עשרת המכות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[עשרת המכות]] זה שם כולל למכות שהביא [[הקב"ה]] ל[[מצרים]] לפני [[יציאת מצרים]].
{{ערך חסר|כל הערך=כן}}
'''עשרת המכות''' הן עשרה אירועים על-טבעיים שהביא [[הקב"ה]] על [[מצרים]] לפני [[יציאת מצרים]].


== סיבתן ==  
==מקור==
המכות היו תגובת [[השם]] ל[[פרעה]] כי לא הסכים לשחרר את [[עם ישראל]] [[ממצרים]] מעבדותם ל[[ארץ ישראל]].
אירועי עשרת המכות כתובים בפרשיות [[פרשת וארא|וארא]] ו[[פרשת בא|בא]] ב[[חומש שמות]]. ראשיתן בבוא משה רבינו אל פרעה בשליחות ה' בבקשה לשלוח את בני ישראל ממצרים במהלך המפגש הראה משה רבינו לפרעה ניסים ומופתים כשעיקרן הפיכת מטה משה לנחש. לאור סירובו של פרעה הביא הקב"ה במשך התקופה שלאחר מכן עשר מכות כשלכל אחת מהן נלווית בקשתו של משה לשלח את בני ישראל.
 
== סיבתן ==
המכות היו עונשי [[השם]] ל[[פרעה]] כי לא הסכים לשחרר את [[עם ישראל]] מ[[מצרים]] מעבדותם ל[[ארץ ישראל]].


== המכות ==
== המכות ==


[[עשרת המכות]] היו אחד מתהליך [[גאולת מצרים]]. שמות המכות: [[מכת דם|דם]], [[מכת צפרדע|צפרדע]], [[מכת כינים|כינים]], [[מכת ערוב|ערוב]], [[מכת דבר|דבר]], [[מכת שחין|שחין]], [[מכת ברד|ברד]], [[מכת ארבה|ארבה]], [[מכת חשך|חשך]], [[מכת בכורות|בכורות]].
[[עשרת המכות]] היו אחד מתהליך [[גאולת מצרים]]. שמות המכות: [[מכת דם|דם]], [[מכת צפרדע|צפרדע]], [[מכת כינים|כינים]], [[מכת ערוב|ערוב]], [[מכת דבר|דבר]], [[מכת שחין|שחין]], [[מכת ברד|ברד]], [[מכת ארבה|ארבה]], [[מכת חשך|חשך]], [[מכת בכורות|בכורות]].
כל מכה [[משה]] בא אל [[פרעה]] וביקש לשלח את העם ובכל פעם [[פרעה]] הסכים ולאחר מכן הקשה את לבו וסירב, רק אחרי [[מכת בכורות]] [[פרעה]] נתן לצאת (ואפילו גרש אותם).  
כל מכה [[משה]] בא אל [[פרעה]] וביקש לשלח את העם ובכל פעם פרעה הסכים ולאחר מכן הקשה את לבו וסירב, רק אחרי [[מכת בכורות]] פרעה נתן לצאת (ואפילו גרש אותם).


== בחסידות ==
== בחסידות ==
{{הערה|לקוח ממעיין חי פרשת וארא}} הרבי מסביר על המכות: ב[[מכת דם]] כל המים ב[[מצרים]] נהפכו לדם. מים מסמלים קרירות, דם מסמל חמימות, ו[[במכת דם]] הקרירות (מים) התהפכו לחמימות (דם).                
[[הרבי]] מסביר ש[[ה']] הכביד את [[לב]] [[פרעה]] לא להענות לתחנוני [[משה]] לשחרר את [[עם ישראל]], מכיון שפרעה התריס כנגד ה' באומרו: "מי ה' אשר אשמע בקולו"{{הערה|[[שמות]] ה' ב'.}}. החוצפה האיומה גרמה שה' יעשה שפרעה יתנגד לדברי ה' שאמר ל[[משה]] לשלח את [[עם ישראל|העם]] ואז יענש על זה.
[[במכת צפרדע]] הצפרדעים יצאו מהמים (קור), כמו המים גם הצפרדעים מסמלים קרירות, ודווקא הצפרדעים שמסמלים קור נכנסו לתוך תנורי מצרים החמים והחום נהפך ע"י הצפרדעים לחום.
 
[[רש"י]] מסביר שלב פרעה היה כבד עוד לפני כן מעצמו, וככה שתי סיבות היו לסירוב גם כי לב פרעה נברא כבד, וגם כי [[השם]] הכביד את לבו בשביל להענישו. הלב של פרעה היה כבד מעבר למסקנה שכלית ועקשנות זו גורמת לאדם להתנגד אפילו לשכלו ורגשותיו. ועל ידי ש[[משה]] היה בדיוק להפך כשה' רצה משהו הוא הניח בצד את הרצונות והרגשות והתמסר והתעקש עד שהצליח לכן דווקא [[משה]] ההפוך מפרעה יכל לנצח את פרעה על ידי שלשניהם הייתה אותה תכונה אצל זה לטובה ואצל זה לרעה{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] כרך ל"א עמ' 28.}}.


דם מסמל: כמו שהמים נהפכו לדם כך יש להפוך את הקרירות בענייני [[תורה]] ו[[מצוות]] לחום והתלהבות.
{{הערות שוליים}}
צפרדע מסמלת: כמו שהצפרדעים קררו את התנורים כך צריך לבטל את החום וההתלהבות של [[היצר הרע]] מתענוגות העולם.
{{פסח}}
בקיצור: דם התלהבות בקדושה, צפרדע התרחקות מהרע.


'''מקורות'''
[[קטגוריה:יציאת מצרים]]

גרסה אחרונה מ־18:13, 15 בינואר 2023

עשרת המכות הן עשרה אירועים על-טבעיים שהביא הקב"ה על מצרים לפני יציאת מצרים.

מקור[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועי עשרת המכות כתובים בפרשיות וארא ובא בחומש שמות. ראשיתן בבוא משה רבינו אל פרעה בשליחות ה' בבקשה לשלוח את בני ישראל ממצרים במהלך המפגש הראה משה רבינו לפרעה ניסים ומופתים כשעיקרן הפיכת מטה משה לנחש. לאור סירובו של פרעה הביא הקב"ה במשך התקופה שלאחר מכן עשר מכות כשלכל אחת מהן נלווית בקשתו של משה לשלח את בני ישראל.

סיבתן[עריכה | עריכת קוד מקור]

המכות היו עונשי השם לפרעה כי לא הסכים לשחרר את עם ישראל ממצרים מעבדותם לארץ ישראל.

המכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

עשרת המכות היו אחד מתהליך גאולת מצרים. שמות המכות: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חשך, בכורות. כל מכה משה בא אל פרעה וביקש לשלח את העם ובכל פעם פרעה הסכים ולאחר מכן הקשה את לבו וסירב, רק אחרי מכת בכורות פרעה נתן לצאת (ואפילו גרש אותם).

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מסביר שה' הכביד את לב פרעה לא להענות לתחנוני משה לשחרר את עם ישראל, מכיון שפרעה התריס כנגד ה' באומרו: "מי ה' אשר אשמע בקולו"[1]. החוצפה האיומה גרמה שה' יעשה שפרעה יתנגד לדברי ה' שאמר למשה לשלח את העם ואז יענש על זה.

רש"י מסביר שלב פרעה היה כבד עוד לפני כן מעצמו, וככה שתי סיבות היו לסירוב גם כי לב פרעה נברא כבד, וגם כי השם הכביד את לבו בשביל להענישו. הלב של פרעה היה כבד מעבר למסקנה שכלית ועקשנות זו גורמת לאדם להתנגד אפילו לשכלו ורגשותיו. ועל ידי שמשה היה בדיוק להפך כשה' רצה משהו הוא הניח בצד את הרצונות והרגשות והתמסר והתעקש עד שהצליח לכן דווקא משה ההפוך מפרעה יכל לנצח את פרעה על ידי שלשניהם הייתה אותה תכונה אצל זה לטובה ואצל זה לרעה[2].

הערות שוליים

  1. שמות ה' ב'.
  2. ליקוטי שיחות כרך ל"א עמ' 28.