יעקב יוסף מאוסטרהא: הבדלים בין גרסאות בדף
(←צאצאיו) |
|||
| (27 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יעקב יוסף מאוסטרהא''' נולד בשנת תצ"ח (לערך) לאביו | {{לשכתב}} | ||
רבי '''יעקב יוסף מאוסטרהא''' | |||
היה תלמיד [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]], וידידו של רבי [[פנחס מקוריץ]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד בשנת תצ"ח (לערך) לאביו הרה"צ רבי יהודה לייב, מגיד מישרים ומו"ץ באוסטרהא{{הערה|היה יושב יומם ולילה בבית המדרש על התורה ועל העבודה במסירות נפש מאד נעלה, מתוך עניות גדולה.}}. שגר אף הוא באוסטרהא{{הערה|הוא ברח מקוריץ בעקבות מגפה שפרצה שם ובא לאוסרהא, אך שר העיר לא הרשה לו ולמשפחתו להכנס לעיר, מחשש להתפשטות המחלה, והם נאלצו לשהות מחוץ לעיר. משנודע הדבר לרב ייבי בקש מהשר שיאפשר לו להכנס, בהבטיחו לשר שכל זמן שרבי פינחס יהיה בעיר לא יהיה בה שום פגע. וכך היה המגפה לא הגיעה כלל לעיר.}}. | |||
במשך שמונה עשרה הדורות שקדמו לו היו אבותיו "בעלי [[רוח הקודש]] אמיתיים". | במשך שמונה עשרה הדורות שקדמו לו היו אבותיו "בעלי [[רוח הקודש]] אמיתיים". | ||
לאחר פטירת אביו | לאחר פטירת אביו ב[[כ"ה תשרי]] [[תקכ"ה]]{{הערה|רב יי"בי קכו, א.}}, בעודו צעיר לימים - כבן כ"ז, הזמינו ראשי הקהל בעיר את [[המגיד ממזריטש]] למלאות את מקומו, אך הוא מינה את רבינו למלא את מקומו, בהכריזו שלא יאה למלאות את מקום אביו למרות גילו. | ||
בימי חורפו זכה להכיר את הבעש"ט, שאביו רבי יהודה לייב נמנה ממקורביו. בהמשך היה מתלמידי המגיד ממזריטש, וזכה לקבל תורה גם מרבי [[יעקב יוסף מפולנאה]]. רבי [[ברוך ממזיבוז]] העריצו ביותר, ולאחר שרבי יעקב יוסף דרש | בימי חורפו זכה להכיר את [[הבעש"ט]], שאביו רבי יהודה לייב נמנה ממקורביו. בהמשך היה מתלמידי המגיד ממזריטש, וזכה לקבל תורה גם מרבי [[יעקב יוסף מפולנאה]]. רבי [[ברוך ממזיבוז]] העריצו ביותר, ולאחר שרבי יעקב יוסף דרש ב[[טולטשין]] עירו של רבי ברוך, נענה רבי ברוך ואמר: "אני כשלעצמי דייני בדבריו של רבי יעקב יוסף אפילו אם לא היה האיסור מבוסס על פי ההלכה, מאחר שהדבר יצא מפי קדשו, הרי שצריכים להתיירא מלעבור על דבריו".{{הערה|אור יקרות חלק א' עמ' תל"ג.}} כל צדיקי דורו העידו עליו שהסתכל ב[[רוח הקודש]] ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה כמו שרואה על שולחנו. הרה"ק ר' [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], בעל אוהב ישראל, העיד עליו{{הערה|לאחר פטירתו, בעת שנזקק בנו רי"ל לישועה גדולה ממשפט קשה. אשת הבן הרבתה בתפילה אצל קברו, ולאחר מכן בהגיעה אל גיסה רא"ג בן רב ייב"י, הראה לה שזה עתה (לאחר פטירתו) כתב לו אביו בכתב ידו שבנו יצא זכאי בדין (ספר אמונת צדיקים סי' ע"ב).}} כי "יש לו דעה גדולה ב[[פמליא של מעלה]]". | ||
הוא היה גאון אדיר, ובכח תורתו השתיק את החולקים על דרך ה[[חסידות]], ויצא חוצץ להגנת הספר תולדות יעקב יוסף נגד ה[[מתנגדים]] ב[[ברודי]], והודות לו נשקט הרעש שהיה בשעתו. | הוא היה גאון אדיר, ובכח תורתו השתיק את החולקים על דרך ה[[חסידות]], ויצא חוצץ להגנת הספר תולדות יעקב יוסף נגד ה[[מתנגדים]] ב[[ברודי]], והודות לו נשקט הרעש שהיה בשעתו. | ||
חיבר את הספר "רב ייב"י", ראשי תיבות יעקב יוסף בן יהודה על התורה ועל ג"ן פרקי [[ | חיבר את הספר "רב ייב"י", ראשי תיבות יעקב יוסף בן יהודה על התורה ועל ג"ן פרקי [[תהלים]] כמנין ג"ן שנותיו אשר חי, וכן חידושים על מסכתות הש"ס: [[מסכת שבת|שבת]], [[ביצה]], [[מסכת מגילה|מגילה]], [[כתובות]], [[סוטה]], [[גיטין]], [[קידושין]], [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]], [[סנהדרין]], [[מסכת שבועות|שבועות]], [[מסכת עבודה זרה|עבודה זרה]], [[זבחים]], [[חולין]], [[כריתות]], [[נדה]]. | ||
כל ימיו היה "מרעיש" בדברי [[תוכחה]] אודות האיסור לדבר ב[[בית הכנסת]] בעת ה[[תפילה]]. | כל ימיו היה "מרעיש" בדברי [[תוכחה]] אודות האיסור לדבר ב[[בית הכנסת]] בעת ה[[תפילה]]. | ||
בספרו "רב ייבי", הוא מביא בפרשת וישב, ד"ה ויוסף הורד מצרימה, בשם הבעש"ט, שב[[שבע מצוות בני נח]] יש לישראל [[ערבות]] בעד האומות. | |||
אשתו הייתה צדיקה גדולה, וארע שבעת שטאטאה את ביתה, הניחה לפתע את המטאטא מידה, באמרה שהיא שומעת את המלאכים אומרים כעת קדושה. | |||
נפטר ב[[כ' בתשרי]] [[תקנ"א]], ב[[אושפיזין|אושפיזא]] של [[יוסף הצדיק]] אשר נקרא שמו עליו. | נפטר ב[[כ' בתשרי]] [[תקנ"א]], ב[[אושפיזין|אושפיזא]] של [[יוסף הצדיק]] אשר נקרא שמו עליו. | ||
== ספרו == | |||
[https://hebrewbooks.org/home.aspx רב ייבי], באתר היברובוקס | |||
== צאצאיו == | == צאצאיו == | ||
*רבי '''אליקים | *רבי '''אליקים געץ'''. מילא את מקום אביו כ[[מגיד מישרים]] באוסטרהא. מצדיקי [[וואהלין]]. שימש כ"גבאי" של [[ארץ ישראל|ארץ-הקודש]]{{הערה|אגרת ממנו בנושא זה נדפסה בקובץ בית אהרן וישראל, שנה י"ט גליון ד' (קיב), עמ' קע"ג (תרנ"ה).}}. כתב את ההקדמה לספרו של אביו. נפטר [[כ"ו אלול]] [[תקפ"ו]]. | ||
*רבי '''פינחס''' מאוסטרהא. כמה מצדיקי הדור העידו שהיה לו כמה פעמים [[גילוי אליהו]]. נפטר בימי עלומיו. | *רבי '''פינחס''' מאוסטרהא. כמה מצדיקי הדור העידו שהיה לו כמה פעמים [[גילוי אליהו]]. נפטר בימי עלומיו [[כ"ב כסלו]] [[תקס"ו]]. | ||
*רבי '''יהודה לייב''' מברדיטשוב. היה מפורסם גם בעשירותו. | *רבי '''יהודה לייב''' ייבין{{הערה|ממנו מסתעפות משפחות ייבין}} מברדיטשוב. היה מפורסם גם בעשירותו. | ||
*בתו יענטא אשת ר' אברהם בהקדוש ר' צבי מפאוואלאטש. נפטר [[כ' חשון]] [[תקע"ב]]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:41, 13 ביוני 2024
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
רבי יעקב יוסף מאוסטרהא היה תלמיד הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש, וידידו של רבי פנחס מקוריץ.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תצ"ח (לערך) לאביו הרה"צ רבי יהודה לייב, מגיד מישרים ומו"ץ באוסטרהא[1]. שגר אף הוא באוסטרהא[2].
במשך שמונה עשרה הדורות שקדמו לו היו אבותיו "בעלי רוח הקודש אמיתיים".
לאחר פטירת אביו בכ"ה תשרי תקכ"ה[3], בעודו צעיר לימים - כבן כ"ז, הזמינו ראשי הקהל בעיר את המגיד ממזריטש למלאות את מקומו, אך הוא מינה את רבינו למלא את מקומו, בהכריזו שלא יאה למלאות את מקום אביו למרות גילו.
בימי חורפו זכה להכיר את הבעש"ט, שאביו רבי יהודה לייב נמנה ממקורביו. בהמשך היה מתלמידי המגיד ממזריטש, וזכה לקבל תורה גם מרבי יעקב יוסף מפולנאה. רבי ברוך ממזיבוז העריצו ביותר, ולאחר שרבי יעקב יוסף דרש בטולטשין עירו של רבי ברוך, נענה רבי ברוך ואמר: "אני כשלעצמי דייני בדבריו של רבי יעקב יוסף אפילו אם לא היה האיסור מבוסס על פי ההלכה, מאחר שהדבר יצא מפי קדשו, הרי שצריכים להתיירא מלעבור על דבריו".[4] כל צדיקי דורו העידו עליו שהסתכל ברוח הקודש ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה כמו שרואה על שולחנו. הרה"ק ר' אברהם יהושע העשיל מאפטא, בעל אוהב ישראל, העיד עליו[5] כי "יש לו דעה גדולה בפמליא של מעלה".
הוא היה גאון אדיר, ובכח תורתו השתיק את החולקים על דרך החסידות, ויצא חוצץ להגנת הספר תולדות יעקב יוסף נגד המתנגדים בברודי, והודות לו נשקט הרעש שהיה בשעתו.
חיבר את הספר "רב ייב"י", ראשי תיבות יעקב יוסף בן יהודה על התורה ועל ג"ן פרקי תהלים כמנין ג"ן שנותיו אשר חי, וכן חידושים על מסכתות הש"ס: שבת, ביצה, מגילה, כתובות, סוטה, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, סנהדרין, שבועות, עבודה זרה, זבחים, חולין, כריתות, נדה.
כל ימיו היה "מרעיש" בדברי תוכחה אודות האיסור לדבר בבית הכנסת בעת התפילה.
בספרו "רב ייבי", הוא מביא בפרשת וישב, ד"ה ויוסף הורד מצרימה, בשם הבעש"ט, שבשבע מצוות בני נח יש לישראל ערבות בעד האומות.
אשתו הייתה צדיקה גדולה, וארע שבעת שטאטאה את ביתה, הניחה לפתע את המטאטא מידה, באמרה שהיא שומעת את המלאכים אומרים כעת קדושה.
נפטר בכ' בתשרי תקנ"א, באושפיזא של יוסף הצדיק אשר נקרא שמו עליו.
ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רב ייבי, באתר היברובוקס
צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי אליקים געץ. מילא את מקום אביו כמגיד מישרים באוסטרהא. מצדיקי וואהלין. שימש כ"גבאי" של ארץ-הקודש[6]. כתב את ההקדמה לספרו של אביו. נפטר כ"ו אלול תקפ"ו.
- רבי פינחס מאוסטרהא. כמה מצדיקי הדור העידו שהיה לו כמה פעמים גילוי אליהו. נפטר בימי עלומיו כ"ב כסלו תקס"ו.
- רבי יהודה לייב ייבין[7] מברדיטשוב. היה מפורסם גם בעשירותו.
- בתו יענטא אשת ר' אברהם בהקדוש ר' צבי מפאוואלאטש. נפטר כ' חשון תקע"ב.
הערות שוליים
- ↑ היה יושב יומם ולילה בבית המדרש על התורה ועל העבודה במסירות נפש מאד נעלה, מתוך עניות גדולה.
- ↑ הוא ברח מקוריץ בעקבות מגפה שפרצה שם ובא לאוסרהא, אך שר העיר לא הרשה לו ולמשפחתו להכנס לעיר, מחשש להתפשטות המחלה, והם נאלצו לשהות מחוץ לעיר. משנודע הדבר לרב ייבי בקש מהשר שיאפשר לו להכנס, בהבטיחו לשר שכל זמן שרבי פינחס יהיה בעיר לא יהיה בה שום פגע. וכך היה המגפה לא הגיעה כלל לעיר.
- ↑ רב יי"בי קכו, א.
- ↑ אור יקרות חלק א' עמ' תל"ג.
- ↑ לאחר פטירתו, בעת שנזקק בנו רי"ל לישועה גדולה ממשפט קשה. אשת הבן הרבתה בתפילה אצל קברו, ולאחר מכן בהגיעה אל גיסה רא"ג בן רב ייב"י, הראה לה שזה עתה (לאחר פטירתו) כתב לו אביו בכתב ידו שבנו יצא זכאי בדין (ספר אמונת צדיקים סי' ע"ב).
- ↑ אגרת ממנו בנושא זה נדפסה בקובץ בית אהרן וישראל, שנה י"ט גליון ד' (קיב), עמ' קע"ג (תרנ"ה).
- ↑ ממנו מסתעפות משפחות ייבין