פורטל:הרבי מלך המשיח/הרבי בילדותו וצעירותו: הבדלים בין גרסאות בדף

(יצירת דף עם התוכן "שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד)]] הרבי נולד ביום שישי,...")
 
(הסרת קישורים עודפים)
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]
הרבי נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי"א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).}}, ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב
[[הרבי]] נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902), ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב.


ביום [[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]].}}. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].
ביום [[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].


בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.
בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של [[הרבי]] עברה לגור במקום.


כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
שורה 14: שורה 14:
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}


בשנת [[תרפ"ג]] נפגש לראשונה עם [[הרבי הריי"צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]], והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו"ר הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.
בשנת [[תרפ"ג]] נפגש לראשונה עם [[הרבי הריי"צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]], והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו"ר הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מדי יום מספר שעות ארוכות.


ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]], לביקור אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יצא מרוסיה]], יחד עם הרבי הריי"צ שהתעתד להיות חמיו, וכל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי"צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת - ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].
ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]], לביקור אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יצא מרוסיה]], יחד עם הרבי הריי"צ שהתעתד להיות חמיו, וכל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי"צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת - ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].

גרסה אחרונה מ־00:45, 4 בנובמבר 2021

הרבי בגיל שנתיים וחצי (תרס"ד)

הרבי נולד ביום שישי, י"א בניסן תרס"ב (18 באפריל 1902), בעיירה הרוסית-אוקראינית ניקולייב לרב לוי יצחק וחנה שניאורסון. אמו הייתה בתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי, רבה של ניקולייב.

ביום י"ח בניסן נערכה הברית מילה והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב מאיר שלמה ינובסקי ויהודים רבים מניקולייב השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, האדמו"ר הצמח צדק.

בשנת תרס"ט התמנה ר' לוי יצחק לרבה הראשי של דנייפרופטרובסק (בעבר יקטרינוסלב) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; נגלה ונסתר, כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו רבי. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:

מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,

התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה -
גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה -
גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.
מכתב משנת תשט"ז, למר יצחק בן צבי

בשנת תרפ"ג נפגש לראשונה עם הרבי הריי"צ, כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ברוסיה הקומוניסטית. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו. בחודש סיוון תרפ"ז נאסר אדמו"ר הריי"צ, והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ במלחובקה ורק חסידים בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו"ר הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מדי יום מספר שעות ארוכות.

בחודש תשרי תרפ"ח שהה בדנייפרופטרובסק, לביקור אצל הוריו, ולאחר חג הסוכות נסעה אמו ללוותו ללנינגרד. משם יצא מרוסיה, יחד עם הרבי הריי"צ שהתעתד להיות חמיו, וכל בני ביתו. הרבי השתקע בריגא עם משפחת הרבי הריי"צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת - ובחודש טבת של אותה שנה עבר לגור בברלין.