנת תרנ"ג.

היה תלמיד פנימי מחניכי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בשנים תרע"ב - תרע"ה, ולאחר מעבר אדמו"ר הרש"ב לרוסטוב בראשית חורף תרע"ו הוא נסע לשם גם כן, ושם למד בשנים תרע"ו - תרע"ז.

בראשית תרע"ח בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו ביילא - נפטרה ג' אלול תשל"ו - בת הרב ר' מנחם מענדל מ"מ יפה מחסידי חב"ד במריופול. השידוך סודר על-ידי אדמו"ר הריי"צ, ובהמלצת אדמו"ר הרש"ב לר' אהרן שהשיבו על השידוך " נישט קשה, נישט קשה".[2] וקבע את מגוריו במריופול ואח"כ בשנת תרפ"ט בחרקוב.

עם סיום מלחמת העולם השנייה, הצטרף לאלפי החסידים שהבריחו את גבולות רוסיה במבצע שכונה לימים 'יציאת רוסיה תש"ו', עלה לארץ ישראל בכ"ד באייר תש"ט,[3]והתיישב בהוראת אדמו"ר הריי"צ בכפר חב"ד, שם התמנה כמנהל הראשון של התלמוד תורה.

נפטר בי"א כסלו תשמ"ב.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ספר החסידים: כרטיסייתו של הרב אהרון גופין, באתר ספריית חב"ד

הערות שוליים

  1. כרטיסיות 'ספר חסידים' - כ"ג תשרי תשכ"ג, כ"ג מרחשון תשכ"ג. ב'ליובאוויטש וחייליה' בערכו נרשם: "מלודמיר", ויש לשער שכוונת הדברים שמשם הגיע לליובאוויטש, ואולי לאחר לידתו עברו הוריו מקובל ללודמיר.
  2. 2=ר' יוסף יצחק גופין.
  3. 3=ארכיון המדינה, תיק גל-15493/7, עמ' 254.