מלחמת מלכי הדרום: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) (הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| (15 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מלחמת מלכי הדרום''' הוא שמה של המלחמה שפרצה לאחר שמלכי דרום ארץ ישראל שמעו על כך ש[[הברית עם הגבעונים|הגבעונים כרתו ברית]] עם [[יהושע בן נון]] ובני ישראל. במלחמה השתתפו חמשה מלכים שרצו לנקום ביושבי גבעון אך בני ישראל באו לעזרתם. | '''מלחמת מלכי הדרום''' הוא שמה של המלחמה שפרצה לאחר שמלכי דרום ארץ ישראל שמעו על כך ש[[הברית עם הגבעונים|הגבעונים כרתו ברית]] עם [[יהושע בן נון]] ובני ישראל. במלחמה השתתפו חמשה מלכים שרצו לנקום ביושבי גבעון אך בני ישראל באו לעזרתם. בסיומה של המלחמה כבשו בני ישראל את כל הערים שבדרום. | ||
במלחמה זו ארע הנס המפורסם של '[[שמש בגבעון דום]]' בה יהושע העמיד את החמה ושאר הכוכבים במקומם עד לנצחון בני ישראל. | במלחמה זו ארע הנס המפורסם של '[[שמש בגבעון דום]]' בה יהושע העמיד את החמה ושאר הכוכבים במקומם עד לנצחון בני ישראל. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
לאחר שבני ישראל [[הכניסה הראשונה לארץ|נכנסו לארץ]] [[כיבוש יריחו|וכבשו את יריחו]] [[כיבוש העי|ואת העי]], הגיעו תושבי גבעון למסקנה שאל להם להלחם עם בני ישראל, ולכן הם ניסו לכרות ברית עם בני ישראל. ברית זו התבצעה בעקבות כך שהגבעונים הערימו על בני ישראל וכך הם [[הברית עם הגבעונים|כרתו איתם ברית]]. | לאחר שבני ישראל [[הכניסה הראשונה לארץ|נכנסו לארץ]] [[כיבוש יריחו|וכבשו את יריחו]] [[כיבוש העי|ואת העי]], הגיעו תושבי גבעון למסקנה שאל להם להלחם עם בני ישראל, ולכן הם ניסו לכרות ברית עם בני ישראל. ברית זו התבצעה בעקבות כך שהגבעונים הערימו על בני ישראל וכך הם [[הברית עם הגבעונים|כרתו איתם ברית]]. | ||
אדוני-צדק מלך [[ירושלים]] | בעקבות ברית זאת, אדוני-צדק שהיה מלך [[ירושלים]] מצא את עצמו מוקף בישראל ובני בריתם - הגבעונים, ועל כן הוא חשש מאוד מכיבוש, ובפרט שגבעון הייתה אחת מהערים הגדולות והחזקות (אף יותר מהעי), וכל אנשיה היו גיבורים. והוא פחד שמלכים אחרים ילכו בעקבותם, ולכן הוא החליט לצאת למלחמה. | ||
אדוני-צדק שלח שלוחים אל ארבעה מלכים נוספים: הוֹהָם מלך חברון, פִּרְאָם מלך ירמות, יָפִיעַ מלך לכיש ודְּבִיר מלך עגלון, בקריאה להכות את יושבי גבעון על כך שהעזו להשלים עם בני ישראל. ארבעתם הסכימו, וכך יצאו חמשת המלכים יחד | אדוני-צדק שלח שלוחים אל ארבעה מלכים נוספים: הוֹהָם מלך חברון, פִּרְאָם מלך ירמות, יָפִיעַ מלך לכיש ודְּבִיר מלך עגלון, בקריאה להכות את יושבי גבעון על כך שהעזו להשלים עם בני ישראל. ארבעתם הסכימו והגיעו לירושלים עם צבאם, וכך יצאו חמשת המלכים יחד להלחם בגבעון. | ||
תושבי גבעון מיהרו לשלוח אל יהושע שישב בגלגל: שלא יעזוב | תושבי גבעון מיהרו לשלוח אל יהושע שישב בגלגל: שלא יעזוב אותם ויעלה במהירות בכדי להושיע אותם, כי כל מלכי האמרי ישבי ההר באו לתוקפם. | ||
יהושע אכן | יהושע אכן הסכים ונחלץ לעזרתם יחד עם אנשי צבאו שמנו 60,000 איש{{הערה|שיר השירים רבה פרשה ד, ד.}}. [[הקב"ה]] התגלה ליהושע ואמר לו שלא יירא מהם, אפילו שהוא עשה את הברית הזו בלי רשותו{{הערה|פירוש חומת אנך יהושע י, ח.}}. וכן שהוא ייתן אותם בידו ואף אחד לא יעמוד בפניו. | ||
==המלחמה== | ==המלחמה== | ||
בליל שישי [[ג' בתמוז]] יהושע ואנשי הצבא יצאו במהירות לכיוון גבעון והלכו כל הלילה, ובכך הפתיעו את צבא חמשת המלכים אשר החל לנוס ב'מעלה בית חורון', בני ישראל רדפו אחריהם עד לערים עזקה ומקדה. | בליל שישי [[ג' בתמוז]]{{הערה|1=[[סדר עולם רבא]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46769&st=&pgnum=52 פרק יא].}} יהושע ואנשי הצבא יצאו במהירות לכיוון גבעון והלכו כל הלילה, ובכך הפתיעו את צבא חמשת המלכים אשר החל לנוס ב'מעלה בית חורון', בני ישראל רדפו אחריהם עד לערים עזקה ומקדה. | ||
במהלך המנוסה ארע נס, ו[[הקב"ה]] השליך על הנסים בדרך לעזקה אבנים גדלות מן השמים. המתים מאבני הברד היו רבים יותר מאשר אלו שהרגו בני ישראל בחרב. המדרש מספר שאבנים אלו היו האבנים שנותרו תלויות מאז מכת ברד ולא ירדו ארצה{{הערה|שמות רבה, פרשה יב, ז.}}. | במהלך המנוסה ארע נס, ו[[הקב"ה]] השליך על הנסים בדרך לעזקה אבנים גדלות מן השמים. המתים מאבני הברד היו רבים יותר מאשר אלו שהרגו בני ישראל בחרב. המדרש מספר שאבנים אלו היו האבנים שנותרו תלויות מאז מכת ברד ולא ירדו ארצה{{הערה|שמות רבה, פרשה יב, ז.}}. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
לאחר מכן עברו יהושע וצבאו לכבוש את ערי המבצר שאליהם ברחו שיירי צבא המלכים: תחילה לכד את מקדה והשמידה יחד עם מלכה (ולא הרגו באופן מיוחד{{הערה|רד"ק.}}), והמשיך וכבש את לבנה והשמידה ואת מלכה. לאחר מכן בזמן בו החל היום השני (כלומר, לאחר 12 שעות בהן היה אמור להיות ליל שבת) הוא כבש את לכיש והשמידה. | לאחר מכן עברו יהושע וצבאו לכבוש את ערי המבצר שאליהם ברחו שיירי צבא המלכים: תחילה לכד את מקדה והשמידה יחד עם מלכה (ולא הרגו באופן מיוחד{{הערה|רד"ק.}}), והמשיך וכבש את לבנה והשמידה ואת מלכה. לאחר מכן בזמן בו החל היום השני (כלומר, לאחר 12 שעות בהן היה אמור להיות ליל שבת) הוא כבש את לכיש והשמידה. | ||
לאחר שכבשו את לכיש בא הֹרָם מלך גזר{{הערה| | לאחר שכבשו את לכיש בא הֹרָם מלך גזר{{הערה|כי הכיבושים היו מידי קרובים אל עירו.}} לעזור ללכיש, אך יהושע השמידו יחד עם צבאו (אך לא כבש את עירו). | ||
אחר כך המשיך יהושע וכבש את עגלון והשמידה, ואת חברון והשמידה יחד עם מלכה החדש, ואת דביר והשמידה. | אחר כך המשיך יהושע וכבש את עגלון והשמידה, ואת חברון והשמידה יחד עם מלכה החדש, ואת דביר והשמידה. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
{{יהושע}} | {{יהושע}} | ||
[[קטגוריה:ספר יהושע]] | [[קטגוריה:ספר יהושע]] | ||
[[קטגוריה:מלחמות]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:30, 28 באוקטובר 2020
מלחמת מלכי הדרום הוא שמה של המלחמה שפרצה לאחר שמלכי דרום ארץ ישראל שמעו על כך שהגבעונים כרתו ברית עם יהושע בן נון ובני ישראל. במלחמה השתתפו חמשה מלכים שרצו לנקום ביושבי גבעון אך בני ישראל באו לעזרתם. בסיומה של המלחמה כבשו בני ישראל את כל הערים שבדרום.
במלחמה זו ארע הנס המפורסם של 'שמש בגבעון דום' בה יהושע העמיד את החמה ושאר הכוכבים במקומם עד לנצחון בני ישראל.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שבני ישראל נכנסו לארץ וכבשו את יריחו ואת העי, הגיעו תושבי גבעון למסקנה שאל להם להלחם עם בני ישראל, ולכן הם ניסו לכרות ברית עם בני ישראל. ברית זו התבצעה בעקבות כך שהגבעונים הערימו על בני ישראל וכך הם כרתו איתם ברית.
בעקבות ברית זאת, אדוני-צדק שהיה מלך ירושלים מצא את עצמו מוקף בישראל ובני בריתם - הגבעונים, ועל כן הוא חשש מאוד מכיבוש, ובפרט שגבעון הייתה אחת מהערים הגדולות והחזקות (אף יותר מהעי), וכל אנשיה היו גיבורים. והוא פחד שמלכים אחרים ילכו בעקבותם, ולכן הוא החליט לצאת למלחמה.
אדוני-צדק שלח שלוחים אל ארבעה מלכים נוספים: הוֹהָם מלך חברון, פִּרְאָם מלך ירמות, יָפִיעַ מלך לכיש ודְּבִיר מלך עגלון, בקריאה להכות את יושבי גבעון על כך שהעזו להשלים עם בני ישראל. ארבעתם הסכימו והגיעו לירושלים עם צבאם, וכך יצאו חמשת המלכים יחד להלחם בגבעון.
תושבי גבעון מיהרו לשלוח אל יהושע שישב בגלגל: שלא יעזוב אותם ויעלה במהירות בכדי להושיע אותם, כי כל מלכי האמרי ישבי ההר באו לתוקפם.
יהושע אכן הסכים ונחלץ לעזרתם יחד עם אנשי צבאו שמנו 60,000 איש[1]. הקב"ה התגלה ליהושע ואמר לו שלא יירא מהם, אפילו שהוא עשה את הברית הזו בלי רשותו[2]. וכן שהוא ייתן אותם בידו ואף אחד לא יעמוד בפניו.
המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בליל שישי ג' בתמוז[3] יהושע ואנשי הצבא יצאו במהירות לכיוון גבעון והלכו כל הלילה, ובכך הפתיעו את צבא חמשת המלכים אשר החל לנוס ב'מעלה בית חורון', בני ישראל רדפו אחריהם עד לערים עזקה ומקדה.
במהלך המנוסה ארע נס, והקב"ה השליך על הנסים בדרך לעזקה אבנים גדלות מן השמים. המתים מאבני הברד היו רבים יותר מאשר אלו שהרגו בני ישראל בחרב. המדרש מספר שאבנים אלו היו האבנים שנותרו תלויות מאז מכת ברד ולא ירדו ארצה[4].
מכיוון שהמלחמה ארעה ביום שישי, ובכדי שבני ישראל לא יצטרכו לחלל את השבת, יהושע העמיד את החמה והלבנה במקומם באומרו "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון". משך הזמן בו השמש זרחה באותו יום הוא שלשים ושש שעות (12 שעות של יום שישי, ו-24 שעות של שבת). בני ישראל שבו בסיום המלחמה לגלגל קודם שקיעת החמה של יום שישי.
תפיסת חמשת המלכים[עריכה | עריכת קוד מקור]
חמשת המלכים שחזו בתבוסתם, נסו והתחבאו במערה בסביבות מקדה. כשסיפרו על כך ליהושע, הוא הורה לסתום את פי המערה באבנים גדולות ולהציב עליה שומרים. יהושע הורה להמשיך לרדוף אחרי האויבים ולהורגם ולא לתת להם להיכנס חזרה לעריהם. ואכן רק בודדים ניצלו והצליחו להגיע אל ערי המבצר.
לאחר הכנעת צבא המלכים, שבו יהושע וצבאו לחוצות העיר מקדה בשלום ללא שאף אחד מהם נפגע. יהושע הורה לפתוח את המערה; וכשהוציאו את המלכים, יהושע הורה לקציני צבאו לשים את רגליהם על צווארי המלכים כסימן שכך יעשה ה' לכל שאר האויבים שילחמו בהם.
יהושע הרגם והורה לתלותם על חמישה עצים, וקודם שקיעת החמה ציווה להורידם ולהשליכם אל תוך המערה ששם הם התחבאו, ולסותמה באבנים גדולות.
כיבוש ערי המבצר[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר מכן עברו יהושע וצבאו לכבוש את ערי המבצר שאליהם ברחו שיירי צבא המלכים: תחילה לכד את מקדה והשמידה יחד עם מלכה (ולא הרגו באופן מיוחד[5]), והמשיך וכבש את לבנה והשמידה ואת מלכה. לאחר מכן בזמן בו החל היום השני (כלומר, לאחר 12 שעות בהן היה אמור להיות ליל שבת) הוא כבש את לכיש והשמידה.
לאחר שכבשו את לכיש בא הֹרָם מלך גזר[6] לעזור ללכיש, אך יהושע השמידו יחד עם צבאו (אך לא כבש את עירו).
אחר כך המשיך יהושע וכבש את עגלון והשמידה, ואת חברון והשמידה יחד עם מלכה החדש, ואת דביר והשמידה.
במהלך זה כבש יהושע את הערים המערביות, ולאחר מכן המשיך והכה את שאר מלכי האיזור "מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעַד עַזָּה" - מהמזרח למערב, "וְאֵת כָּל אֶרֶץ גֹּשֶׁן[7] וְעַד גִּבְעוֹן" - מצפון לדרום.
לאחר שסיים את הכיבוש בפעם אחת שב יהושע וכל צבא ישראל אל המחנה שבגלגל.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר יהושע פרק י.