שבת חזון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| (29 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:בית-דרום-מזרח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדמייה של [[בית המקדש השלישי]] שמראים לכל יהודי בשבת זו]] | ||
'''שבת חזון''' היא כינוי | '''שבת חזון''' היא כינוי המקובל לשבת האחרונה ב[[בין המיצרים]] הסמוכה ל[[תשעה באב]] על שם ה[[הפטרה]] שנוהגים לקרות בה, הפותחת בפסוק "חזון [[ישעיה]]ו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים". | ||
שבת זו חלה תמיד ב[[פרשת דברים]]. | שבת זו חלה תמיד ב[[פרשת דברים]]. | ||
==מנהגי שבת חזון== | ==מנהגי שבת חזון== | ||
לאחריה מתחיל | {{להשלים|סיבה=חסר פירוט המנהגים המובאים בשו"ע ורמ"א.}} | ||
לאחריה מתחיל שבוע שחל בו [[תשעה באב]], בו נוהגים מנהגי [[אבלות]] מיוחדים. | |||
היות ועל פי [[הלכה]] אסור לנהוג במנהגי אבלות בשבת, וכן על פי קבלת [[האריז"ל]], נוהגים בשבת זו כבשבת רגילה{{הערה|בשונה מהנהוג בכמה מקהילות אשכנז לקרוא ב[[קריאת התורה]] את הפסוק "איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם" שבפרשת דברים במנגינה של [[מגילת איכה]], וכן את טעמי ההפטרה, ובקהילות אחדות בהן היה נהוג ללבוש [[בגד|בגדי]] יום חול בשבת זו.}}. | היות ועל פי [[הלכה]] אסור לנהוג במנהגי אבלות בשבת, וכן על פי קבלת [[האריז"ל]], נוהגים בשבת זו כבשבת רגילה{{הערה|בשונה מהנהוג בכמה מקהילות אשכנז לקרוא ב[[קריאת התורה]] את הפסוק "איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם" שבפרשת דברים במנגינה של [[מגילת איכה]], וכן את טעמי ההפטרה, ובקהילות אחדות בהן היה נהוג ללבוש [[בגד|בגדי]] יום חול בשבת זו. וראה [[ספר המנהגים]] עמ' 46 - שכן נהג [[אדמו"ר הזקן]], ושם נסמן לפוסקים הדנים בעניין זה.}}. | ||
מספר פעמים הרבי הזכיר בנוגע לשבת זו את הדין שעל מנת להימנע מאבלות בפרהסיא, צריך להדגיש את ענין השמחה ברבים בשבת זו יותר מבשבתות אחרות וכן להוסיף באכילה ובשתיה יותר מכל שבתות השנה כדי להימנע מחשש אבלות בשבת. | מספר פעמים הרבי הזכיר בנוגע לשבת זו את הדין שעל מנת להימנע מאבלות בפרהסיא, צריך להדגיש את ענין השמחה ברבים בשבת זו יותר מבשבתות אחרות וכן להוסיף באכילה ובשתיה יותר מכל שבתות השנה כדי להימנע מחשש אבלות בשבת. | ||
כמו בשאר תשעת הימים, נוהגים חסידי חב"ד לערוך בשבת זו [[סיום מסכת]], וכן להוסיף ב[[לימוד הלכות בית הבחירה]]. | כמו בשאר תשעת הימים, נוהגים חסידי חב"ד לערוך בשבת זו [[סיום מסכת]], וכן להוסיף ב[[לימוד הלכות בית הבחירה]]{{הערה|ספר השיחות [[תנש"א]] ח"ב עמ' 708}}. | ||
במוצאי שבת, נוהגים לא לשתות את היין מהכוס שעליו עשו את ההבדלה, אלא לתת אותו לתינוק לשתות. | במוצאי שבת, נוהגים לא לשתות את היין מהכוס שעליו עשו את ההבדלה, אלא לתת אותו לילד קטן{{הערה|הנקרא 'תינוק' בהלכה}} שאינו מבין את עניין החורבן לשתות{{הערה|בלוח כולל-חב"ד, ע"פ הרמ"א סי' תקנ"א ס"י, כתב שנותנים לשתות לתינוק שהגיע לחינוך בענייני ברכות, אך עדיין אינו יודע להתאבל על ירושלים [ובאמת קשה להגדיר מצב כזה. וראה א"א להרה"צ מבוטשאטש על אתר], ואם אין תינוק – שותה המבדיל בעצמו, ע"כ. וראה שיחות קודש תשל"ח ח"ג עמ' 496 (בהוצאה החדשה: ח"ד עמ' 388), שבמוצש"ק מטו"מ, ב' מנ"א, שכח המבדיל [הת' הר"ר ישראל-מרדכי שי' קאזאמינסקי] והחל לשתות את היין מהכוס, והרבי הורה בידו תנועת-תמיהה, ואמר [או סימן בידו] שיתנו לילד לשתות [היו שם מעט בחורים. הילד היה אלחנן-דוב שי' בר"ד מרוזוב, בן י"א אז, שחונך בביתו שלא לשתות מהיין ולכן סירב לראשונה, ושוב סימן לו הרבי לשתות, ולבסוף נענה] וכשהילד שתה, חייך הרבי [ביותר, ויצא לחדרו] (והוא מרשימת הרה"ח ר' שלום-יעקב שי' חזן. ההוספות במוסגר מפי ר' אלחנן ואחרים שהיו שם).}}. | ||
בקהילת חסידי צאנז, היה נהוג [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבם]] בשבת זו{{הערה|י"ג אורות לבית צאנז עמוד רנג.}}. | |||
==מהותה בתורת החסידות== | ==מהותה בתורת החסידות== | ||
מקובל בשם כמה מגדולי החסידות בדורות הראשונים, ששבת חזון היא שבת שמחה יותר משאר השבתות, ונעלית מהן{{הערה|[[הרב מאפטא]] כתב בספרו: "שבת חזון הוא יותר גדול במעלה מכל שבתות השנה".}}. | מקובל בשם כמה מגדולי החסידות בדורות הראשונים, ששבת חזון היא שבת שמחה יותר משאר השבתות, ונעלית מהן{{הערה|[[הרב מאפטא]] כתב בספרו: "שבת חזון הוא יותר גדול במעלה מכל שבתות השנה".}}. | ||
רבי [[הלל מפריטש]] מביא בשם רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/2/1/index.htm לקוטי שיחות, כרך ל"ט]}}, ש"שבת חזון" הוא גם מלשון 'מחזה', היות ובשבת זו מראים לכל יהודי את [[בית המקדש השלישי]], על מנת לעודדו לשפר את מעשיו ולזכות לבנין הבית. והמשיל זאת לאב שתפר [[בגד]] לבנו אולם קרעו{{הערה|1=ראה [http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=1002&cat=11&haoro=2 הערה בקובץ הערות וביאורים מאת הרב גרונר, הדן בחילוק מי קרע את הבגד, האבא או הבן].}}, לאחר שגם את הבגד השני קרע הבן, תפר המלך בגד שלישי והראה אותו לבנו לעיתים רחוקות כדי לגלות בו תשוקה ו[[אהבה]] לבגד, וישפר מעשיו עד שיהיו אצלו כמו טבע ושוב לא יקרע את הבגד. | |||
רבי [[הלל מפריטש]] מביא בשם רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]], ש"שבת חזון" הוא גם מלשון 'מחזה', היות ובשבת זו מראים לכל יהודי את [[בית המקדש השלישי]], על מנת לעודדו לשפר את מעשיו ולזכות לבנין הבית. והמשיל זאת | |||
במחזה זה כמה פרטים: | במחזה זה כמה פרטים: | ||
* הגילוי לרשעים בדווקא, היות ועיקר מטרת גילוי זה הוא לעורר על תיקון המעשים, לכן עיקר ההדגשה בזה שהגילוי הוא לכל אחד ואחד מישראל, הוא לא רק שהגילוי הוא '''גם''' לרשעים אלא בעיקר לרשעים{{הערה|שם=חלק ט}}. | * הגילוי לרשעים בדווקא, היות ועיקר מטרת גילוי זה הוא לעורר על תיקון המעשים, לכן עיקר ההדגשה בזה שהגילוי הוא לכל אחד ואחד מישראל, הוא לא רק שהגילוי הוא '''גם''' לרשעים אלא בעיקר לרשעים{{הערה|שם=חלק ט}}. | ||
* הגילוי למרות היותו מתגלה מלמעלה - לא כתוצאה מעבודת האדם, הוא גילוי שחודר בגדריו של התחתון ופועל בו שינוי ממשי ונצחי. זאת למרות המבואר בחסידות שגילוי שבא בלמעלה למטה אין לו קיום והוא רק הכנה שהאדם יממשו בקיום ועבודה בפועל בכח עצמו, גילוי זה להיותו גילוי של בית המקדש השלישי שבה יהיה החיבור המוחלט בין מעלה ומטה, (והסיבה לכך, הגילוי שיהיה אז יבוא ממדרגה שבה אין חילוקי הגדרים של מעלה ומטה), לכן גילוי זה למרות שהוא בא מלמעלה הוא נמשך וחודר ומשנה את האדם במהותו{{הערה|שם=חלק ט|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=52&hilite= לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 24 ואילך].}}. | * הגילוי למרות היותו מתגלה מלמעלה - לא כתוצאה מעבודת האדם, הוא גילוי שחודר בגדריו של התחתון ופועל בו שינוי ממשי ונצחי. זאת למרות המבואר בחסידות שגילוי שבא בלמעלה למטה אין לו קיום והוא רק הכנה שהאדם יממשו בקיום ועבודה בפועל בכח עצמו, גילוי זה להיותו גילוי של בית המקדש השלישי שבה יהיה החיבור המוחלט בין מעלה ומטה, (והסיבה לכך, הגילוי שיהיה אז יבוא ממדרגה שבה אין חילוקי הגדרים של מעלה ומטה), לכן גילוי זה למרות שהוא בא מלמעלה הוא נמשך וחודר ומשנה את האדם במהותו{{הערה|שם=חלק ט|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=52&hilite= לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 24 ואילך].}}. | ||
*בכדי שהגילוי אכן יורגש באדם ותהיה מכך השפעה, על האדם להתבונן במעלת עניינו של בית המקדש השלישי והיותו מתגלה אליו בשבת זו. בניגוד ל[[בת קול]] הפועלת הרהורי תשובה בדרך ממילא, החיזויון אינו פועל ונרגש כלל ללא התבוננות, משום שכוונת החיזיון בשבת זו היא שינוי טבעי ופנימי, לכן גם השפעתה תלויה בעבודת האדם והתבוננותו | *בכדי שהגילוי אכן יורגש באדם ותהיה מכך השפעה, על האדם להתבונן במעלת עניינו של בית המקדש השלישי והיותו מתגלה אליו בשבת זו. בניגוד ל[[בת קול]] הפועלת הרהורי תשובה בדרך ממילא, החיזויון אינו פועל ונרגש כלל ללא התבוננות, משום שכוונת החיזיון בשבת זו היא שינוי טבעי ופנימי, לכן גם השפעתה תלויה בעבודת האדם והתבוננותו{{הערה|שיחת שבת פרשת דברים תשמ"ז.}}. | ||
==במחיצת רבותינו נשיאינו== | ==במחיצת רבותינו נשיאינו== | ||
רבותינו נשיאינו נהגו בקביעות לומר מאמרי חסידות בשבת זו, ובדרך כלל פתח המאמר בפסוק "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", שהוא סיום ההפטרה של שבת זו. יחד עם זו, היו הזדמנויות שונות שרבותינו נשיאינו חרגו ממנהגם הקבוע, וחזרו מאמרים שפתחו באופן אחר, כגון מאמר "מציל [[עני]] מחזק ממנו" שנאמר על ידי אדמו"ר האמצעי בשבת זו בשנת [[תקע"ז]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/maamarei/577/42 המאמר בגרסת טקסט באתר ספריית ליובאוויטש].}}, ועוד. | רבותינו נשיאינו נהגו בקביעות לומר מאמרי חסידות בשבת זו, ובדרך כלל פתח המאמר בפסוק "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", שהוא סיום ההפטרה של שבת זו. יחד עם זו, היו הזדמנויות שונות שרבותינו נשיאינו חרגו ממנהגם הקבוע, וחזרו מאמרים שפתחו באופן אחר, כגון מאמר "מציל [[עני]] מחזק ממנו" שנאמר על ידי אדמו"ר האמצעי בשבת זו בשנת [[תקע"ז]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/maamarei/577/42 המאמר בגרסת טקסט באתר ספריית ליובאוויטש].}}, ועוד. | ||
===הרבי שליט"א=== | ===אצל [[הרבי]] שליט"א=== | ||
בשנת [[תשט"ו]] ערך הרבי התוועדות מיוחדת בשבת זו לעורר [[רחמים]] על יושבי ארץ הקודש שבבחירות ל[[מדינת ישראל#הכנסת|כנסת ישראל]] שיערכו למחרת ביום ראשון יצליחו המפלגות הנאמנות לדבר ה'. התוועדות זו | בשנת [[תשט"ו]] ערך הרבי התוועדות מיוחדת בשבת זו לעורר [[רחמים]] על יושבי [[ארץ הקודש]] שבבחירות ל[[מדינת ישראל#הכנסת|כנסת ישראל]] שיערכו למחרת ביום ראשון יצליחו המפלגות הנאמנות לדבר ה'. התוועדות זו הייתה התוועדות פתאומית, וקודם להתוועדות ביקש הרבי ממזכירו [[הרב חודקוב]] שיארגן מנין לתפילת מנחה{{הערה|1=ראו [http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Weingarten%20-%20Sivan%2025,%205771.pdf תיאור המאורעות סביב ההתוועדות במכתב של הרב גרונר, תשורה מנישואי נכדו עמוד 14].}}. | ||
[[תשעה באב]] | לאחר [[הרצח בבית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|קבוצת שלוחים]] לעודד את רוחם של חסידי חב"ד בארץ, והם הגיעו בחודש אב והשבת הראשונה ששבתו בארץ היה בשבת חזון. לרגל בואם שבתו רבים מחסידי חב"ד בארץ בכפר חב"ד, וההתרגשות מהמפגש עם שלוחי הרבי הייתה כה גדולה, עד שאחד מהאורחים בכפר חב"ד באותה שבת שלא נמנה על חסידי חב"ד, התבטא ש"אצל החסידים השמחה בשבת חזון גדולה יותר מהשמחה ב[[שמחת תורה]]{{הערה|1=מפי הרב [[אברהם מייזליש]] ב[[תשורה]] [http://www.col.org.il/pics/inbox/.342312_2594525.pdf מעשה אברהם] ע' 18.}}. | ||
*בשנת [[ תש"ל]]עם סיום [[מלחמת ההתשה]],;הורה הרבי לרב [[טוביה פלס]] במהלך ההתוועדות, שיעבור בכל החזיתות של [[צה"ל]] מתעלת סואץ ועד לרמת הגולן, וימסור להם בשמו כי הוא מאחל להם ומברך אותם בהצלחה רבה, ואף נתן לו בקבוק 'משקה' לחלק לחיילים לאמירת 'לחיים', והורה לו לחלק להם תפילין תמורת תשלום סמלי של לירה אחת. הרבי נתן לו הוראות נוספות כיצד לבצע את השליחות: עליו לקחת שניים או שלושה חסידים מאנ"ש ששירתו בצה"ל. להשתדל לבקר את החיילים כשהם לבושים במדי הצבא{{מקור}}. | |||
*בשנת [[תשמ"ו]] ערך הרבי התוועדות מיוחדת בשבת זו בה הכריז על 'מבצע [[עשה לך רב]]', במסגרתו דרש מכל אחד מהחסידים למנות לעצמו [[משפיע]] אישי שידריך אותו בעניני עבודת ה', ובעקבות שיחה זו המשיך הרבי להזכיר ולעורר אודות ענין זה במשך למעלה משנה וחצי כמעט בכל התוועדות. | |||
*בשנת [[תנש"א]] חלה שבת חזון ב[[תשעה באב]], ובשל כך הצום נדחה, והרבי הקדיש את תוכן ההתוועדות של יום השבת לבאר כיצד דחיית הצום בקביעות זו נותנת את הכח לדחות אותו לגמרי. השיחה וההתבטאויות הנדירות שבה גרמו לחסידים שלא ללכת לבית ולאכול סעודה מפסקת כהכנה לצום, היות והם היו בטוחים באופן ודאי שמשיח יתגלה עוד לפני תחילת הצום ולא יצטרכו לצום כלל. | |||
[[הלכות בית הבחירה]] | == ראו גם == | ||
* [[בית המקדש]] | |||
* [[תשעה באב]] | |||
* [[הלכות בית הבחירה בבין המצרים]] | |||
* [[ניגון ציון במשפט תפדה]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 56: | שורה 51: | ||
'''שיחות הרבי:''' | '''שיחות הרבי:''' | ||
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/shabbos_chazon לקוטי שיחות מועדים - שבת חזון] {{מפתח}} | |||
*'''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/14/28 שיחת שבת חזון תשט"ו]''': השייכות של שבת חזון לפרשת דברים - ירידה צורך עליה | *'''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/14/28 שיחת שבת חזון תשט"ו]''': השייכות של שבת חזון לפרשת דברים - ירידה צורך עליה | ||
*'''[http://abc770.org/article/node/1066 שיחת שבת חזון תנש"א] ([http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3195498 במהדורת צילום])''': התוכן הפנימי של הצום - הגאולה - מודגש במיוחד בקביעות זו, ונותן את הכח לדחות את הצום לגמרי | *'''[http://abc770.org/article/node/1066 שיחת שבת חזון תנש"א] ([http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3195498 במהדורת צילום])''': התוכן הפנימי של הצום - הגאולה - מודגש במיוחד בקביעות זו, ונותן את הכח לדחות את הצום לגמרי | ||
* [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/2/1/index.htm לקוטי שיחות, כרך ל"ט] (פורמט טקסט באתר ספריית חב"ד) | |||
'''שיעורי וידאו:''' | '''שיעורי וידאו:''' | ||
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3001343 זורקים עליכם כסף, תרימו את העיניים]'''- שיעור עם הרב [[נחמיה וילהלם]], ממתק לשבת {{וידאו}} {{בית חבד}} | *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3001343 זורקים עליכם כסף, תרימו את העיניים]'''- שיעור עם הרב [[נחמיה וילהלם]], ממתק לשבת {{וידאו}} {{בית חבד}} | ||
*'''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/ | *'''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/שיעורי-הרב-נוטיק/הפרשה-החסידית/מי-זוכה-לראות-את-בית-המקדש-בשבת-חזון/ מי זוכה לראות את בית המקדש בשבת חזון?]''' - שיעור עם הרב [[זלמן נוטיק]] {{וידאו}} {{אינפו}} ו' אב תשע"ה | ||
{{בין המיצרים}} | |||
{{חגים וזמנים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | [[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | |||
[[קטגוריה:בין המצרים]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:51, 11 ביוני 2024
שבת חזון היא כינוי המקובל לשבת האחרונה בבין המיצרים הסמוכה לתשעה באב על שם ההפטרה שנוהגים לקרות בה, הפותחת בפסוק "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים".
שבת זו חלה תמיד בפרשת דברים.
מנהגי שבת חזון[עריכה | עריכת קוד מקור]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה. סיבה: חסר פירוט המנהגים המובאים בשו"ע ורמ"א..
לאחריה מתחיל שבוע שחל בו תשעה באב, בו נוהגים מנהגי אבלות מיוחדים.
היות ועל פי הלכה אסור לנהוג במנהגי אבלות בשבת, וכן על פי קבלת האריז"ל, נוהגים בשבת זו כבשבת רגילה[1].
מספר פעמים הרבי הזכיר בנוגע לשבת זו את הדין שעל מנת להימנע מאבלות בפרהסיא, צריך להדגיש את ענין השמחה ברבים בשבת זו יותר מבשבתות אחרות וכן להוסיף באכילה ובשתיה יותר מכל שבתות השנה כדי להימנע מחשש אבלות בשבת.
כמו בשאר תשעת הימים, נוהגים חסידי חב"ד לערוך בשבת זו סיום מסכת, וכן להוסיף בלימוד הלכות בית הבחירה[2].
במוצאי שבת, נוהגים לא לשתות את היין מהכוס שעליו עשו את ההבדלה, אלא לתת אותו לילד קטן[3] שאינו מבין את עניין החורבן לשתות[4].
בקהילת חסידי צאנז, היה נהוג לנסוע לרבם בשבת זו[5].
מהותה בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקובל בשם כמה מגדולי החסידות בדורות הראשונים, ששבת חזון היא שבת שמחה יותר משאר השבתות, ונעלית מהן[6].
רבי הלל מפריטש מביא בשם רבי לוי יצחק מברדיצ'ב[7], ש"שבת חזון" הוא גם מלשון 'מחזה', היות ובשבת זו מראים לכל יהודי את בית המקדש השלישי, על מנת לעודדו לשפר את מעשיו ולזכות לבנין הבית. והמשיל זאת לאב שתפר בגד לבנו אולם קרעו[8], לאחר שגם את הבגד השני קרע הבן, תפר המלך בגד שלישי והראה אותו לבנו לעיתים רחוקות כדי לגלות בו תשוקה ואהבה לבגד, וישפר מעשיו עד שיהיו אצלו כמו טבע ושוב לא יקרע את הבגד.
במחזה זה כמה פרטים:
- הגילוי לרשעים בדווקא, היות ועיקר מטרת גילוי זה הוא לעורר על תיקון המעשים, לכן עיקר ההדגשה בזה שהגילוי הוא לכל אחד ואחד מישראל, הוא לא רק שהגילוי הוא גם לרשעים אלא בעיקר לרשעים[9].
- הגילוי למרות היותו מתגלה מלמעלה - לא כתוצאה מעבודת האדם, הוא גילוי שחודר בגדריו של התחתון ופועל בו שינוי ממשי ונצחי. זאת למרות המבואר בחסידות שגילוי שבא בלמעלה למטה אין לו קיום והוא רק הכנה שהאדם יממשו בקיום ועבודה בפועל בכח עצמו, גילוי זה להיותו גילוי של בית המקדש השלישי שבה יהיה החיבור המוחלט בין מעלה ומטה, (והסיבה לכך, הגילוי שיהיה אז יבוא ממדרגה שבה אין חילוקי הגדרים של מעלה ומטה), לכן גילוי זה למרות שהוא בא מלמעלה הוא נמשך וחודר ומשנה את האדם במהותו[9].
- בכדי שהגילוי אכן יורגש באדם ותהיה מכך השפעה, על האדם להתבונן במעלת עניינו של בית המקדש השלישי והיותו מתגלה אליו בשבת זו. בניגוד לבת קול הפועלת הרהורי תשובה בדרך ממילא, החיזויון אינו פועל ונרגש כלל ללא התבוננות, משום שכוונת החיזיון בשבת זו היא שינוי טבעי ופנימי, לכן גם השפעתה תלויה בעבודת האדם והתבוננותו[10].
במחיצת רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבותינו נשיאינו נהגו בקביעות לומר מאמרי חסידות בשבת זו, ובדרך כלל פתח המאמר בפסוק "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", שהוא סיום ההפטרה של שבת זו. יחד עם זו, היו הזדמנויות שונות שרבותינו נשיאינו חרגו ממנהגם הקבוע, וחזרו מאמרים שפתחו באופן אחר, כגון מאמר "מציל עני מחזק ממנו" שנאמר על ידי אדמו"ר האמצעי בשבת זו בשנת תקע"ז[11], ועוד.
אצל הרבי שליט"א[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשט"ו ערך הרבי התוועדות מיוחדת בשבת זו לעורר רחמים על יושבי ארץ הקודש שבבחירות לכנסת ישראל שיערכו למחרת ביום ראשון יצליחו המפלגות הנאמנות לדבר ה'. התוועדות זו הייתה התוועדות פתאומית, וקודם להתוועדות ביקש הרבי ממזכירו הרב חודקוב שיארגן מנין לתפילת מנחה[12].
לאחר הרצח בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד שלח הרבי קבוצת שלוחים לעודד את רוחם של חסידי חב"ד בארץ, והם הגיעו בחודש אב והשבת הראשונה ששבתו בארץ היה בשבת חזון. לרגל בואם שבתו רבים מחסידי חב"ד בארץ בכפר חב"ד, וההתרגשות מהמפגש עם שלוחי הרבי הייתה כה גדולה, עד שאחד מהאורחים בכפר חב"ד באותה שבת שלא נמנה על חסידי חב"ד, התבטא ש"אצל החסידים השמחה בשבת חזון גדולה יותר מהשמחה בשמחת תורה[13].
- בשנת תש"לעם סיום מלחמת ההתשה,;הורה הרבי לרב טוביה פלס במהלך ההתוועדות, שיעבור בכל החזיתות של צה"ל מתעלת סואץ ועד לרמת הגולן, וימסור להם בשמו כי הוא מאחל להם ומברך אותם בהצלחה רבה, ואף נתן לו בקבוק 'משקה' לחלק לחיילים לאמירת 'לחיים', והורה לו לחלק להם תפילין תמורת תשלום סמלי של לירה אחת. הרבי נתן לו הוראות נוספות כיצד לבצע את השליחות: עליו לקחת שניים או שלושה חסידים מאנ"ש ששירתו בצה"ל. להשתדל לבקר את החיילים כשהם לבושים במדי הצבא[דרוש מקור].
- בשנת תשמ"ו ערך הרבי התוועדות מיוחדת בשבת זו בה הכריז על 'מבצע עשה לך רב', במסגרתו דרש מכל אחד מהחסידים למנות לעצמו משפיע אישי שידריך אותו בעניני עבודת ה', ובעקבות שיחה זו המשיך הרבי להזכיר ולעורר אודות ענין זה במשך למעלה משנה וחצי כמעט בכל התוועדות.
- בשנת תנש"א חלה שבת חזון בתשעה באב, ובשל כך הצום נדחה, והרבי הקדיש את תוכן ההתוועדות של יום השבת לבאר כיצד דחיית הצום בקביעות זו נותנת את הכח לדחות אותו לגמרי. השיחה וההתבטאויות הנדירות שבה גרמו לחסידים שלא ללכת לבית ולאכול סעודה מפסקת כהכנה לצום, היות והם היו בטוחים באופן ודאי שמשיח יתגלה עוד לפני תחילת הצום ולא יצטרכו לצום כלל.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מהם הדינים המיוחדים של שבת זו?, תשובה הלכתית מאת הרב יוסף שמחה גינזבורג - אתר צעירי חב"ד
- מנחם ברוד, להזדכך ולראות, בעלון שיחת השבוע, פרשת דברים תשע"ו
- מהי שבת חזון ב-60 שניות
שיחות הרבי:
- לקוטי שיחות מועדים - שבת חזון
- שיחת שבת חזון תשט"ו: השייכות של שבת חזון לפרשת דברים - ירידה צורך עליה
- שיחת שבת חזון תנש"א (במהדורת צילום): התוכן הפנימי של הצום - הגאולה - מודגש במיוחד בקביעות זו, ונותן את הכח לדחות את הצום לגמרי
- לקוטי שיחות, כרך ל"ט (פורמט טקסט באתר ספריית חב"ד)
שיעורי וידאו:
- זורקים עליכם כסף, תרימו את העיניים- שיעור עם הרב נחמיה וילהלם, ממתק לשבת
- מי זוכה לראות את בית המקדש בשבת חזון? - שיעור עם הרב זלמן נוטיק
ו' אב תשע"ה
| בין המיצרים | ||||
|---|---|---|---|---|
| ציר הזמן | חורבן בית המקדש • גלות • תענית י"ז בתמוז • שלושת השבועות • תלתא דפורענותא • תשעת הימים • שבת חזון • תשעה באב • ט"ו מנחם אב • שבת נחמו • שבעה דנחמתא | |||
| מנהגים | לימוד עניני בית הבחירה • סיומי מסכת • דברי כיבושין • תפילת נחם | |||
| חוברות וספרים | אגדות החורבן • מסכת תענית • מגילת תענית • בין המצרים (חוברת) • חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם • קינות לתשעה באב • מגילת איכה | |||
| ניגונים | ניגון ציון במשפט תפדה | |||
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
הערות שוליים
- ↑ בשונה מהנהוג בכמה מקהילות אשכנז לקרוא בקריאת התורה את הפסוק "איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם" שבפרשת דברים במנגינה של מגילת איכה, וכן את טעמי ההפטרה, ובקהילות אחדות בהן היה נהוג ללבוש בגדי יום חול בשבת זו. וראה ספר המנהגים עמ' 46 - שכן נהג אדמו"ר הזקן, ושם נסמן לפוסקים הדנים בעניין זה.
- ↑ ספר השיחות תנש"א ח"ב עמ' 708
- ↑ הנקרא 'תינוק' בהלכה
- ↑ בלוח כולל-חב"ד, ע"פ הרמ"א סי' תקנ"א ס"י, כתב שנותנים לשתות לתינוק שהגיע לחינוך בענייני ברכות, אך עדיין אינו יודע להתאבל על ירושלים [ובאמת קשה להגדיר מצב כזה. וראה א"א להרה"צ מבוטשאטש על אתר], ואם אין תינוק – שותה המבדיל בעצמו, ע"כ. וראה שיחות קודש תשל"ח ח"ג עמ' 496 (בהוצאה החדשה: ח"ד עמ' 388), שבמוצש"ק מטו"מ, ב' מנ"א, שכח המבדיל [הת' הר"ר ישראל-מרדכי שי' קאזאמינסקי] והחל לשתות את היין מהכוס, והרבי הורה בידו תנועת-תמיהה, ואמר [או סימן בידו] שיתנו לילד לשתות [היו שם מעט בחורים. הילד היה אלחנן-דוב שי' בר"ד מרוזוב, בן י"א אז, שחונך בביתו שלא לשתות מהיין ולכן סירב לראשונה, ושוב סימן לו הרבי לשתות, ולבסוף נענה] וכשהילד שתה, חייך הרבי [ביותר, ויצא לחדרו] (והוא מרשימת הרה"ח ר' שלום-יעקב שי' חזן. ההוספות במוסגר מפי ר' אלחנן ואחרים שהיו שם).
- ↑ י"ג אורות לבית צאנז עמוד רנג.
- ↑ הרב מאפטא כתב בספרו: "שבת חזון הוא יותר גדול במעלה מכל שבתות השנה".
- ↑ לקוטי שיחות, כרך ל"ט
- ↑ ראה הערה בקובץ הערות וביאורים מאת הרב גרונר, הדן בחילוק מי קרע את הבגד, האבא או הבן.
- ↑ 9.0 9.1 לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 24 ואילך.
- ↑ שיחת שבת פרשת דברים תשמ"ז.
- ↑ המאמר בגרסת טקסט באתר ספריית ליובאוויטש.
- ↑ ראו תיאור המאורעות סביב ההתוועדות במכתב של הרב גרונר, תשורה מנישואי נכדו עמוד 14.
- ↑ מפי הרב אברהם מייזליש בתשורה מעשה אברהם ע' 18.