מרדכי יואל דוכמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(משפחה) |
|||
| (49 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''מרדכי יואל הלוי דוכמן''', היה [[חסיד]] גדול ומושפע של החסיד ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]. היה [[עובד]] גדול, ואצר אלפי סיפורים. | ר' '''מרדכי יואל הלוי דוכמן''' ([[ב' סיון]] [[תקצ"ו]] - [[ה' חשוון]] [[תרע"ט]]), היה [[חסיד]] גדול ומושפע של החסיד ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]. היה [[עובד]] גדול, ואצר אלפי סיפורים. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
{{להשלים}} | |||
נולד לערך ב[[ב' סיון]] [[תקצ"ו]] לאביו ר' אברהם. | |||
בצעירותו הגיע ל[[הומיל]] ושם נתקרב | בצעירותו הגיע ל[[הומיל]] ושם נתקרב לחסיד הרב ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], זכה ללמוד עמו במשך שנים רבות [[חסידות]], ושמע ממנו הרבה [[סיפור|סיפורים]] ואמרות. | ||
בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה נחשב לאחד מגדולי ה[[חסיד]]ים, ובעת אמירת [[דא"ח]] ישב ליד השולחן ולא עמד, דבר שהיה נחשב לכבוד גדול{{הערה|ראה 'השחר', וויען [[תרל"א]], שנה שני', כרך שני, חלק שלישי, עמ' 44 ואילך.}} | |||
היה מקורב מאד לבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובכל פעם שהיה מזכירם ירדו מעיניו דמעות{{הערה|[[לשמע אוזן]] מהדו"ב עמ' נ"ג.}}. | |||
לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק נמנה על [[חסידות חב"ד - קאפוסט]]. | |||
אודות הרב דוכמן סיפר הרב [[ישראל חסדן]] אשר בצעירותו גר ב[[הומיל]] ומקורב לרב דוכמן: | |||
"בכל ימי שבת קודש היו מתקבצים ומתאספים אצלו זקני החסידים ועוד לשמוע את זיו תורתו – תורת החסידות – ואמרות קודש של רבותינו נשיאינו. בדרך כלל היה חוזר מדברי תורת החסידות של החסיד ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]. | |||
ידוע היה ר' מרדכי יואל כחסיד מיוחד, תלמידו של ר' אייזל האמעלער. היה לומד הרבה בספר 'חנה אריאל' ספרו של מורו ורבו ר' | |||
אייזל ומאמרי החסידות שלו. היה מתוועד הרבה, והתוועדויות היו בחסד עליון מיוחדות"{{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק זכרונות מ[[הומיל]] החסידית}}. | |||
נפטר ב[[ה' בחשוון]] שנת [[תרע"ט]] והוא בן 82. | |||
== מאמרותיו == | == מאמרותיו == | ||
רוב אמרותיו וסיפוריו רוכזו על ידי נכדו | רוב אמרותיו וסיפוריו רוכזו על ידי נכדו הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] בספר [[לשמע אוזן]]. | ||
סיפורים ששמע ממנו נכדו הרב [[חיים אברהם דוכמן]] נכתבו על ידי הרב [[חיים אליהו מישולובין]] ועל ידי הרב [[משה ניסילביץ']]. | |||
מרגלא בפומיה של הרב [[הלל מפאריטש]]: אילו ידעו בעלי התאוות את גודל התענוג והטוב טעם שיש בעניני אלקות, שיכולים להגיע אליו על ידי לימוד החסידות ובפרט על ידי התניא קדישא, היו זונחים את כל תאוותיהם ורודפים אך ורק אחרי התניא קדישא.{{הערה|1=מובא ב[[גליון בית משיח]] 535: הרב [[חיים אברהם דוכמן]], ששמע מסבו הרב מרדכי יואל.}} | מרגלא בפומיה של הרב [[הלל מפאריטש]]: אילו ידעו בעלי התאוות את גודל התענוג והטוב טעם שיש בעניני אלקות, שיכולים להגיע אליו על ידי לימוד החסידות ובפרט על ידי התניא קדישא, היו זונחים את כל תאוותיהם ורודפים אך ורק אחרי התניא קדישא.{{הערה|1=מובא ב[[גליון בית משיח]] 535: הרב [[חיים אברהם דוכמן]], ששמע מסבו הרב מרדכי יואל.}} | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב [[דובער מנחם מענדל דוכמן]]. | *אחיו, שניאור זלמן. נפטר א' טבת תר"ע. לו בן מרדכי, נפטר ח' אדר א' תרע"ג. לו בן אליהו. נישא לאלקה בתיה ב"ר יהודה דילסון. נפטר כ' תשרי תרס"ט. לו ילדים: חיה, אברהם. | ||
*בנו, שניאור זלמן. נישא לשרה חסיה. ילדיהם: אברהם, יעקב, צביה, נחמה. | |||
*בנו, הרב [[דובער מנחם מענדל דוכמן]]. רעייתו פייגע רישא אחות ר' [[יהודה לייב חסדן]]. בניהם: מירה (תרס"ד - נפטרה בניעז'ין בתש"ז); שיינא (נישאה לשמריהו ב"ר יעקב ברוורמן פודובריאנקא), לייב (נפטר בילדותו). | |||
*בתו, פייגא. נישאה ללייב ב"ר ישראל מייזיל. ילדיהם: יעקב, בת חתנה הרב [[יצחק רסקין]] מ[[לנינגרד]]. | |||
*בתו, שרה רבקה. נישאה לר' יוסף ב"ר דובער לנדא מצ'צ'רקס. תרנ"ה. | |||
==תלמידיו ומושפעיו== | ==תלמידיו ומושפעיו== | ||
*החסיד ר' חיים אברהם דוכמן | *החסיד ר' [[חיים אברהם דוכמן]] | ||
*החסיד ר' [[שניאור זלמן דוכמן]] | |||
*החסיד ר' שניאור זלמן דוכמן | *החסיד ר' [[יהודה לייב חסדן]] | ||
*החסיד ר' [[ישראל חסדן]] | |||
*ר' [[חיים אליעזר | *הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]] | ||
*הרב [[טוביה בלקין]] | |||
* | |||
== לקריאה נוספת== | |||
* לשמע אוזן | |||
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], [[תשפ"ג]]. פרקים זכרונות מהומיל החסידית וזכרונות דוכמן. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר | {{מיון רגיל:דוכמן מרדכי יואל}} | ||
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|דוכמן מרדכי יואל]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|דוכמן מרדכי יואל]] | ||
[[קטגוריה:בעלי שמועה]] | |||
[[קטגוריה:משפחת דוכמן]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים בהומיל]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:53, 29 בינואר 2025
ר' מרדכי יואל הלוי דוכמן (ב' סיון תקצ"ו - ה' חשוון תרע"ט), היה חסיד גדול ומושפע של החסיד ר' יצחק אייזיק מהומיל. היה עובד גדול, ואצר אלפי סיפורים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לערך בב' סיון תקצ"ו לאביו ר' אברהם.
בצעירותו הגיע להומיל ושם נתקרב לחסיד הרב ר' יצחק אייזיק מהומיל, זכה ללמוד עמו במשך שנים רבות חסידות, ושמע ממנו הרבה סיפורים ואמרות.
בחצרו של אדמו"ר הצמח צדק היה נחשב לאחד מגדולי החסידים, ובעת אמירת דא"ח ישב ליד השולחן ולא עמד, דבר שהיה נחשב לכבוד גדול[1]
היה מקורב מאד לבני אדמו"ר הצמח צדק ובכל פעם שהיה מזכירם ירדו מעיניו דמעות[2].
לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק נמנה על חסידות חב"ד - קאפוסט.
אודות הרב דוכמן סיפר הרב ישראל חסדן אשר בצעירותו גר בהומיל ומקורב לרב דוכמן: "בכל ימי שבת קודש היו מתקבצים ומתאספים אצלו זקני החסידים ועוד לשמוע את זיו תורתו – תורת החסידות – ואמרות קודש של רבותינו נשיאינו. בדרך כלל היה חוזר מדברי תורת החסידות של החסיד ר' יצחק אייזיק מהומיל.
ידוע היה ר' מרדכי יואל כחסיד מיוחד, תלמידו של ר' אייזל האמעלער. היה לומד הרבה בספר 'חנה אריאל' ספרו של מורו ורבו ר' אייזל ומאמרי החסידות שלו. היה מתוועד הרבה, והתוועדויות היו בחסד עליון מיוחדות"[3].
נפטר בה' בחשוון שנת תרע"ט והוא בן 82.
מאמרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רוב אמרותיו וסיפוריו רוכזו על ידי נכדו הרב שניאור זלמן דוכמן בספר לשמע אוזן.
סיפורים ששמע ממנו נכדו הרב חיים אברהם דוכמן נכתבו על ידי הרב חיים אליהו מישולובין ועל ידי הרב משה ניסילביץ'.
מרגלא בפומיה של הרב הלל מפאריטש: אילו ידעו בעלי התאוות את גודל התענוג והטוב טעם שיש בעניני אלקות, שיכולים להגיע אליו על ידי לימוד החסידות ובפרט על ידי התניא קדישא, היו זונחים את כל תאוותיהם ורודפים אך ורק אחרי התניא קדישא.[4]
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, שניאור זלמן. נפטר א' טבת תר"ע. לו בן מרדכי, נפטר ח' אדר א' תרע"ג. לו בן אליהו. נישא לאלקה בתיה ב"ר יהודה דילסון. נפטר כ' תשרי תרס"ט. לו ילדים: חיה, אברהם.
- בנו, שניאור זלמן. נישא לשרה חסיה. ילדיהם: אברהם, יעקב, צביה, נחמה.
- בנו, הרב דובער מנחם מענדל דוכמן. רעייתו פייגע רישא אחות ר' יהודה לייב חסדן. בניהם: מירה (תרס"ד - נפטרה בניעז'ין בתש"ז); שיינא (נישאה לשמריהו ב"ר יעקב ברוורמן פודובריאנקא), לייב (נפטר בילדותו).
- בתו, פייגא. נישאה ללייב ב"ר ישראל מייזיל. ילדיהם: יעקב, בת חתנה הרב יצחק רסקין מלנינגרד.
- בתו, שרה רבקה. נישאה לר' יוסף ב"ר דובער לנדא מצ'צ'רקס. תרנ"ה.
תלמידיו ומושפעיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- החסיד ר' חיים אברהם דוכמן
- החסיד ר' שניאור זלמן דוכמן
- החסיד ר' יהודה לייב חסדן
- החסיד ר' ישראל חסדן
- הרב חיים אליעזר ביחובסקי
- הרב טוביה בלקין
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לשמע אוזן
- שניאור זלמן ברגר, חסדי ישראל, תשפ"ג. פרקים זכרונות מהומיל החסידית וזכרונות דוכמן.
הערות שוליים
- ↑ ראה 'השחר', וויען תרל"א, שנה שני', כרך שני, חלק שלישי, עמ' 44 ואילך.
- ↑ לשמע אוזן מהדו"ב עמ' נ"ג.
- ↑ חסדי ישראל, פרק זכרונות מהומיל החסידית
- ↑ מובא בגליון בית משיח 535: הרב חיים אברהם דוכמן, ששמע מסבו הרב מרדכי יואל.