ליטא – הבדלי גרסאות
חלוקת דולרים (שיחה | תרומות) מ קטגוריה |
הוספת קטגוריה ותיקון קישורים |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ליטא''' היא מדינה עצמאית הסמוכה ל[[רוסיה]], ואשר | '''ליטא''' היא מדינה עצמאית הסמוכה ל[[רוסיה]], ואשר הייתה בעבר חלק מ[[ברית המועצות]]. שמה של מדינה זו כרוכה ב[[התנגדות לחסידות]], בפרט בשל קהילת [[ווילנא]] והעומדים בראשה. אבל כבר בימי [[אדמו"ר הזקן]] החלו להתפתח שם קהילות חסידויות, כגון חסידיו של אדמו"ר הזקן, ושל רבי שלמה מקרלין. | ||
==רקע == | ==רקע == | ||
עד שנת [[תקל"ז]] היו רבי [[מנחם מנדל מהורודוק]], אדמו"ר הזקן, רבי [[אברהם מקאליסק]], ורבי [[יששכר בער מליובאוויטש]] נשיאי החסידות בליטא ורוסיה הלבנה. בתקל"ז עלו רבי מנחם מנדל מהורודוק ורבי | עד שנת [[תקל"ז]] היו רבי [[מנחם מנדל מהורודוק]], אדמו"ר הזקן, רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]], ורבי [[יששכר בער מליובאוויטש]] נשיאי החסידות בליטא ורוסיה הלבנה. בתקל"ז עלו רבי מנחם מנדל מהורודוק ורבי אברהם מקאליסק לארץ ישראל, בתקופה ההיא הר' יישכר בער פרש מתפקידו והיה לחסיד של [[אדמו"ר הזקן]] כך ש[[אדמו"ר הזקן]] ניהל לבדו את תנועת החסידות בליטא ורוסיה הלבנה{{הערה|מבוא ל[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] (הוצאת [[תשע"ב]]) עמ' 41.}}. במשך שמונה שנים התפתחה החסידות לממדים עצומים ואלפי חסידים הגיעו מידי חודש להתדפק על דלתותיו של אדמו"ר הזקן, לבקש ממנו עצות ולקבל ממנו הדרכות בעבודת ה'. | ||
זרם החסידים שהלך והתגבר, הפך את קבלת החסידים ל[[יחידות]] פרטית למשימה בלתי אפשרית, וזקני החסידים התכנסו כדי לטכס עצה כיצד להפחית את עומס המבקשים להיכנס ל[[יחידות]], ובסופו של דבר הוציאו רשימת תקנות מגבילות, שקיבלו את השם [[תקנות ליאזנא]] מכיון שתוקנו כאשר התיישב אדמו"ר הזקן בליאזנה בשנת [[תקמ"ג]]{{הערה|שם עמ' 35.}}. | זרם החסידים שהלך והתגבר, הפך את קבלת החסידים ל[[יחידות]] פרטית למשימה בלתי אפשרית, וזקני החסידים התכנסו כדי לטכס עצה כיצד להפחית את עומס המבקשים להיכנס ל[[יחידות]], ובסופו של דבר הוציאו רשימת תקנות מגבילות, שקיבלו את השם [[תקנות ליאזנא]] מכיון שתוקנו כאשר התיישב אדמו"ר הזקן בליאזנה בשנת [[תקמ"ג]]{{הערה|שם עמ' 35.}}. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
מסופר שבתקופת החרם של ה[[מתנגדים]] על החסידים נרצחו 4 חסידים בשווינציאן. | מסופר שבתקופת החרם של ה[[מתנגדים]] על החסידים נרצחו 4 חסידים בשווינציאן. | ||
בתקופה שלפני [[מלחמת העולם | בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השנייה]] היו בשווינציאן שני מניינים חסידיים, אחד ברחוב וילנה, והשני ברחוב פאשמנער. במניין ברחוב וילנה, התפללו החסידים העשירים. | ||
החסידים של שווינציאן היו מאורגנים היטב, והיו ידידי נפש איש עם רעהו. מתחת למניין החסידי ברחוב וילנה נבנה בית מרחץ מודרני עם מקווה. בכל השנים היה לחסידים [[שוחט]] משלהם. השוחט האחרון היה ר' [[משה מענדל ברלין]]. | החסידים של שווינציאן היו מאורגנים היטב, והיו ידידי נפש איש עם רעהו. מתחת למניין החסידי ברחוב וילנה נבנה בית מרחץ מודרני עם מקווה. בכל השנים היה לחסידים [[שוחט]] משלהם. השוחט האחרון היה ר' [[משה מענדל ברלין]]. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
חסידי חב"ד בקובנה היו מקושרים בלב ונפש ל[[אדמו"ר הריי"צ]], והיו מהם ש[[נסיעה לרבי|נסעו תדיר]] כדי להסתופף בצילו. | חסידי חב"ד בקובנה היו מקושרים בלב ונפש ל[[אדמו"ר הריי"צ]], והיו מהם ש[[נסיעה לרבי|נסעו תדיר]] כדי להסתופף בצילו. | ||
בראש הקהילה החב"דית בעיר, עמד ה[[משפיע]] הרב [[יהושע אייזיק ברוך]]{{הערה|נרצח ב[[גטו קובנה|גטו]]}}. כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרב [[סנדר בלוי]]. השפעתה של הקהילה החב"דית הייתה פרושה על כל יהודי העיר, למרות שרובם השתייכו לחוגים הליטאיים. | בראש הקהילה החב"דית בעיר, עמד ה[[משפיע]] הרב [[יהושע אייזיק ברוך]]{{הערה|נרצח ב[[גטו קובנה|גטו]].}}. כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרב [[סנדר בלוי]]. השפעתה של הקהילה החב"דית הייתה פרושה על כל יהודי העיר, למרות שרובם השתייכו לחוגים הליטאיים. | ||
===ראקשיק=== | ===ראקשיק=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור ראקשיק]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ביקור ראקשיק]]}} | ||
ה[[עיירה]] '''ראקשיק''' (בשפת המקור: '''Rokiškis''' ('''רוֹקישקיס'''){{הערה|מכונה גם: ראקישוק, ראקישאק, ראקישיק.}}) היא עיר בצפון מזרח ליטא, הממוקמת בקרבת הגבול עם לטביה{{הערה|במחוז פוניבז'.}}. בעבר פעלה בעיר קהילה חב"דית גדולה, והרב [[שמואל לויטין]] אף כיהן בה כרב עיר. בשנת [[תרצ"א]] זכו החסידים בעיר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור ראקשיק|יערוך ביקור מיוחד בעיר]] וישהה בה במשך תשעה ימים. | ה[[עיירה]] '''ראקשיק''' (בשפת המקור: '''Rokiškis''' ('''רוֹקישקיס'''){{הערה|מכונה גם: ראקישוק, ראקישאק, ראקישיק.}}) היא עיר בצפון מזרח ליטא, הממוקמת בקרבת הגבול עם לטביה{{הערה|במחוז פוניבז'.}}. בעבר פעלה בעיר קהילה חב"דית גדולה, והרב [[שמואל לויטין]] אף כיהן בה כרב עיר. בשנת [[תרצ"א]] זכו החסידים בעיר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור ראקשיק|יערוך ביקור מיוחד בעיר]] וישהה בה במשך תשעה ימים. | ||
ההתיישבות הראשונה במקום | ההתיישבות הראשונה במקום הייתה בסביבות שנת ה'רנ"ט (1499), כאשר כשלושים שנה מאוחר יותר דוכס ליטא נתן את האחוזה במתנה למשפחת נסיכי קרוסינסקי, שעל שמם נקרא שם העיר. | ||
בשנת [[תרל"ג]] החלה ההתיישבות בעיר לצבור תאוצה בעקבות תחנת רכבת שהוקמה בה, וכן הקהילה היהודית הכפילה את עצמה פי ארבעה ומנתה קרוב ל-2000 איש, שהיוו שבעים וחמש אחוז מתושבי העיר. | בשנת [[תרל"ג]] החלה ההתיישבות בעיר לצבור תאוצה בעקבות תחנת רכבת שהוקמה בה, וכן הקהילה היהודית הכפילה את עצמה פי ארבעה ומנתה קרוב ל-2000 איש, שהיוו שבעים וחמש אחוז מתושבי העיר. | ||
| שורה 44: | שורה 45: | ||
==ראו עוד== | ==ראו עוד== | ||
*[[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא]] | *[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]] | ||
{{תבנית:עיירות בליטא|קטגריה=ללא}} | {{תבנית:עיירות בליטא|קטגריה=ללא}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ליטא|*]] | [[קטגוריה:ליטא|*]] | ||
[[קטגוריה:מדינות אירופה]] | |||