זלמן גופין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הגהה, עדכון)
אין תקציר עריכה
 
(151 גרסאות ביניים של 63 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:גופין 3.jpg|left|thumb|250px|ר' זלמן גופין]]
{{דמות
הרב '''שניאור זלמן מנחם אברהם גופין''' ( '''ר' זלמן'''; [[כ"ב אלול]] [[תש"ה]]) הוא [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. חבר הנהלה של [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ויושב ראש הוועדה הרוחנית של [[קעמפ גן ישראל]] ב[[ארץ הקודש]]. מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי.
|שם=הרב זלמן גופין
|תמונה=גופין 3.jpg
|כינוי=
|תיאור= בהרצאה
|תאריך לידה= [[כ"ב אלול]] [[תש"ה]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= [[שלמה חיים קסלמן]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
הרב '''שניאור זלמן מנחם אברהם גופין''' (מכונה '''ר' זלמן'''; יליד שנת [[תש"ה]]) הוא ה[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], משפיע בית הכנסת [[בית נחום יצחק (כפר חב"ד)|בית נחום יצחק]] ב[[כפר חב"ד]], יו"ר הוועדה הרוחנית של רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]] וארגון [[הפנסאים]] ב[[ארץ הקודש]], מראשי ארגון [[מעייני ישראל]], חבר הנהלת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי, ודמות מרכזית בקרב חסידי חב"ד בישראל.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב גופין נולד לר' [[ישעיה גופין]] וגנעשא ב[[סמרקנד]] מיד אחרי סיום [[מלחמת העולם השניה]] ב[[כ"ב אלול]] [[תש"ה]].  
נולד [[כ"ב אלול]] [[תש"ה]] לר' [[ישעיה גופין]] ושרה רעלקא ב[[סמרקנד]] מיד אחרי סיום [[מלחמת העולם השנייה]].


בשנת [[תש"ז]] עברה המשפחה מ[[רוסיה]] דרך גבול [[פולין]] למחנה פליטים ב[[צרפת]] ומשם עלתה בשנת [[תש"ט]] לישראל והתיישבה ב[[כפר חב"ד]] שנוסד באותו הזמן. לאחר שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] אצל ה[[משפיע]] רבי [[שלמה חיים קסלמן]], נסע ללמוד ב[[ניו יורק]] ב[[מרכז חב"ד העולמי]] אצל הרבי, שם שהה בשנת [[תשכ"ו]]. בתקופה זו היה אחד מחברי הצוות שעסק בכתיבת [[תורת הרבי]].
בשנת [[תש"ז]] עברה המשפחה מ[[רוסיה]] דרך גבול [[פולין]] למחנה פליטים ב[[צרפת]] ומשם עלתה בשנת [[תש"ט]] לישראל והתיישבה ב[[כפר חב"ד]] שנוסד באותו הזמן.


לאחר חזרתו לישראל התחתן עם רבקה למשפחת ברגמן מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל, מונה בשנת [[תשל"ו]] ל[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד]], לצד ה[[משפיע]] הראשי, הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]]. לאחר פטירת הרב פוטרפס בשנת [[תשנ"ה]] מונה ל[[משפיע]] הראשי בישיבה. משנת [[תש"ע]] הוא [[משפיע]] ב"מרכז [[מעייני ישראל]]" בירושלים.
לאחר שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], נסע ללמוד ב[[ניו יורק]] ב[[מרכז חב"ד העולמי]] במסגרת ה"[[קבוצה]]" אצל [[הרבי]], שם שהה בשנת [[תשכ"ו]].


הרב גופין נודע בידיעתו המעמיקה וכח הסברתו בלימוד ה[[חסידות]].
מתחילת השנה היה חוזר ומניח באופן בלתי רשמי, עד שבחודש שבט בשנה זו קרא ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לו ולבחורים הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי|אברהם גרליצקי]], הרב [[שלום בער לויטין]] הרב [[שלמה זרחי]] והרב [[יהודה לייב שפירא]] ומינה אותם לסייע לרב [[יואל כהן]] בחזרות והנחות, אז הקימו את "[[ועד הנחות התמימים]]".
 
לאחר שובו לארץ בסיום שנת ה[[קבוצה]], פנו חברי הוועד להנהלת הישיבה בבקשה שתפעל על רשויות המדינה לאפשר לו לשוב ל[[770]] על מנת לסייע להם בעבודת החזרה. פעולות הנהלת הישיבה נשאו פרי והוא הצטרף גם לקבוצה בשנת [[תשכ"ח]] עד לחזרתו לארץ בסוף השנה{{הערה|"[[תחיינו]]" גליון מספר 9 עמוד 17}}.
 
לאחר חזרתו לישראל, נישא לרבקה, בת ר' [[יוסף משה ברגמן|יוסף משה]] וחנה יהודית ברגמן מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל, מונה בשנת [[תשל"ו]] ל[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד]], לצד המשפיע הראשי, הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]].
[[קובץ:17-08-2022-02-47-46-D54A2675-768x512.jpg|ממוזער|הרב גופין (תשפ"ב)]]
לאורך שנות כהונתו בתפקיד משפיע בישיבה דיווח לרבי כל הזמן על עניינים של בחורים ועוד ועם זאת שלא קיבל על דיווחים אלו תשובות נודע לו שהרבי קרא את מכתביו. פעם שאל את הרבי ביחידות על תוספת עבודה בישיבה והרבי ענה שבעיקרון עליו להוסיף עוד בעבודה בישיבה ושעל הפרטים יתייעץ עם ידידים מבינים. בתקופה מסויימת בשנות כהונתו כמשפיע אירעה פרשייה עם השלכות בתוך הישיבה כשהדבר העיק לו מאד. רעייתו כתבה לרבי, מבלי לספר לו, שיש לה מחשבה שהוא יעזוב את הישיבה. כעבור זמן קצר קיבל מהרבי [[מכתב כללי - פרטי]] עם הוספה בכתב יד קודש טרם החתימה {{ציטוטון|בברכה להצלחה בעבודת הקודש בישיבת כפר חב"ד}}{{הערה|ראיון למגזין תחיינו גל' 9 ע' 18}}.
 
בשנת [[תשנ"ג]] נהג ללכת עם ידידו המשפיע ר' [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ולהחתים יהודים על [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]] של [[הרבי כמלך המשיח]], בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ה]] נסע לרבי עם כל ילדיו ובכך הביע בגאון את אמונת החסידים בהמשך ה[[נסיעה לרבי]] ובנצחיות חייו{{הערה|מפי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג בוידאו 'התוועדות ה1000 הרב לוי"צ גינזבורג: ר' מענדל אמר על ראשי הישיבה "טרפה'דיק מתנגדים"' בערוץ היוטיוב משיח וגאולה דקה: 5:24.}}.
 
לאחר פטירת הרב פוטרפס בשנת [[תשנ"ה]] מונה ל[[משפיע]] הראשי בישיבה.
 
הרב גופין מתוועד עם תלמידי הישיבה כמעט מדי שבת, ומספר פעמים בשבוע מוסר שיעור לתלמידי שיעור ג' ב[[המשך תרס"ו]]. שיעור מיוחד מתקיים בביתו מדי שבוע לתלמידי שיעור ב' המעוניינים להעמיק ולהשביח את עבודת התפילה שלהם.
 
משנת [[תש"ע]] הוא [[משפיע]] ב"מרכז [[מעייני ישראל]]" בירושלים, שם מוסר שיעורים בחסידות ומתוועד ביומי דפגרא.
 
הרב גופין מוסר שיעורים רבים בתורת החסידות בכל רחבי הארץ.
 
הרב גופין נודע בידיעתו המעמיקה וכוח הסברתו בלימוד ה[[חסידות]].


== ספריו ==
== ספריו ==
ספריו יוצאים לאור על ידי מערכת "שיעורים בחסידות", מעובדים משיעוריו בעריכת בנו הרב [[שמעון גופין]] (רב בבית הכנסת גבעת ליובאוויטש ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]) ויוצאים לאור על ידי [[סניף קה"ת ארץ הקודש|קה"ת]]. מאמריו ושיעוריו בחסידות מתפרסמים בקובץ "[[מעיינותיך]]" ובקובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
ספריו יוצאים לאור על ידי מערכת "שיעורים בחסידות", מעובדים משיעוריו בעריכת בנו הרב [[שמעון גופין]] ונדפסים תחת [[סניף קה"ת ארץ הקודש|קה"ת]]. מאמריו ושיעוריו בחסידות מתפרסמים בקובץ "[[מעיינותיך]]" ובקובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].


נכון לשנת [[תשפ"ב]] יצאו לאור 21 ספרים:
*'''המשך שבועות תרס"ה''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[חג השבועות]] [[תרס"ה]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ה]].
*'''המשך שבועות תרס"ה''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[חג השבועות]] [[תרס"ה]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ה]].
*'''שער היחוד והאמונה''' - ביאור על [[שער היחוד והאמונה]] מ[[ספר התניא]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]]. מהדורה חדשה ומורחבת בשנת [[תשע"א]]
*'''שער היחוד והאמונה''' - ביאור על [[שער היחוד והאמונה]] מ[[ספר התניא]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]]. מהדורה חדשה ומורחבת בעלת 2 כרכים בשנת [[תשע"א]]
*'''ללמוד איך להתפלל''' - ביאורי [[תפילה]] על-פי [[תורת החסידות]]; חלק א' - ביאור התפילה מ[[ברכות השחר]] ועד [[קרבנות]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ט]]. חלק ב' - ביאור ב[[תפילת שחרית]] מ"הודו" ועד "יהי כבוד". יצא לאור בשנת [[תש"ע]]. חלק ג מ"אשרי" עד [[קריאת שמע]] יצא לאור בשנת [[תשע"א]]. חלק ד' שמונה עשרה עד סוף התפלה יצא לאור בשנת [[תשע"ב]]
*'''ללמוד איך להתפלל''' - ביאורי [[תפילה]] על-פי [[תורת החסידות]]; חלק א' - ביאור התפילה מ[[ברכות השחר]] ועד [[קרבנות]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ט]]. חלק ב' - ביאור ב[[תפילת שחרית]] מ"הודו" ועד "יהי כבוד". יצא לאור בשנת [[תש"ע]]. חלק ג מ"אשרי" עד [[קריאת שמע]] יצא לאור בשנת תשע"א. חלק ד' שמונה עשרה עד סוף התפילה יצא לאור בשנת [[תשע"ב]]. חלק ה' על תפילות ליל שבת על בשנת [[תשע"ה]]. חלק ו' על סעודות השבת בשנת [[תשע"ו]].
*'''איתא במדרש תילים עם ביאור''' יצא לאור בשנת [[תשע"א]].
*'''איתא במדרש תילים עם ביאור''' יצא לאור בשנת [[תשע"א]].
*'''לדעת את המידות''' (עבודת תיקון המדות על פי תורת החסידות), יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] בשנת [[תשע"ד]].
*'''לדעת את המידות''' (עבודת תיקון המדות על פי תורת החסידות), יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] בשנת [[תשע"ד]].
*'''א חסידישע בר מצווה''' ביאור במאמרי ה[[בר מצווה]] יצא לאור תשע"ד.  
*'''א חסידישע בר מצווה''' ביאור במאמרי ה[[בר מצווה]] יצא לאור תשע"ד.
* וידעת היום - ביאור מושגים יסודיים החסידות יצא לאור תשע"ו
*'''וידעת היום''' - ביאור מושגים יסודיים החסידות יצא לאור תשע"ו.
*'''ללמוד את המועדים''' - סידרה הכוללת 4 כרכים על סדר השנה. תשע"ז- תשפ"ב. כרך א' אלול-תשרי. כרך ב' כסלו-שבט. כרך ג' אדר-ניסן. כרך ד' חודשי הקיץ.
*'''[[המשך תרס"ו]]''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] משנת [[תרס"ו]]. הראשון על ששת המאמרים הראשונים בהמשך. השני על מאמרי 'החודש'.
* '''מאמרי הרבי- משיח וגאולה''', ביאורים על מאמרי הרבי בנושא משיח וגאולה
*'''התוועדות''' עם הרב שניאור זלמן גופין, [[ספריית מעיינותיך]], [[תשע"ט]]


== משפחתו ==
== משפחתו ==
;בניו
* בנו, הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומנהל מכון ה[[הוצאה לאור]] של שיעורי אביו 'שיעורים בחסידות'
*הרב [[שמעון גופין]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומנהל מכון ההוצאה לאור של שיעורי אביו - 'שיעורים בחסידות'.
* בנו, הרב [[שלום דובער גופין]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[קייב]]
*הרב שלום דובער גופין, שליח הרבי לעיר לוגנסק כיום ב[[קייב]].
* בנו, הרב שמואל גופין - שליח הרבי במיאמי [[פלורידה]]
*הרב שמוליק גופין - שליח הרבי במיאמי פלורידה.
* בנו, הרב יעקב נחום גופין - [[נחלת הר חב"ד]]
*הרב יעקב נחום גופין - [[נחלת הר חב"ד]].
* בנו, הרב לוי יצחק גופין - [[שליח]] [[הרבי]] ברמת אפעל ובבית הרפואה שיבא - תל השומר
*הרב לוי יצחק גופין - [[שליח]] [[הרבי]] ברמת אפעל.
* בנו, הרב ישעיהו גופין - סמנכרשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש ובעל מנגן.
*הרב ישעיהו גופין, מנכויו"ר מפעל 'וילפלסט', מתגורר בכפר חב"ד.
* בנו, הרב אהרן גופין - מנהל תיכון 'בית חיה' [[חב"ד]] ב[[קריית שמואל]] ושליח בקרית ים
*הרב אהרן גופין, מנהל תיכון 'בית חיה' [[חב"ד]] ב[[קרית שמואל]] ושליח בסביוני ים.
* חתנו, הרב ישראל בנימין שפלטר - [[שליח]] בווסטון פלורידה [[ארצות הברית]]
 
* חתנו, הרב [[כתריאל שם-טוב]] - מנהל [[מכון מעיינות]] ירושלים
;חתניו
* חתנו, הרב [[חיים זקס]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*הרב ישראל בנימין שפלטר - [[שליח]] בווסטון פלורידה [[ארצות הברית]].
* חתנו, הרב [[שלום דובער אדרי]] - משפיע ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]
*הרב [[כתריאל שם-טוב]] - מנהל [[מכון מעיינות]] ירושלים.
*הרב חיים זקס, '[[נושא ונותן]]' בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד.
* הרב שלום אדרי, [[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים [[לוד]]


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1gpiWxjuxp2FpfIU_AaSNnNhCgWKtq3PB ראיון עם הרב גופין במגזין תחיינו] (ע' 10 ואילך)
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50983 מהותו של "תמים" בתומכי תמימים]''' {{וידאו}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50983 מהותו של "תמים" בתומכי תמימים]''' {{וידאו}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45445 עניינו של חג הפורים בתורת חסידות]''' {{DOC}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45445 עניינו של חג הפורים בתורת חסידות]''' {{DOC}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/pics/inbox/5880396_0.50518.mp3 [[נשמה]] יתירה בשבת]''' {{שמע}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/pics/inbox/5880396_0.50518.mp3 נשמה יתירה בשבת]''' {{שמע}} {{COL}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/822402829929.html הכנה לחג השבועות - מתן תורה וקבלת התורה]''' - באתר [[שבועון בית משיח]] {{וידאו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/822402829929.html הכנה לחג השבועות - מתן תורה וקבלת התורה]''' - באתר [[שבועון בית משיח]] {{וידאו}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4199237 לכל דבר יש זמן]''' בראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/11/blog-post_75.html וידאו מיוחד: הרב זלמן גופין מעורר על חשיבות 'עבודת התפילה' בדור השביעי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: גופין זלמן}}
{{מיון רגיל: גופין זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ו]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ו]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:משפחת ברגמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]

גרסה אחרונה מ־23:02, 14 בספטמבר 2024

הרב זלמן גופין

בהרצאה
לידה כ"ב אלול תש"ה
רבותיו שלמה חיים קסלמן

הרב שניאור זלמן מנחם אברהם גופין (מכונה ר' זלמן; יליד שנת תש"ה) הוא המשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, משפיע בית הכנסת בית נחום יצחק בכפר חב"ד, יו"ר הוועדה הרוחנית של רשת מחנות הקיץ גן ישראל ארץ הקודש וארגון הפנסאים בארץ הקודש, מראשי ארגון מעייני ישראל, חבר הנהלת תורת חב"ד לבני הישיבות, מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי, ודמות מרכזית בקרב חסידי חב"ד בישראל.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד כ"ב אלול תש"ה לר' ישעיה גופין ושרה רעלקא בסמרקנד מיד אחרי סיום מלחמת העולם השנייה.

בשנת תש"ז עברה המשפחה מרוסיה דרך גבול פולין למחנה פליטים בצרפת ומשם עלתה בשנת תש"ט לישראל והתיישבה בכפר חב"ד שנוסד באותו הזמן.

לאחר שלמד בישיבת תומכי תמימים בלוד ובכפר חב"ד אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, נסע ללמוד בניו יורק במרכז חב"ד העולמי במסגרת ה"קבוצה" אצל הרבי, שם שהה בשנת תשכ"ו.

מתחילת השנה היה חוזר ומניח באופן בלתי רשמי, עד שבחודש שבט בשנה זו קרא המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב לו ולבחורים הרב אברהם גרליצקי, הרב שלום בער לויטין הרב שלמה זרחי והרב יהודה לייב שפירא ומינה אותם לסייע לרב יואל כהן בחזרות והנחות, אז הקימו את "ועד הנחות התמימים".

לאחר שובו לארץ בסיום שנת הקבוצה, פנו חברי הוועד להנהלת הישיבה בבקשה שתפעל על רשויות המדינה לאפשר לו לשוב ל770 על מנת לסייע להם בעבודת החזרה. פעולות הנהלת הישיבה נשאו פרי והוא הצטרף גם לקבוצה בשנת תשכ"ח עד לחזרתו לארץ בסוף השנה[1].

לאחר חזרתו לישראל, נישא לרבקה, בת ר' יוסף משה וחנה יהודית ברגמן מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל, מונה בשנת תשל"ו למשפיע בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, לצד המשפיע הראשי, הרב מנחם מנדל פוטרפס.

הרב גופין (תשפ"ב)

לאורך שנות כהונתו בתפקיד משפיע בישיבה דיווח לרבי כל הזמן על עניינים של בחורים ועוד ועם זאת שלא קיבל על דיווחים אלו תשובות נודע לו שהרבי קרא את מכתביו. פעם שאל את הרבי ביחידות על תוספת עבודה בישיבה והרבי ענה שבעיקרון עליו להוסיף עוד בעבודה בישיבה ושעל הפרטים יתייעץ עם ידידים מבינים. בתקופה מסויימת בשנות כהונתו כמשפיע אירעה פרשייה עם השלכות בתוך הישיבה כשהדבר העיק לו מאד. רעייתו כתבה לרבי, מבלי לספר לו, שיש לה מחשבה שהוא יעזוב את הישיבה. כעבור זמן קצר קיבל מהרבי מכתב כללי - פרטי עם הוספה בכתב יד קודש טרם החתימה "בברכה להצלחה בעבודת הקודש בישיבת כפר חב"ד"[2].

בשנת תשנ"ג נהג ללכת עם ידידו המשפיע ר' חיים לוי יצחק גינזבורג ולהחתים יהודים על קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח, בחודש תשרי תשנ"ה נסע לרבי עם כל ילדיו ובכך הביע בגאון את אמונת החסידים בהמשך הנסיעה לרבי ובנצחיות חייו[3].

לאחר פטירת הרב פוטרפס בשנת תשנ"ה מונה למשפיע הראשי בישיבה.

הרב גופין מתוועד עם תלמידי הישיבה כמעט מדי שבת, ומספר פעמים בשבוע מוסר שיעור לתלמידי שיעור ג' בהמשך תרס"ו. שיעור מיוחד מתקיים בביתו מדי שבוע לתלמידי שיעור ב' המעוניינים להעמיק ולהשביח את עבודת התפילה שלהם.

משנת תש"ע הוא משפיע ב"מרכז מעייני ישראל" בירושלים, שם מוסר שיעורים בחסידות ומתוועד ביומי דפגרא.

הרב גופין מוסר שיעורים רבים בתורת החסידות בכל רחבי הארץ.

הרב גופין נודע בידיעתו המעמיקה וכוח הסברתו בלימוד החסידות.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספריו יוצאים לאור על ידי מערכת "שיעורים בחסידות", מעובדים משיעוריו בעריכת בנו הרב שמעון גופין ונדפסים תחת קה"ת. מאמריו ושיעוריו בחסידות מתפרסמים בקובץ "מעיינותיך" ובקובצי הערות התמימים ואנ"ש של ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

נכון לשנת תשפ"ב יצאו לאור 21 ספרים:

  • המשך שבועות תרס"ה - שני חלקים ביאור על ההמשך של אדמו"ר הרש"ב מחג השבועות תרס"ה. יצא לאור בשנת תשס"ה.
  • שער היחוד והאמונה - ביאור על שער היחוד והאמונה מספר התניא. יצא לאור בשנת תשס"ו. מהדורה חדשה ומורחבת בעלת 2 כרכים בשנת תשע"א
  • ללמוד איך להתפלל - ביאורי תפילה על-פי תורת החסידות; חלק א' - ביאור התפילה מברכות השחר ועד קרבנות. יצא לאור בשנת תשס"ט. חלק ב' - ביאור בתפילת שחרית מ"הודו" ועד "יהי כבוד". יצא לאור בשנת תש"ע. חלק ג מ"אשרי" עד קריאת שמע יצא לאור בשנת תשע"א. חלק ד' שמונה עשרה עד סוף התפילה יצא לאור בשנת תשע"ב. חלק ה' על תפילות ליל שבת על בשנת תשע"ה. חלק ו' על סעודות השבת בשנת תשע"ו.
  • איתא במדרש תילים עם ביאור יצא לאור בשנת תשע"א.
  • לדעת את המידות (עבודת תיקון המדות על פי תורת החסידות), יצא לאור בחודש מנחם אב בשנת תשע"ד.
  • א חסידישע בר מצווה ביאור במאמרי הבר מצווה יצא לאור תשע"ד.
  • וידעת היום - ביאור מושגים יסודיים החסידות יצא לאור תשע"ו.
  • ללמוד את המועדים - סידרה הכוללת 4 כרכים על סדר השנה. תשע"ז- תשפ"ב. כרך א' אלול-תשרי. כרך ב' כסלו-שבט. כרך ג' אדר-ניסן. כרך ד' חודשי הקיץ.
  • המשך תרס"ו - שני חלקים ביאור על ההמשך של אדמו"ר הרש"ב משנת תרס"ו. הראשון על ששת המאמרים הראשונים בהמשך. השני על מאמרי 'החודש'.
  • מאמרי הרבי- משיח וגאולה, ביאורים על מאמרי הרבי בנושא משיח וגאולה
  • התוועדות עם הרב שניאור זלמן גופין, ספריית מעיינותיך, תשע"ט

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. "תחיינו" גליון מספר 9 עמוד 17
  2. ראיון למגזין תחיינו גל' 9 ע' 18
  3. מפי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג בוידאו 'התוועדות ה1000 הרב לוי"צ גינזבורג: ר' מענדל אמר על ראשי הישיבה "טרפה'דיק מתנגדים"' בערוץ היוטיוב משיח וגאולה דקה: 5:24.