רש"י: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(53 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:רשי.jpg|left|thumb|250px|ציור המיוחס לרש"י]]
{{לשכתב}}{{להשלים|כל הערך=כן}}[[קובץ:רשי תמונה גדולה.png|240px|ממוזער|שמאל|ציור מפורסם המיוחס לרש"י]]
[[תמונה:רשי 2.jpg|left|thumb|250px|בית מדרשו של רשי בוורמיזא]]
רבינו '''שלמה יצחקי''', הידוע בכינויו '''רש"י{{הערה|יש האומרים שהכוונה בראשי תיבות רש"י היא '''רבן של ישראל''' או '''ראש שבטי ישראל'''}}''', נולד לאביו רבינו [[יצחק הצרפתי]], בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ' בעבר) שבצפון [[צרפת]] קרוב לשנת ד' תתא. ונפטר בשנת ד'תתס"ה, ובה נקבר.
רבינו '''שלמה ירחי''', הידוע בכינויו '''רש"י''', נולד לאביו רבינו [[יצחק הצרפתי]], בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ' בלשון הימים ההם) שבצפון [[צרפת]] קרוב לשנת ד' תתא. ונפטר בשנת ד'תתס"ה, ובה נקבר.


פירושיו על התנ"ך ועל הש"ס נתפרסמו בכל תפוצות ישראל, אך החיבור שהתפרסם יותר מכל הוא פירושו על התורה.
== תולדות חיים ==
בהיותו בן שמונה, עזב את עיר הולדתו טרואה, בדרכו לוורמס, ומיינץ, מרכזי הלימוד היהודי. לאחר שנים של לימוד, בהיותו נשוי ואב לשתי ילדות, חזר רש"י לעיר הולדתו טרואה, כדי להנהיג את הקהילה היהודית במקום.


== הפעולה הפנימית של לימוד רש"י על התורה ועל הש"ס ==
בהיותו בטרואה הנהיג רש"י את הקהילה בגאון, הוא המשיך לכתוב את פירושיו{{הערה|מתוך ענווה החל לפרסמם בגוף שלישי, וקרא להם 'עבודות ש"י' (ר"ת של שמו, שלמה יצחקי). יהודי טרואה, הם אלו שהוסיפו את האות ר' המסמלת את "רבינו" לתחילת המילה, והפכו אותה לכינוי הידוע, רש"י.}}.


[[אדמו"ר הזקן]] אמר פעם: פירוש [[רש"י]] אויף [[חמשה חומשי תורה|חומש]] איז יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י אויף [[גמרא]] איז פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי. '''תרגום מ[[אידיש]]''': פירוש [[רש"י]] על [[חמשה חומשי תורה|חומש]] הוא יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י על [[גמרא]] פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי.{{הערה|1=[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%98_%D7%A9%D7%91%D7%98 היום יום, כ"ט שבט.]}}
לקראת פטירתו, החל מסע הצלב הראשון, ובו יהודים באיזור הריין - וביניהם תלמידים ו'חברים' של רש"י - נתפסו ונרצחו בידיהם הטמאות של הצלבנים. מיהודי טרואה נחסך שביל הדמים, אך לא האימה.
 
בעקבות מסעות הצלב, רש"י התמודד עם שאלות הלכתיות בקשר ליהודים שהתנצרו מתוך אונס, ומה היחס אליהם כעת. לעת זקנתו, רש"י נשאר בעיקר בביתו, והכתיב לנכדו ר' שלמה בן מאיר (לימים הרשב"ם).
[[קובץ:רשי 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית מדרשו של רשי בוורמיזא]]


הרבי העיד על עצמו:{{ציטוטון|איך [[קָאך]] זיך דָאך בלימוד פירוש רש"י}} [= לי הרי יש "קאָך" בלימוד פירוש רש"י]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=0281c88c-ca4d-4ebb-8195-9656c74d9df3&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=689 התוועדויות [[תשמ"ה]] ח"א]}}.
== משפחתו ==
לרש"י לא נולדו בנים, אלא שני בנות, ובהיות הדבר כך, רש"י שיתף אותם בפירושיו, והם עזרו לו בכתיבת פירושו על התנ"ך והתלמוד וסייעו לו בעניית מכתבים בקשר לשאלות הלכה שנשלחו אליו, מאוחר יותר בנותיו יוכבד ומרים נישאו לשני תלמידי חכמים, ר' מאיר ורבי יהודה בן נתן, שעם הזמן כתבו פירושים משלהם על התורה. ילדיהם ונכדיהם היו גם הם מנהיגי הקהילה היהודית בצרפת ונקראו בשם הכולל, בעלי התוספות. ביניהם נכדו הידוע של רש"י, ר"ת שהנהיג את הדור הבא בתקופה הקשה של מסעות הצלב.


== שמו ==
== שמו ==
שמו המקורי של רש"י הינו "שלמה ירחי", ירחי כדי להזכיר שהוא או אביו רבינו [[יצחק הצרפתי]] התגוררו בלוניל שב[[צרפת]] (פירוש השם 'לוניל' בצרפתית = 'ירח'), מפני שהיו מכנים אותו בתקופה ההיא 'רבינו שלמה', - ר"ש וכדי לא לומר ר"ש שפרושו עני, הוסיפו את השם ירחי או יצחקי לרמז את שם אביו.
שמו המקורי של רש"י הינו "שלמה ירחי", ירחי כדי להזכיר שהוא או אביו רבינו יצחק הצרפתי התגוררו בלוניל שב[[צרפת]] (פירוש השם 'לוניל' בצרפתית = 'ירח'), מפני שהיו מכנים אותו בתקופה ההיא 'רבינו שלמה', - ר"ש וכדי לא לומר ר"ש שפרושו עני, הוסיפו את השם ירחי או יצחקי לרמז את שם אביו.
 
==פירושו על הש"ס==
שיטתו של רש"י בפירושו על ה[[תלמוד בבלי]] היא לפרש את הגמרא לפי הפשט, גם כאשר הדבר נוגד להלכה למעשה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/295.htm אגרות קודש חלק ב עמוד רמב].}}
{{להשלים}}
 
=== התבטאויות [[רבותינו נשיאינו]] על פירושו ===
 
[[אדמו"ר הזקן]] אמר פעם: פירוש [[רש"י]] אויף [[חמשה חומשי תורה|חומש]] איז יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י אויף [[גמרא]] איז פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי. '''תרגום מ[[אידיש]]''': פירוש [[רש"י]] על [[חמשה חומשי תורה|חומש]] הוא יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י על [[גמרא]] פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי.{{הערה|1=[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%98_%D7%A9%D7%91%D7%98 היום יום, כ"ט שבט.]}}
 
הרבי העיד על עצמו:{{ציטוטון|איך [[קאך|קָאך]] זיך דָאך בלימוד פירוש רש"י}} [= לי הרי יש "קאָך" בלימוד פירוש רש"י]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=0281c88c-ca4d-4ebb-8195-9656c74d9df3&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=689 התוועדויות [[תשמ"ה]] ח"א]}}.


== רש"י בתורתו של הרבי==
==שיטת רש"י בתורתו של הרבי==
{{ערך מורחב|ערך=[[שיטת הלימוד של הרבי מלובביץ'#לימוד רש"י|שיטתו של הרבי בלימוד רש"י על התורה]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[שיטת הלימוד של הרבי#דרך הלימוד בתורתו של הרבי|שיטתו של הרבי בלימוד רש"י על התורה]]}}


לאחר פטירתו אמו בשנת תשכ"ה החל הרבי לזכרה לבאר מידי שבוע קטע מפירוש רש"י על התורה, ולאורך השנים נצברו עשרות כללים שקבע הרבי בלימוד דברי רש"י, אותם הוכיח מתוך רש"י עצמו והראה כיצד ניתן לראות אותם במקומות נוספים בדברי רש"י.
לאחר פטירת אמו בשנת תשכ"ה החל הרבי לזכרה לבאר מידי שבוע קטע מפירוש רש"י על התורה, ולאורך השנים נצברו עשרות כללים שקבע הרבי בלימוד דברי רש"י, אותם הוכיח מתוך רש"י עצמו והראה כיצד ניתן לראות אותם במקומות נוספים בדברי רש"י.


בשיחה מיוחדת הגדיר הרבי את רש"י כ'מלמד טוב', וכ'ראש המלמדים'{{הערה|התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמוד 529.}}.
בשיחה מיוחדת הגדיר הרבי את רש"י כ'מלמד טוב', וכ'ראש המלמדים'{{הערה|התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמוד 529.}}.


== ראו גם ==  
לעיתים מגדיר הרבי את פירוש רש"י על הגמרא כ"פשוטו של ש"ס", כשם שפירושו על התורה הוא "פשוטו של מקרא"{{הערה|1=התוועדויות תשמ"ו חלק ד' עמוד 241. לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 34. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4595&st=&pgnum=515&hilite= שיחות קודש תשכ"ז עמוד 494]. תורת מנחם הדרנים על הש"ס, ועוד. וראה יד מלאכי כללים א-ב.}}.
*[[ביאורים לפירוש רש"י]].
 
*[[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]]
== הרבי מעודד עורכי ספרים על פירוש רש"י לתורה  ==
*[[כללי רש"י (ספר)]]
 
* [http://rashi541820.blogspot.co.il/2016/12/blog-post_28.html הספר 'לב החכמה-כללי רש"י'/ מאיר גבריאל מימון] - באתר רש"י ופרשת השבוע.
הרבי עודד רבות עורכים ומחברים שכתבו ספרים וביאורים על פירוש רש"י לתורה, לעסוק בכך, וביניהם: הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]], מחבר הביאור "שי למורא" (ראו בערכו). הרב
[[שאר ישוב הכהן]] שעמד בראש מפעל "רש"י השלם" (ראו בערכו. {{הערה| בהקדמת הרב שאר ישוב כהן לחומש "רש"י השלם", חלק א, עמ' 18, כותב: "נציין כי בעבודתנו זו זכינו לעידוד רב מאת כ"ק האדמו"ר מלובאביטש, הרב מנחם מנדל שניאוראסאן שליט"א, ששיחותיו על פירוש רש"י מהוות אבן יסוד בלימוד דברי רבנו רש"י, "ראש בני ישראל"."}}), הרב [[חיים שלום סגל]] שערך את "תוספת רש"י" (ראו בערכו), ר' פנחס דורון שחיבר את הספר "ביאור סתומות ברש"י" [פירוש מקומות מוקשים וסתומים בפירוש רש"י על התורה]{{הערה| בהקדמתו לספר "ביאור סתומות ברש"י", חלק א [בראשית], עמ' 9, כותב הרב דורון: "בראש וראשונה עליי להודות לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש... שממש דחף אותי והמריץ בי ללא הרף לבל אתייאש מן המשימה הכבדה, אלא אמשיך בעבודת הכתיבה עד גמירא. כל פעם שהייתי במחיצתו לקבל דולרים מיד קודשו, היה שואל אותי: "איהר קומט מיט א ספר, צו אן א ספר?" "ווען קומט עס שוין ארויס?" [="אתם באים עם ספר או בלי ספר? מתי זה כבר ייצא לאור?"]. עם זאת היה נותן לי כמה דולרים - עיתים עד שישה - ואומר: "דער דולר איז פאר דעם לעצטען ספר, און דער איז פאר דעם ספר" (כשהגשתי לו כרך חדש), "און דער איז פאר דעם קומענדיקן ספר וכו'" [=דולר זה הוא בשביל הספר הקודם וזה בשביל ספר זה, וזה בשביל הספר הבא וכו']. כך שמורה אצלי מעטפה של דולרים של עידוד כאלה. הודות לדחיפוֹת ועידוד אלה, בירכתי ב"ה על המוגמר וזכיתי בעזרת השם יתברך להשלים את הביאור על חמישה חומשי תורה".}}
, ועוד רבים.
 
== ראו גם ==
 
* [[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]]
* [[כללי רש"י (ספר)]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 31: שורה 52:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=1206 תולדות חייו של רש"י] - אתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]
* [[שיחות לנוער]], [http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=1206 תולדות חייו של רש"י] - אתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]
*[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3004166 הגאונות שבפשטות: מפעלו הפרשני האדיר של רש''י על התורה]''' אתר {{בית חבד}}
*[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3004166 הגאונות שבפשטות: מפעלו הפרשני האדיר של רש''י על התורה]''' אתר {{בית חבד}}
*[http://rashi541820.blogspot.co.il/2016/11/blog-post.html גליונות מפעל מתיבתא דרש"י ללימוד והעמקה בפירוש רש"י על החומש]
*[http://rashi541820.blogspot.co.il/2016/11/blog-post.html גליונות מפעל מתיבתא דרש"י ללימוד והעמקה בפירוש רש"י על החומש]
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/13-10-2016-11-32-13-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%92-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf איך קאך זיך דאך בלימוד פירוש רש"י]''', סקירה על ביאורי הרבי לפירוש רש"י, בתוך קובץ של [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז גליון ג' עמוד 15
*[http://rashi541820.blogspot.co.il/2016/12/blog-post_28.html הספר 'לב החכמה-כללי רש"י'/ מאיר גבריאל מימון] - באתר רש"י ופרשת השבוע.
*'''[https://col.org.il/news/132298 קורות חייו של גדול המפרשים, שפירושיו - בכל חומש וגמרא]''' {{COL}}
{{תבנית:ראשונים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:ראשונים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:ראשונים]]

גרסה אחרונה מ־14:16, 7 באוגוסט 2023

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עריכה
יש להשלים ערך זה
ערך זה אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ציור מפורסם המיוחס לרש"י

רבינו שלמה יצחקי, הידוע בכינויו רש"י[1], נולד לאביו רבינו יצחק הצרפתי, בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ' בעבר) שבצפון צרפת קרוב לשנת ד' תתא. ונפטר בשנת ד'תתס"ה, ובה נקבר.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהיותו בן שמונה, עזב את עיר הולדתו טרואה, בדרכו לוורמס, ומיינץ, מרכזי הלימוד היהודי. לאחר שנים של לימוד, בהיותו נשוי ואב לשתי ילדות, חזר רש"י לעיר הולדתו טרואה, כדי להנהיג את הקהילה היהודית במקום.

בהיותו בטרואה הנהיג רש"י את הקהילה בגאון, הוא המשיך לכתוב את פירושיו[2].

לקראת פטירתו, החל מסע הצלב הראשון, ובו יהודים באיזור הריין - וביניהם תלמידים ו'חברים' של רש"י - נתפסו ונרצחו בידיהם הטמאות של הצלבנים. מיהודי טרואה נחסך שביל הדמים, אך לא האימה.

בעקבות מסעות הצלב, רש"י התמודד עם שאלות הלכתיות בקשר ליהודים שהתנצרו מתוך אונס, ומה היחס אליהם כעת. לעת זקנתו, רש"י נשאר בעיקר בביתו, והכתיב לנכדו ר' שלמה בן מאיר (לימים הרשב"ם).

בית מדרשו של רשי בוורמיזא

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לרש"י לא נולדו בנים, אלא שני בנות, ובהיות הדבר כך, רש"י שיתף אותם בפירושיו, והם עזרו לו בכתיבת פירושו על התנ"ך והתלמוד וסייעו לו בעניית מכתבים בקשר לשאלות הלכה שנשלחו אליו, מאוחר יותר בנותיו יוכבד ומרים נישאו לשני תלמידי חכמים, ר' מאיר ורבי יהודה בן נתן, שעם הזמן כתבו פירושים משלהם על התורה. ילדיהם ונכדיהם היו גם הם מנהיגי הקהילה היהודית בצרפת ונקראו בשם הכולל, בעלי התוספות. ביניהם נכדו הידוע של רש"י, ר"ת שהנהיג את הדור הבא בתקופה הקשה של מסעות הצלב.

שמו[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמו המקורי של רש"י הינו "שלמה ירחי", ירחי כדי להזכיר שהוא או אביו רבינו יצחק הצרפתי התגוררו בלוניל שבצרפת (פירוש השם 'לוניל' בצרפתית = 'ירח'), מפני שהיו מכנים אותו בתקופה ההיא 'רבינו שלמה', - ר"ש וכדי לא לומר ר"ש שפרושו עני, הוסיפו את השם ירחי או יצחקי לרמז את שם אביו.

פירושו על הש"ס[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיטתו של רש"י בפירושו על התלמוד בבלי היא לפרש את הגמרא לפי הפשט, גם כאשר הדבר נוגד להלכה למעשה[3]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

התבטאויות רבותינו נשיאינו על פירושו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן אמר פעם: פירוש רש"י אויף חומש איז יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י אויף גמרא איז פותח המוח ומגלה שכל עצמי. תרגום מאידיש: פירוש רש"י על חומש הוא יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י על גמרא פותח המוח ומגלה שכל עצמי.[4]

הרבי העיד על עצמו:"איך קָאך זיך דָאך בלימוד פירוש רש"י" [= לי הרי יש "קאָך" בלימוד פירוש רש"י][5].

שיטת רש"י בתורתו של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שיטתו של הרבי בלימוד רש"י על התורה

לאחר פטירת אמו בשנת תשכ"ה החל הרבי לזכרה לבאר מידי שבוע קטע מפירוש רש"י על התורה, ולאורך השנים נצברו עשרות כללים שקבע הרבי בלימוד דברי רש"י, אותם הוכיח מתוך רש"י עצמו והראה כיצד ניתן לראות אותם במקומות נוספים בדברי רש"י.

בשיחה מיוחדת הגדיר הרבי את רש"י כ'מלמד טוב', וכ'ראש המלמדים'[6].

לעיתים מגדיר הרבי את פירוש רש"י על הגמרא כ"פשוטו של ש"ס", כשם שפירושו על התורה הוא "פשוטו של מקרא"[7].

הרבי מעודד עורכי ספרים על פירוש רש"י לתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי עודד רבות עורכים ומחברים שכתבו ספרים וביאורים על פירוש רש"י לתורה, לעסוק בכך, וביניהם: הרב שמואל יהודה ויינפלד, מחבר הביאור "שי למורא" (ראו בערכו). הרב שאר ישוב הכהן שעמד בראש מפעל "רש"י השלם" (ראו בערכו. [8]), הרב חיים שלום סגל שערך את "תוספת רש"י" (ראו בערכו), ר' פנחס דורון שחיבר את הספר "ביאור סתומות ברש"י" [פירוש מקומות מוקשים וסתומים בפירוש רש"י על התורה][9] , ועוד רבים.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • יחזקאל סופר, מעייני רש"י - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


ראשונים
אשכנז רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן
צרפת רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז
פרובנס המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה
ספרד ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי
איטליה רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז

הערות שוליים

  1. ↑ יש האומרים שהכוונה בראשי תיבות רש"י היא רבן של ישראל או ראש שבטי ישראל
  2. ↑ מתוך ענווה החל לפרסמם בגוף שלישי, וקרא להם 'עבודות ש"י' (ר"ת של שמו, שלמה יצחקי). יהודי טרואה, הם אלו שהוסיפו את האות ר' המסמלת את "רבינו" לתחילת המילה, והפכו אותה לכינוי הידוע, רש"י.
  3. ↑ אגרות קודש חלק ב עמוד רמב.
  4. ↑ היום יום, כ"ט שבט.
  5. ↑ התוועדויות תשמ"ה ח"א
  6. ↑ התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמוד 529.
  7. ↑ התוועדויות תשמ"ו חלק ד' עמוד 241. לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 34. שיחות קודש תשכ"ז עמוד 494. תורת מנחם הדרנים על הש"ס, ועוד. וראה יד מלאכי כללים א-ב.
  8. ↑ בהקדמת הרב שאר ישוב כהן לחומש "רש"י השלם", חלק א, עמ' 18, כותב: "נציין כי בעבודתנו זו זכינו לעידוד רב מאת כ"ק האדמו"ר מלובאביטש, הרב מנחם מנדל שניאוראסאן שליט"א, ששיחותיו על פירוש רש"י מהוות אבן יסוד בלימוד דברי רבנו רש"י, "ראש בני ישראל"."
  9. ↑ בהקדמתו לספר "ביאור סתומות ברש"י", חלק א [בראשית], עמ' 9, כותב הרב דורון: "בראש וראשונה עליי להודות לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש... שממש דחף אותי והמריץ בי ללא הרף לבל אתייאש מן המשימה הכבדה, אלא אמשיך בעבודת הכתיבה עד גמירא. כל פעם שהייתי במחיצתו לקבל דולרים מיד קודשו, היה שואל אותי: "איהר קומט מיט א ספר, צו אן א ספר?" "ווען קומט עס שוין ארויס?" [="אתם באים עם ספר או בלי ספר? מתי זה כבר ייצא לאור?"]. עם זאת היה נותן לי כמה דולרים - עיתים עד שישה - ואומר: "דער דולר איז פאר דעם לעצטען ספר, און דער איז פאר דעם ספר" (כשהגשתי לו כרך חדש), "און דער איז פאר דעם קומענדיקן ספר וכו'" [=דולר זה הוא בשביל הספר הקודם וזה בשביל ספר זה, וזה בשביל הספר הבא וכו']. כך שמורה אצלי מעטפה של דולרים של עידוד כאלה. הודות לדחיפוֹת ועידוד אלה, בירכתי ב"ה על המוגמר וזכיתי בעזרת השם יתברך להשלים את הביאור על חמישה חומשי תורה".
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=רש%22י&oldid=620412"