צפת: הבדלים בין גרסאות בדף
(ביטול גרסה 709819 של 188.64.207.82 (שיחה) השחתה) תגיות: ביטול עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
|||
| (163 גרסאות ביניים של 62 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קהילת חב"ד| | {{קהילת חב"ד| | ||
|שם=קהילת חב"ד | |שם=קהילת חב"ד בצפת | ||
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]] | |תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg|250px]] | ||
|כתובית=קרית חב"ד בעיר | |כתובית=קרית חב"ד בעיר | ||
|עיר=צפת | |עיר=צפת | ||
|מדינה=[[ארץ ישראל]] | |מדינה=[[ארץ ישראל]] | ||
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד | |שכונה חב"דית=קרית חב"ד | ||
|מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן | |מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] | ||
|רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי | |רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] | ||
|משפיע הקהילה= | |משפיע הקהילה= | ||
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, | |מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, סמינר למורות, ישיבה גדולה, [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ומכון אלטע | ||
|שלוחים מרכזיים=הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב יוסף | |שלוחים מרכזיים=הרב [[חיים קפלן]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]] | ||
|מספר שלוחים=8 | |מספר שלוחים=8 | ||
|מספר בתי חב"ד=8 | |מספר בתי חב"ד=8 | ||
|מספר משפחות בקהילה=כ- | |מספר משפחות בקהילה=כ-1200 | ||
|ראו גם='''ראו גם''' | |ראו גם='''ראו גם''' | ||
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה | |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]] | ||
|מוסדות | |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]] | ||
}} | }} | ||
{{ארבעת ערי הקודש}} | [[קובץ:לוגו צפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל המוסדות של צפת]] | ||
'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה | [[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]] | ||
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה מעל ל-1000 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]]. | |||
בשנות הלמ"דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], סמינר למורות, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות. | |||
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]] | |||
==היסטוריה== | |||
מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם. | |||
לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי יעקב בירב מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]], רבי משה מטראני, רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת. | |||
בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משההה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה. | |||
רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]]. | |||
ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.}}. | |||
עם הגעתו של [[האריז"ל]] לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו. | |||
לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות. | |||
רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי. | |||
ה[[רדב"ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד. | |||
===תקופת תלמידי הבעל שם טוב=== | |||
בשנת [[תקל"ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס"ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח. | |||
אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שפרצה באותה תקופה והביאה לדילדול העיר מיהודים. | |||
==ייסוד קהילת חב"ד בצפת== | ==ייסוד קהילת חב"ד בצפת== | ||
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]] | [[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]] | ||
בתקופת הצמח צדק | בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היתה קהילה קטנה של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים חברי הקהילה עזבו בעיקר ל[[חברון]] ולא התקיימה יותר קהילת חב"ד בצפת. | ||
במכתבו של הרבי מ[[ר"ח כסלו]] [[תשכ"ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - [[מירון]]: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו". | |||
בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן]] | בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב"ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], והמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט. | ||
על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה. | |||
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת | בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר. | ||
הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב"ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב"ד כל השנים. | |||
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב"ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד. | |||
הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו -[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה. | הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה. | ||
בחודש [[תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}. | |||
לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של | לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר. | ||
===ועד המנהלים=== | ===ועד המנהלים=== | ||
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את | ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב שלמה רסקין, הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב"ד בעיר. | ||
==ריכוזי חב"ד בעיר== | ==ריכוזי חב"ד בעיר== | ||
===קריית חב"ד=== | |||
=== | כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "[[היכל לוי יצחק]]" ול[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות. | ||
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל" | |||
כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]]. | כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]]. | ||
| שורה 51: | שורה 81: | ||
===גבעת שושנה=== | ===גבעת שושנה=== | ||
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, | לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ"א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור. | ||
השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי | השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים. | ||
בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט | בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}. | ||
===שכונת כנען=== | ===שכונת כנען=== | ||
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד. | |||
===מרום כנען=== | |||
בשנת [[תשס"ח]] נוסדה קהילת חב"ד נוספת עם בית כנסת חב"ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת"ם (צפת)|אוצר הסת"ם]] הפועל במקום. | |||
===שכונת מנחם בגין=== | ===שכונת מנחם בגין=== | ||
בשנים האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]]. | |||
מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע" | מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות. | ||
==קהילת חב"ד כיום== | ==קהילת חב"ד כיום== | ||
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' | [[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]] | ||
קהילת חב"ד צפת כיום היא | קהילת חב"ד צפת כיום היא מקהילות חב"ד הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה מעל ל-800 משפחות (נכון לשנת [[תשפ"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר. | ||
חלק גדול מהקהילה מתגורר | חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת. | ||
רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים. | רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים. | ||
קהילה זו היא מהקהילות הכי בולטות בחב"ד בענין התפיסה שהרבי חי וקיים. | |||
לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו. | לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו. | ||
| שורה 78: | שורה 113: | ||
==מוסדות חב"ד בעיר== | ==מוסדות חב"ד בעיר== | ||
{{ערך מורחב|כולל חב"ד צפת}} | |||
סניף של כולל חב"ד שנועד לתושבי הצפון. את הסניף מנהל הרב יוסף יצחק חיטריק, תחת מנהל כולל חב"ד הרב שלום דוכמן. בכולל קיים בית תבשיל, מרפאת שיניים לתושבי חב"ד בעיר, וכן סמיכה לרבנות. | |||
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]] | [[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]] | ||
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה | בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן. | ||
===מוסדות החינוך=== | ===מוסדות החינוך=== | ||
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]] | [[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]] | ||
*מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי. | *'''מעונות יום''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי. | ||
*גני חב"ד | *'''גני חב"ד''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום (בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]). | ||
* | *'''תלמוד תורה 'אור מנחם'''' (המונה מעל ל600 תלמידים כ"י). מנכ"ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]]. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]]. | ||
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}} | |||
*'''בית ספר יסודי 'אור מנחם'''' (המונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' עבאדי. | |||
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}} | |||
*''''בית חנה'''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]. | |||
* | {{ערך מורחב|בית חנה (צפת)}} | ||
*'''ישיבה גדולה 'חח"ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]. | |||
*ישיבת | {{ערך מורחב|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}} | ||
*[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]]. | *''''מכון חסידי טכנולוגי'''' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב [[שלמה אזרף]]. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי. | ||
{{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}} | |||
*'''ישיבת 'צעירי השלוחים'''', (המונה כ-100 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב [[שניאור זלמן קפלן]]. | |||
{{ערך מורחב|ישיבת צעירי השלוחים}} | |||
*'''ישיבה קטנה 'חח"ל'''' (המונה כ-206 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]]. | |||
{{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}} | |||
*'''ישיבת 'חנוך לנער'''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי. | |||
{{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}} | |||
*'''ישיבה קטנה 'אהל מנחם מענדל'''' - (מונה כ-60 בחורים). ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שיימוס. | |||
{{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}} | |||
*''''מכון אלטע'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]]. | |||
{{ערך מורחב|מכון אלטע}} | |||
*''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]]. | |||
===מוסדות שונים=== | ===מוסדות שונים=== | ||
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים. | *מקוואות חב"ד לגברים ולנשים. | ||
*אגודת | *אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]], | ||
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון | * [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]] | ||
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי | *בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי | ||
*ארגון נשי חב"ד | *ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל | ||
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום | *ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום | ||
*כולל לאברכים - העיר העתיקה | *כולל לאברכים - העיר העתיקה. | ||
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה. | *כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה | ||
*אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען. | |||
אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי. | אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי. | ||
==בתי חב"ד בעיר== | ==בתי חב"ד בעיר== | ||
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, | בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע"י הרבי בשנים תשל"ו-תשל"ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג. | ||
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור. | |||
בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות: | בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות: | ||
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר. | *איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן | ||
*מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר. | *מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]]. | ||
*מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]]. | |||
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ. | *נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ. | ||
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס. | *נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס. | ||
*עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה. | *עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה. | ||
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]]. | *רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]]. | ||
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל. | *נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי | ||
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]]. | |||
*מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס | |||
*חב״ד במרכז הרפואי ע״ש רבקה זיו- מנהל: הרב ינון לנג | |||
== | ==צבאות ה'== | ||
[[ | ארגון [[צבאות ה']] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]]. | ||
בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של | לארגון זה יש מספר סניפים: | ||
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]]. | |||
* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת. | |||
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]]. | |||
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום. | |||
נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם. | |||
סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב. | |||
==חב"ד בעירייה== | |||
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]] | |||
צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו. | |||
בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}. | |||
לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע"ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר. | |||
לאחר הבחירות בשנת תשע"ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע"י סיעת חב"ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה | |||
בבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב [[אריה ניסילביץ']]. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו"ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר [[יוסי קקון]] | |||
לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור | |||
==ועד אברכי אנ"ש== | |||
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}} | |||
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]] | |||
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]]. | |||
== בית הקברות == | == בית הקברות == | ||
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ישראל אריה לייב]] | [[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]] | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}} | ||
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת | בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ר' ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד. | ||
בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{ | בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת | |||
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]]. | *'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]]. | ||
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]]. | *'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} | *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st= | *'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט. {{PDF|}} | ||
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}} | ||
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד|}} | |||
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}} | |||
{{ערים בישראל}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]] | [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]] | ||
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] | ||
[[קטגוריה:צפת]] | [[קטגוריה:צפת]] | ||
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:45, 27 באוגוסט 2024
| קהילת חב"ד בצפת | |
|---|---|
 קרית חב"ד בעיר | |
| עיר | צפת |
| מדינה | ארץ ישראל |
| שכונה חב"דית | קרית חב"ד |
| מייסדי הקהילה | הרב אריה לייב קפלן |
| רב הקהילה | הרב מרדכי ביסטריצקי |
| מוסדות | מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, סמינר למורות, ישיבה גדולה, מכון תורני טכנולוגי, 2 ישיבות קטנות, ישיבת צעירי השלוחים, ישיבת חנוך לנער, ומכון אלטע |
| שלוחים מרכזיים | הרב חיים קפלן הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל |
| מספר שלוחים | 8 |
| מספר בתי חב"ד | 8 |
| מספר משפחות בקהילה | כ-1200 |
| ראו גם | |
| אישים בצפת | |
| מוסדות וארגונים בצפת | |
| ארבעת ערי הקודש | |
|---|---|
|
צפת היא עיר בצפון ארץ ישראל ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות בארץ הקודש המונה מעל ל-1000 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת האדמו"ר הצמח צדק.
בשנות הלמ"דים שלח הרבי קבוצה של שלוחי קודש להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו אימפריית ענק של מוסדות חינוך המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את ישיבת חב"ד הגדולה בעולם, סמינר למורות, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי קבלה וחסידות.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז תורת הקבלה והחסידות[1]. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.
לאחר עלייתו של רבי יעקב בירב ממצרים לארץ ישראל באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי יוסף קארו, רבי משה מטראני, רבי משה קורדובירו[2] ורבי ישראל די קוריאל[2] אותם סמך לרבנות לאחר חידוש ההסמכה על ידו[3]. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.
בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי משההה אלשיך לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' חיים ויטאל, נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.
רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי חיים ויטאל ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר ראשית חכמה.
ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה[4].
עם הגעתו של האריז"ל לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי שלמה אלקבץ התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.
לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.
רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.
הרדב"ז הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד.
תקופת תלמידי הבעל שם טוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תקל"ח הגיעו כ-300 תלמידי הבעל שם טוב לארץ ישראל ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת תקס"ח הגיעו תלמידי הגאון מווילנה והעיר צפת החלה לפרוח.
אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ומגפה שפרצה באותה תקופה והביאה לדילדול העיר מיהודים.
ייסוד קהילת חב"ד בצפת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופת אדמו"ר הצמח צדק היתה קהילה קטנה של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר בית כנסת צמח צדק, אך במשך השנים חברי הקהילה עזבו בעיקר לחברון ולא התקיימה יותר קהילת חב"ד בצפת.
במכתבו של הרבי מר"ח כסלו תשכ"ד למר זלמן שזר שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - מירון: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי רוסיא . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו".
בשנת תשל"ג, נקרא הרב אריה ליב קפלן לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז בכפר חב"ד ובנחלת הר חב"ד, ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב"ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו"ר ועד כפר חב"ד הרב שלמה מיידנצ'יק, יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל הרב אפרים וולף, הרב שמואל חפר, והמשפיע הרב זושא ווילימובסקי. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט.
על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב אליהו אריה פרידמן, הרב אהרן יצחק לייכטר, הרב שמואל גולדשטיין, הרב אברהם גולדברג, הרב שניאור זלמן אליהו הנדל, הרב שלמה רסקין, הרב שלמה זלמן לבקיבקר הרב יוסף יצחק לבקיבקר ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.
בשנת תשל"ו, שלח הרבי קבוצת שלוחים לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר. הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב"ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב"ד כל השנים. בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת תשל"ו נמנים: הרב יוסף יצחק וילשנסקי - ראש הישיבה בצפת, הרב אליהו יוחנן גוראריה - רבה של חולון, הרב לוי ביסטריצקי - רב העיר וקהילת חב"ד שבה, הרב יוסף רוזנפלד - מנהל מכון אלטע, הרב אלתר אליהו פרידמן ועוד.
הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו-תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.
בחודש תמוז תשל"ח הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את מפתח העיר כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', ובשיחה הבאה בהתוועדות דיבר אודות העיר צפת[5].
לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב לוי ביסטריצקי, (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת תשנ"ג) התמנה כרב העיר.
ועד המנהלים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב אריה ליב קפלן ובו היו חברים הרב יוסף יצחק חיטריק, הרב שלמה רסקין, הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב יוסף יצחק וילשנסקי, הרב שאול לייטר והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב"ד בעיר.
ריכוזי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
קריית חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת בית הכנסת המרכזי של קהילת חב"ד צפת "היכל לוי יצחק" ולמקווה החב"די. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.
כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות הסמינר המקומי.
ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.
גבעת שושנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' חיים קפלן. נכון לשנת תשפ"א, ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.
השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי יוסף יצחק גוטניק. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.
בשנת תשע"א גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים[6].
שכונת כנען[עריכה | עריכת קוד מקור]
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם' הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.
מרום כנען[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשס"ח נוסדה קהילת חב"ד נוספת עם בית כנסת חב"ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על אוצר הסת"ם הפועל במקום.
שכונת מנחם בגין[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנים האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב בית הכנסת הרב ברוך חיים לבקיבקר.
מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת תשע"ח מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.
קהילת חב"ד כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
קהילת חב"ד צפת כיום היא מקהילות חב"ד הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה מעל ל-800 משפחות (נכון לשנת תשפ"ב). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר.
חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.
רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.
קהילה זו היא מהקהילות הכי בולטות בחב"ד בענין התפיסה שהרבי חי וקיים.
לאחר פטירת הרב לוי ביסטריצקי מונה בנו הרב מרדכי ביסטריצקי כממשיך דרכו.
בשנת תשע"ב החל ארגון ועד אברכי אנ"ש להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.
מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – כולל חב"ד צפת |
סניף של כולל חב"ד שנועד לתושבי הצפון. את הסניף מנהל הרב יוסף יצחק חיטריק, תחת מנהל כולל חב"ד הרב שלום דוכמן. בכולל קיים בית תבשיל, מרפאת שיניים לתושבי חב"ד בעיר, וכן סמיכה לרבנות.
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.
מוסדות החינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
- גני חב"ד המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום (בעבר הרב אהרן אליעזר צייטלין).
- תלמוד תורה 'אור מנחם' (המונה מעל ל600 תלמידים כ"י). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב מרדכי ידגר.
|
| ערך מורחב – אור מנחם (צפת) |
- בית ספר יסודי 'אור מנחם' (המונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' עבאדי.
|
| ערך מורחב – אור מנחם (צפת) |
- 'בית חנה' בהנהלת הרב שלמה רסקין - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב יוסף יצחק חיטריק.
|
| ערך מורחב – בית חנה (צפת) |
- ישיבה גדולה 'חח"ל' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב יוסף יצחק וילשאנסקי.
|
| ערך מורחב – חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה) |
- 'מכון חסידי טכנולוגי' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
- ישיבת 'צעירי השלוחים', (המונה כ-100 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.
|
| ערך מורחב – ישיבת צעירי השלוחים |
- ישיבה קטנה 'חח"ל' (המונה כ-206 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב לוי יצחק ניסילעוויטש, הרב ישראל ווילשאנסקי והרב מנחם מענדל פרידמן.
|
| ערך מורחב – ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה) |
- ישיבת 'חנוך לנער' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.
|
| ערך מורחב – ישיבת חנוך לנער |
- ישיבה קטנה 'אהל מנחם מענדל' - (מונה כ-60 בחורים). ראש הישיבה: הרב שניאור זלמן קפלן, מנהל: הרב שמואל מישולובין משגיח: הרב עזריאל שיימוס.
|
| ערך מורחב – אהל מנחם מענדל צפת |
- 'מכון אלטע', מנהל: הרב יוסף רוזנפלד.
|
| ערך מורחב – מכון אלטע |
- 'סמינר חיה מושקא', מנהל: הרב יוסף רוזנפלד.
מוסדות שונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
- אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב חיים קפלן,
- אסנט - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב שאול לייטר
- בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי
- ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל
- ארגון ועד אברכי אנ"ש, בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום
- כולל לאברכים - העיר העתיקה.
- כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה
- אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.
אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי 'צמח צדק'. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת אדמו"ר הצמח צדק. בית הכנסת נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת תשל"ג בהוראת הרבי.
בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע"י הרבי בשנים תשל"ו-תשל"ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג. מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, התוועדויות ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל חיילי צה"ל הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.
בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
- איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן
- מרום כנען - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
- מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
- נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
- נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
- עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
- רמת רזים - מנהל: הרב ישראל יוסף ערנטריי.
- נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי
- רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.
- מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס
- חב״ד במרכז הרפואי ע״ש רבקה זיו- מנהל: הרב ינון לנג
צבאות ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
ארגון צבאות ה' בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מהישיבה גדולה בצפת.
לארגון זה יש מספר סניפים:
- סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח תלמוד תורה בנים צפת.
- סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.
- סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח בית חנה צפת.
- מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב מנחם מענדל הראל בשכונת הדרום.
נכון לשנת תשע"ט יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.
סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב.
חב"ד בעירייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור הרבי - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד[7]. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב אריה לייב קפלן שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.
בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב שלמה רסקין ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת תשס"ט קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת תשע"ד הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים[8].
לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת תשע"ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור זלמן ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.
לאחר הבחירות בשנת תשע"ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע"י סיעת חב"ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה
בבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד סדר הרשימה היה כך: הרב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה, הרב אריה ניסילביץ'. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו"ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר יוסי קקון
לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור
ועד אברכי אנ"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ועד אברכי אנ"ש |
ועד אברכי אנ"ש הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד בצפת להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות במבצעי הרבי, העיסוק בלימוד תורת החסידות עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב מאיר וילשאנסקי הרב מנחם מענדל קרץ והרב שמחה זילברשטרום.
בית הקברות[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – בית העלמין צפת |
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: ר' ישראל אריה ליב, אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש), רבי לייב בעל היסורים, ר' זלמן משה היצחקי, ר' פינייע אלטהויז, ר' משה דובער גנזבורג, הרב אריה ליב קפלן, הרב לוי ביסטריצקי ועוד.
בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו (נביאים[9]), גאונים, תנאים, אמוראים וראשונים, רוב הקברים אותרו על ידי האריז"ל, ברוח קודשו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שבועון בית משיח 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת
- תולדות חב"ד בארץ הקודש, שלום דובער לוין, קה"ת, תשמ"ח.
- ימי תמימים, זושא וולף, תשס"ז - תשע"א.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כתבות על קהילת חב"ד בצפת באתר חב"ד אינפו
- זושא וולף, ייסודה של קרית חב"ד בצפת - כפר חב"ד, תשס"ט.
- שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת
- עיתון החייל, מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?, באתר בית חב"ד
- להחזיר את העטרה, סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית)
| יישובים בארץ ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.
- ↑ 2.0 2.1 לפי חלק מהדעות.
- ↑ על הסמכה זו יצאו עוררין.
- ↑ הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.
- ↑ תיאור הביקור נכתב בשיחות קודש תשל"ח כרך ב' עמ' 615.
- ↑ זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם" - באתר חב"ד און ליין - ט"ז שבט תשס"ח.
- ↑ המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת? יח חשון התשע"ד (22.10.2013).
- ↑ כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה" יט חשון התשע"ד (23.10.2013).
- ↑ הכוונה היא אינה להושע בן בארי, שהרי האריז"ל אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע