הזאל הגדול (ליובאוויטש): הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (28 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=הזאל הגדול בליובאוויטש|אחר=הזאל הגדול ב-770|ראו=[[הזאל הגדול (770)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=הזאל הגדול בליובאוויטש|אחר=הזאל הגדול ב-770|ראו=[[הזאל הגדול (770)]]}} | ||
[[קובץ:הזאל-בשלג.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|"הזאל הגדול" המשוחזר בשלג ([[תשפ"ג]])]] | |||
'''זאל' | '''הזאל{{הערה|ה'זאל' הוא 'אולם' ברוסית - מילה שנכנסה אצל דוברי ה[[אידיש]] יוצאי [[רוסיה]], ומשמשת בין השאר לכינוי לבית-מדרש.}} הגדול''' הינו בנין ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], אותו בנה [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר שנשרף הבנין (בשנת [[תרכ"ח]]{{הערה|ראה [[תורת שמואל]] [[תרכ"ז]] עמ' תק"ז}}) שעמד שם קודם ושימש את [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
==היסטוריה== | |||
חצר רבותינו נשיאנו נקנתה על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לערך בשנת [[תקצ"ג]], ושנה לאחר מכן הסתיימה בנית ביתו של הרבי ובניית החצר. שבע שנים לאחר מכן, בשנת [[תר"א]] נשרפו הבית והחצר אך נבנו מחדש. בשנת [[תר"ח]] הם נשרפו שוב, ולאחר שנבנו פעם נוספת עלו באש בפעם השלישית ב"[[השריפה הגדולה בליובאוויטש|שריפה הגדולה]]" שהתרחשה בשנת [[תרי"ז]]. לאחר שריפה רביעית שהתרחשה במקום ב[[חודש מנחם אב]] של שנת [[תרכ"ח]], הורה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] להקים במקום בו עמד הבית מבנה ל[[לימוד תורה]]. בשל כך הוקם 'הזאל הגדול' בשנת [[תרל"ב]] לפי תכנון מדוקדק של [[אדמו"ר המהר"ש]]. עם ייסוד ישיבת '[[תומכי תמימים]]' על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]], שימש הזאל כמקום הלימוד של ה[[תמימים]]. | |||
בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] שימש הזאל הגדול להיכל הלימוד של [[ישיבת ליובאוויטש]], ובו אמר [[הרבי הצמח צדק]] את [[מאמר|מאמרי החסידות]] בשבתות וחגים. | |||
בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]]). | בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]]). | ||
בזאל הגדול היה משתה החתונה [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש)]]. שם גם | בזאל הגדול היה משתה החתונה של [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש)]]. שם גם הייתה חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י"ב תמוז תרנ"ג]] ושם גם הייתה שמחת חתונתו עם [[הרבנית נחמה דינה]] ב[[י"ג אלול]] [[תרנ"ז]]. | ||
על פי תיאורו של ר' [[שמואל קראוס]] מדובר בבית רבוע, כ-21.30 על 21.30 מטרים, שהיה גבוה משאר הבתים בעיר. היו לו חלונות גדולים וגבוהים משלשת צדדיו, ובארבעת פינותיו צורת האות ש ו-13 עמודים שעליהם נשענה התקרה. | |||
בשנת [[תש"פ]] שוחזר העתק מדוייק של הזאל על פרטיו באותו מיקום בו היה בחצר רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/480021/ ליובאוויטש: הנחת אבן הפינה לבניית ושחזור ה'זאל' הגדול{{תמונה}}{{אינפו}}]}}. [[גבריאל גורדון|הרב גורדון]] מספר כי בשנת [[תקצ"ג]] כאשר נחנך ביתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] במקום בו עמד מאוחר יותר 'הזאל הגדול' השליך ה[[צמח צדק]] מטבעות כסף אל תוך הבור שאליו מושלכת אבן הפינה, וכך נעשה גם בהנחת אבן פינה של הזאל גדול: לבור שבו הונחה אבן הפינה הושלכו כמה מטבעות. "בהשגחה פרטית מופלאה, מצא אחד האורחים שהשתתפו במעמד ההיסטורי מטבע עתיק משנת [[תר"כ]] שהיה מונח בבור והנוכחים כולם התרגשו לראות זאת. היה זה כעין סימן שמימי...". | |||
{{ליובאוויטש}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה: | |||
גרסה אחרונה מ־20:11, 16 באפריל 2024
הזאל[1] הגדול הינו בנין בעיירה ליובאוויטש, אותו בנה אדמו"ר המהר"ש לאחר שנשרף הבנין (בשנת תרכ"ח[2]) שעמד שם קודם ושימש את אדמו"ר הצמח צדק.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
חצר רבותינו נשיאנו נקנתה על ידי אדמו"ר הצמח צדק לערך בשנת תקצ"ג, ושנה לאחר מכן הסתיימה בנית ביתו של הרבי ובניית החצר. שבע שנים לאחר מכן, בשנת תר"א נשרפו הבית והחצר אך נבנו מחדש. בשנת תר"ח הם נשרפו שוב, ולאחר שנבנו פעם נוספת עלו באש בפעם השלישית ב"שריפה הגדולה" שהתרחשה בשנת תרי"ז. לאחר שריפה רביעית שהתרחשה במקום בחודש מנחם אב של שנת תרכ"ח, הורה אדמו"ר הצמח צדק לבנו אדמו"ר המהר"ש להקים במקום בו עמד הבית מבנה ללימוד תורה. בשל כך הוקם 'הזאל הגדול' בשנת תרל"ב לפי תכנון מדוקדק של אדמו"ר המהר"ש. עם ייסוד ישיבת 'תומכי תמימים' על ידי אדמו"ר הרש"ב, שימש הזאל כמקום הלימוד של התמימים.
בימי אדמו"ר הצמח צדק שימש הזאל הגדול להיכל הלימוד של ישיבת ליובאוויטש, ובו אמר הרבי הצמח צדק את מאמרי החסידות בשבתות וחגים.
בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות אדמו"ר הריי"צ).
בזאל הגדול היה משתה החתונה של הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש). שם גם הייתה חגיגת הבר מצווה של אדמו"ר הריי"צ בי"ב תמוז תרנ"ג ושם גם הייתה שמחת חתונתו עם הרבנית נחמה דינה בי"ג אלול תרנ"ז.
על פי תיאורו של ר' שמואל קראוס מדובר בבית רבוע, כ-21.30 על 21.30 מטרים, שהיה גבוה משאר הבתים בעיר. היו לו חלונות גדולים וגבוהים משלשת צדדיו, ובארבעת פינותיו צורת האות ש ו-13 עמודים שעליהם נשענה התקרה.
בשנת תש"פ שוחזר העתק מדוייק של הזאל על פרטיו באותו מיקום בו היה בחצר רבותינו נשיאינו[3]. הרב גורדון מספר כי בשנת תקצ"ג כאשר נחנך ביתו של אדמו"ר הצמח צדק במקום בו עמד מאוחר יותר 'הזאל הגדול' השליך הצמח צדק מטבעות כסף אל תוך הבור שאליו מושלכת אבן הפינה, וכך נעשה גם בהנחת אבן פינה של הזאל גדול: לבור שבו הונחה אבן הפינה הושלכו כמה מטבעות. "בהשגחה פרטית מופלאה, מצא אחד האורחים שהשתתפו במעמד ההיסטורי מטבע עתיק משנת תר"כ שהיה מונח בבור והנוכחים כולם התרגשו לראות זאת. היה זה כעין סימן שמימי...".
| ליובאוויטש | ||
|---|---|---|
| העיירה | ליובאוויטש • תומכי תמימים ליובאוויטש • ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים | |
| אתרי העיירה | בית העלמין בליובאוויטש • אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש • אוהל הרבניות • הזאל הגדול • בית שניאורסון • בית כנסת של העקידה • קבר האחים היהודי בליובאוויטש | |
| מאורות בעיירה | השריפה הגדולה • ליובאוויטש בשואה | |
| ספרים על העיירה | ליובאוויטש - העיירה של חב"ד • ליובאוויטש וחייליה | |
הערות שוליים
- ↑ ה'זאל' הוא 'אולם' ברוסית - מילה שנכנסה אצל דוברי האידיש יוצאי רוסיה, ומשמשת בין השאר לכינוי לבית-מדרש.
- ↑ ראה תורת שמואל תרכ"ז עמ' תק"ז
- ↑ ליובאוויטש: הנחת אבן הפינה לבניית ושחזור ה'זאל' הגדול
