מגבית לצרכי ראש השנה ויום כיפור: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
 
(13 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
על־פי הכתוב ״אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו״ (נחמיה ח, י), יסד הרבי (בראשית שנת תשל״ח) לקיים מגביות, ולספק בהרחבה את צרכיהם של הזקוקים לסיוע, להוצאות ראש השנה, ערב יום־הכיפורים ומוצאי יוהכ״פ, חג הסוכות, שמיני־עצרת ושמחת־תורה. (ראה לקוטי־שיחות, יד, עמ׳ 369 ואילך)
ב[[חסידות חב"ד]] נהוג לערוך ב[[חודש אלול]] '''מגבית צדקה''' לצורכי העניים, כדי לספק להם את צורכי [[חודש החגים]].


(מתוך [[אוצר מנהגי חב"ד]])
תקנה זו יסד [[הרבי]] בתחילת שנת [[תשל"ח]] על פי הכתוב "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו"{{הערה|1=נחמיה ח, י.}}, לספק בהרחבה את צרכיהם של הזקוקים לסיוע, להוצאות [[ראש השנה]], [[ערב יום הכיפורים]] ו[[מוצאי יום הכיפורים|מוצאי יוהכ"פ]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]]{{הערה|1=ראה [[לקוטי שיחות]], יד, עמ' 369 ואילך.}}.


[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]
{{הערות שוליים}}
 
{{ראש השנה}}
[[קטגוריה:הכנות לראש השנה]]

גרסה אחרונה מ־07:51, 16 בספטמבר 2022

בחסידות חב"ד נהוג לערוך בחודש אלול מגבית צדקה לצורכי העניים, כדי לספק להם את צורכי חודש החגים.

תקנה זו יסד הרבי בתחילת שנת תשל"ח על פי הכתוב "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו"[1], לספק בהרחבה את צרכיהם של הזקוקים לסיוע, להוצאות ראש השנה, ערב יום הכיפורים ומוצאי יוהכ"פ, חג הסוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה[2].

הערות שוליים

  1. נחמיה ח, י.
  2. ראה לקוטי שיחות, יד, עמ' 369 ואילך.