יעקב ישראל זובער: הבדלים בין גרסאות בדף
(←חיבוריו וכתביו: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (22 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Zuber, Yakov Yisrael 03.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב ישראל זובר]] | [[קובץ:Zuber, Yakov Yisrael 03.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב ישראל זובר]] | ||
הרב '''יעקב ישראל זובער''' ([[תרנ"ו]]-[[י"ד טבת]] [[תשי"ג]]) היה מרבני חב"ד בדורו של [[אדמו"ר הריי"צ]], כיהן כרבה של | הרב '''יעקב ישראל זובער''' ([[תרנ"ו]] - [[י"ד טבת]] [[תשי"ג]]) היה מרבני חב"ד בדורו של [[אדמו"ר הריי"צ]], כיהן כרבה של שטוקהולם שבשבדיה, וכרב [[בית הכנסת]] נוסח [[האר"י]] ב[[בוסטון]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרנ"ו]] ב[[שצעדרין]] לאביו הרב [[מנחם מענדל זובער]] ששימש כראש ישיבה ב[[ז'לובין]]. | נולד בשנת [[תרנ"ו]] ב[[שצעדרין]] לאביו הרב [[מנחם מענדל זובער]] ששימש כראש ישיבה ב[[ז'לובין]]. | ||
בצעירותו למד בישיבות חב"ד בחצרו של האדמו"ר מ[[חב"ד בוברויסק]] וב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובשנת [[תרפ"ב]] הוסמך לרבנות | בצעירותו למד בישיבות חב"ד בחצרו של האדמו"ר מ[[חב"ד בוברויסק]] וב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובשנת [[תרפ"ב]] הוסמך לרבנות מהגאונים ר' [[משה מרדכי פוגורלסקי (עמרמי)|משה מרדכי פאגערלסקי]] רב דפאצעפ, מהרב ר' [[מנחם מענדל פריידין]], ר' מנחם מענדל ז"ק אב"ד [[ריגא]] ועוד רבנים גאונים. הוא אף זכה לשהות תקופת זמן במחיצתו של [[הרוגוצ'ובר]] ולעשות אצלו 'שימוש'. | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו זלטא{{הערה|נפטרה בי"א [[ניסן]] [[תשי"ח]] בבוסטון.}}, נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לסטרעשין שבגרוזיה שם עסק בהפצת יהדות בין אנשי הקהילה המקומית, וכיהן כרב ה[[עיירה]]. | לאחר נישואיו עם רעייתו זלטא{{הערה|נפטרה בי"א [[ניסן]] [[תשי"ח]] בבוסטון.}} בת החסיד ר' חיים גולבין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}, נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לסטרעשין שבגרוזיה שם עסק בהפצת יהדות בין אנשי הקהילה המקומית, וכיהן כרב ה[[עיירה]] וכרב העיירה סאצ'חרה עד שנת [[תרפ"ח]]. | ||
בשנת [[תרפ"ט]] יצא מ[[רוסיה]] בהשתדלותם של כמה מהחסידים, ובעקבותיו הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסקנים לנסות להשיג אישור דומה גם עבור ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] ור' [[יעקב מאסקאליק]]. הוא התיישב | בשנת [[תרפ"ט]] יצא מ[[רוסיה]] בהשתדלותם של כמה מהחסידים ובמימונו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}, ובעקבותיו הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסקנים לנסות להשיג אישור דומה גם עבור ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] ור' [[יעקב מאסקאליק]]. הוא התיישב בריגא, ושם היה מאושיות הקהילה החב"דית המקומית, והוא אף זכה ש[[הרבי]] [[מכירת חמץ|ימכור על ידו את החמץ]] לקראת [[חג הפסח]] של שנת תר"צ. | ||
בשנת [[תרצ"ב]] התקבל לכהן פאר כרבה של [[שטוקהולם]] שב[[ | בשנת [[תרצ"ב]] פנתה קהילת עדת ישראל ב[[שטוקהולם]] אל אדמו"ר הריי"צ בבקשה שישלח את אחד מחסידין לכהן כרב הקהילה שלהם. אדמו"ר הריי"צ נענה לבקשה ושלח את הרב זובער לכהן כרב בשטוקהולם{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. הרב זובער התקבל לכהן פאר כרבה של [[שטוקהולם]] שב[[שוודיה]], וכיהן גם כשוחט ובודק עבור יהודי העיר. בואו לעיר הרים את קרנה של קהילת השומרי תורה ומצוות אל מול הקהילה הרפורמית בעיר. | ||
במקביל לתפקידיו הרבניים, בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך | במקביל לתפקידיו הרבניים, בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במשך תקופה מסויימת הרב זובער וידידו הרב [[ישראל חסדן]] נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם | עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נטל חלק פעיל בוועד ההצלה שהוקם בשטוקהולם, וזכה להציל יהודים רבים מציפורני הנאצים, ואף עסק בעניין תקנת העגונות והוציא קונטרס הלכתי מיוחד לשם כך. | ||
הוא אף עמד מאחורי הברחתו של אדמו"ר הריי"צ מ[[ריגא]] לשטוקהולם, והגה תוכנית הברחה של מאות חסידים באמצעות מטוס מריגא, אך רב רפורמי שחשף את תוכנית ההברחה ורצה למנוע את התחזקותה של הקהילה האורטודוקסית בשטוקהולם, הלשין על כך לממונים והתוכנית ירדה לטמיון. | הוא אף עמד מאחורי הברחתו של אדמו"ר הריי"צ מ[[ריגא]] לשטוקהולם, והגה תוכנית הברחה של מאות חסידים באמצעות מטוס מריגא, אך רב רפורמי שחשף את תוכנית ההברחה ורצה למנוע את התחזקותה של הקהילה האורטודוקסית בשטוקהולם, הלשין על כך לממונים והתוכנית ירדה לטמיון. | ||
הרב זובער פעל בדרכים רבות להצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט בימי השואה, ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב [[ישראל חסדן]] פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}. | |||
בליל [[י"ד טבת]] [[תשי"ג]] צעד רגלית מבית | הוא נותר בשוודיה עד אחרי סיום המלחמה, לאחריה היגר ל[[ארצות הברית]] כדי שיקל עליו להעניק לבניו חינוך הולם, ובהשתדלותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] התקבל בשנת [[תש"ח]] כרב [[בית הכנסת]] נוסח [[האר"י]] בבוסטון. כמו בשבדיה הרב זובער היה מעורה בכל ענייני הכלל גם בבוסטון, ובנוסף להיות יו"ר ועד הרבנים דבוסטון פעל רבות לטובת ענייני היהדות בעירו גם בתחום הדאגה היום-יומית לאנשי הקהילה.{{הערה|כפר חב"ד גיליון 843}} | ||
לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ, נהג להגיע מעת לעת להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויות]] שערך [[הרבי]] במועדים חסידיים. | |||
בליל [[י"ד טבת]] [[תשי"ג]] צעד רגלית מבית הכנסת בו כיהן כרב אל ביתו ונרצח בדרכו בעברו בסימטה צדדית על ידי גוי שיכור, בהיותו בן 56 שנה בלבד. | |||
==חיבוריו וכתביו== | ==חיבוריו וכתביו== | ||
עסק רבות בכתיבה, ושיגר מכתבים רבים לידידיו ומכריו ובהם אף תשובות הלכתיות רבות. | עסק רבות בכתיבה, ושיגר מכתבים רבים לידידיו ומכריו ובהם אף תשובות הלכתיות רבות. | ||
אדמו"ר הריי"צ כותב שקיבל שו"ת שהוא כתב והעביר את זה לידי חתנו, הרבי מלך המשיח, על מנת שיבקר אותו, והרבי "הגיד שבחו בסברות נכונות", ועל כן הוא הורה לשלוח את השו"ת להדפיסו בגליון "הפרדס". (אג"ק ב'תתקג-ד) | |||
רוב כתביו לא ראו את אור הדפוס. | רוב כתביו לא ראו את אור הדפוס. | ||
*'''הימום על ידי יסוד חנקי''', שטוקהולם, תרצ"ז. | |||
*'''הימום על ידי יסוד חנקי''', שטוקהולם, תרצ"ז | *'''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=41268&pgnum=1 קונטרס לתיקון עגונות]''', שטוקהולם, תש"ו. | ||
*'''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=41268&pgnum=1 קונטרס לתיקון עגונות]''', שטוקהולם, תש"ו | *'''זכרון יעקב''' - תשובות הלכתיות פרי עטו בתוספת נספח מדרושים שנשא בפני בני הקהילה בשטוקהולם, הוצאת [[מוסד הרב קוק]], [[תשל"ה]]. | ||
*'''זכרון יעקב''' - תשובות הלכתיות פרי עטו בתוספת נספח מדרושים שנשא בפני בני הקהילה בשטוקהולם, הוצאת [[מוסד הרב קוק]], [[תשל"ה]] | *'''מאורי אור''' - הערות והארות על ספרו של הרב יצחק אייזיק שור (קיצור שולחן ערוך יורה דעה), דפוס שולזינגער, תש"ח. | ||
*'''מאורי אור''' - הערות והארות על ספרו של הרב יצחק אייזיק שור (קיצור שולחן ערוך יורה דעה), דפוס שולזינגער, תש"ח | *'''גפן ישראל''' - דרשות שדרש בפני בני קהילתו. | ||
*'''גפן ישראל''' - דרשות שדרש בפני בני קהילתו | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' מנחם מענדל זובער | *בנו, ר' מנחם מענדל זובער. | ||
*בנו, ר' שלום זובער | *בנו, ר' שלום זובער. | ||
*בתו מרת לאה, רעייתו של הרב [[דוד איידלמן]] - שליח רבותינו נשיאינו ומנהל מוסדות חב"ד בספרינגפילד, מסצ'וסטס | *בתו מרת לאה, רעייתו של הרב [[דוד איידלמן]] - שליח רבותינו נשיאינו ומנהל מוסדות חב"ד בספרינגפילד, מסצ'וסטס. | ||
*בתו מרת חנה, רעייתו של הרב [[מרדכי שארפשטיין]], ניו יורק | *בתו מרת חנה, רעייתו של הרב [[מרדכי שארפשטיין]], ניו יורק. | ||
*אחיו, הרב [[נתן נטע זובער]] | *אחיו, הרב [[נתן נטע זובער]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הקדמה לספרו 'זכרון יעקב', מוסד הרב קוק, תשל"ה | *'''חסדי ישראל'''', תולדות הרב [[ישראל חסדן]] [[תשפ"ג]], שמו מוזכר לרוב בשערים שלישי ורביעי, פרק כה - שותף לעשיה הרב זובער, פרק לט - מכתבי הרב זובער. | ||
*תולדות אנשי שם עמוד 47, ניו יורק תש"י | *'''הקדמה לספרו 'זכרון יעקב'''', מוסד הרב קוק, [[תשל"ה]]. | ||
*'''תולדות אנשי שם''', עמוד 47, ניו יורק [[תש"י]]. | |||
*'''תשורה מנישואי משפחת מינסקי''', [[תמוז]] [[תשפ"א]], עמוד 9. | |||
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 235-242. | |||
*'''[[שבועון כפר חב"ד]]''', גיליון 842 וגיליון 843. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43409&pgnum=181 דרשה שנשא בעיצומם של ימי [[השואה]] הארורים בפני בני קהילתו], ערב ראש [[חודש שבט]] תש"ג | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43409&pgnum=181 דרשה שנשא בעיצומם של ימי [[השואה]] הארורים בפני בני קהילתו], ערב ראש [[חודש שבט]] תש"ג. | ||
*'''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=41268&pgnum=1 קונטרס לתיקון עגונות]''', שטוקהולם, תש"ו | *'''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=41268&pgnum=1 קונטרס לתיקון עגונות]''', שטוקהולם, תש"ו. | ||
*דוד זקליקובסקי, '''[4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/07/21-07-2016-15-34-30- | *דוד זקליקובסקי, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/07/21-07-2016-15-34-30-דרך-תמים-ג-3.pdf הטבת המנורה הנחתה והדלקתה]''' - לקט מכתבים תורניים שהתכתב עם הרבי בצירוף תולדותיו, בתוך [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון ג', תמוז תשע"ו {{PDF}} {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 54: | שורה 62: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים במסצ'וסטס]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]] | [[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ו]] | |||
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:13, 4 ביוני 2024
הרב יעקב ישראל זובער (תרנ"ו - י"ד טבת תשי"ג) היה מרבני חב"ד בדורו של אדמו"ר הריי"צ, כיהן כרבה של שטוקהולם שבשבדיה, וכרב בית הכנסת נוסח האר"י בבוסטון.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרנ"ו בשצעדרין לאביו הרב מנחם מענדל זובער ששימש כראש ישיבה בז'לובין.
בצעירותו למד בישיבות חב"ד בחצרו של האדמו"ר מחב"ד בוברויסק ובתומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ובשנת תרפ"ב הוסמך לרבנות מהגאונים ר' משה מרדכי פאגערלסקי רב דפאצעפ, מהרב ר' מנחם מענדל פריידין, ר' מנחם מענדל ז"ק אב"ד ריגא ועוד רבנים גאונים. הוא אף זכה לשהות תקופת זמן במחיצתו של הרוגוצ'ובר ולעשות אצלו 'שימוש'.
לאחר נישואיו עם רעייתו זלטא[1] בת החסיד ר' חיים גולבין[2], נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לסטרעשין שבגרוזיה שם עסק בהפצת יהדות בין אנשי הקהילה המקומית, וכיהן כרב העיירה וכרב העיירה סאצ'חרה עד שנת תרפ"ח.
בשנת תרפ"ט יצא מרוסיה בהשתדלותם של כמה מהחסידים ובמימונו של אדמו"ר הריי"צ[3], ובעקבותיו הורה אדמו"ר הריי"צ לעסקנים לנסות להשיג אישור דומה גם עבור ר' איצ'ה דער מתמיד ור' יעקב מאסקאליק. הוא התיישב בריגא, ושם היה מאושיות הקהילה החב"דית המקומית, והוא אף זכה שהרבי ימכור על ידו את החמץ לקראת חג הפסח של שנת תר"צ.
בשנת תרצ"ב פנתה קהילת עדת ישראל בשטוקהולם אל אדמו"ר הריי"צ בבקשה שישלח את אחד מחסידין לכהן כרב הקהילה שלהם. אדמו"ר הריי"צ נענה לבקשה ושלח את הרב זובער לכהן כרב בשטוקהולם[4]. הרב זובער התקבל לכהן פאר כרבה של שטוקהולם שבשוודיה, וכיהן גם כשוחט ובודק עבור יהודי העיר. בואו לעיר הרים את קרנה של קהילת השומרי תורה ומצוות אל מול הקהילה הרפורמית בעיר.
במקביל לתפקידיו הרבניים, בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במשך תקופה מסויימת הרב זובער וידידו הרב ישראל חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין[5].
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נטל חלק פעיל בוועד ההצלה שהוקם בשטוקהולם, וזכה להציל יהודים רבים מציפורני הנאצים, ואף עסק בעניין תקנת העגונות והוציא קונטרס הלכתי מיוחד לשם כך.
הוא אף עמד מאחורי הברחתו של אדמו"ר הריי"צ מריגא לשטוקהולם, והגה תוכנית הברחה של מאות חסידים באמצעות מטוס מריגא, אך רב רפורמי שחשף את תוכנית ההברחה ורצה למנוע את התחזקותה של הקהילה האורטודוקסית בשטוקהולם, הלשין על כך לממונים והתוכנית ירדה לטמיון.
הרב זובער פעל בדרכים רבות להצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט בימי השואה, ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."[6].
הוא נותר בשוודיה עד אחרי סיום המלחמה, לאחריה היגר לארצות הברית כדי שיקל עליו להעניק לבניו חינוך הולם, ובהשתדלותו של אדמו"ר הריי"צ התקבל בשנת תש"ח כרב בית הכנסת נוסח האר"י בבוסטון. כמו בשבדיה הרב זובער היה מעורה בכל ענייני הכלל גם בבוסטון, ובנוסף להיות יו"ר ועד הרבנים דבוסטון פעל רבות לטובת ענייני היהדות בעירו גם בתחום הדאגה היום-יומית לאנשי הקהילה.[7]
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, נהג להגיע מעת לעת להשתתף בהתוועדויות שערך הרבי במועדים חסידיים.
בליל י"ד טבת תשי"ג צעד רגלית מבית הכנסת בו כיהן כרב אל ביתו ונרצח בדרכו בעברו בסימטה צדדית על ידי גוי שיכור, בהיותו בן 56 שנה בלבד.
חיבוריו וכתביו[עריכה | עריכת קוד מקור]
עסק רבות בכתיבה, ושיגר מכתבים רבים לידידיו ומכריו ובהם אף תשובות הלכתיות רבות.
אדמו"ר הריי"צ כותב שקיבל שו"ת שהוא כתב והעביר את זה לידי חתנו, הרבי מלך המשיח, על מנת שיבקר אותו, והרבי "הגיד שבחו בסברות נכונות", ועל כן הוא הורה לשלוח את השו"ת להדפיסו בגליון "הפרדס". (אג"ק ב'תתקג-ד)
רוב כתביו לא ראו את אור הדפוס.
- הימום על ידי יסוד חנקי, שטוקהולם, תרצ"ז.
- קונטרס לתיקון עגונות, שטוקהולם, תש"ו.
- זכרון יעקב - תשובות הלכתיות פרי עטו בתוספת נספח מדרושים שנשא בפני בני הקהילה בשטוקהולם, הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ה.
- מאורי אור - הערות והארות על ספרו של הרב יצחק אייזיק שור (קיצור שולחן ערוך יורה דעה), דפוס שולזינגער, תש"ח.
- גפן ישראל - דרשות שדרש בפני בני קהילתו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' מנחם מענדל זובער.
- בנו, ר' שלום זובער.
- בתו מרת לאה, רעייתו של הרב דוד איידלמן - שליח רבותינו נשיאינו ומנהל מוסדות חב"ד בספרינגפילד, מסצ'וסטס.
- בתו מרת חנה, רעייתו של הרב מרדכי שארפשטיין, ניו יורק.
- אחיו, הרב נתן נטע זובער.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חסדי ישראל', תולדות הרב ישראל חסדן תשפ"ג, שמו מוזכר לרוב בשערים שלישי ורביעי, פרק כה - שותף לעשיה הרב זובער, פרק לט - מכתבי הרב זובער.
- הקדמה לספרו 'זכרון יעקב', מוסד הרב קוק, תשל"ה.
- תולדות אנשי שם, עמוד 47, ניו יורק תש"י.
- תשורה מנישואי משפחת מינסקי, תמוז תשפ"א, עמוד 9.
- ספר חסידים הראשונים ע' 235-242.
- שבועון כפר חב"ד, גיליון 842 וגיליון 843.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דרשה שנשא בעיצומם של ימי השואה הארורים בפני בני קהילתו, ערב ראש חודש שבט תש"ג.
- קונטרס לתיקון עגונות, שטוקהולם, תש"ו.
- דוד זקליקובסקי, הטבת המנורה הנחתה והדלקתה - לקט מכתבים תורניים שהתכתב עם הרבי בצירוף תולדותיו, בתוך דרך תמים גליון ג', תמוז תשע"ו
