הבדלים בין גרסאות בדף "יעקב בכרך מקידאן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←תולדות חיים: שטות גמורה) |
(←ספריו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (16 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | החסיד המפורסם רבי '''יעקב בכרך מקידאן''' (מכונה גם בשם '''יעקיל קידאנער''', או '''יעקב קאדאנער'''{{הערה|בכתבי רבותינו נשיאינו מצוי גם האיות '''יעקב קאדאניר'''.}}), היה חסיד גדול מחסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ואחרי פטירתו היה חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ספרו [[סיפורים נוראים]] מהווה מקור חשוב ב[[סיפורי חסידים| | + | החסיד המפורסם רבי '''יעקב בכרך מקידאן''' (מכונה גם בשם '''יעקיל קידאנער''', או '''יעקב קאדאנער'''{{הערה|בכתבי רבותינו נשיאינו מצוי גם האיות '''יעקב קאדאניר'''.}}), היה חסיד גדול מחסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ואחרי פטירתו היה חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ספרו [[סיפורים נוראים]] מהווה מקור חשוב ב[[סיפורי חסידים|ספרות החסידית]]. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[עיירה]] קידאן, ובצעירותו למד בישיבתו של הגאון רבי [[חיים מוואלאז'ין]], ובהמשך נישא לבת ה[[עיירה]] ווילקומיר שב[[רוסיה]] הלבנה והתיישב שם. | נולד ב[[עיירה]] קידאן, ובצעירותו למד בישיבתו של הגאון רבי [[חיים מוואלאז'ין]], ובהמשך נישא לבת ה[[עיירה]] ווילקומיר שב[[רוסיה]] הלבנה והתיישב שם. | ||
| − | כאשר נמשכה נפשו לחסידות חב"ד, | + | כאשר נמשכה נפשו לחסידות חב"ד, הסתופף בתחילה בצילו של רבי [[אהרן מסטרשלה]]{{הערה|לפי המסורת המופיעה בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]}}, ולאחר הסתלקותו של רבי אהרן נסע ל[[ליובאוויטש]] להסתופף בצילו של [[אדמו"ר האמצעי]], ובעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד החל לסבול מבני משפחתו שהחלו לירד לחייו. |
| − | הוא היה עמקן ובעל דעת גדול בדברי [[חסידות]] | + | הוא היה עמקן ובעל דעת גדול בדברי [[חסידות]]. |
| + | ==ספריו== | ||
| + | *ביאור ספר ה[[תניא]]{{הערה|יצא לאור על ידי הוצאת הספרים [[קה"ת]] בשנת [[תשע"ב]].}}. | ||
| − | + | * [[סיפורים נוראים]]{{הערה|נדפס גם בשנת [[תשמ"א]] בתוך הליקוט 'סיפורים נפלאים - עשרה ספרים מתלמידי הבעל שם טוב'.}}, בו כתב סיפורים נפלאים שראה בעצמו אצל רבותינו. ספר זה זכה ליחס מיוחד מצד רבותינו נשיאינו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] העניק אותו [[לרבי]] בשבוע שאחר החתונה ואמר לו שניתן לסמוך על הסיפורים המובאים שם. | |
| + | |||
| + | יש שכתבו שחיבר גם את הספר [[ויכוחא רבה (ספר)|מצרף העבודה]] (נקרא גם בשם [[ויכוחא רבה (ספר)|ויכוחא רבה]]{{הערה|הספר נדפס גם תחת השם 'משיב נפש'.}}) אם כי יש הטוענים כי לא כתב את הספר בעצמו אלא ערך אותו לדפוס והוסיף בו הוספות רבות, ולכן נקרא על שמו. | ||
==לקריאה נוספת == | ==לקריאה נוספת == | ||
| − | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum= | + | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=230&hilite= בית רבי עמ' קז] |
| − | *היכל הבעל שם טוב גליון ל' עמוד רכג | + | *היכל הבעל שם טוב גליון ל' עמוד רכג |
| + | *'''[[אוצר חסידי חב"ד]] חלק ב'''', עמוד 62 | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידי סטרשלה]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:05, 22 בנובמבר 2023
החסיד המפורסם רבי יעקב בכרך מקידאן (מכונה גם בשם יעקיל קידאנער, או יעקב קאדאנער[1]), היה חסיד גדול מחסידי אדמו"ר האמצעי ואחרי פטירתו היה חסיד של אדמו"ר הצמח צדק. ספרו סיפורים נוראים מהווה מקור חשוב בספרות החסידית.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בעיירה קידאן, ובצעירותו למד בישיבתו של הגאון רבי חיים מוואלאז'ין, ובהמשך נישא לבת העיירה ווילקומיר שברוסיה הלבנה והתיישב שם.
כאשר נמשכה נפשו לחסידות חב"ד, הסתופף בתחילה בצילו של רבי אהרן מסטרשלה[2], ולאחר הסתלקותו של רבי אהרן נסע לליובאוויטש להסתופף בצילו של אדמו"ר האמצעי, ובעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד החל לסבול מבני משפחתו שהחלו לירד לחייו.
הוא היה עמקן ובעל דעת גדול בדברי חסידות.
ספריו[עריכה]
- סיפורים נוראים[4], בו כתב סיפורים נפלאים שראה בעצמו אצל רבותינו. ספר זה זכה ליחס מיוחד מצד רבותינו נשיאינו, ואדמו"ר הריי"צ העניק אותו לרבי בשבוע שאחר החתונה ואמר לו שניתן לסמוך על הסיפורים המובאים שם.
יש שכתבו שחיבר גם את הספר מצרף העבודה (נקרא גם בשם ויכוחא רבה[5]) אם כי יש הטוענים כי לא כתב את הספר בעצמו אלא ערך אותו לדפוס והוסיף בו הוספות רבות, ולכן נקרא על שמו.
לקריאה נוספת[עריכה]
- בית רבי עמ' קז
- היכל הבעל שם טוב גליון ל' עמוד רכג
- אוצר חסידי חב"ד חלק ב', עמוד 62
